סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

סטטוס קוו (המקומות הקדושים)

מַדָד סטטוס קוו (המקומות הקדושים)

"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב כנסיית הקבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. הסולם עומד במקומו. "סטטוס קוו" הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב שהתקיים בשטח מאז שנת 1757. [1]

293 יחסים: ממלוכים, ממלכת סרדיניה, ממלכת ירושלים, מנשר, מס גולגולת, מסע הצלב הרביעי, מסעי הצלב, מסגד, מערת הבגידה, מערב אירופה, מפתח (כלי), מצרים, מרים המגדלית, משא ומתן, משרד החוץ, משטרת ישראל, משטרה, מלחמת קרים, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העצמאות היוונית, מלחמת העולם הראשונה, מלכי ספרד, מלכי צרפת, מזבח, מחוז ירושלים (המנדט), מגדל פעמונים, מדינת ישראל, מונופיזיטיזם, מוסטפא השלישי, מוראט החמישי, מוחמד עלי (שליט מצרים), מירון בנבנשתי, מילט, אנה הקדושה, אפסיס, ארמנית, ארץ ישראל, ארבעים המרטירים, אריאל (הוצאת ספרים), אתאיזם, אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי), אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, אלי שילר, אבראהים פאשא, אבדילמג'יט הראשון, אגן טבילה, אד הוק, אדריכלות כנסיות, אינטרס, ..., איסטנבול, איקונוסטאזיס, איקונין, אירופה, איטום, איברהים פחה, איובים, נצרות, נצרות אורתודוקסית, נצרות קתולית, נצרות קופטית, נצרות יוונית-אורתודוקסית, נרתקס, נזיר, נורה חשמלית, ניקולאוס הקדוש, ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, ניקודמוס, ניקיון, ספסל, ספרד, ספינה (אדריכלות), סטפנוס הקדוש, סטטוס קוו, סופרוניוס, סולם, סולם הסטטוס קוו, סולטאן עות'מאני, סולימאן הראשון, סובלנות, עמלה, עמוד, עץ (חומר גלם), עץ זית, עקדת יצחק, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, עומר בן אל-ח'טאב, עונות השנה, עוגב, עכו, עיריית ירושלים, פאטמים, פסחא, פעמון, פרנציסקנים, פולחן, פוליטיקה, פירמן, פילוג הכנסייה הנוצרית, פיוס התשיעי, צאר, צרפת, צלאח א-דין, צלב, קאוואס, קפלה, קפיטולציות, קרניז, קריית הוותיקן, קלויסטר, קטורת, קבר מרים, קבר רחל, קונסטנטינופול, קונגרס ברלין, קיר, ראע'ב נשאשיבי, ראש ממשלת ישראל, רצפה, רוטונדה, ריהוט, שנות ה-60 של המאה ה-20, שטיח, שבת, שבת האור, שבוע, שגריר, שומר (מקצוע), שופט, שיש, תאולוגיה, תפילה, תזמורת, תוכנית החלוקה, לבוש מסורתי, לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, לוי אשכול, טקס, טבילה לנצרות, ח'ליפה, חתונה, חלון, חזקה (קניין), חבר הלאומים, חג המולד, חג העלייה, חדר הסעודה האחרונה, חופש דת, חוק השמירה על המקומות הקדושים, חוזה עומר, חוזה פריז (1856), בעלות, ברתולומאוס הקדוש, ברית המועצות, בריטניה הגדולה, בלגיה, בינאום ירושלים, ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל, בית קברות, בית שימוש, בית לחם, ג'יזיה, גרם מדרגות, גשם, גבעת הגולגולתא, גג, דבר המלך במועצה, דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, דגל לאומי, דוסיתאוס השני, דוקט, דיאקון, דיר אל סולטאן, המאה ה-14, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המצור על עכו (1291), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), המלחמות הנפוליאוניות, האומות המאוחדות, האימפריה האוסטרית, האימפריה הרוסית, האימפריה הביזנטית, הסכמה שבשתיקה, הסכם קוצ'וק קאינרג'ה, הסכם לוזאן, הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל, הסכם יפו (1192), הסכם יפו (1229), הפטריארכיה הלטינית, הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, הציפייה, הר ציון, הרפובליקה של ונציה, השער הנשגב, השבוע הקדוש, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הלוויה, החלטה 303 של העצרת הכללית של האו"ם, הד ארצי, הכנסת, הכנסייה האפוסטולית הארמנית, הכנסייה הארמנית, הכנסייה האשורית, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכנסייה הסורית, הכנסייה הסורית-אורתודוקסית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, הכס הקדוש, הכותל המערבי, הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, היסטוריה, כנסיית קתרינה הקדושה, כנסיית המולד, כנסיית העלייה, כנסיית הקבר, כנרת זמורה-ביתן דביר, כתב המנדט, כיפה (מבנה), יעקב אחי ישו, ירדן, ירושלים, ירושלים המאוחדת, ירושלים המזרחית, יהדות, יואכים, יום שישי הטוב, יוסף הקדוש, יוסף הרמתי, 1009, 1054, 1099, 11 במרץ, 1187, 1204, 1217, 1291, 1517, 1552, 1630, 1637, 1646, 1662, 1757, 1768, 1774, 1808, 1834, 1847, 1850, 1852, 1853, 1856, 1866, 1868, 1869, 1877, 1878, 19 בינואר, 1901, 1908, 1920, 1922, 1923, 1924, 1926, 1929, 1934, 1947, 1951, 1967, 1980, 1993, 1996, 1999, 2000, 2014, 23 ביולי, 24 ביולי, 27 ביוני, 29 בנובמבר, 30 בדצמבר, 5 בינואר, 638, 7 בינואר, 8 בפברואר. להרחיב מדד (243 יותר) »

ממלוכים

מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וממלוכים · ראה עוד »

ממלכת סרדיניה

ממלכת סרדיניה (הידועה גם כ"סרדיניה-פיימונטה" או "פיימונטה-סרדיניה") הייתה השם שניתן לשטחים שבשליטת בית סבויה בין שנת 1720, בה הוענק האי סרדיניה לשליט סבויה ויטוריו אמדאו השני, כפיצוי על אובדן שליטתו באי סיציליה לטובת כוחות אוסטרים, ועד לאיחוד איטליה תחת כתר בית סבויה ב-1861.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וממלכת סרדיניה · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מנשר

מִנְשָׁר (בלועזית: מָניפֶסט) הוא גילוי דעת או הצהרה פומבית, המתארת רעיונות, עקרונות, אמונות, ערכים ומטרות של אדם, תנועה או ארגון.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומנשר · ראה עוד »

מס גולגולת

קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917. מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומס גולגולת · ראה עוד »

מסע הצלב הרביעי

"כניסת הצלבנים לקונסטנטינפול" (אז'ן דלקרואה, 1840). הפעולה הידועה ביותר של מסע הצלב הרביעי הייתה בזיזת העיר הנוצרית-אורתודוקסית קונסטנטינופול. מסע הצלב הרביעי (1201–1204), היה מסע צלב שתוכנן תחילה כדי לכבוש את ירושלים שהייתה אז בשליטה מוסלמית תוך כדי מעבר וכיבוש מצרים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומסע הצלב הרביעי · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומסגד · ראה עוד »

מערת הבגידה

תרשים קבר מרים ומערת הבגידה המזבח במערה מערת הבגידה היא מערה בגת שמנים, השוכנת בצמוד מדרום לקבר מרים, והמנציחה, לפי המסורת הנוצרית, את המקום בו הסגיר יהודה איש קריות את ישו לידי שליחי הרומאים. המערה מוכרת גם כ"מערת היגון", "מערת גת שמנים" או "מערת השליחים", ונמצאת בחזקת הפרנציסקנים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומערת הבגידה · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומערב אירופה · ראה עוד »

