גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
157 יחסים: מאזנים (כתב עת), מסדה (הוצאת ספרים), מסה (חיבור עיוני), מפא"י, משרד החוץ, משה מרדכי אפשטיין, משה אונגרפלד, משה קליינמן, משה גליקסון, מלמד, מזרחן, מחנך, מבקר ספרות, מונוגרפיה, מוסקבה, אנטון צ'כוב, אפרים ארדה, ארץ ישראל, אלחנן ליב לוינסקי, אחד העם, אגודת הסופרים העברים בישראל, אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול, אוקראינה הסובייטית, אודסה, אידישע שטימע, איוון טורגנייב, נתן צבי פינקל, נחום טברסקי, ספרות עברית, ספרות יפה, ספרות יידיש, ספריית שטראשון, ספריית העיר ניו יורק, סלובודקה, סופר, סופר סת"ם, עם עובד, עם הספר (הוצאת ספרים), ערבית, עברות, עיתונאי, פתח תקווה, פלך קובנה, פלך גרודנה, פועלי ציון, פוצ'פ, פילוסופיה, פילולוגיה, פיליטון, צמח פלדשטיין, ..., צבי הירש לויטן, ציונות, קמניץ (ליטא), קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, קובנה, ראובן רובינשטיין (עיתונאי), שמעון ארנסט, שמעון ביחובסקי, שמואל אייזנשטדט, שמואל ליב ציטרון, שר המשטרה, שטעטל, תנועת המוסר, תנועת העבודה, תנועת ההשכלה היהודית, תעודת הוראה, תרמ"ז, תרע"א, תרבות (רשת חינוך), תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחיית הלשון העברית, לאה גולדברג, לאומיות, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, ליטא, ליטאית, זיוה שמיר, חסידות חב"ד, חברה קדישא, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים באר, במעלה, ברית עברית עולמית, בכור-שלום שטרית, בית חולים השרון, בית הספר התיכוני למסחר, בית העלמין קריית שאול, גליונות, גזית (כתב עת), דב ליפץ, דבר (עיתון), דבינסק, דוד פרישמן, דוד קלעי, דוד בן-גוריון, די אידישע שטימע, ה' בטבת, הממשלה הזמנית, המאה ה-19, המפלגה הציונית-סוציאליסטית, המהפכה הרוסית (1917), הארץ, האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, האימפריה הרוסית, הנוער העובד, העם (רוסיה), העלייה החמישית, העולם (שבועון), הפועל הצעיר (עיתון), הצפירה, הציונים הכלליים, הקונגרס הציוני, השילוח (כתב עת), התקופה, הזמן, החלוץ, הברית העברית העולמית, הגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוצאת מצפה, הוצאת ראובן מס, הוצאת שטיבל, הוועד הלאומי, הכרזת העצמאות, היסטוריה, היישוב, וילנה, וידז', י"ל גורדון, יעקב שביט, יעקב גולדשטיין (היסטוריון), ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), ישיבה קטנה, יוסף אליהו טריווש, יידיש, 1887, 1904, 1906, 1908, 1909, 1910, 1917, 1921, 1922, 1925, 1927, 1931, 1933, 1935, 1953, 1956, 1967, 1975, 26 בפברואר. להרחיב מדד (107 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מסה (חיבור עיוני)
מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומפא"י · ראה עוד »
משרד החוץ
בניין משרד החוץ החדש בקריית הממשלה בירושלים. בקדמת התמונה, קרוב לכביש. מאחוריו, באלכסון, בניין בנק ישראל לוח זיכרון ברחבת הכניסה הראשית לזכרו של אבא אבן משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומשרד החוץ · ראה עוד »
משה מרדכי אפשטיין
עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
משה קליינמן
מֹשֶׁה קְלַינְמַן (כ"ב בתשרי תרל"א, 17 באוקטובר 1870 – כ"ו בחשוון תש"ט, 28 באוקטובר 1948) היה עיתונאי, וסופר יהודי ציוני שהיה העורך הראשי של השבועון העברי "העולם", עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מ-1923 ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומשה קליינמן · ראה עוד »
משה גליקסון
#הפניה משה יוסף גליקסון.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומשה גליקסון · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומלמד · ראה עוד »
מזרחן
#הפניה מזרחנות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומזרחן · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומחנך · ראה עוד »
מבקר ספרות
#הפניה ביקורת ספרות ספרות *.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומבקר ספרות · ראה עוד »
מונוגרפיה
מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומונוגרפיה · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ומוסקבה · ראה עוד »
אנטון צ'כוב
אנטון צ'כוב אַנְטוֹן פַּאבלוֹבִיץ' צֶ'כוֹב (ברוסית: Антон Павлович Чехов; 29 בינואר 1860 – 15 ביולי 1904) היה סופר ומחזאי רוסי, הנחשב לאחד מכותבי הסיפורים הקצרים והמחזאים הטובים בהיסטוריה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואנטון צ'כוב · ראה עוד »
אפרים ארדה
אפרים אֶרדֶה (Ephraim Erde; 1905 – 24 בנובמבר 1986) היה צלם ישראלי, מחלוצי הצילום בתל אביב לצד רודי ויסנשטיין וממשיכי דרכו של אברהם סוסקין.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואפרים ארדה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וארץ ישראל · ראה עוד »
אלחנן ליב לוינסקי
אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואחד העם · ראה עוד »
אגודת הסופרים העברים בישראל
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואגודת הסופרים העברים בישראל · ראה עוד »
אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול
אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול או אוניברסיטת קובנה (בליטאית: Vytauto Didžiojo Universitetas (VDU); בלטינית: Universitas Vytauti Magni) היא אוניברסיטה ציבורית בקובנה והיא אחת משתי האוניברסיטאות הלאומיות של ליטא (יחד עם אוניברסיטת וילנה).
