גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
27 יחסים: מסת שמש, מערכת השמש, מפרש (קבוצת כוכבים), משתנה לא-סדיר איטי, מימן, אור נראה, נאוס (כוכב), ננס לבן, סופרנובה, סיווג ספקטרלי, ערבית, על-ענק, עוצמת הארה, קאנופוס, קלווין, קבוצת כוכבים, רגור, רדיוס שמש, רוח סולרית, שנת אור, תת-אדום, בהירות נראית, השמש, הליום, היתוך גרעיני, כדור הארץ, כוכב.
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
חָדָשׁ!!: סוהייל ומסת שמש · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: סוהייל ומערכת השמש · ראה עוד »
מפרש (קבוצת כוכבים)
מפרש היא קבוצת כוכבים בשמי הדרום אחת מבין ארבע הקבוצות שאליהן פורקה קבוצת הכוכבים הספינה ארגו - ספינתם של הארגונאוטים (שלוש הקבוצות האחרות הן מצפן, ירכתי הספינה ושדרית).
חָדָשׁ!!: סוהייל ומפרש (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »
משתנה לא-סדיר איטי
כוכב משתנה לא-סדיר איטי (באנגלית: Slow irregular variable) הוא כוכב משתנה שלא זוהתה מחזוריות של השינויים בבהירות נראיתו והשינויים הם איטיים.
חָדָשׁ!!: סוהייל ומשתנה לא-סדיר איטי · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: סוהייל ומימן · ראה עוד »
אור נראה
#הפניה הספקטרום הנראה.
חָדָשׁ!!: סוהייל ואור נראה · ראה עוד »
נאוס (כוכב)
נאוס או ζ בירכתי הספינה (ζ Puppis) הוא על-ענק כחול והכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים ירכתי הספינה.
חָדָשׁ!!: סוהייל ונאוס (כוכב) · ראה עוד »
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
חָדָשׁ!!: סוהייל וננס לבן · ראה עוד »
סופרנובה
טקסט.
חָדָשׁ!!: סוהייל וסופרנובה · ראה עוד »
סיווג ספקטרלי
סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.
חָדָשׁ!!: סוהייל וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: סוהייל וערבית · ראה עוד »
על-ענק
על-ענקים הם מהכוכבים המסיביים ביותר, בעלי הרדיוס הגדול ביותר והמאירים ביותר.
חָדָשׁ!!: סוהייל ועל-ענק · ראה עוד »
עוצמת הארה
עוצמת ההארה של השמש היא L_\odot.
חָדָשׁ!!: סוהייל ועוצמת הארה · ראה עוד »
קאנופוס
קַאנוֹפּוּס הוא כוכב ענק, השני בבהירותו בשמים, והוא הכוכב הבהיר בקבוצת הכוכבים שדרית (Carina), אשר פורקה באסטרונומיה המודרנית מהקבוצה העתיקה הספינה ארגו.
חָדָשׁ!!: סוהייל וקאנופוס · ראה עוד »
קלווין
לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.
חָדָשׁ!!: סוהייל וקלווין · ראה עוד »
קבוצת כוכבים
אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.
חָדָשׁ!!: סוהייל וקבוצת כוכבים · ראה עוד »
רגור
רֶגוֹר (בכתיב לועזי: Regor) או γ במפרש, נקרא גם סוהייל אל מוחליף (בערבית سهيل المحلف - "הנפלא של האמונה", אך שם דומה, "סוהייל אל וואזן", ניתן גם לכוכב λ במפרש ולכן השימוש בו פחות מקובל) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים מפרש ואחד מהכוכבים הבהירים בשמים.
חָדָשׁ!!: סוהייל ורגור · ראה עוד »
רדיוס שמש
רדיוס שמש היא יחידת מרחק באסטרונומיה, המשמשת בעיקר למדידת גודלם של כוכבים ומסומנת כ: R_.
חָדָשׁ!!: סוהייל ורדיוס שמש · ראה עוד »
רוח סולרית
#הפניה רוח השמש.
חָדָשׁ!!: סוהייל ורוח סולרית · ראה עוד »
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
חָדָשׁ!!: סוהייל ושנת אור · ראה עוד »
תת-אדום
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרא-אדומה היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.
חָדָשׁ!!: סוהייל ותת-אדום · ראה עוד »
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
חָדָשׁ!!: סוהייל ובהירות נראית · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: סוהייל והשמש · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: סוהייל והליום · ראה עוד »
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
חָדָשׁ!!: סוהייל והיתוך גרעיני · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: סוהייל וכדור הארץ · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: סוהייל וכוכב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סוהייל