מפתח (כלי)

מפתח מעוטר מפתח ברזל מפתח הוא כלי המשמש, לצד המנעול, לאבטחה פיזית של חפצים ומרחבים ומאפשר למחזיק בו לנעול ולפתוח מנעולים המתאימים רק לו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומפתח (כלי) · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומצרים · ראה עוד »

מרים המגדלית

מריה מגדלנה בציור מאת אל גרקו (1585–1590) מרים המגדלית מתפללת, ציור מאת ארי שפר (המאה ה-19) מריה מגדלנה מתוארת בדרך כלל כבעלת שיער אדמוני ארוך, כפי שנראה בציור זה מאת פרדריק סנדיס (בסביבות 1859) Noli me tangere). הציור מאת אלכסנדר איוואנוב (1835) במוזיאון הדואמו מרים המגדלית מאת ג'ובאני לורנצו ברניני בקתדרלת סיינה בברית החדשה, מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית (ביוונית: Μαρία Μαγδαληνή, מָרִיָה מַגְדָלֵנֵה) היא אישה יהודייה המתוארת כתומכת מרכזית בישו, ונודעה כ"שליחת השליחים" (בלטינית: apostolorum apostola).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומרים המגדלית · ראה עוד »

משא ומתן

משא ומתן (בראשי תיבות: מו"מ) הוא כל תקשורת שהמטרה שלה היא לשכנע או להשפיע על הזולת.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומשא ומתן · ראה עוד »

משרד החוץ

בניין משרד החוץ החדש בקריית הממשלה בירושלים. בקדמת התמונה, קרוב לכביש. מאחוריו, באלכסון, בניין בנק ישראל לוח זיכרון ברחבת הכניסה הראשית לזכרו של אבא אבן משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומשרד החוץ · ראה עוד »

משטרת ישראל

מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומשטרת ישראל · ראה עוד »

משטרה

שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומשטרה · ראה עוד »

מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומלחמת קרים · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העצמאות היוונית

מלחמת העצמאות היוונית (ביוונית: Ελληνική Επανάσταση του1821; "המהפכה היוונית של 1821") התקיימה החל מהכרזת העצמאות היוונית מהאימפריה העות'מאנית ב־25 במרץ 1821, עד קבלת העצמאות של יוון באמנת קונסטנטינופול ביולי 1832.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומלחמת העצמאות היוונית · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלכי ספרד

מסדר גיזת הזהב הספרדי, שמלך ספרד עומד בראשו על פי חוקת ספרד מ-1978, מלך ספרד הוא ראש המדינה של ספרד, סמל לאחדותה ולהמשכיותה, נציגה העליון של המדינה כלפי חוץ ומפקדה העליון של כוחותיה המזוינים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומלכי ספרד · ראה עוד »

מלכי צרפת

פלר דה-ליס על מגן כחול, סמל המלוכה הצרפתית. צרפת התקיימה כמונרכיה במשך 1,027 שנה, למן הקמתה בשנת 843 כממלכת פרנקיה המערבית בחוזה ורדן, ועד להדחת המונרך הצרפתי האחרון, נפוליאון השלישי בשנת 1870.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומלכי צרפת · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומזבח · ראה עוד »

מחוז ירושלים (המנדט)

מחוז ירושלים (באנגלית: Jerusalem District) היה אחד מששת מחוזות המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומחוז ירושלים (המנדט) · ראה עוד »

מגדל פעמונים

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, איטליה. ניקולאיקירכה בהמבורג. על המגדל, ששרד את הפצצות מלחמת העולם השנייה הותקן קריון ב-1993. ימק"א בירושלים מגדל פעמונים הוא מגדל המכיל לפחות פעמון אחד שנועד להישמע בקול רם למרחק רב.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומגדל פעמונים · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומדינת ישראל · ראה עוד »

מונופיזיטיזם

המונופיזיטיזם (מיוונית: מונוס.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומונופיזיטיזם · ראה עוד »

מוסטפא השלישי

מוסטפא השלישי (טורקית III. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثالث, 28 בינואר 1717 – 21 בינואר 1774) היה הסולטאן העשרים-ושישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-30 באוקטובר 1757 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומוסטפא השלישי · ראה עוד »

מוראט החמישי

מורט החמישי מוראט החמישי (בטורקית: V. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد خامس, 21 בספטמבר 1840 – 29 באוגוסט 1904) היה הסולטאן ה-33 של האימפריה העות'מאנית, ששלט בין 30 במאי ל-31 באוגוסט 1876.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומוראט החמישי · ראה עוד »

מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »

מירון בנבנשתי

מירון בנבנשתי (21 באפריל 1934 – 20 בספטמבר 2020) היה איש ציבור, פובליציסט, היסטוריון ואיש שמאל ישראלי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומירון בנבנשתי · ראה עוד »

מילט

#הפניה מילת.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ומילט · ראה עוד »

אנה הקדושה

אנה הקדושה עם בתה מרים ונכדה ישו הילד, צייר אלברכט דירר אנה הקדושה (ביוונית: Άννα) היא, על פי המסורת הנוצרית, אמה של מרים הבתולה וסבתו של ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואנה הקדושה · ראה עוד »

אפסיס

האפסיס בכנסיית סן אפולינר אין קלאסה ברוונה, איטליה איור של שווה בקתדרלת אמיין, צרפת שווה בקתדרלת ריימס, צרפת אפסיס (בלטינית: apsis, ביוונית: ἀψίς; בריבוי: אפסידים) הוא גומחה, לרוב חצי מעגלית, השוכנת בקיר המזרחי בכנסיות קלאסיות, בעיקר באלו הבנויות בצורת בזיליקה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואפסיס · ראה עוד »

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וארמנית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעים המרטירים

ארבעים המרטירים (ביוונית עתיקה Ἃγιοι Τεσσεράκοντα; ביוונית Άγιοι Σαράντα) הם קבוצה של ארבעים חיילים רומים מהלגיון השנים עשר פולמינטה, אשר לפי המסורת מתו על אמונתם בשנת 320 בסבסטיה שבאסיה הקטנה, היא סיוואס בטורקיה של ימינו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וארבעים המרטירים · ראה עוד »

אריאל (הוצאת ספרים)

אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

אתאיזם

סמל אתאיסטי גנרי מוכר, נוצר על ידי דיאן ריד (Diane Reed) ומשמש את ארגון ברית האתאיסטים הבינלאומית אַתֶאִיזְם הוא דחיית האמונה בקיומה של כל ישות אלוהית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואתאיזם · ראה עוד »

אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)

אל-חאכִּם בִּאמר אללה (בערבית: الحاكمبأمر الله - "השולט בצו האל", בספרות הרבנית נקרא הכליף עלי אלחכים ובעברית המתחדשת החליף עלי אל חכים) היה הח'ליף השישי מהשושלת הפאטִמית, ושלט בין 996–1021 במצרים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואל-חאכם (ח'ליפה פאטמי) · ראה עוד »

אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה

אלכסנדר הראשון (המנצח) (ברוסית: Александр I Победитель, ובשמו המלא: אלכסנדר פאבלוביץ' רומנוב, 23 בדצמבר 1777 - 1 בדצמבר 1825) היה קיסר רוסיה מ־23 במרץ 1801 עד מותו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה · ראה עוד »

אלי שילר

אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואלי שילר · ראה עוד »

אבראהים פאשא

איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואבראהים פאשא · ראה עוד »

אבדילמג'יט הראשון

אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول, 25 באפריל 1823 – 25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואבדילמג'יט הראשון · ראה עוד »