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואוניברסיטת ויטאוטאס הגדול · ראה עוד »
אוקראינה הסובייטית
#הפניה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואוקראינה הסובייטית · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואודסה · ראה עוד »
אידישע שטימע
#הפניה די אידישע שטימע.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואידישע שטימע · ראה עוד »
איוון טורגנייב
#הפניה איוואן טורגנייב.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ואיוון טורגנייב · ראה עוד »
נתן צבי פינקל
"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ונתן צבי פינקל · ראה עוד »
נחום טברסקי
נחום טְבֶרְסקי (ט"ו בחשוון תרמ"ה, 3 בנובמבר 1884, סְקְוִוירַה, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 10 באוקטובר 1953, תל אביב) היה איש העלייה השנייה, פעיל ציוני במולדובה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ומו"ל ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ונחום טברסקי · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וספרות עברית · ראה עוד »
ספרות יפה
ספר שירה של אמילי דיקינסון, דוגמה לספרות יפה ספרות יפה (בלועזית: בֵּלֶטְרִיסְטִיקָה) היא ספרות אמנותית הנחלקת לשלושה ענפים עיקריים, לפי דרך כתיבתה: שירה, פרוזה ומחזאות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וספרות יפה · ראה עוד »
ספרות יידיש
ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וספרות יידיש · ראה עוד »
ספריית שטראשון
ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וספריית שטראשון · ראה עוד »
ספריית העיר ניו יורק
הספרייה הציבורית של העיר ניו יורק (באנגלית: New York Public Library) היא אחת הספריות המובילות בארצות הברית ובעולם.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וספריית העיר ניו יורק · ראה עוד »
סלובודקה
אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".
חָדָשׁ!!: נתן גורן וסלובודקה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: נתן גורן וסופר · ראה עוד »
סופר סת"ם
סופר סת"ם בעת כתיבת ספר תורה קסת דיו וקולמוס, כלי העבודה העיקריים של סופר סת"ם. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).
חָדָשׁ!!: נתן גורן וסופר סת"ם · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ועם עובד · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וערבית · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ועברות · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ועיתונאי · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: נתן גורן ופתח תקווה · ראה עוד »
פלך קובנה
פלך קובנה הייתה גוברנייה באימפריה הרוסית, בירתה הייתה עיר בשם קובנה (היום בליטא).
חָדָשׁ!!: נתן גורן ופלך קובנה · ראה עוד »
פלך גרודנה
#הפניה פלך גרודנו.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ופלך גרודנה · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ופועלי ציון · ראה עוד »
פוצ'פ
פוצ'פ (ברוסית: Почеп) היא עיירה במחוז בריאנסק שברוסיה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ופוצ'פ · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ופילוסופיה · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ופילולוגיה · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: נתן גורן ופיליטון · ראה עוד »
צמח פלדשטיין
ד"ר צמח פֶלדשטיין (Cemach Feldstein; בליטאית: Feldsteinas; 30 בדצמבר 1884 – 29 בדצמבר 1944) היה מחנך ופעיל ציוני ועברי יהודי ליטאי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וצמח פלדשטיין · ראה עוד »
צבי הירש לויטן
רבי צבי הירש לויטן (לויתן, ידוע גם כ'רבי הירשל מסלבודקה' (1840, ה'ת"ר – 1915, ה' בכסלו ה'תרע"ו) היה מייסד וראש ישיבת 'אור החיים' שבסלובודקה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וצבי הירש לויטן · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וציונות · ראה עוד »
קמניץ (ליטא)
#הפניה קמניץ (בלארוס).
