גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
113 יחסים: מאוזוליאום, מנחם שטרן, מסופוטמיה, מעמד הפרשים, מרקוס אורליוס, משחקי המאה, משה דוד הר, מלחמת אזרחים, מזרח, מורים, מינכן, מיכאל אבי-יונה, אנטונינוס פיוס, אנטיוכיה, אפריקה (פרובינקיה רומית), אדריאנוס, אוטיקה, אוגוסטוס קיסר, איטליה, נצרות, נציבין, נדוניה, ניקולו מקיאוולי, סנאט, סרדיניה, סלאוקיה על החידקל, סוריה, עמים שמיים, עבדות ברומא העתיקה, פאנוניה, פראיטור, פרטינקס, פרוטומה, פרובינקיה סוריה, פלבס, פיניקים, קרקלה, קטסיפון, קומודוס, קונסול (רומא העתיקה), קוואיסטור, קיסר, קיסר רומא, קיסרי רומי, רסטורציה (אמנות), רפורמה, רבי יהודה הנשיא, רומא, שער ספטימיוס סוורוס, שיש, ..., שיגעון גדלות, שיגדון, לפטיס מגנה, לטינית, לוב, ליטורגיה, ליון, טריבון, טירת סנטאנג'לו, חומס, חומת אדריאנוס, בריטניה (פרובינקיה רומית), בבל, ביזנטיון, גאליה, גרמניה, גליפטותק, גטה, גיור, דקוריון, דוד גולן, דיקטטורה, דידיוס יוליאנוס, דיו קסיוס, דיוקלטיאנוס, המאה השלישית, המשמר הפרטוריאני, המוזיאון הישן (ברלין), האלהה, האימפריה הפרתית, האימפריה הרומית, הקיסרים הסוורים, השושלת הסוורית, התקופה הרומית בארץ ישראל, הלגיון הארבעה עשר גמינה, הכותל הדרומי, היסטוריה אוגוסטה, יוני, יוסטיניאנוס הראשון, יורק, יוליה דומנה, 11 באפריל, 13 באפריל, 145, 146, 162, 169, 175, 187, 188, 189, 190, 193, 194, 195, 197, 202, 204, 205, 211, 28 במרץ, 4 בפברואר, 9 באפריל. להרחיב מדד (63 יותר) »
מאוזוליאום
מאוזוליאום בבית הקברות לה רקולטה, בואנוס איירס קבר נפוליאון בפריז מאוזוליאום מזור מָאוּזוֹלֵאוֹם הוא מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומאוזוליאום · ראה עוד »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומנחם שטרן · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומסופוטמיה · ראה עוד »
מעמד הפרשים
מעמד הפרשים (לטינית: Ordo equester) היה אחד משני המעמדות העליונים ברפובליקה הרומית ובראשית ימי האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומעמד הפרשים · ראה עוד »
מרקוס אורליוס
מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אנטונינוס אוגוסטוס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus; 26 באפריל 121 – 17 במרץ 180) היה קיסר רומא משנת 161 עד ליום מותו בשנת 180 ופילוסוף ומהוגי הדעות הבולטים בתקופה המאוחרת של האסכולה הסטואית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומרקוס אורליוס · ראה עוד »
משחקי המאה
מטבע לציון משחקי המאה משחקי המאה (לטינית: Ludi Saeculares) היה פסטיבל דתי שנחוג ברומא העתיקה לכבוד סיום מחזור הסקולום בין 100 או 110 שנים ומציין את תוחלת החיים של דור והתחלתו מחדש.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומשחקי המאה · ראה עוד »
משה דוד הר
משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומשה דוד הר · ראה עוד »
מלחמת אזרחים
שדה הקרב בגטיסבורג. מלחמת האזרחים האמריקנית, שבמהלכה התרחש הקרב, הייתה אחת ממלחמות האזרחים העקובות מדם בהיסטוריה האנושית מלחמת אזרחים היא מלחמה שבה הצדדים היריבים משתייכים לאותו עם ו/או לאותה ישות מדינית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומלחמת אזרחים · ראה עוד »
מזרח
הזריחה על רקע ים המלח כפי שצולמה ממצדה. בעברית האטימולוגיה של מזרח היא כיוון זריחת השמש מִזְרָח הוא אחת מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומזרח · ראה עוד »
מורים
מוֹרִים (בספרדית: Moro) היה כינוי נפוץ באירופה הנוצרית למוסלמים, ובפרט למוסלמים תושבי צפון אפריקה וספרד המוסלמית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומורים · ראה עוד »
מינכן
פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג ארכיון הסרטים במינכן מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומינכן · ראה עוד »
מיכאל אבי-יונה
מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »
אנטונינוס פיוס
