גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
31 יחסים: ממלכת פרס, מדקדק, מורפולוגיה (בלשנות), מושא, מודוס (בלשנות), אל-ח'ליל בן אחמד, אלופון, איראן, נשוא, נושא (דקדוק), ניב (סיווג שפה), סמנטיקה, ערבים, ערבית, עיראק, פונמה, פונטיקה, פונולוגיה, פועל (בלשנות), פיקה (אסלאם), תחביר, חלקי הדיבר, חדית', בצרה (עיראק), בלשנות, בדואים, הקוראן, כופה, יחסה, 760, 796.
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: סיבויה וממלכת פרס · ראה עוד »
מדקדק
#הפניה בלשנות.
חָדָשׁ!!: סיבויה ומדקדק · ראה עוד »
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
חָדָשׁ!!: סיבויה ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
מושא
בתחביר מושא (אובייקט) הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה.
חָדָשׁ!!: סיבויה ומושא · ראה עוד »
מודוס (בלשנות)
מוֹדוּס (באנגלית: mode או mood, בעברית היה נהוג בעבר להשתמש במונח "דרך") הוא מונח בבלשנות שמתייחס למעמדו של מצב או אירוע בתודעתו של הדובר, כפי שהוא מביע אותו במשפט בשפה.
חָדָשׁ!!: סיבויה ומודוס (בלשנות) · ראה עוד »
אל-ח'ליל בן אחמד
אל-ח'ליל בן אחמד (בערבית: الخليل بن أحمد, נולד ב-718 בעומאן, נפטר ב-791 בבצרה שבעיראק) או בשמו המלא עבד אל-רחמן אל-ח'ליל בן אחמד אל-פראהידי היה מדקדק, פילולוג ומילונאי ערבי.
חָדָשׁ!!: סיבויה ואל-ח'ליל בן אחמד · ראה עוד »
אלופון
בפונולוגיה, אָלוֹפוֹן (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: גוֹן הֶגְיָן) הוא אחד ממספר צלילי-דיבור אפשריים שמשמשים להגיית פונמה אחת בשפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: סיבויה ואלופון · ראה עוד »
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
חָדָשׁ!!: סיבויה ואיראן · ראה עוד »
נשוא
נָשׂוּא (בלועזית: פּרֵדִיקָט) הוא מונח בתורת התחביר המציין את מעמדו התחבירי של רכיב המשפט, המתאר או מאפיין את נושא המשפט (בלועזית: סובייקט).
חָדָשׁ!!: סיבויה ונשוא · ראה עוד »
נושא (דקדוק)
#הפניה נושא (תחביר).
חָדָשׁ!!: סיבויה ונושא (דקדוק) · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: סיבויה וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
סמנטיקה
סמנטיקה (מיוונית: Σημαντικός) היא חקר המשמעות.
חָדָשׁ!!: סיבויה וסמנטיקה · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: סיבויה וערבים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: סיבויה וערבית · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: סיבויה ועיראק · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: סיבויה ופונמה · ראה עוד »
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
חָדָשׁ!!: סיבויה ופונטיקה · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: סיבויה ופונולוגיה · ראה עוד »
פועל (בלשנות)
בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.
חָדָשׁ!!: סיבויה ופועל (בלשנות) · ראה עוד »
פיקה (אסלאם)
הפִיקְהְ (בערבית: الفقه, תעתיק מדויק: אלפקה) הוא המשפט המוסלמי, המקביל למשפט העברי ביהדות.
חָדָשׁ!!: סיבויה ופיקה (אסלאם) · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: סיבויה ותחביר · ראה עוד »
חלקי הדיבר
בבלשנות, החלוקה לחלקי דיבר (או חלקי הדיבור), או במינוח מקצועי יותר לקטגוריות לקסיקליות, היא סיווג כל מילה בלקסיקון של שפה לפי מאפיינים מורפולוגיים.
חָדָשׁ!!: סיבויה וחלקי הדיבר · ראה עוד »
חדית'
החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות (הנביא) מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: סיבויה וחדית' · ראה עוד »
בצרה (עיראק)
בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: סיבויה ובצרה (עיראק) · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: סיבויה ובלשנות · ראה עוד »
בדואים
חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.
חָדָשׁ!!: סיבויה ובדואים · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: סיבויה והקוראן · ראה עוד »
כופה
כופה (ערבית: الكوفة, תעתיק מדויק: אלכופה) היא עיר במחוז א-נג'ף שבדרום עיראק, המצויה כ-170 קילומטר דרומית לבגדאד, וכ-10 קילומטר צפון-מזרחית לנג'ף.
חָדָשׁ!!: סיבויה וכופה · ראה עוד »
יחסה
בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.
חָדָשׁ!!: סיבויה ויחסה · ראה עוד »
760
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סיבויה ו760 · ראה עוד »
796
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סיבויה ו796 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סיבויה