אגן טבילה

טבילה מימי הביניים. אגן טבילה הוא מתקן רחצה טקסי המשמש בנצרות בטקסי טבילה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואגן טבילה · ראה עוד »

אד הוק

אָד הוֹק (מלטינית: Ad hoc; מילולית: "לצורך כך", "לעניין זה") הוא כינוי להחלטות, לפעילות ולמעשים נקודתיים שנעשו כדי לתת מענה לצורך מסוים ומוגדר (ולא כללי).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואד הוק · ראה עוד »

אדריכלות כנסיות

אידיאלית, מאת קרל האזנפלוג. זוהי דוגמה לאדריכלות גותית, שהייתה רווחת באדריכלות הכנסיות בימי הביניים (מן המאה ה-12 ועד סוף המאה ה-16). אדריכלות הכנסיות התפתחה יחד עם הנצרות במהלך אלפיים השנים האחרונות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואדריכלות כנסיות · ראה עוד »

אינטרס

אִינְטֵרֵס (מגרמנית: Interesse) הוא השאיפה של גורם חברתי (יחיד, מוסד או קבוצה חברתית) להשיג מטרה מסוימת, למענו הוא מוכן לנקוט בפעולה ואף להשקיע משאבים חברתיים (כגון כסף או יוקרה).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואינטרס · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואיסטנבול · ראה עוד »

איקונוסטאזיס

האיקונוסטאזיס בקפלת יוחנן המטביל שבכנסיית הקבר בירושלים תרשים של איקונוסטאזיס אופייני כנסיית גבריאל הקדוש בנצרת - דיאקון ניצב בעת מיסה על המדרגה (אמבון) שבחזית האיקונוסטאזיס, בעת שהדלת הקדושה מאחוריו פתוחה האיקונוסטאזיס בקפלת ארבעים הקדושים שבכנסיית הקבר. במרכז הדלתות המלכותיות, מימין ישו, ומשמאל מרים, אם ישו איקונוסטאזיס מאמצע המאה ה-17 במנזר איפאטייב ברוסיה. משני צדדי הדלתות הקדושות מתוארים ישו והבתולה איקונוסטאזיס (יוונית Εἰκονοστάσις וכיום Εικονοστάσιο - "איקונוסטאסיס".

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואיקונוסטאזיס · ראה עוד »

איקונין

איקונין של ישו הנוצרי בנצרות, איקונין (ביוונית: Εικων, "דמות") הוא ייצוג אמנותי של סמל או של דבר מה קדוש או אלוהי, כגון קדושים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואיקונין · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואירופה · ראה עוד »

איטום

פנל בעזרת מזרק וחומר איטום מוכן מראש הנמצא במיכל המוארך, בסניף הדואר החדש של שדה התעופה בגראם, אפגניסטן. חומר האיטום מוזרק מראש הפיה הלבנה שבקצה המיכל. על החייל לנוע לאורך הפנל כדי לאטום אותו לכל אורכו. החייל שאחריו מחליק את החומר לפנל כדי לשפר את האחיזה שלו, ולהסיר חומר איטום עודף. איטום הוא כינוי כולל למערכת רב־שכבתית אשר תפקידה למנוע חדירת מים למבנים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואיטום · ראה עוד »

איברהים פחה

#הפניה אבראהים פאשא.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואיברהים פחה · ראה עוד »

איובים

#הפניה השושלת האיובית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ואיובים · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ונצרות · ראה עוד »

נצרות אורתודוקסית

הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ונצרות קתולית · ראה עוד »

נצרות קופטית

קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "טיקְלֶסִיַה נְרֶמנכֶמִי נוֹרתוֹדוֹכּסוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ונצרות קופטית · ראה עוד »

נצרות יוונית-אורתודוקסית

כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה מנזר המצלבה, ירושלים נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית-אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית-קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ונצרות יוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

נרתקס

#הפניה אדריכלות כנסיות#נרתקס.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ונרתקס · ראה עוד »

נזיר

מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ונזיר · ראה עוד »

נורה חשמלית

נורת להט נורה חשמלית היא אביזר שמשמש לתאורה באמצעות חשמל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ונורה חשמלית · ראה עוד »

ניקולאוס הקדוש

ניקולאוס הקדוש (יוונית: Άγιος Νικόλαος, סביבות 270- 345) הוא קדוש נוצרי חשוב שכיהן כבישוף בעיר מירה (בליקיה, חלק מטורקיה של ימינו) ולעיתים מכונה "ניקולאוס ממירה". בשל הניסים הרבים המיוחסים לו, הוא ידוע גם כ"ניקולאוס עושה הנפלאות". הוא ידוע גם כנותן מתנות בסתר, למשל הטמנת מטבעות בנעליים, והוא המקור לדמות הפולקלורית "סנטה קלאוס". ב-1087 הועברו שרידיו לבארי בדרום באיטליה לאחר שנחטפו מקברו המקורי במירה, והוא ידוע לפיכך גם כ"ניקולאוס מבארי".

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וניקולאוס הקדוש · ראה עוד »

ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה

ניקולאי הראשון (ברוסית: Николай I Павлович, "ניקולאי הראשון פאבלוביץ'", 6 ביולי 1796 – 2 במרץ 1855), היה צאר רוסי שכיהן מ-1 בדצמבר 1825 עד מותו ב-2 במרץ 1855.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וניקולאי הראשון, קיסר רוסיה · ראה עוד »

ניקודמוס

פרידריך הרמן קרל אוהדה, "ניקודמוס וישוע" 1886 ישוע משוחח עם ניקודמוס בשעת לילה ניקודמוס מחזיק את גופתו של ישוע בתבליט מאת סטפנו מדרנו במוזיאון בודה ניקודמוס (בלטינית: Nicodemus; ביוונית: Νικόδημος) היה יהודי פרוש וחבר בסנהדרין, המוזכר בבשורה על-פי יוחנן שלוש פעמים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וניקודמוס · ראה עוד »

ניקיון

סיפון של אוניית סער אמפיבית שקנאי מתנקה ניקיון הוא מצב של היעדר לִכְלוּך, ובפרט אבק, כתמים, ריח רע ופסולת.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וניקיון · ראה עוד »

ספסל

טיצ'ינו ספסלי מתכת צבועים וספסל בטון באושנסייד‎ ספסל הוא רהיט המיועד לישיבה, בדרך כלל של יותר מאדם אחד.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וספסל · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וספרד · ראה עוד »

ספינה (אדריכלות)

הספינה הראשית ספינות צדדיות גותית בקתדרלת ריימס, צרפת (מבט מערבה) גותית בקתדרלת נאנט, צרפת (מבט מזרחה) הספינה של כנסיית סנטו ספיריטו בפירנצה מתקופת הרנסאנס הספינה, הספינה הראשית או אולם התווך (בלטינית: Navis; באנגלית: Nave) היא החלל המרכזי של הכנסייה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וספינה (אדריכלות) · ראה עוד »

סטפנוס הקדוש

פסל סטפנוס הקדוש במנזר סנט אטיין סטפנוס הקדוש (ביוונית: Άγιος Στέφανος) היה דיאקון ואחד מראשיה הראשונים של הקהילה הנוצרית בכלל, ובירושלים בפרט.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וסטפנוס הקדוש · ראה עוד »

סטטוס קוו

סטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וסטטוס קוו · ראה עוד »

סופרוניוס

סוֹפְרוֹנְיוּס (ביוונית: Σωφρόνιος; 560, דמשק – 11 במרץ 638, ירושלים) היה הפטריארך ירושלים בין השנים 634–638, בסוף תקופת השלטון הביזנטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וסופרוניוס · ראה עוד »