חָדָשׁ!!: נתן גורן וקמניץ (ליטא) · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קרן היסוד
סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וקרן היסוד · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וקובנה · ראה עוד »
ראובן רובינשטיין (עיתונאי)
ראובן רובינשטיין (בליטאית: Ruvimas Rubinšteinas; 1891, אוטיאן, ליטא הרוסית – 1967, תל אביב, ישראל) היה מאישיה המרכזיים של יהדות ליטא.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וראובן רובינשטיין (עיתונאי) · ראה עוד »
שמעון ארנסט
לתמונת הכותבים המלאה לחצו כאן שמעון ארנסט (ט' באב ה'תרנ"ח, 28 ביולי 1898 - ל' באב ה'תשכ"ז, 5 בספטמבר 1967) היה ספרן, סופר ועיתונאי עברי ישראלי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ושמעון ארנסט · ראה עוד »
שמעון ביחובסקי
ביחובסקי עם אורי ניסן גנסין 1905 שמעון ביחובסקי (1880, פוצ'פ – ג' בסיוון תרצ"ב, 7 ביוני 1932, קישינב) היה מו"ל עברי, מבקר ועיתונאי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ושמעון ביחובסקי · ראה עוד »
שמואל אייזנשטדט
שמואל אייזנשטדט (י"א באדר ב' תרמ"ו, 18 במרץ 1886 - ל' בתשרי ה'תשל"א, 1 בנובמבר 1970) היה משפטן והיסטוריון של המשפט, בלשן, מו"ל ואיש אשכולות ישראלי, יליד רוסיה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ושמואל אייזנשטדט · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שר המשטרה
#הפניה המשרד לביטחון לאומי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ושר המשטרה · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ושטעטל · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת העבודה
תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותנועת העבודה · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תעודת הוראה
תעודת הוראה היא תעודה הניתנת לאדם שלמד לעסוק בהוראה וסיים את ההכשרה העיונית וההכשרה המעשית הנחוצות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותעודת הוראה · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותרמ"ז · ראה עוד »
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותרע"א · ראה עוד »
תרבות (רשת חינוך)
תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
לאה גולדברג
"'''משירי ארץ אהבתי'''" בכתב ידה של המשוררת תעודת הבגרות של לאה גולדברג בגמנסיה העברית קוֹינַס בליטא, גנזים - ארכיון אגודת הסופרים, 2019 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg; 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970).
חָדָשׁ!!: נתן גורן ולאה גולדברג · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ולאומיות · ראה עוד »
לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948
#הפניה לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ולקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948 · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וליטא · ראה עוד »
ליטאית
ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וליטאית · ראה עוד »
זיוה שמיר
זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וזיוה שמיר · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וחברה קדישא · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
חיים באר
נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וחיים באר · ראה עוד »
במעלה
כותרת עיתון "במעלה"תמונה להחלפה "בַּמַּעֲלֶה" היה עיתון תנועת הנוער העובד.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ובמעלה · ראה עוד »
ברית עברית עולמית
שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וברית עברית עולמית · ראה עוד »
בכור-שלום שטרית
בכור-שלום שטרית (או ב.ש. שטרית; 1895 – 28 בינואר 1967) היה שר המשטרה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ובכור-שלום שטרית · ראה עוד »
בית חולים השרון
#הפניה מרכז רפואי רבין#בית חולים גולדה השרון.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ובית חולים השרון · ראה עוד »
בית הספר התיכוני למסחר
#הפניה גימנסיה גאולה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ובית הספר התיכוני למסחר · ראה עוד »
בית העלמין קריית שאול
בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »
גליונות
"גִליונות" היה ירחון ספרותי עברי, בעריכת המשורר והעורך יצחק למדן.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וגליונות · ראה עוד »
גזית (כתב עת)
סריקת אחד הגליונות של השנה הראשונה גזית היה ירחון לאמנות ולספרות, "במה ליצירת אמנותית-ספרותית ולמחשבה חופשית", לפי הגדרתו בשער כל אחד מגליונותיו.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וגזית (כתב עת) · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: נתן גורן ודב ליפץ · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דבינסק
#הפניה דאוגבפילס.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ודבינסק · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ודוד פרישמן · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: נתן גורן ודוד קלעי · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
די אידישע שטימע
"די אידישע שטימע" (יידיש: "הקול היהודי"; בליטאית: Žydų balsas; באנגלית: The Jewish Voice) היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בקובנה בין השנים 1919–1940.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ודי אידישע שטימע · ראה עוד »
ה' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וה' בטבת · ראה עוד »
הממשלה הזמנית
הממשלה הזמנית של ישראל היא ממשלת ישראל שכיהנה החל מהקמת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר ה'תש"ח), ועד ל-10 במרץ 1949 (ט' באדר ה'תש"ט), עת הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והממשלה הזמנית · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והמאה ה-19 · ראה עוד »
המפלגה הציונית-סוציאליסטית