טִִיטוּס אָוּרֶלְיוּס פוּלְבוּס בּוֹיוֹנְיוּס אַרְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (לטינית: Titus Aurelius Fulvus Boionius Arrius Antoninus; 19 בספטמבר 86 – 7 במרץ 161), הידוע בשם אַנְטוֹנִינוּס פִּיוּס, היה קיסר רומא משנת 138 עד 161 לספירה, הרביעי מבין חמשת הקיסרים הטובים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ואנטונינוס פיוס · ראה עוד »
אנטיוכיה
אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ואנטיוכיה · ראה עוד »
אפריקה (פרובינקיה רומית)
#הפניה פרובינקיה אפריקה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ואפריקה (פרובינקיה רומית) · ראה עוד »
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ואדריאנוס · ראה עוד »
אוטיקה
אוטיקה (בלטינית: Utica, עותיקה) היא עיר פניקית עתיקה, ושמו של חבל הארץ בו שכנה ההתיישבות הפיניקית (בתוניסיה ולוב של היום) בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ואוטיקה · ראה עוד »
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ואיטליה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ונצרות · ראה עוד »
נציבין
נְצִיבִין (בטורקית: Nusaybin - נוסאיבין; בסורית: ܨܘܒܐ - צובא; בכורדית: Nisêbîn/نسێبین - נסבין; בערבית: نصيبين; בעבר נקראה ניסיביס) היא עיר בנפת מרדין במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ונציבין · ראה עוד »
נדוניה
מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ונדוניה · ראה עוד »
ניקולו מקיאוולי
נִיקוֹלוֹ מַקְיַאוֶולִי (איטלקית: Niccolo Machiavelli; 3 במאי 1469 – 21 ביוני 1527) היה מדינאי, פילוסוף פוליטי, דיפלומט, סופר ומחזאי, מפירנצה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וניקולו מקיאוולי · ראה עוד »
סנאט
קנדי סנאט הוא גוף פוליטי מייצג, מקור המילה במילה הלטינית senex, שפירושה "אדם זקן", וממנה המילה Senatus.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וסנאט · ראה עוד »
סרדיניה
המבנה הטופוגרפי של האי סרדיניה (בסרדו: Sardigna או Sardinna; באיטלקית: Sardegna) היא אי בים התיכון ומחוז אוטונומי בעל מעמד מיוחד באיטליה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וסרדיניה · ראה עוד »
סלאוקיה על החידקל
סֵלֵאוּקיָה על החידקל (ביוונית: Σελεύκεια; נקראת גם בקיצור סֵלֵאוּקיָה) הייתה עיר גדולה וחשובה באימפריות הסלאוקית, הפרתית, והסאסאנית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וסלאוקיה על החידקל · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וסוריה · ראה עוד »
עמים שמיים
#הפניהשמיים (עמים).
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ועמים שמיים · ראה עוד »
עבדות ברומא העתיקה
שני עבדים נושאים כדי יין בלבוש אופייני לעבדים רומאים, ועל צווארים קמע נגד עין הרע. משמאל, עבד-נער נושא מים ומגבות, והעבד מימין מביא סל ובו פרחים (מתוך פסיפס רומאי בדוגה, תוניסיה מוסד העבדות ברומא העתיקה מילא תפקיד בולט בחיי החברה והכלכלה הרומית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ועבדות ברומא העתיקה · ראה עוד »
פאנוניה
ממוזער פאנוניה (Pannonia) הוא חבל ארץ גאוגרפי-היסטורי במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ופאנוניה · ראה עוד »
פראיטור
פְּרָאיְטוֹר (בלטינית: praetor, מיסוד prae, להקדים, להיות לפני) היה ברפובליקה הרומית תוארו של הקונסול כאשר הוא מוביל צבאות למלחמה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ופראיטור · ראה עוד »
פרטינקס
פֵּרְטִינַקְס, או בשמו הקיסרי המלא, אִימְפֵּרָטוֹר קֵיסָר פּוּבְּלִיוּס הֶלְוִיוּס פֵּרְטִינַקְס אָוּגוּסְטוּס (בלטינית: Imperator Caesar Publius Helvius Pertinax Augustus; 1 באוגוסט 126 - 28 במרץ 193) היה קיסר רומא במשך 87 יום, מ-31 בדצמבר שנת 192, יום הירצחו של קודמו קומודוס, ועד לרציחתו בידי חיילי המשמר הפרטוריאני.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ופרטינקס · ראה עוד »
פרוטומה
פְּרוֹטוֹמָה (ביוונית Προτομή – "החלק הקדמי או העליון של דבר-מה") הוא פסל המתאר את חלקו העליון של אדם או את חלקו הקדמי של בעל חיים, ובעיקר את צווארו וראשו (לעיתים עם חלק נכבד של כתפיו וחזהו).