סולם

סולם בסיסי סולם לגג הבניין סולם הוא כלי המשמש לטיפוס לגובה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וסולם · ראה עוד »

סולם הסטטוס קוו

סולם הסטטוס קוו בכנסיית הקבר, בתמונה שצולמה בשנת 2009, הסולם נשאר בדיוק באותו המקום מאז המאה ה-18. הסולם נראה בברור בתמונה משנות השמונים של המאה ה-19 מתחת לחלון הימני בקומה העליונה סולם הסטטוס קוו (באנגלית: Immovable Ladder, מילולית: "הסולם שאי אפשר להזיז", בערבית: السُّلَّمالثَّابِت, מילולית: "הסולם העומד במקומו") הוא סולם מעץ ארז, העומד לרגלי אחד מחלונות הקומה השנייה, של כנסיית הקבר בירושלים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וסולם הסטטוס קוו · ראה עוד »

סולטאן עות'מאני

סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »

סולימאן הראשון

Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וסולימאן הראשון · ראה עוד »

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וסובלנות · ראה עוד »

עמלה

עמלה או קומיסיון, היא תשלום לנותן השירות, הניתן בתמורה לעבודה הכרוכה במתן השירות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועמלה · ראה עוד »

עמוד

עמוד בג'רש באדריכלות ובהנדסה אזרחית עמוד הוא רכיב אנכי התומך במשקל הפועל מעליו כלפי מטה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועמוד · ראה עוד »

עץ (חומר גלם)

עץ גולמי קורות עץ המהוות דופן של קרון רכבת, מחוזקות ברצועת ברזל מסומרת העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועץ (חומר גלם) · ראה עוד »

עץ זית

#הפניה זית אירופי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועץ זית · ראה עוד »

עקדת יצחק

עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועקדת יצחק · ראה עוד »

עבדאללה הראשון, מלך ירדן

שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו הנסיך חוסיין ניצב שלישי מימין עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, 2 בפברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · ראה עוד »

עומר בן אל-ח'טאב

| תאריך לידה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועונות השנה · ראה עוד »

עוגב

עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועוגב · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועכו · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ועיריית ירושלים · ראה עוד »

פאטמים

#הפניה השושלת הפאטמית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופאטמים · ראה עוד »

פסחא

הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופסחא · ראה עוד »

פעמון

פעמון כנסייה מצרפתהפעמון ההיסטורי של קיבוץ העוגן המוצב בצמוד לחדר האוכל הנטוש של הקיבוץ, 10/08 תקוע. גוף הפעמון עשוי שבר כלי מטבח מאלומיניום והענבל מתרמיל כדור רובה. פעמון בגן פעמון הדרור פעמון הוא כלי הקשה אידיופוני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופעמון · ראה עוד »

פרנציסקנים

#הפניה המסדר הפרנציסקני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופרנציסקנים · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופולחן · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופוליטיקה · ראה עוד »

פירמן

#הפניה פירמאן.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופירמן · ראה עוד »

פילוג הכנסייה הנוצרית

פילוג הכנסייה הנוצרית, המכונה גם פילוג מזרח-מערב או הפילוג הגדול (יוונית: Σχίσμα Λατίνων, "התפלגות הלטינים"; לטינית: Schisma Graecorum, "התפלגות היוונים") הוא התהליך בו נותקה האחדות הכנסייתית בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח, והתהוו שתי כנסיות נפרדות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופילוג הכנסייה הנוצרית · ראה עוד »

פיוס התשיעי

דיוקנו של פיוס התשיעי מאת אנדריי בלולי סמלו האפיפיור פיוס התשיעי (בלטינית: Pius IX; נולד כג'ובאני מריה מאסטאי פרטי; 13 במאי 1792 – 7 בפברואר 1878) היה האפיפיור של הכנסייה הקתולית מיום בחירתו ב-16 ביוני 1846 ועד מותו ב-1878, והוא האפיפיור שכהונתו הייתה הארוכה ביותר בהיסטוריה של הנצרות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ופיוס התשיעי · ראה עוד »

צאר

צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וצאר · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וצרפת · ראה עוד »

צלאח א-דין

צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سه‌لاحه‌دین ئه‌یوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וצלאח א-דין · ראה עוד »

צלב

יווניים''' (כל הזרועות שוות בגודלן), ישר ומסובב ב-45 מעלות (סלטיר). צלב הוא צורה המורכבת משני קווים המאונכים זה לזה, וחוצים זה את זה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וצלב · ראה עוד »

קאוואס

קאוואסים ברחבת כנסיית הקבר הרברט סמואל ולפניו שני קאוואסים, 1923 ארבעה קאוואסים של ארבעה קונסולים בקבלת פנים ליום הולדתו של מלך בלגיה בבית הקונסול הבלגי בירושלים, 1941 קאוואס (בערבית: قواس; בטורקית: kavas; מילולית: קַשָּׁת, יורה בקשת) הוא שומר ראש טקסי לאישיות רמת מעלה באזורי השליטה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקאוואס · ראה עוד »

קפלה

286x286 פיקסלים קָפֵּלָה (בלטינית: Cappellae, גלימה) היא מבנה פולחן נוצרי קטן, סוג של כנסייה קטנה לשירות אישי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקפלה · ראה עוד »

קפיטולציות

קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקפיטולציות · ראה עוד »

קרניז

קרניז אבן פשוט קרניז בעל מאפיינים קלאסיים במבנה בארצות הברית קַרְנִיז (מאיטלקית: cornice), הנקרא בעברית גם כַּרְכּוֹב, הוא אלמנט אדריכלי המופיע בחלקה העליון של חזית המבנה או מעל פתחים מרכזיים בו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקרניז · ראה עוד »

קריית הוותיקן

קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקריית הוותיקן · ראה עוד »

קלויסטר

250px קלויסטר של פרנציסקוס מאסיזי, בסורנטו, איטליה הקלויסטר בקבר דוד המלך בהר ציון הקלויסטר הצלבני המשוחזר בכנסיית הגואל קלויסטר (מלטינית: claustrum) הוא אלמנט אדריכלי באדריכלות של מנזרים, קתדרלות וכנסיות מנזר.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקלויסטר · ראה עוד »

קטורת

תערובות לקטורת עומדות למכירה בשוק קטורת היא חומר אורגני (או תערובת חומרים) המפיץ ריח במהלך בעירתו ולעיתים אף ללא בעירה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקטורת · ראה עוד »

קבר מרים

תרשים וחתך רוחב של האתר קבר מרים בירושלים ממוקם בתוך מערה תת-קרקעית ליד גת שמנים, מקום שעל פי המסורת הנוצרית-אורתודוקסית הוא מקום קבורתה של מרים אם ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקבר מרים · ראה עוד »

קבר רחל

250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקבר רחל · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קונגרס ברלין

ציור מאת אנטון פון ורנר, המתאר את קונגרס ברלין קונגרס ברלין היה כינוס של מספר מעצמות שנערך בברלין בין 13 ביוני עד 13 ביולי 1878.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקונגרס ברלין · ראה עוד »

קיר

קיר לבנים קיר אבנים קיר הוא אלמנט אדריכלי בסיסי של מבנים המשמש לשתי מטרות עיקריות: הפרדה בין חללי המבנה (בין לצורכי בידוד תרמי ובידוד אקוסטי ובין לצורכי תיחום אזורים והגדרת חללים) ותמיכה סטטית בעומסים כחלק משלד המבנה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וקיר · ראה עוד »