ישראל בר-יהודה (אידלסון), מן המנהיגים הבולטים של המפלגה המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס) הייתה מפלגת פועלים יהודית-ציונית-סוציאליסטית שפעלה בברית המועצות פולין בין השנים 1920–1926.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והמפלגה הציונית-סוציאליסטית · ראה עוד »
המהפכה הרוסית (1917)
מהפכנים רוסים בהלסינקי, קיץ 1917 המהפכה הרוסית של 1917 היא שם כולל לשתי המהפכות שהתרחשו באימפריה הרוסית במהלך שנת 1917, פירקו את השלטון האוטוקרטי הצארי והובילו לכינונה של ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והמהפכה הרוסית (1917) · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והארץ · ראה עוד »
האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם
האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א) היא עמותה המשמשת אכסניית-על לקהילת חוקרי המזרח התיכון, האסלאם והערבית בישראל ולמתעניינים בתחום.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והאגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנוער העובד
חניכי הנוער העובד בכינוס התנועה על הר הכרמל, קיץ 1945 חברי הנוער העובד, סניף טייבה, צועדים בחוצות תל אביב באחד במאי 1964 הנוער העובד היא תנועת נוער שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924, י"ט בתשרי תרפ"ה, בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על עבודתם ועל זכויותיהם.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והנוער העובד · ראה עוד »
העם (רוסיה)
לוגו העיתון העם. גיליון ראשון, עמוד ראשון הָעָם היה שבועון ויומון עברי שראה אור במוסקבה בין השנים 1916–1918.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והעם (רוסיה) · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והעלייה החמישית · ראה עוד »
העולם (שבועון)
שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והעולם (שבועון) · ראה עוד »
הפועל הצעיר (עיתון)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והצפירה · ראה עוד »
הציונים הכלליים
הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והציונים הכלליים · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והקונגרס הציוני · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והתקופה · ראה עוד »
הזמן
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והזמן · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והחלוץ · ראה עוד »
הברית העברית העולמית
#הפניה ברית עברית עולמית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והברית העברית העולמית · ראה עוד »
הגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה
#הפניה הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה · ראה עוד »
הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה
הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
חָדָשׁ!!: נתן גורן וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »
הוצאת מצפה
שמאל הוצאת מצפה הייתה הוצאת ספרים עברית, אחת משלוש הוצאות הספרים הפרטיות שפעלו בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והוצאת מצפה · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: נתן גורן והוועד הלאומי · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והכרזת העצמאות · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והיסטוריה · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נתן גורן והיישוב · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ווילנה · ראה עוד »
וידז'
#הפניה וידזה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ווידז' · ראה עוד »
י"ל גורדון
#הפניה יהודה לייב גורדון.
חָדָשׁ!!: נתן גורן וי"ל גורדון · ראה עוד »
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ויעקב שביט · ראה עוד »
יעקב גולדשטיין (היסטוריון)
#הפניה יעקב גולדשטיין.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ויעקב גולדשטיין (היסטוריון) · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)
#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).
חָדָשׁ!!: נתן גורן וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »
ישיבה קטנה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').
חָדָשׁ!!: נתן גורן וישיבה קטנה · ראה עוד »
יוסף אליהו טריווש
יוסף אליהו בן הלל טריווש (טריבוש) (30 בינואר 1855 – 21 במרץ 1940) היה מחנך, פרשן מקראי, סופר ומתרגם יהודי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ויוסף אליהו טריווש · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ויידיש · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1887 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1904 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1906 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1908 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1909 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1910 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1917 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1921 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1922 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1925 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1927 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1931 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1933 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1935 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1953 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1956 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1967 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו1975 · ראה עוד »
26 בפברואר
26 בפברואר הוא היום ה-57 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נתן גורן ו26 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נתן_גורן