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ופרוטומה · ראה עוד »
פרובינקיה סוריה
מפת פרובינקיה סוריה פרובינקיה סוריה (ביוונית: Συρίας; בלטינית: SYRIA) הייתה פרובינקיה רומית שהוקמה לאחר כיבושיו של פומפיוס במזרח התיכון בשנת 64 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ופרובינקיה סוריה · ראה עוד »
פלבס
פְּלֵבְּס (ואנשיו: פּלֶבֶּאים; בלטינית: plebs, plebis, "המון, ציבור גדול"; השווּ יוונית: πλῆθος) היו כל האזרחים הרומאים החופשיים שלא היו בני מעמד הפטריקים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ופלבס · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ופיניקים · ראה עוד »
קרקלה
ספטימיוס סוורוס וקרקלה. ציור רומנטי מהמאה ה-18 קרקלה בציור של לורנס אלמה-טדמה דומנה ושני בניהם קרקלה וגטה מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Severus Antoninus Augustus), המכונה קַרַקַלָּה (Caracalla; 4 באפריל 188 – 8 באפריל 217) היה קיסר רומא משנת 211 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וקרקלה · ראה עוד »
קטסיפון
קְטֵסִיפוֹן (מיוונית: Κτησιφῶν, מפרסית אמצעית: 𐭲𐭩𐭮𐭯𐭥𐭭, תיספון; בארמית: ܩܛܝܣܦܘܢ, קְטֵיסְפּוֹן, לעיתים עם א' פרוסתטית; בערבית: طيسفون, טַיְסָפוּן) הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וקטסיפון · ראה עוד »
קומודוס
מוזיאון הרומי-גרמאני, קלן, גרמניה מַרְקוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס, הידוע גם כלוּקְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס, ובשמו הקיסרי המלא, אִימְפֶּרָטוֹר קֵיסָר מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Imperator Caesar Marcus Aurelius Commodus Antoninus Augustus; 31 באוגוסט 161 - 31 בדצמבר 192) היה קיסר רומא משנת 180 לספירה ועד שנת 192.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וקומודוס · ראה עוד »
קונסול (רומא העתיקה)
קונסול צועד בין שני ליקטורים קונסול (בלטינית: Consul) הוא שם התואר שניתן למחזיק במשרה הנבחרת הגבוהה ביותר ברומא העתיקה בזמן הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וקונסול (רומא העתיקה) · ראה עוד »
קוואיסטור
קוואיסטור (בלטינית quaestor, "חוקר") הייתה משרה שלטונית פוליטית בתקופת הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית, בעלת סמכויות שלטוניות מגוונות בתחומי האוצר (גזברות), המשפט והצבא.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וקוואיסטור · ראה עוד »
קיסר
הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וקיסר · ראה עוד »
קיסר רומא
קיסר רומא (בלטינית: Imperator Romanus) הוא הכינוי של שליט האימפריה הרומית במהלך תקופת הקיסרים, אשר בהכללה ניתן לשייכו מאוגוסטוס ועד לניצור האימפריה המערבית על ידי קונסטנטינוס.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וקיסר רומא · ראה עוד »
קיסרי רומי
#הפניה קיסרי רומא.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וקיסרי רומי · ראה עוד »
רסטורציה (אמנות)
גירוש אדם וחוה מגן עדן מאת מזאצ'ו. עלי התאנה, המוצגים בגרסה שמשמאל, נוספו כ-300 שנה לאחר שנוצר הפרסקו המקורי, כנראה לבקשת קוזימו דה מדיצ'י בשלהי המאה ה-15. בשנות ה-80 של המאה העשרים נערכה רסטורציה, שהחזירה את הפרסקו למצבו המקורי, המוצג בגרסה שמימין. רסטורציה של סוסי מרקוס הקדוש, (ונציה). טלאי שימור/שחזור על קיר מוזאיקה של בניין ''Hospital de la Santa Creu I Sant Pau'' (ברצלונה) מחיצה עם חלונות לתצפית בעבודות השימור בקלויסטר של כנסיית סנט טרופים בארל (צרפת) רסטורציה של ריהוט: הדבקה מחדש של אלמנט אגוז בחזית שידה (איטליה) רסטורציה (שִחזור) היא השבתו של חפץ למצב בו התקיים ברגע מסוים בעבר.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ורסטורציה (אמנות) · ראה עוד »
רפורמה
רפורמה (באנגלית: Reform, בלטינית:Reformo) היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי (בעיקר דתי, פוליטי-מנהלי וכלכלי) ישן.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ורפורמה · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ורומא · ראה עוד »
