גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
118 יחסים: ממלכת סמין, ממלכת הגדעונים, מסגיד, מעמד הר סיני, מפלגת ש"ס, מצהף קדוס, מרצ, משרד התרבות והספורט, משה, משיח, מלחמת אזרחים, מלחמת חרבות ברזל, מוסד הרב קוק, מימונה, אמנת נחמיה, אמהרית, אסרו חג, אתיופיה, אלוהים, אליהו סיגד, אבא צברה, אהרן זאב אשכולי, אורי אריאל, אורית, נחמיה, סעודת מצווה, סעודת משיח, ספר מלכים, ספר נחמיה, ספירת העומר, סהרנה, סוכות, עזנה, קיסר אקסום, עזרא, עוז אלמוג, פעמים, צום, קודש הקודשים, רומפלנאכט, שנות ה-80 של המאה ה-20, שר החינוך, שרון שלום, שבת, שבועות, שיבת ציון, תנועת נוער, תענית, תפילה (יהדות), תחנון, תהילים, ..., לליבלה, קיסר אתיופיה, לוח השנה של ביתא ישראל, טהרה, טיגראינית, טיילת ארמון הנציב, חזרה בתשובה, חבשים, חג, חגי ומועדי ביתא ישראל, חגי ישראל ומועדיו, בני עקיבא, ברית, בית המקדש, ביתא ישראל, גאולה, געז, גלות, דניאל, המאה ה-15, המאה ה-19, המאה ה-6, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, האימפריה החבשית, האיחוד הלאומי, הנוער העובד והלומד, הספרייה הלאומית, העבודה, הקהל (מצווה), הר ציון, הר הבית, הליכוד, הוצאת ראובן מס, הוצאת כרמל, הכנסת, הכנסת השבע עשרה, הכותל המערבי, וולף לסלאו, ויקרא, כ"ט בחשוון, כ"ט בכסלו, כ"ז בחשוון, כנסייה, כפר, כרמית ספיר ויץ, כתב געז, כהן (ביתא ישראל), כיילה (שפה), ימי הודאה, יצחק נבון, ירמיהו, ירושלים, ישעיהו, ישראל, יד יצחק בן-צבי, יהודים, יום ראשון, יום שישי, יום חמישי, יום בחירה, יום השבת, יום הכיפורים, יום ירושלים, 1982, 1984, 2008, 2023, 30 ביוני, 325. להרחיב מדד (68 יותר) »
ממלכת סמין
#הפניה ממלכת הגדעונים.
חָדָשׁ!!: סיגד וממלכת סמין · ראה עוד »
ממלכת הגדעונים
הממלכה בשיאה בשנים (858–933), בירוק אזורי הממלכה ממלכת הגדעונים הוא כינויה של ממלכה יהודית ששכנה באזור סמן שבצפון-מערב אתיופיה (שלטה לסירוגין גם על שטחים מדרום לה).
חָדָשׁ!!: סיגד וממלכת הגדעונים · ראה עוד »
מסגיד
בית הכנסת בכפר וולקה שבאתיופיה (2003) מֶסְגיד (געז: መሰጊድ) הוא שמו של בית הכנסת בביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד ומסגיד · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: סיגד ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מפלגת ש"ס
תנועת ש"ס (ובשמה המלא: "התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה" ובהמשך, "התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל") היא מפלגה חרדית-ספרדית סוציאל-שמרנית בישראל, שהוקמה בשנת 1982 ועומדת לבחירה ברמה הארצית החל מהבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984.
חָדָשׁ!!: סיגד ומפלגת ש"ס · ראה עוד »
מצהף קדוס
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.
חָדָשׁ!!: סיגד ומצהף קדוס · ראה עוד »
מרצ
מֶרֶצ היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.
חָדָשׁ!!: סיגד ומרצ · ראה עוד »
משרד התרבות והספורט
משרד התרבות והספורט הוא משרד ממשלתי בישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד ומשרד התרבות והספורט · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: סיגד ומשה · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: סיגד ומשיח · ראה עוד »
מלחמת אזרחים
שדה הקרב בגטיסבורג. מלחמת האזרחים האמריקנית, שבמהלכה התרחש הקרב, הייתה אחת ממלחמות האזרחים העקובות מדם בהיסטוריה האנושית מלחמת אזרחים היא מלחמה שבה הצדדים היריבים משתייכים לאותו עם ו/או לאותה ישות מדינית.
חָדָשׁ!!: סיגד ומלחמת אזרחים · ראה עוד »
מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: סיגד ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: סיגד ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מימונה
טקסט.
חָדָשׁ!!: סיגד ומימונה · ראה עוד »
אמנת נחמיה
עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.
חָדָשׁ!!: סיגד ואמנת נחמיה · ראה עוד »
אמהרית
אמהרית (አማርኛ – אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה־10.