ראע'ב נשאשיבי

ראש העיר ראע'ב נשאשיבי מעניק מדליות לשחקני טניס בטקס חנוכת מגרשי הטניס של ימקא בירושלים, 1931 רחוב על שמו בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שמו של נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) ראע'בּ נשאשיבּי (בערבית: راغب النشاشيبي; תעתיק מדויק: ראע'ב אלנשאשיבי; 1881–1951) היה מנהיג פלסטיני מחמולת נשאשיבי שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים, וראש עיריית ירושלים בין השנים 1920–1934.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וראע'ב נשאשיבי · ראה עוד »

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »

רצפה

רצפה היא משטח אופקי הקיים בכל מבנה וכן במקומות פתוחים שונים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ורצפה · ראה עוד »

רוטונדה

רפאל רוֹֹטוֹנדָה (באיטלקית: Rotonda) הוא מבנה אדריכלי, או חלק ממבנה, הבנוי בצורה של גליל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ורוטונדה · ראה עוד »

ריהוט

#הפניה רהיט.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וריהוט · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שטיח

אלג'יראיות אורגות שטיח, בסביבות 1899 ייבוש שטיחים במפעל כפרי, (עמק אוריקה, מרוקו) מחצלות קש (קטורי, יפן) שטיח הוא יריעה או בד שעיבו אותו בקשרים מחוטים או קרעי בדים או ארוגים בנול, המיועדים לפרישה על הרצפה או לתלייה על קיר.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושטיח · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושבת · ראה עוד »

שבת האור

אלפי מתפללים בתוך חלל כנסיית הקבר עם הנרות הבוערים אלפים בתוך הכנסייה, תמונה מראש הגג פנימה. צולם בשנת 1941. ממתינים להוצאת האש ממבנה הקבר. צולם בשנת 1941. הפטריארך עם האש הקדושה. צולם בשנת 1941. אלפים ממתינים מחוץ לכנסייה. צולם בתחילת המאה ה-20. הציור המוקדם ביותר של ויליאם האנט Konstantinos Tsiaras מביא את האש הקדושה מירושלים ליוון, מאי 2013 שבת האור או טקס האש הקדושה (יוונית: Άγιο Φως) הוא טקס נוצרי המתקיים על ידי הכנסיות המזרחיות מדי שנה בקבר ישו שבכנסיית הקבר, ביום שבת שלאחר יום שישי הטוב, בתחילת חג הפסחא.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושבת האור · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושבוע · ראה עוד »

שגריר

שגריר צרפת מגיש את כתב האמנתו לממלא מקום נשיא מדינת ישראל, יוסף שפרינצק שגריר הוא דיפלומט אשר מייצג את מדינתו במדינה זרה ואחראי לטיפוח יחסי ממשלתו עם מדינה זו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושגריר · ראה עוד »

שומר (מקצוע)

שומר בפתח סופרמרקט בארצות הברית שוֹמר או מאבטח הוא אדם שעוסק באבטחה לרבות אבטחה אזרחית, ותפקידו למנוע גישתם של אנשים לא מורשים לשטח מסוים, כדי להבטיח את ביטחונם של אנשים ורכוש הנמצאים בשטח זה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושומר (מקצוע) · ראה עוד »

שופט

שופטי בית המשפט העליון, 1953 שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושופט · ראה עוד »

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ושיש · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ותאולוגיה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ותפילה · ראה עוד »

תזמורת

התזמורת הפילהרמונית של חליסקו (מקסיקו) תזמורת היא הרכב מוזיקלי כֵּלי גדול.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ותזמורת · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

לבוש מסורתי

לבוש מסורתי או תלבושת לאומית הם בגדים אופייניים לאזור גאוגרפי מסוים או לקבוצה אתנית או דתית או לאזרחים או תושבים של מדינה מסוימת.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ולבוש מסורתי · ראה עוד »

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת

ממוזער פרוטומה מאת ג'ובאני לורנצו ברניני בארמון ורסאי פרוטומה מאת אנטואן קואזוו בחדר השינה של המלך בארמון ורסאי לואי הארבעה עשר (צרפתית: Louis XIV, 5 בספטמבר 1638 – 1 בספטמבר 1715) היה מלך צרפת במשך 72 שנה (1643–1715).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ולואי הארבעה עשר, מלך צרפת · ראה עוד »

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ולוי אשכול · ראה עוד »

טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וטקס · ראה עוד »

טבילה לנצרות

טקס הטבילה המכונה "הטבילה" הוא אחד מיסודות הדת הנוצרית על כל זרמיה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וטבילה לנצרות · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וח'ליפה · ראה עוד »

חתונה

חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחתונה · ראה עוד »

חלון

חלון חלון הוא פתח בקיר המאפשר מעבר אור, ציור משנת 1880 חלונות אלבסטר בכנסיית Santa Maria La Major בעיירה Morella (ספרד) חלון אלבסטר בקתדרלה של ולנסיה (ספרד). המבנה האסימטרי של פתח הקיר מאפשר לקרני השמש להגיע לאזור המזבח חלון גליל במגדלור Sumburgh Head (שטלנד) חלון הוא פתח מתוכנן בקיר או בתקרה של מבנה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחלון · ראה עוד »

חזקה (קניין)

חֲזָקָה הוא מושג משפטי המתאר שליטה אפקטיבית בנכס, יהא זה נכס מקרקעין או נכס מיטלטלין.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחזקה (קניין) · ראה עוד »

חבר הלאומים

חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחבר הלאומים · ראה עוד »

חג המולד

חג המולד הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הנצרות המציין את הולדת ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחג המולד · ראה עוד »

חג העלייה

חג העלייה (בלטינית: Ascensionis Domini - "עליית האדון") הוא חג נוצרי הנחוג 40 יום לאחר חג הפסחא (ולכן חל תמיד ביום חמישי, ולעיתים נחוג בזמן שונה בכנסייה הקתולית ובכנסייה האורתודוקסית).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחג העלייה · ראה עוד »

חדר הסעודה האחרונה

250px 250px כותרת בצורת שקנאי המאכיל את גוזליו חדר הסעודה האחרונה הוא האולם בו, על פי אמונת רוב הכנסיות הנוצריות, התקיימה סעודתו האחרונה של ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחדר הסעודה האחרונה · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחופש דת · ראה עוד »

חוק השמירה על המקומות הקדושים

מראה הכותל המערבי מכיוון הרובע היהודי, 2007 250px קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל) מבט נוסף על יד אבשלום, מאחוריו מצד שמאל נראית מערת יהושפט חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967 קובע עונש מאסר למי שמחלל מקום קדוש או פוגע בו, ולמי שעושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחוק השמירה על המקומות הקדושים · ראה עוד »

חוזה עומר

חוזה עומר (בערבית: اَلْعُهْدَة العُمَرِيَّة - "אלעֻהְדַה אלעֻמַרִיַה") הוא חוזה הכניעה של ירושלים לכובשים המוסלמים שנערך, על פי המסורת המוסלמית והנוצרית, בין הח'ליפה המוסלמי עמר בן אלח'טאב לבין פטריארך ירושלים סופרוניוס, ככל הנראה בשנת 638, בעת כיבוש ירושלים על ידי המוסלמים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחוזה עומר · ראה עוד »

חוזה פריז (1856)

שולחן הדיונים חוזה פריז (1856) היה הסכם שנחתם ב-30 במרץ 1856 בפריז בין הצדדים שהשתתפו במלחמת קרים: האימפריה העות'מאנית ושותפיה (צרפת, הממלכה המאוחדת, האימפריה האוסטרית, ממלכת סרדיניה ופרוסיה) והאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וחוזה פריז (1856) · ראה עוד »

בעלות

בעלות היא זכות משפטית בנכס, המקנה לבעלים את הכח המשפטי לעשות בו כל שירצו, בכפוף למגבלות שנקבעו בחוק או בחוזה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ובעלות · ראה עוד »