שער ספטימיוס סוורוס
שער ספטימוס סוורוס הוא שער ניצחון שיש לבן המצוי בקצה הצפון מזרחי של הפורום של העיר רומא.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ושער ספטימיוס סוורוס · ראה עוד »
שיש
שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ושיש · ראה עוד »
שיגעון גדלות
אנשים הסובלים משיגעון גדלות מייחסים לעצמם, באופן מוטעה, מעמד גבוה ויוצא דופן. שיגעון גדלות או מגלומניה (מיוונית: Μεγαλομανία) נקרא גם "תסמונת נפוליאון" הוא תסמין (סימפטום) או התנהגות אבנורמלית המאופיינת במחשבות שווא על עליונות וכוח רב שיש לאדם.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ושיגעון גדלות · ראה עוד »
שיגדון
התקף אופייני של שיגדון במפרק הבוהן (שמאל) שיגדון (וכן צינית; בלועזית: גַאוּט (Gout) או פּוֹדַגְרָה (Podagra)) היא דלקת מפרקים הנובעת מהצטברות של חומצת שתן בדם, מצב הקרוי "היפר-אוּריצֶמִיַה" (Hyperuricemia).
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ושיגדון · ראה עוד »
לפטיס מגנה
קשת ספטימוס סוורוס בלפטיס מגנה לפטיס מגנה (בפיניקית: 𐤋𐤐𐤒𐤉; בלטינית: Leptis Magna; בערבית: لبدة الكبرى, לבדה אל־כֻּבְּרַא) שנודעה גם בשמות לקטיס מגנה (Lectis Magna) או לפקיס מגנה (Lepcis Magna) הייתה עיר פיניקית, ברברית ורומית בחופה של צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ולפטיס מגנה · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ולטינית · ראה עוד »
לוב
מדינת לוּב (בערבית:, תעתיק: דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ולוב · ראה עוד »
ליטורגיה
לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וליטורגיה · ראה עוד »
ליון
לְיוׂן (בצרפתית) היא עיר במרכז מזרח צרפת, בירת חבל האוברן-רון-אלפ, ובירת מחוז רון.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וליון · ראה עוד »
טריבון
טְרִיבּוּן (בלטינית: Tribunus, טְרִיבּוּנוּס), היה תואר שהוענק לפקידי מספר רשויות שיפוטיות, ממשלתיות וצבאיות ברפובליקה והאימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וטריבון · ראה עוד »
טירת סנטאנג'לו
טירת סנטאנג'לו מכיוון הטיבר טירת סנטאנג'לו מכיוון הגשר המוביל אליה טירת סנטאנג'לו וגשר סנטאנג'לו המוביל אליה, בשעת לילה. טירת סנטאנג'לו (באיטלקית: Castel Sant'Angelo) היא מבנה מעגלי גבוה הנמצא ברומא שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וטירת סנטאנג'לו · ראה עוד »
חומס
חוֹמְס (ערבית: حمص, תעתיק מדויק: חמץ) היא עיר במערב סוריה ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וחומס · ראה עוד »
חומת אדריאנוס
ואלום, סמוך למוצב מספר 42 מבצר וינדונלדה ליד סטנגייט בית המרחץ בצ'סטרס קטע החומה ליד האוסטידס, הבנויה על וין סיל מוצב 39 ליד סטיל ריג חומת אדריאנוס (בלטינית: Vallum Aelium, וגם Rigore Valli Aeli, "הקו לאורך גבול אדריאנוס"; באנגלית: Hadrian's Wall) היא ביצור אבן ואדמת עשב שנבנה על ידי האימפריה הרומית לאורך האזור דהיום (ממזרח למערב) בטיין אנד ויר, נורת'מברלנד וקאמבריה שתיהן באנגליה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וחומת אדריאנוס · ראה עוד »
בריטניה (פרובינקיה רומית)
#הפניה פרובינקיה בריטניה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ובריטניה (פרובינקיה רומית) · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ובבל · ראה עוד »
ביזנטיון
ביזנטיון (ביוונית: Βυζάντιον, ההגייה ביוונית מודרנית: "ויזאנדיון", בלטינית נכתב השם: Byzantium. לעיתים מוזכרת בשם ביזנץ) הייתה עיר ממתקופה הקלאסית אשר נודעה גם בשמות קונסטנטינופול וכאיסטנבול כיום.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וביזנטיון · ראה עוד »
גאליה