חָדָשׁ!!: סיגד ואמהרית · ראה עוד »
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: סיגד ואסרו חג · ראה עוד »
אתיופיה
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ, תעתיק לעברית: יאיתיופ'יה פדראלאווי דימוקיראסייווי ריפביליק) היא מדינה ללא מוצא לים בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה.
חָדָשׁ!!: סיגד ואתיופיה · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: סיגד ואלוהים · ראה עוד »
אליהו סיגד
לוחית זיכרון לאליהו סיגד (סיגרד) בתל אביב אליהו סיגָד (סיגָרד) (1901 – 30 במרץ 1975) היה צייר ישראלי.
חָדָשׁ!!: סיגד ואליהו סיגד · ראה עוד »
אבא צברה
אַבָּא צַבְּרָה היה מלקוסה (נזיר יהודי) שחי במהלך המאה ה-15, אחד מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל ומן המנהיגים הרוחניים הבולטים שפעלו לאיחוד קהילת ביתא ישראל ושימור יהדותה.
חָדָשׁ!!: סיגד ואבא צברה · ראה עוד »
אהרן זאב אשכולי
אהרן זאב אשכולי (נכתב גם אשכֹלי) (ויינטראוב) (Aescoly; י"ב בתשרי ה'תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 – י"ד בכסלו ה'תש"ט, 6 בדצמבר 1948) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.
חָדָשׁ!!: סיגד ואהרן זאב אשכולי · ראה עוד »
אורי אריאל
אורי יהודה אריאל הכהן (נולד ב-22 בדצמבר 1952, ג' בטבת ה'תשי"ג) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כשר הבינוי וכשר החקלאות וכן כחבר הכנסת וכיו"ר מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה.
חָדָשׁ!!: סיגד ואורי אריאל · ראה עוד »
אורית
קריאה מספר האוריתאורית (בגעז: ኦሪት; עברית: "חוק", "תורה") הוא שמם של שמונת הספרים הראשונים בביבליה של הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית ובמצהף קדוס של ביתא ישראל, הכוללים את חמשת חומשי תורה, ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות.
חָדָשׁ!!: סיגד ואורית · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: סיגד ונחמיה · ראה עוד »
סעודת מצווה
מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.
חָדָשׁ!!: סיגד וסעודת מצווה · ראה עוד »
סעודת משיח
סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל).
חָדָשׁ!!: סיגד וסעודת משיח · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד וספר מלכים · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: סיגד וספר נחמיה · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: סיגד וספירת העומר · ראה עוד »
סהרנה
סֶהֲרַנֶה הוא חג עממי, ללא מקור דתי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח או חול המועד סוכות.
חָדָשׁ!!: סיגד וסהרנה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: סיגד וסוכות · ראה עוד »
עזנה, קיסר אקסום
כתובת עזנה ביוונית שבו מתועדים ניצחונותיו על מספר עמים שכנים עֵזָנָה (געז: ዔዛና) היה קיסר קיסרות אקסום בין השנים 325–356 לערך שהיום ממוקמת בצפון אתיופיה, אריתריאה תימן, דרום ערב הסעודית, צפון סומליה, ג'יבוטי, צפון סודאן ודרום מצרים.
חָדָשׁ!!: סיגד ועזנה, קיסר אקסום · ראה עוד »
עזרא
#הפניה עזרא הסופר.
חָדָשׁ!!: סיגד ועזרא · ראה עוד »
עוז אלמוג
עוז אלמוג (נולד ב-4 במאי 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי, החוקר את החברה והתרבות בישראל החל מתקופת היישוב; פרופסור באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: סיגד ועוז אלמוג · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: סיגד ופעמים · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: סיגד וצום · ראה עוד »
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: סיגד וקודש הקודשים · ראה עוד »
רומפלנאכט
אילוסטרציה: כלים ששימשו בסדר פסח ובמהלך שבוע החג, יאופסנו במוצאי שביעי של פסח, הרומפלנאכט. רומפלנאכט (בגרמנית וביידיש: Rumpelnacht; בתרגום חופשי: ליל הבלאגן או ליל ההעברה) הוא כינוי בפי חלק מיהודי אשכנז לליל כ"ב בניסן – מוצאי שביעי של פסח בארץ ישראל (או ליל כ"ג בניסן – מוצאי אחרון של פסח בחוץ לארץ).
חָדָשׁ!!: סיגד ורומפלנאכט · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: סיגד ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שר החינוך
#הפניה משרד החינוך#שרי החינוך וסגניהם.