ברתולומאוס הקדוש

קפלה הסיסטינית ברתולומאוס הקדוש היה אחד משנים-עשר התלמידים-השליחים של ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וברתולומאוס הקדוש · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וברית המועצות · ראה עוד »

בריטניה הגדולה

בריטניה הגדולה (באנגלית: Great Britain, בסקוטית: Great Breetain, בוולשית: Prydain Fawr, בגאלית סקוטית: Breatainn Mhòr) הוא אי השוכן צפונית-מערבית מחופה של יבשת אירופה, ומזרחית לאירלנד, ומהווה את שטחה העיקרי של הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ובריטניה הגדולה · ראה עוד »

בלגיה

עיר הבירה בריסל בֶּלְגִיָּה (נקראת רשמית: ממלכת בלגיה, בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, אחת מארצות השפלה ובירתה היא בריסל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ובלגיה · ראה עוד »

בינאום ירושלים

#הפניה מעמדה הבין-לאומי של ירושלים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ובינאום ירושלים · ראה עוד »

ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל

האפיפיור פרנציסקוס בשנת 2014 ביקר האפיפיור פרנציסקוס בישראל, והיה בכך לאפיפיור הרביעי המבקר במדינה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ובית קברות · ראה עוד »

בית שימוש

אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ובית שימוש · ראה עוד »

בית לחם

The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ובית לחם · ראה עוד »

ג'יזיה

ג'יזיה (בערבית: جزية) היא מס גולגולת שתושבי העולם המוסלמי שאינם מוסלמים (כמו יהודים ונוצרים) צריכים לשלם לשליט מוסלמי, אלא אם הם מתאסלמים, כדי להימלט מענישה, תלוית משטר מקומי אשר כוללת גם הוצאות להורג.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וג'יזיה · ראה עוד »

גרם מדרגות

#הפניה מדרגות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וגרם מדרגות · ראה עוד »

גשם

גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וגשם · ראה עוד »

גבעת הגולגולתא

האתרים המרכזיים בחתך אורך של כנסיית הקבר הקדוש. השטח האפור מציין את צורתו המשוערת של הסלע, שיושר לשם בניית הכנסייה מפת הרובע הנוצרי גלגותא, ציור של ז'אן-לאון ז'רום, 1867 גולגולתא (בארמית "גולגולת"; ביוונית Γολγοθάς) הוא שם המקום הכולל את הגבעה והסלע שעליהם התרחשה לפי המסורת הנוצרית צליבת ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וגבעת הגולגולתא · ראה עוד »

גג

גגות בעיר מייסן בגרמניה גג של מקדש סיני מסורתי גג הוא חלק המבנה המשמש ככיסוי עליון שלו, והוא החלק החשוף ביותר לפגעי מזג אוויר וטבע.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וגג · ראה עוד »

דבר המלך במועצה

דבר המלך במועצה (באנגלית: King's Order-in-Council) הוא כינוי לשיטת חקיקה שנהוגה בבריטניה, בממלכות חבר העמים הבריטי, ובעבר ברחבי האימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ודבר המלך במועצה · ראה עוד »

דבר המלך במועצה על ארץ ישראל

#הפניה דבר המלך במועצה#דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ודבר המלך במועצה על ארץ ישראל · ראה עוד »

דגל לאומי

דגלי 195 מדינות בסדר אלפביתי משמאל לימין ואז מלמעלה למטה. דגל מדינה או דגל לאומי הוא דגל המסמל או מייצג לאום.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ודגל לאומי · ראה עוד »

דוסיתאוס השני

דוסיתאוס השני מירושלים (ביוונית: Δοσίθεος Β΄ Ιεροσολύμων; 31 במאי 1641-8 בפברואר 1707) היה תאולוג יווני אורתודוקסי וכיהן כפטריארך של הכנסייה היוונית אורתודוקסית בירושלים בין השנים 1669–1707.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ודוסיתאוס השני · ראה עוד »

דוקט

דוקט זהב אוסטרי הדוקט (Ducat) היה מטבע זהב ששימש בעבר כאמצעי תשלום באירופה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ודוקט · ראה עוד »

דיאקון

דיאקון או דיאקונוס (מיוונית: διακονος) הוא שמה של אחת משלוש המשרות של הכמורה הנוצרית בכנסייה הקתולית, האורתודוקסית והאנגליקנית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ודיאקון · ראה עוד »

דיר אל סולטאן

#הפניה דיר א-סולטאן.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ודיר אל סולטאן · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמאה ה-20 · ראה עוד »

המצור על עכו (1291)

המצור על עכו בשנת 1291 הביא לכיבוש העיר עכו - בירת ממלכת ירושלים הצלבנית, על ידי הממלוכים וסיום 200 שנה של מדינה צלבנית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמצור על עכו (1291) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774)

המלחמה העות'מאנית-רוסית הייתה מלחמה שהתרחשה בין השנים 1768–1774 בין האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

המלחמה העות'מאנית-רוסית, שנערכה בשנים 1877–1878 (בטורקית: Harbı 93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878), הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

המלחמות הנפוליאוניות

נפוליאון בונפרטה חוצה את האלפים חיילים פולנים מתקיפים תחת פיקודו של יוזף פוניאטובסקי חיילים פרוסים מיחידת הליצו פרייקור נפוליאון מפזר את ועדת ה-500 במהלך הפיכת 18 בברימר האדמירל הבריטי הוריישו נלסון נפגע במהלך קרב טרפלגר המלחמות הנפוליאוניות הן סדרה של עימותים כלל עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח-התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והמלחמות הנפוליאוניות · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האימפריה האוסטרית

האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הסכמה שבשתיקה

הסכמה שבשתיקה היא טענה שאדם או גוף הסכימו לאמירה או פעולה מסוימת שנאמרה או נעשתה על ידי אחר, בכך שידעו עליה ולא מחו נגדה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והסכמה שבשתיקה · ראה עוד »

הסכם קוצ'וק קאינרג'ה

קוצ'וק קאינרג'ה הסכם קוצ'וק קאינרג'ה (בטורקית: Küçük Kaynarca Antlaşması) הוא הסכם שנחתם בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הרוסית ב-21 ביולי 1774 בבולגריה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והסכם קוצ'וק קאינרג'ה · ראה עוד »

הסכם לוזאן

מפת טורקיה לאחר הסכם לוזאן קריקטורה: יווני וטורקי מתווכחים לאורך הגבול בין המדינות הסכם לוזאן היה הסכם שלום שנחתם ב-24 ביולי 1923 בלוזאן שבשווייץ, בידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, יוון, בריטניה, איטליה וצרפת, יפן ורומניה והסדיר באופן סופי את גורלה של אסיה הקטנה לאחר התפרקותה של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה והדיפת הכוחות הצרפתים והיוונים משטחיה במסגרת מלחמת העצמאות של טורקיה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והסכם לוזאן · ראה עוד »

הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל

הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל (באנגלית: Fundamental Agreement between the Holy See and the State of Israel) היא אמנה בין הכס הקדוש ומדינת ישראל אשר נחתמה ב-30 בדצמבר 1993 ומהווה ציון דרך היסטורי ב-2000 שנות פולמוס יהודי-נוצרי וביחסי ישראל-הוותיקן.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל · ראה עוד »

הסכם יפו (1192)

איור מתוך פסלטר לוטרל (The Luttrell Psalter) משנת 1325 המתאר את ריצ'רד לב הארי וצלאח א-דין נלחמים ליד יפו. הסכם יפו הוא הסכם שנחתם ב-2 בספטמבר 1192 לשלוש שנים בין ריצ'רד לב הארי וצלאח א-דין, שבו הוסכם בין הצדדים כי מישור החוף יהיה בידי הצלבנים ופנים הארץ בידי המוסלמים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והסכם יפו (1192) · ראה עוד »