מפת גאליה, בסביבות 58 לפני הספירה גאליה (בלטינית: Gallia) הוא שמו ההיסטורי, בתקופת הברזל ובתקופה הרומית, של אזור במערב אירופה החופף בגבולותיו לצרפת המודרנית ולאזורים נוספים ממערב לנהר הריין, בהם בלגיה, לוקסמבורג וחלקים מערביים של שווייץ, הולנד וגרמניה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וגאליה · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וגרמניה · ראה עוד »
גליפטותק
הגליפטותק הוא מוזיאון לפיסול עתיק במינכן, גרמניה, המכיל בעיקר פסלים יוונים ורומאים, שפוסלו בין 700 לפנה"ס ועד 550 לספירה, וכן רצפות פסיפס ותבליטים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וגליפטותק · ראה עוד »
גטה
פובליוס ספטימיוס גטה (בלטינית: Publius Septimius Geta; מרץ 189 – 26 בדצמבר 211) היה קיסר–אוגוסטוס של האימפריה הרומית, תחילה בשותפות עם אביו ספטימיוס סוורוס ואחיו הבכור קרקלה, ועם מות האב בשותפות קצרת ימים עם אחיו שהסתיימה כאשר קרקלה רצח אותו בנוכחות אימם.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וגטה · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס וגיור · ראה עוד »
דקוריון
#הפניה דקוריה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ודקוריון · ראה עוד »
דוד גולן
דוד גולן (4 ביולי 1927 – 12 במרץ 2019) היה היסטוריון ישראלי שהתמחה בעת העתיקה, פרופסור להיסטוריה של יוון ורומא באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ודוד גולן · ראה עוד »
דיקטטורה
דִּיקְטָטוּרָה (בעברית: רוֹדָנוּת) היא שיטת ממשל שבה נשלטת המדינה על ידי מנהיג או קבוצת מנהיגים, המחזיקים בסמכויות שלטוניות כמעט או בכלל ללא מגבלות, כך ששלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת נשלטות בצורה מוחלטת על-ידי ההנהגה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ודיקטטורה · ראה עוד »
דידיוס יוליאנוס
מַרְקוּס דִידְיוּס סֶוֶורוּס יוּלִיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Didius Severus Julianus Augustus; 133- 1 ביוני 193 לספירה) היה קיסר ושליט האימפריה הרומית למשך 66 יום, מה-28 במרץ עד ל-1 ביוני 193.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ודידיוס יוליאנוס · ראה עוד »
דיו קסיוס
דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ודיו קסיוס · ראה עוד »
דיוקלטיאנוס
גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ודיוקלטיאנוס · ראה עוד »
המאה השלישית
#הפניההמאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והמאה השלישית · ראה עוד »
המשמר הפרטוריאני
חיילי המשמר הפרטוריאני. תבליט רומאי משנת 51. מוצג במוזיאון הלובר. מצבת שיש של לוקיוס ספטימיוס ולרינוס, חייל המשמר הפרטוריאני. הדמות מתוארת בלבוש צבאי טיפוסי. תבליט מהמאה הראשונה המתאר חייל של המשמר הפרטוריאני. מוצג במוזיאון פרגמון. פלסטרינה. משמאל חיילי המשמר הפרטוריאני המזוהים על ידי מגן עליו מצויר עקרב. שחזור מודרני של מגן ועליו סמלים המקובלים בצבא הרומי ובכלל זה במשמר הפרטוריאני. המשמר הפרטוריאני (בלטינית: cohortes praetoriae) היה יחידת עילית של הצבא הרומי.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והמשמר הפרטוריאני · ראה עוד »
המוזיאון הישן (ברלין)
סולידריות הריסות המוזיאון לאחר מלחמת העולם השנייה המוזיאון הישן (בגרמנית: Altes Museum; אלטס מוזאום) הוא מוזיאון באי המוזיאונים בברלין אשר נבנה במקורו עבור משפחת המלוכה הפרוסית כמקום הצגה ואחסון של אוסף האמנות המשפחתי.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והמוזיאון הישן (ברלין) · ראה עוד »
האלהה
#הפניה אפותיאוזה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והאלהה · ראה עוד »
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והאימפריה הפרתית · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הקיסרים הסוורים
#הפניה השושלת הסוורית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והקיסרים הסוורים · ראה עוד »
השושלת הסוורית