חָדָשׁ!!: סיגד ושר החינוך · ראה עוד »
שרון שלום
הרב ד"ר שרון (זאודה) שלום (באנגלית: Sharon Z. Shalom; נולד ב-13 באוגוסט 1973) הוא ד"ר לפילוסופיה, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת, ראש הקתדרה ללימודי יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, מרצה סגל פנים בקריה האקדמית אונו, ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: סיגד ושרון שלום · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: סיגד ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: סיגד ושבועות · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: סיגד ושיבת ציון · ראה עוד »
תנועת נוער
הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952 פסל תנועות הנוער בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי.
חָדָשׁ!!: סיגד ותנועת נוער · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: סיגד ותענית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: סיגד ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: סיגד ותחנון · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: סיגד ותהילים · ראה עוד »
לליבלה, קיסר אתיופיה
גברה מסקל לליבלה (באנגלית Lalibela תרגום מאגאווית: הדבורים מקיימים את הריבונות שלו) היה קיסר אתיופיה וחבר בשושלת זאגווה, קיסר זה נחשב כקדוש ידי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית.
חָדָשׁ!!: סיגד ולליבלה, קיסר אתיופיה · ראה עוד »
לוח השנה של ביתא ישראל
#הפניה היימנות#לוח שנה.
חָדָשׁ!!: סיגד ולוח השנה של ביתא ישראל · ראה עוד »
טהרה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: סיגד וטהרה · ראה עוד »
טיגראינית
#הפניה תיגרינית.
חָדָשׁ!!: סיגד וטיגראינית · ראה עוד »
טיילת ארמון הנציב
טיילת ארמון הנְציב הוא כינוין של שלוש טיילות הממוקמות בדרום מזרח ירושלים.
חָדָשׁ!!: סיגד וטיילת ארמון הנציב · ראה עוד »
חזרה בתשובה
חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.
חָדָשׁ!!: סיגד וחזרה בתשובה · ראה עוד »
חבשים
חבּשים (געז: ሐበሻ,: ሐበሻ,,,תיגרינית: ሓበሻ) הם עמים דוברי שפות שמיות דרומיות החולקים תרבות משותפת, ואשר אבותיהם הקימו את ממלכות דעמת ויותר מאוחר את ממלכת אקסום (חבש).כיום מונח זה כולל בעיקרו את הקבוצות אמהרים,תיגרינים, ותיגרה (למרות שהתיגרה לא לוקחים חלק בזהות החבשית שלהם בגלל היותם מוסלמים), האתיו-שמיות באתיופיה ובאריתריאה.
חָדָשׁ!!: סיגד וחבשים · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: סיגד וחג · ראה עוד »
חגי ומועדי ביתא ישראל
#הפניה חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד וחגי ומועדי ביתא ישראל · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: סיגד וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
בני עקיבא
בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה.
חָדָשׁ!!: סיגד ובני עקיבא · ראה עוד »
ברית
#הפניה אמנה (הסכם).
חָדָשׁ!!: סיגד וברית · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד ובית המקדש · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: סיגד וביתא ישראל · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: סיגד וגאולה · ראה עוד »
געז
גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אתיופית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: סיגד וגעז · ראה עוד »
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
חָדָשׁ!!: סיגד וגלות · ראה עוד »
דניאל
דניאל בגוב האריות – תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות – פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) דניאל בגוב האריות, 1890 בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶּלֶט-שַׁר-אֻצֻר – beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: סיגד ודניאל · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: סיגד והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: סיגד והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-6
המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.
חָדָשׁ!!: סיגד והמאה ה-6 · ראה עוד »
האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
#הפניה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: סיגד והאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה · ראה עוד »
האימפריה החבשית
#הפניה קיסרות אקסום.
חָדָשׁ!!: סיגד והאימפריה החבשית · ראה עוד »
האיחוד הלאומי
האיחוד הלאומי הייתה רשימה וסיעה משותפת של מפלגות ימין ישראליות.
חָדָשׁ!!: סיגד והאיחוד הלאומי · ראה עוד »
הנוער העובד והלומד
חג המעלות ברקפת 6 באוקטובר 2021 תנועת הנוער העובד והלומד (הידועה גם בראשי התיבות של שמה, הנוע"ל) (בערבית: الشبيبة العاملة والمتعلمة) היא תנועת נוער ארץ ישראלית שמושתתת על ערכי הציונות העובדת.
חָדָשׁ!!: סיגד והנוער העובד והלומד · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: סיגד והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העבודה
#הפניה מפלגת העבודה הישראלית.
חָדָשׁ!!: סיגד והעבודה · ראה עוד »
הקהל (מצווה)
#הפניה מצוות הקהל.
חָדָשׁ!!: סיגד והקהל (מצווה) · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: סיגד והר ציון · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: סיגד והר הבית · ראה עוד »
הליכוד
הַלִּיכּוּד – תנועה לאומית ליברלית היא מפלגה ציונית התומכת בליברליזם כלכלי-וקפיטליזם ובעמדות ימניות מדיניות מבחינת המפה הפוליטית בישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד והליכוד · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: סיגד והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: סיגד והוצאת כרמל · ראה עוד »
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד והכנסת · ראה עוד »
הכנסת השבע עשרה
הכנסת השבע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת השבע עשרה, הושבעה ב-17 באפריל 2006 (י"ט בניסן ה'תשס"ו, ד' חול המועד פסח).
חָדָשׁ!!: סיגד והכנסת השבע עשרה · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: סיגד והכותל המערבי · ראה עוד »
וולף לסלאו
וולף לֶסלאו (באנגלית: Wolf Leslau; 14 בנובמבר 1906, צ'נסטוחוב, דרום-מערב פולין - 18 בנובמבר 2006, פולרטון, פרבר של לוס אנג'לס) היה מגדולי הבלשנים של השפות השמיות במאה העשרים ובפרט מגדולי חוקרי השפות השמיות של אתיופיה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: סיגד ווולף לסלאו · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: סיגד וויקרא · ראה עוד »
כ"ט בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.
חָדָשׁ!!: סיגד וכ"ט בחשוון · ראה עוד »
כ"ט בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט כסלו היא לרוב פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: סיגד וכ"ט בכסלו · ראה עוד »
כ"ז בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: סיגד וכ"ז בחשוון · ראה עוד »
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
חָדָשׁ!!: סיגד וכנסייה · ראה עוד »
כפר
הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.
חָדָשׁ!!: סיגד וכפר · ראה עוד »
כרמית ספיר ויץ
כרמית ספיר-וַיְץ (נולדה ב-25 בספטמבר 1973) היא עיתונאית, עורכת, מנהלת אומנותית ומרצה ישראלית.
חָדָשׁ!!: סיגד וכרמית ספיר ויץ · ראה עוד »
כתב געז
כתב גְעֵז (מכונה גם: "כתב אתיופי", "כתב חבשי"; בגעז: ግዕዝ) הוא כתב אבוגידה המשמש כיום לכתיבת שפות אתיו-שמיות ולחלק מהשפות האומוטיות באתיופיה.
חָדָשׁ!!: סיגד וכתב געז · ראה עוד »
כהן (ביתא ישראל)
237x237 פיקסליםקֵס (געז: ቀሲሰ, אמהרית: ቄሰ - "קֵס"; תגרית: ቀሺ - "קָשִׁי"), או כַּהַן (בגעז: ካሀን, בעברית: כהן; רבים: ካሀንት - "כַּהֲנַת"), הוא הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד וכהן (ביתא ישראל) · ראה עוד »
כיילה (שפה)
כַּײְלָה או כַּײְלִית (בכתב געז: ካይላ "כַּיְלָה"; גם ካይልኛ "כַּיְלְנְיָה") הייתה ניב של שפת קימנת, בענף אגאו של משפחת השפות הכושיות.
חָדָשׁ!!: סיגד וכיילה (שפה) · ראה עוד »
ימי הודאה
תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: סיגד וימי הודאה · ראה עוד »
יצחק נבון
יצחק רחמים נבון (א' בניסן ה'תרפ"א, 9 באפריל 1921 – כ"ד בחשוון ה'תשע"ו, 6 בנובמבר 2015) היה נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות בשנים 1984–1990.
חָדָשׁ!!: סיגד ויצחק נבון · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: סיגד וירמיהו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: סיגד וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: סיגד וישעיהו · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: סיגד וישראל · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: סיגד ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: סיגד ויהודים · ראה עוד »
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
חָדָשׁ!!: סיגד ויום ראשון · ראה עוד »
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
חָדָשׁ!!: סיגד ויום שישי · ראה עוד »
יום חמישי
בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: סיגד ויום חמישי · ראה עוד »
יום בחירה
יום חופשה לבחירה (מוכר כ"יום בחירה") הוא יום שבו רשאי עובד בישראל להיעדר מעבודתו אך לקבל שכר כאילו עבד, לפי בחירה אישית מתוך רשימה של ימים מיוחדים שנקבעו.
חָדָשׁ!!: סיגד ויום בחירה · ראה עוד »
יום השבת
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.
חָדָשׁ!!: סיגד ויום השבת · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: סיגד ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: סיגד ויום ירושלים · ראה עוד »
1982
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סיגד ו1982 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: סיגד ו1984 · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סיגד ו2008 · ראה עוד »
2023
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סיגד ו2023 · ראה עוד »
30 ביוני
30 ביוני הוא היום ה-181 בשנה (182 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: סיגד ו30 ביוני · ראה עוד »
325
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סיגד ו325 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סיגד