הסכם יפו (1229)

פרידריך השני וסולטאן מצרים נפגשים הסכם יפו הקרוי גם הסכם תל אל-עג'ול יפו הוא הסכם שנחתם בפברואר 1229 בין פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בהיותו נושא כתר מלך ירושלים לבין הסולטאן המצרי אלמלך אלכאמל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והסכם יפו (1229) · ראה עוד »

הפטריארכיה הלטינית

#הפניה הפטריארכיה הלטינית של ירושלים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והפטריארכיה הלטינית · ראה עוד »

הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית

#הפניה הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

הציפייה

אפיסקופלית מדליק זר אדוונט (הנרות בצבע סגול, צבעה הליטורגי של העונה). הציפייה (בלטינית: Adventus) היא העונה החגיגית שלפני חג המולד, המצוינת במרבית הכנסיות המערביות, כולל הכנסייה הקתולית הרומית, הכנסייה האנגליקנית וחלק גדול מהפלגים הפרוטסטנטיים, אם כי לא בקרב האוונגליקלים ועוד כמה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והציפייה · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והר ציון · ראה עוד »

הרפובליקה של ונציה

הרפובליקה של ונציה (בוונטית: Repùblica Vèneta או Repùblica de Venesia, באיטלקית: Repubblica di Venezia) הייתה רפובליקה שמקורה בעיר ונציה, בצפון מזרח איטליה, שהתקיימה במשך יותר מאלף שנים - מהמאה השביעית ועד לכיבושה בידי נפוליאון ב-1797.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והרפובליקה של ונציה · ראה עוד »

השער הנשגב

"השער הנשגב" שבכניסה לארמון טופקאפי השער הנשגב, השער העליון, או בקיצור השער (בטורקית: Babıali או Bâb-ı âli), היה כינוי למנגנון השלטוני של האימפריה העות'מאנית, ששימש בעיקר בשיח הדיפלומטי.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והשער הנשגב · ראה עוד »

השבוע הקדוש

כניסת ישו לירושלים ביום ראשון של דקלים השבוע הקדוש (לטינית Hebdomada Sancta או Maior Hebdomada; יוונית Μεγάλη Εβδομάδα; רוסית Страстная неделя - בשתי השפות "השבוע הגדול") הוא בנצרות השבוע האחרון של 40 ימי התענית שלפני חג הפסחא, מוקדש לשחזור אירועי השבוע האחרון בחייו של ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והשבוע הקדוש · ראה עוד »

התקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הערבית בארץ ישראל

#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והלוויה · ראה עוד »

החלטה 303 של העצרת הכללית של האו"ם

החלטה 303 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות התקבלה ב-9 בדצמבר 1949, והיא עוסקת ביישום בינאום ירושלים בהתאם להחלטה 181 ב-29 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והחלטה 303 של העצרת הכללית של האו"ם · ראה עוד »

הד ארצי

הד ארצי הייתה חברת תקליטים, אשר עסקה בהפקת מוזיקה, בייבוא אלבומים מחו"ל ובהפצת מוזיקה ישראלית ולועזית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והד ארצי · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסת · ראה עוד »

הכנסייה האפוסטולית הארמנית

הטבלת טירידאטס השלישי מלך ארמניה הכנסייה האפוסטולית הארמנית (בארמנית: Հայ Առաքելական Եկեղեցի, בערבית: كنيسة الأرمن الأرثوذكس) היא הכנסייה הלאומית העתיקה בעולם ואחת מן הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסייה האפוסטולית הארמנית · ראה עוד »

הכנסייה הארמנית

#הפניה הכנסייה האפוסטולית הארמנית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסייה הארמנית · ראה עוד »

הכנסייה האשורית

הכנסייה האשורית סט. מארי במוסקבה הכנסייה האשורית המזרחית (בארמית סורית: ܥܕܬܐ ܕܡܕܢܚܐ ܕܐܬܘܖ̈ܝܐ, בערבית: كنيسة المشرق الآشورية), פלג בנצרות, אשר התפלג משאר הכנסייה במאה ה-5 בעקבות המינות הנסטוריאנית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסייה האשורית · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום, בה על פי האמונה שוכן ארון הברית קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים פסוק מתהילים בשפת הגעז הכנסייה האורתודוקסית האתיופית המייחדת (בגעז: የኢትዮጵያ:ኦርቶዶክስ:ተዋሕዶ:ቤተ:ክርስቲያን, בתעתיק מדויק: יֶאִיתְיוֹפְּיַה אוֹרְתוֹדוֹכְּס תֶוַחְדוֹ בֵּתֶה כְּרְסְתִייַן) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

הכנסייה הסורית

#הפניה הכנסייה הסורית-אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסייה הסורית · ראה עוד »

הכנסייה הסורית-אורתודוקסית

תפילת האדון בארמית שער הכניסה למתחם מנזר סנט מרק בירושלים קוּרֹבֹּא קַדִישֹׁא" בכנסייה סורית-אורתודוקסית בשטוטגרט, גרמניה הכנסייה הסורית-אורתודוקסית (בסורית: ܥܺܕܬܳܐ ܣܽܘ̣ܪܝܳܝܬܳܐ ܗܰܝܡܳܢܽܘܬܳܐ ܬܪܺܝܨܰܬ݂ ܫܽܘ̣ܒ̣ܚܳܐ, עִדְתֹא סוּרְיֹיתֹא הַיְמֹנוּתֹא תְרִיצַתֿ שׁוּבְֿחֹא; במלאיאלאם: സുറിയാനി ഓർത്തഡോക്സ് സഭ; בערבית: الكنيسة السريانية الأرثوذكسية) היא כנסייה אוריינטלית שבסיסה בסוריה ויש לה מאמינים בכל העולם.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסייה הסורית-אורתודוקסית · ראה עוד »

הכנסייה הקופטית

#הפניה נצרות קופטית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסייה הקופטית · ראה עוד »

הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית

הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטולית האוטוקפאלית (בגאורגית: საქართველოს სამოციქულო მართლმადიდებელი ავტოკეფალური ეკლესია) היא כנסייה אוטוקפאלית החברה בקומוניון האורתודוקסי-המזרחי, והכנסייה הלאומית של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכנסייה הגאורגית האורתודוקסית · ראה עוד »

הכס הקדוש

סמל הכס הקדוש "ארמון הלטראנו - רכוש הכס הקדוש, שטח אקס-טריטוריאלי" יחסים דיפלומטיים ישירים של הכס הקדוש (בירוק) קתדרה של הבישוף של רומא בבזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו הכס הקדוש (בלטינית: Sancta Sedes; באיטלקית: Santa Sede), מבין שמותיו הרבים נכללים - "הכס של פטרוס הקדוש" ו"הכס האפיפיורי" הוא מכלול הישויות הריבוניות והדתיות המחליפות את מקומו של פטרוס הקדוש כראש הכנסייה הקתולית.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכס הקדוש · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכותל המערבי · ראה עוד »

הכיבוש הערבי של ארץ ישראל

ערבים חוצים את המדבר. ציור של ז'אן-לאון ז'רום לוחם ערבי מתפלל. ציור של ז'אן-לאון ז'רום הסתערות של לוחמים ערבים רכובים על גמלים. ציור של רוברט קלי לוחמים ערבים חוזרים מפשיטה. ציור של רוזטי המסע של ח'אלד בן אל-וליד אל סוריה מפת המערכה המוסלמית עד לקרב הירמוך מפת המערכה המוסלמית לאחר קרב הירמוך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל התרחש במאה השביעית, לאחר שכוח חדש הופיע על במת ההיסטוריה של המזרח התיכון: דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והכיבוש הערבי של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) והיסטוריה · ראה עוד »