השושלת הסוורית הייתה שושלת רומאית ששלטה באימפריה הרומית בין 193 ו-235.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והשושלת הסוורית · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלגיון הארבעה עשר גמינה
צינור עופרת עם כתובת של הלגיון הארבעה עשר ויסבאדן הלגיון הארבעה עשר גמינה (בלטינית: Legio quarta decima Gemina) היה לגיון רומאי שגויס על ידי יוליוס קיסר בשנת 57 לפנה"ס הכינוי "גמינה" (תאום בלטינית) מרמז לכך שהלגיון נוצר על ידי איחוד של שני לגיונות קודמים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והלגיון הארבעה עשר גמינה · ראה עוד »
הכותל הדרומי
הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והכותל הדרומי · ראה עוד »
היסטוריה אוגוסטה
היסטוריה אוגוסטה (בלטינית: Historia Augusta) היא אוסף של ביוגרפיות של קיסרי רומא בין השנים 117–284 לספירה (מאדריאנוס ועד נומריאנוס וקארינוס) ושל חלק מן השותפים לשלטון, היורשים המיועדים והטוענים לכתר הקיסר בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס והיסטוריה אוגוסטה · ראה עוד »
יוני
יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ויוני · ראה עוד »
יוסטיניאנוס הראשון
#הפניה יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ויוסטיניאנוס הראשון · ראה עוד »
יורק
יורק (באנגלית: York) היא עיר מוקפת חומה במחוז צפון יורקשייר שבצפון אנגליה, שבנויה בהצטלבות נהרות האוז והפוס.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ויורק · ראה עוד »
יוליה דומנה
יוליה דומנה (בלטינית: Julia Domna; 160–217 לספירה) הייתה קיסרית רומית ממוצא סורי, אשתו השנייה של הקיסר ספטימיוס סוורוס (שלט בשנים 193–211).
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ויוליה דומנה · ראה עוד »
11 באפריל
11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו11 באפריל · ראה עוד »
13 באפריל
13 באפריל הוא היום ה-103 בשנה (104 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו13 באפריל · ראה עוד »
145
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו145 · ראה עוד »
146
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו146 · ראה עוד »
162
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו162 · ראה עוד »
169
Museo Nazionale Romano.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו169 · ראה עוד »
175
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו175 · ראה עוד »
187
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו187 · ראה עוד »
188
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו188 · ראה עוד »
189
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו189 · ראה עוד »
190
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו190 · ראה עוד »
193
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו193 · ראה עוד »
194
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו194 · ראה עוד »
195
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו195 · ראה עוד »
197
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו197 · ראה עוד »
202
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו202 · ראה עוד »
204
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו204 · ראה עוד »
205
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו205 · ראה עוד »
211
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו211 · ראה עוד »
28 במרץ
28 במרץ הוא היום ה-87 בשנה (88 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו28 במרץ · ראה עוד »
4 בפברואר
4 בפברואר הוא היום ה-35 בשנה, בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו4 בפברואר · ראה עוד »
9 באפריל
9 באפריל הוא היום ה-99 בשנה (100 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ספטימיוס סוורוס ו9 באפריל · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
ספטימוס סוורוס, ספטימיוס סברוס.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספטימיוס_סוורוס
