8 יחסים: מיתולוגיה יוונית, נימפה, סלמיס (אי), פוסידון, לאדון, לטינית, דיודורוס סיקולוס, יוונית.
מיתולוגיה יוונית
זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: סלמיס (מיתולוגיה) ומיתולוגיה יוונית · ראה עוד »
נימפה
"הילאס והנימפות" (סצנה מסיפור הארגונאוטים) נימפה (ביוונית: Νύμφη - אישה צעירה) היא יצור על-טבעי במיתולוגיה היוונית.
חָדָשׁ!!: סלמיס (מיתולוגיה) ונימפה · ראה עוד »
סלמיס (אי)
מראה כללי של מפרץ סלמיס והעיר סאלאמינה סלמיס (ביוונית עתיקה: Σαλαμίς; ביוונית מודרנית: Σαλαμίνα - סאלאמינה) הוא הגדול באיי המפרץ הסרוני שביוון.
חָדָשׁ!!: סלמיס (מיתולוגיה) וסלמיס (אי) · ראה עוד »
פוסידון
ים הטירני. דוריה מחזיק בידו קלשון משולש, סמלו של פוסידון פוסידון בחצר ארמון קאדריורג בטאלין פוסידון (ביוונית: Ποσειδών) הוא אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעידות האדמה, הוא אחד משנים-עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.
חָדָשׁ!!: סלמיס (מיתולוגיה) ופוסידון · ראה עוד »
לאדון
לאדון (ביוונית: Λάδων) היה דרקון דמוי נחש ששמר על עץ התפוחים המוזהבים שבגן ההספרידות.
חָדָשׁ!!: סלמיס (מיתולוגיה) ולאדון · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: סלמיס (מיתולוגיה) ולטינית · ראה עוד »
דיודורוס סיקולוס
''Bibliotheca historica'', 1746 דיודורוס סיקולוס (ביוונית: Διόδωρος Σικελιώτης, דיודורוס סיקליוטס; בלטינית: Diodorus Siculus; 90 – 21 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני מאגיריום (אגירה) שבסיציליה.
חָדָשׁ!!: סלמיס (מיתולוגיה) ודיודורוס סיקולוס · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: סלמיס (מיתולוגיה) ויוונית · ראה עוד »