כנסיית קתרינה הקדושה

אולם הכנסייה כנסיית קתרינה הקדושה היא כנסייה קתולית פרנציסקנית, השוכנת בצמוד מצפון לכנסיית המולד בבית לחם.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וכנסיית קתרינה הקדושה · ראה עוד »

כנסיית המולד

כנסיית המולד מכלול מבני כנסיית המולד בציורו של ברנרדינו אמיקו, תחילת המאה ה-17 פצצות תאורה במהלך המצור עליה במבצע חומת מגן, 24 באפריל 2002. חלל הכנסייה "דלת הענווה" - דלת הכניסה אל הכנסייה המזבח במערת המולד - כוכב כסף שלו 14 קודקודים מסמל לפי האמונה את מקום לידתו המדויק של ישו כנסיית המולד (בערבית: كَنِيسَةُ ٱلْمَهْد, כָּנִיסַתֻ אָלְמַהְד; ביוונית: Βασιλική της Γεννήσεως; בלטינית: Basilica Nativitatis; בארמנית: Սուրբ Ծննդեան; בסורית: ܥܕܬܐ ܕܡܘܠܕܐ) היא בזיליקה הממוקמת בכיכר האבוס בעיר בית לחם.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וכנסיית המולד · ראה עוד »

כנסיית העלייה

כנסיית העלייה כנסיית העלייה כיפת הכנסייה סלע העלייה כנסיית העלייה, כיפת העלייה או מסגד העלייה הם שמות שונים לכנסייה על הר הזיתים המשמרת את זיכרון עליית ישו השמימה ארבעים יום לאחר תחייתו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וכנסיית העלייה · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנרת זמורה-ביתן דביר

כנרת זמורה־ביתן דביר - מוציאים לאור בע"מ היא קבוצת הוצאת ספרים ישראלית המאוגדת כתאגיד, מהוצאות הספרים הגדולות בישראל והיא חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וכנרת זמורה-ביתן דביר · ראה עוד »

כתב המנדט

העמוד הראשון של המנדט על ארץ ישראל ועבר הירדן, שהוצג בפני הפרלמנט הבריטי בדצמבר 1922, לפני כניסתו לתוקף בשנת 1923. כתב המנדט (באנגלית: The Mandate for Palestine) הוא אמנה בינלאומית, שאושרה על ידי מועצת חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922, הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל, לשם "ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על-ידי ממשלת הוד-מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה" - הצהרת בלפור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וכתב המנדט · ראה עוד »

כיפה (מבנה)

כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וכיפה (מבנה) · ראה עוד »

יעקב אחי ישו

#הפניה יעקב הצדיק.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ויעקב אחי ישו · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וירושלים · ראה עוד »

ירושלים המאוחדת

ירושלים המאוחדת הוא תיאור של מצב גאו-פוליטי היסטורי של ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וירושלים המאוחדת · ראה עוד »

ירושלים המזרחית

#הפניה מזרח ירושלים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) וירושלים המזרחית · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ויהדות · ראה עוד »

יואכים

#הפניה יהויקים הקדוש.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ויואכים · ראה עוד »

יום שישי הטוב

נשיאת הצלב ביום שישי הטוב בירושלים, 2006 תהלוכה מסורתית לכבוד החג, המשחזרת את הצליבה. יום שישי הטוב (באנגלית: Good Friday) או יום שישי הגדול (ביוונית: Μεγάλη Παρασκευή), יום הפסיון של האדון (בלטינית: Dies Passionis Domini) או יום שישי הקדוש (בצרפתית: Saint Vendredi) הוא חג נוצרי המציין את צליבת ישו, ביום שישי האחרון בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ויום שישי הטוב · ראה עוד »

יוסף הקדוש

ציור המשפחה הקדושה מעשה ידי ברטולומיאו אסטבן מורילו (1645–1650). יוסף מוביל את המשפחה הקדושה הנמלטת מפני הורדוס למצרים, ציור מעשה ידי לורנצו מונקו, 1405. '''ישו בבית הוריו''', ציור מעשה ידי ג'ון אוורט מיליי. לידת ישו, מעשה ידי מרטין שונגאוור (1475–1480). יוסף הקדוש ישן. סצנת לידת ישו מעשה ידי ג'נטיל דה פאבריאנו. המשפחה הקדושה, מעשה ידי ג'יימס קולינסון (המאה ה-19). פסל יוסף וישו הילד. יוסף הקדוש או יוסף מנצרת או יוסף פנדר או יוסף מבית דוד או יוסף הנגר היה יהודי בן המאה הראשונה מנצרת, אשר על פי הברית החדשה והמסורת הנוצרית היה בעלה של מרים אמו של ישו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ויוסף הקדוש · ראה עוד »

יוסף הרמתי

יוסף הרמתי מוזכר בברית החדשה כבעל חלקת הקבר בו נקבר ישו לאחר צליבתו.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ויוסף הרמתי · ראה עוד »

1009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1009 · ראה עוד »

1054

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1054 · ראה עוד »

1099

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1099 · ראה עוד »

11 במרץ

11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו11 במרץ · ראה עוד »

1187

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1187 · ראה עוד »

1204

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1204 · ראה עוד »

1217

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1217 · ראה עוד »

1291

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1291 · ראה עוד »

1517

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1517 · ראה עוד »

1552

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1552 · ראה עוד »

1630

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1630 · ראה עוד »

1637

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1637 · ראה עוד »

1646

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1646 · ראה עוד »

1662

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1662 · ראה עוד »

1757

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1757 · ראה עוד »

1768

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1768 · ראה עוד »

1774

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1774 · ראה עוד »

1808

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1808 · ראה עוד »

1834

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1834 · ראה עוד »

1847

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1847 · ראה עוד »

1850

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1850 · ראה עוד »

1852

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1852 · ראה עוד »

1853

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1853 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1856 · ראה עוד »

1866

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1866 · ראה עוד »

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1868 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1869 · ראה עוד »

1877

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1877 · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1878 · ראה עוד »

19 בינואר

19 בינואר הוא היום ה-19 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו19 בינואר · ראה עוד »

1901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1901 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1908 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1920 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1922 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1923 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1924 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1926 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1929 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1934 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1947 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1951 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1967 · ראה עוד »

1980

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1980 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1993 · ראה עוד »

1996

ינואר.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1996 · ראה עוד »

1999

חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו1999 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו2000 · ראה עוד »

2014

למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו2014 · ראה עוד »

23 ביולי

23 ביולי הוא היום ה-204 בשנה (205 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו23 ביולי · ראה עוד »

24 ביולי

24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו24 ביולי · ראה עוד »

27 ביוני

27 ביוני הוא היום ה-178 בשנה (179 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו27 ביוני · ראה עוד »

29 בנובמבר

29 בנובמבר הוא היום ה-333 בשנה (334 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו29 בנובמבר · ראה עוד »

30 בדצמבר

30 בדצמבר הוא היום ה-364 בשנה (365 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו30 בדצמבר · ראה עוד »

5 בינואר

5 בינואר הוא היום החמישי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו5 בינואר · ראה עוד »

638

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו638 · ראה עוד »

7 בינואר

7 בינואר הוא היום השביעי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו7 בינואר · ראה עוד »

8 בפברואר

8 בפברואר הוא היום ה-39 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: סטטוס קוו (המקומות הקדושים) ו8 בפברואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סטטוס_קוו_(המקומות_הקדושים)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »