גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
100 יחסים: ממשלת בריטניה, מסכת ביצה, מעצר, מקובל, משה שמאש, מלחמת העולם הראשונה, מגפה, מדרש בית זלכה, מוח'תאר, מכון ירושלים, אלישע דנגור, אליהו מני (רב), אב בית דין, אברהם בן-יעקב (חוקר), אברהם הלל, אהרן סורסקי, איראן, נוסח הספרדים, ניסן, נידה, סואץ (עיר), סולטאן, עזרא דנגור, עבדול חמיד השני, עיראק, עיבור השנה, פוסק, צבי זוהר (חוקר יהדות), רמת גן, ראש ישיבה, ריבית, שמעון אגסי, שאלות ותשובות, ששון שמוחה, שלמה בכור חוצין, שלום דנגור, שולחן ערוך, שוחט, ת"ר, תקפ"ח, תקצ"ט, תרמ"ז, תרנ"ט, תש"ט, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"א, תשס"א, תשע"ד, תשל"א, ..., תשל"ד, תשכ"ט, תלמוד, תלמיד חכם, טלגרפיה, חברון, חכם באשי, חיל פרשים, חידקל, בן איש חי (ספר), בני ברק, בת דוד, בגדאד, גביר, דער איזראעליט, דוד פאפו, דיין (הלכה), ה'תקע"ג, ה'תר"ן, ה'תרמ"ט, המאה ה-19, המון, האימפריה העות'מאנית, הספד, הצפירה, הלוויה, הלכה, הגדה של פסח, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הודו, כנסת יחזקאל, כף החיים, כולרה, י"ח באלול, יעקב חיים סופר, יעקב בר יוסף הרופא, יצחק מג'לד, ירושלים, יחזקאל משה הלוי, יהדות בבל, יהושע בן יהוצדק, יהודה פתיה, יוסף חיים מבגדאד, יורה דעה, 13 בספטמבר, 1813, 1828, 1840, 1887, 1889. להרחיב מדד (50 יותר) »
ממשלת בריטניה
סמל ממשלת הוד מלכותו הלוגו של ממשלת הוד מלכותו ממשלת הוד מלכותו, כפי שהיא נקראת כאשר מולך בממלכה המאוחדת מלך, לדוגמה היום - צ'ארלס, או ממשלת הוד מלכותה, כפי שהיא נקראת כאשר בראש בית המלוכה הבריטי מולכת מלכה (באנגלית: Her Majesty's Government או His Majesty's Government, ובקיצור: HMG או HM Government) הוא התואר של ממשלת הממלכה המאוחדת - הגוף העומד בראש הרשות המבצעת של הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וממשלת בריטניה · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומסכת ביצה · ראה עוד »
מעצר
מַעֲצָר הוא כליאה המבוצעת על ידי שליחי השלטון, שאיננה מהווה ענישה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומעצר · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומקובל · ראה עוד »
משה שמאש
#הפניה משה חיים שמאש.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומשה שמאש · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מגפה
תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומגפה · ראה עוד »
מדרש בית זלכה
מתלמידי הרב עבדאללה סומך אשר למדו במדרש בית זלכה ושמשו ברבנות, במשרות רשמיות. מימין לשמאל: החכם יחזקאל משה הלוי, החכם אברהם הלל, הרב יצחק מג'לד, רבי דוד פאפו, הרב ששון שמוחה, חכם משה שמאש, הרב עזרא אדם והרב עזרא דנגור. מדרש בית-זלכה (מדרש אבו מנשי), היה בית מדרש מרכזי בבגדאד, המפורסם ביותר בארצות המזרח מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, ממנו יצאו רבני בגדאד הגדולים של הדורות האחרונים, ובו השתלמו רבנים מתפוצות המזרח.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומדרש בית זלכה · ראה עוד »
מוח'תאר
מֻח'תאר (בערבית: مختار) או מוכתר הכפר הוא מוסד מתקופת האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומוח'תאר · ראה עוד »
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ומכון ירושלים · ראה עוד »
אלישע דנגור
הרב אלישע נסים ששון דנגור (? - כ"ז באדר תרנ"ה, בגדאד) היה פוסק, ראש ישיבה, אב בית דין בבגדאד, והרב הראשי ("חכם באשי") של בגדאד בין השנים תרמ"ט (1889) - תרנ"ג (1893).
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ואלישע דנגור · ראה עוד »
אליהו מני (רב)
הרב אליהו סלימאן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1818 – ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899) היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני יהדות עיראק.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ואליהו מני (רב) · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם בן-יעקב (חוקר)
אברהם בן-יעקב (30 בספטמבר 1914, י' בתשרי תרע"ה – 2 בנובמבר 2005, ל' בתשרי תשס"ו) היה היסטוריון, סופר, מחנך וחוקר יהודי בבל באלף השנים האחרונות.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ואברהם בן-יעקב (חוקר) · ראה עוד »
אברהם הלל
הרב אברהם הלל הרב הלל (קיצוני משמאל) עם רבני עיראק חכם אברהם הלל (1824 – 8 בינואר 1920) היה חכם באשי וראב"ד בבגדאד, וממנהיגי יהדות בבל.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ואברהם הלל · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ואהרן סורסקי · ראה עוד »
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ואיראן · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ונוסח הספרדים · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וניסן · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ונידה · ראה עוד »
סואץ (עיר)
סוּאֵץ (בערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וסואץ (עיר) · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וסולטאן · ראה עוד »
עזרא דנגור
הרב עֶזְרָא שָׂשׂוֹן דַנְגוּר (כ"ו באב ה'תר"ח אוגוסט 1848 – י"ג בטבת ה'תר"ץ ינואר 1930) היה הרב הראשי של קהילת יהודי בגדאד בשנים 1923–1928.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ועזרא דנגור · ראה עוד »
עבדול חמיד השני
הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ועבדול חמיד השני · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ועיראק · ראה עוד »
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ועיבור השנה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ופוסק · ראה עוד »
צבי זוהר (חוקר יהדות)
צבי זוהר (נולד ב-23 ביוני 1949 בארצות הברית) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למשפטים ובחוג למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וצבי זוהר (חוקר יהדות) · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ורמת גן · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וראש ישיבה · ראה עוד »
ריבית
ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או "הקרן") למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וריבית · ראה עוד »
שמעון אגסי
הרב שמעון אגסי (ידוע גם בכינוי "הרשב"א") (1852 – 1914, ח' באב ה'תרע"ד) היה ראש ישיבה, מקובל, דרשן ופייטן, מגדולי רבני בגדאד.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ושמעון אגסי · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ושאלות ותשובות · ראה עוד »
ששון שמוחה
הרב ששון ב"ר אליהו ב"ר משה הלוי (נולד בשנת ה'תקפ"א, 1820 -בבגדאד ונפטר בכ"ב בכסלו ה'תרע"א, 23 בדצמבר 1910), מכונה בשם הרב ששון שמוחה, שימש כראב"ד וכחכם באשי בבגדאד.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וששון שמוחה · ראה עוד »
שלמה בכור חוצין
הרב שלמה בכור חוצין (רשב"ח; 1843-1892) היה פוסק, פייטן, עיתונאי, מתרגם, בעל בית דפוס ובין בולטי הרבנים בבבל במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ושלמה בכור חוצין · ראה עוד »
שלום דנגור
הרב שלום דנגור (1832, בגדאד — 1916, סואץ) היה דיין בעיראק ורב העיר סואץ שבמצרים, רוכש אדמות קיבוץ נירים.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ושלום דנגור · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ושולחן ערוך · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ושוחט · ראה עוד »
ת"ר
#הפניה ה'ת"ר.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ות"ר · ראה עוד »
תקפ"ח
#הפניה ה'תקפ"ח.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותקפ"ח · ראה עוד »
תקצ"ט
#הפניה ה'תקצ"ט.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותקצ"ט · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותרמ"ז · ראה עוד »
תרנ"ט
#הפניה ה'תרנ"ט.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותרנ"ט · ראה עוד »
תש"ט
#הפניה ה'תש"ט.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותש"ט · ראה עוד »
תשמ"א
#הפניה ה'תשמ"א.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותשמ"א · ראה עוד »
תשמ"ו
#הפניה ה'תשמ"ו.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותשמ"ו · ראה עוד »
תשנ"א
#הפניה ה'תשנ"א.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותשנ"א · ראה עוד »
תשס"א
#הפניה ה'תשס"א.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותשס"א · ראה עוד »
תשע"ד
#הפניה ה'תשע"ד.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותשע"ד · ראה עוד »
תשל"א
#הפניה ה'תשל"א.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותשל"א · ראה עוד »
תשל"ד
#הפניה ה'תשל"ד.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותשל"ד · ראה עוד »
תשכ"ט
#הפניה ה'תשכ"ט.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותשכ"ט · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותלמוד · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ותלמיד חכם · ראה עוד »
טלגרפיה
רדיו טלגרף (1914) טלגרפיה היא דרך שידור הודעות כתובות מבלי שההודעה נישאת על גבי עצם פיזי.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וטלגרפיה · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וחברון · ראה עוד »
חכם באשי
חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וחכם באשי · ראה עוד »
חיל פרשים
הוסר מהמאה ה-19 ציור המתאר קרב בין שני חילות פרשים כבדים מהמאה ה-15 חיל פרשים הוא חיל שבו משרתים חיילים הרכובים על גבי סוסים, ולעיתים רחוקות יותר על גבי גמלים, פרדות או בהמות משא אחרות.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וחיל פרשים · ראה עוד »
חידקל
החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וחידקל · ראה עוד »
בן איש חי (ספר)
בן איש חי הוא ספר הלכות ודרשות מחולק לסדר פרשיות השבוע, ובו ביאור קצר על הפרשה והלכות שחובר על ידי חכם יוסף חיים מבגדאד (1834–1909), לפי סדר דרשותיו של הרב לקהילתו בשבתות.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ובן איש חי (ספר) · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ובני ברק · ראה עוד »
בת דוד
#הפניה דודן.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ובת דוד · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ובגדאד · ראה עוד »
גביר
#הפניה עושר.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וגביר · ראה עוד »
דער איזראעליט
דער איזראעליט (נהגה "איסרָאֶליט"; בגרמנית: Der Israelit; 'הישראלי' במובן של "יהודי", "בן לעם ישראל"), היה שבועון יהודי גרמני אורתודוקסי שהופיע מ-15 במאי 1860 ועד לנובמבר 1938, ונסגר על ידי המשטר הנאצי.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ודער איזראעליט · ראה עוד »
דוד פאפו
הרב דוד פאפו (כ"ג באייר ה'תר"ח, 26 במאי 1848 - כ"ב בניסן תרפ"ז, 24 באפריל 1927) היה הרב הראשי של בורסה שבטורקיה וביטולה שבמקדוניה, חכם באשי של טריפולי שבלוב ובגדאד שבעיראק, ממנהלי בית החולים משגב לדך בירושלים, אב בית דין וחבר ועד העדה הספרדית בעיר.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ודוד פאפו · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תקע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וה'תקע"ג · ראה עוד »
ה'תר"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וה'תר"ן · ראה עוד »
ה'תרמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וה'תרמ"ט · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והמאה ה-19 · ראה עוד »
המון
המון בתחנת רכבת תחתית בוושינגטון די. סי. המון על פי ההגדרה היומיומית הוא כמות גדולה ביותר של פרטים בקבוצה מסוימת.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והמון · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והספד · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והצפירה · ראה עוד »
הלוויה
הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והלוויה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך והודו · ראה עוד »
כנסת יחזקאל
#הפניה יחזקאל קצינאלפוגין.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וכנסת יחזקאל · ראה עוד »
כף החיים
כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וכף החיים · ראה עוד »
כולרה
כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וכולרה · ראה עוד »
י"ח באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וי"ח באלול · ראה עוד »
יעקב חיים סופר
הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויעקב חיים סופר · ראה עוד »
יעקב בר יוסף הרופא
הרב יעקב בן רבי יוסף הרופא (נפטר בבגדאד בו' בתשרי תרי"ב, 1851) היה דיין ופוסק מפורסם בבגדאד, חיבר חיבורים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויעקב בר יוסף הרופא · ראה עוד »
יצחק מג'לד
הרב יצחק אברהם שלמה מְגַ'לֵד (ה'תקצ"ה, 1835 – א' באלול ה'תר"ף, 15 באוגוסט 1920) היה דיין, שוחט וממלא מקום החכם באשי של בגדאד.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויצחק מג'לד · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך וירושלים · ראה עוד »
יחזקאל משה הלוי
הרב יחזקאל משה הלוי (י"ב בכסלו ה'תקצ"ט, 29 בנובמבר 1838 – ז' בכסלו ה'תרע"ד, 6 בדצמבר 1913) שימש כראש אב בית דין בבגדאד.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויחזקאל משה הלוי · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויהדות בבל · ראה עוד »
יהושע בן יהוצדק
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »
יהודה פתיה
הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל עיראקי, שבשנותיו האחרונות פעל בירושלים.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויהודה פתיה · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ויורה דעה · ראה עוד »
13 בספטמבר
13 בספטמבר הוא היום ה-256 בשנה בלוח הגרגוריאני (257 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ו13 בספטמבר · ראה עוד »
1813
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ו1813 · ראה עוד »
1828
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ו1828 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ו1840 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ו1887 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: עבדאללה סומך ו1889 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עבדאללה_סומך
