תוכן עניינים
53 יחסים: משנה, משה פלורנטין, משה בר אשר, מגילת ישעיהו, מגילות מדבר יהודה, ארמית שומרונית, אלפבית שומרוני, אכדית, נוסח המסורה, ניקוד טברני, ניב (סיווג שפה), ספיחה תחילית, עלי ותד, עברית רבנית, עיצורים, עיצורים גרוניים, פ, פרשנות הפשט למקרא, פתח (ניקוד), פונולוגיה, פולחן, פיוט, צירי, קמץ, ש, שם הפועל, שפות אפרו-אסיאתיות, שומרונים, שורוק, שווא, תנועה (פונולוגיה), תורה, לשון חז"ל, לשוננו, זאב בן חיים, ח, חולם, חיריק, ב, בניינים בעברית, דגש חזק, ה, העברית בתקופת בית שני, התרגום השומרוני, התורה השומרונית, ו, כרוניקה, כתב עברי עתיק, כתב שומרוני, כתב יד קאופמן, ... להרחיב מדד (3 יותר) »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ומשנה
משה פלורנטין
משה פלורנטין (נולד ב-16 בפברואר 1950) הוא בלשן ומשמש כפרופסור מן המניין בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ומשה פלורנטין
משה בר אשר
#הפניה משה בר-אשר.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ומשה בר אשר
מגילת ישעיהו
מגילת ישעיהו הגדולה מגילת ישעיהו (1Qlsaa; נקראת גם "מגילת ישעיהו הגדולה" או "מגילת ישעיהו השלֵמה", להבדיל מהמגילה הקטנה יותר, שנתגלתה גם היא באותה מערה) היא אחת משבע מגילות מדבר יהודה שנתגלו בשנת 1947.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ומגילת ישעיהו
מגילות מדבר יהודה
קצר.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ומגילות מדבר יהודה
ארמית שומרונית
ארמית שומרונית, או שומרונית, הייתה ניב מניבי השפה הארמית ששימשה את השומרונים בכתבי הקודש והספרות שלהם.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וארמית שומרונית
אלפבית שומרוני
התפתחות הכתב השומרוני ספר תפילה שומרוני הכתוב באותיות קטנות. (בשורות התחתונות של העמוד השמאלי ניתן להבחין באותיות דפוס) מזוזה שומרונית, הר גריזים מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ואלפבית שומרוני
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ואכדית
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ונוסח המסורה
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וניקוד טברני
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וניב (סיווג שפה)
ספיחה תחילית
בבלשנות, סְפִיחָה תְּחִלִּית (בלועזית: פְּרוֹתֵזָה או פְּרוֹסְתֵזָה), או סְפִיחַת הֶגֶה תְּחִלִּי, היא הוספה של צליל או הברה לפני מילה מבלי לשנות את משמעותה של המילה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וספיחה תחילית
עלי ותד
עַלִי וַתַד (בערבית: علي وتد; נולד ב-28 באפריל 1958 בכפר ג'ת במשולש) הוא פרופסור ללשון העברית, סגן הנשיאה לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית בית ברל, לשעבר ראש המכון האקדמי הערבי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ועלי ותד
עברית רבנית
#הפניה תקופת הביניים של העברית.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ועברית רבנית
עיצורים
#הפניה רשימת עיצורים.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ועיצורים
עיצורים גרוניים
עיצורים גרוניים הוא שם כולל לעיצורים שבסיס החיתוך שלהם הוא באזור הלוע.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ועיצורים גרוניים
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ופ
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ופרשנות הפשט למקרא
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ופתח (ניקוד)
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ופונולוגיה
פולחן
פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ופולחן
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ופיוט
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וצירי
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וקמץ
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וש
שם הפועל
שם הפועל (או: צורת המקור) לדוגמה לשמור או להשתמר משורש שמ"ר, מהווה חלק מנטיית הפועל.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ושם הפועל
שפות אפרו-אסיאתיות
#הפניה שפות אפרו-אסייתיות.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ושפות אפרו-אסיאתיות
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ושומרונים
שורוק
#הפניה קובוץ ושורוק.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ושורוק
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
לִרְאוֹת עברית שומרונית ושווא
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ותנועה (פונולוגיה)
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ותורה
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ולשון חז"ל
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ולשוננו
זאב בן חיים
#הפניה זאב בן-חיים.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וזאב בן חיים
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וח
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וחולם
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וחיריק
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וב
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ובניינים בעברית
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ודגש חזק
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
לִרְאוֹת עברית שומרונית וה
העברית בתקופת בית שני
העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.
לִרְאוֹת עברית שומרונית והעברית בתקופת בית שני
התרגום השומרוני
התרגום השומרוני הוא תרגום ארמי-שומרוני לתורה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית והתרגום השומרוני
התורה השומרונית
#הפניה נוסח שומרון.
לִרְאוֹת עברית שומרונית והתורה השומרונית
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וו
כרוניקה
כרוניקה (בלטינית: Chronica, מיוונית: χρονικά), או "קורות", היא דיווח היסטורי על עובדות ואירועים בסדר כרונולוגי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וכרוניקה
כתב עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וכתב עברי עתיק
כתב שומרוני
#הפניה אלפבית שומרוני.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וכתב שומרוני
כתב יד קאופמן
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וכתב יד קאופמן
כינוי גוף
כינויי הגוף הם תת־קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וכינוי גוף
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת עברית שומרונית וישראל
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת עברית שומרונית ויהדות תימן