סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עוז והדר

מַדָד עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית. [1]

76 יחסים: מאור ושמש, מנחם מנדל פומרנץ, מקראות גדולות, משנה, משנה ברורה, משפיע (תפקיד), מטה אפרים, מגילת תענית, מונסי, ארצות הברית, ארבעה טורים, אלימלך בידרמן, אברהם אבן עזרא, אור החיים (ספר), אוהב ישראל, איתם הנקין, ספרות תורנית, ספורנו, ערוך השולחן, עבודת ישראל, פרשות השבוע, פרויקט השו"ת, פינחס מנחם אלתר, צדקת הצדיק, קנדה, קדושת לוי, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רד"ק, שמואל אליעזר שטרן, שני לוחות הברית (ספר), שניאור זלמן מלאדי, שלמה אלקבץ, שו"ע הרב, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שיר השירים, שיטה מקובצת, תנ"ך, תפארת שלמה, תשס"ח, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תהילה לדוד, לוחות הברית, ליל הסדר, זאב וולף מז'יטומיר, חסידות, חזקוני, ..., חומש (יהדות), חיי אדם, חיים קניבסקי, חיים טירר, חיים יוסף דוד אזולאי, בני יששכר, ברייתא דמלאכת המשכן, בית שמש, דוד אבוחצירא, המודיע, הרשי פרידמן, הגדה של פסח, הגהה, הדף היומי, הוצאה לאור, כתב יד (העתק), יעקב אבוחצירא, ירושלים, ישראל מאיר הכהן, יהושע לייפר, יואל סירקיש, יוסף סמט, 2005, 2007, 2011, 2013. להרחיב מדד (26 יותר) »

מאור ושמש

#הפניה קלונימוס קלמן אפשטיין.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומאור ושמש · ראה עוד »

מנחם מנדל פומרנץ

הרב מנחם מנדל פומרנץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא מחבר ומהדיר ספרים, ראש בית המדרש להוראה ולהלכה של עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל, יוזם מהדורת מתיבתא והעורך הראשי שלה.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומנחם מנדל פומרנץ · ראה עוד »

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומקראות גדולות · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומשנה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפיע (תפקיד)

משפיע הוא רב חסידי שעיקר השפעתו היא בענייני עבודת השם, תיקון המידות והתעלות רוחנית.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומשפיע (תפקיד) · ראה עוד »

מטה אפרים

#הפניה אפרים זלמן מרגליות.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומטה אפרים · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומגילת תענית · ראה עוד »

מונסי

מונסי או מאנסי (באנגלית: Monsey) הוא יישוב במחוז רוקלנד שבמדינת ניו יורק בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ומונסי · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וארצות הברית · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: עוז והדר וארבעה טורים · ראה עוד »

אלימלך בידרמן

הרב אברהם אלימלך בידרמן (מכונה ר' מיילך, נולד בט' בחשוון תשכ"ח, 12 בנובמבר 1967) הוא משפיע ודרשן חסידי בעל אלפי תלמידים ומאות חסידים על אף שאינו אדמו"ר באופן רשמי.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ואלימלך בידרמן · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אור החיים (ספר)

אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ואור החיים (ספר) · ראה עוד »

אוהב ישראל

#הפניה אברהם יהושע השיל מאפטא.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ואוהב ישראל · ראה עוד »

איתם הנקין

הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ואיתם הנקין · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וספרות תורנית · ראה עוד »

ספורנו

#הפניה עובדיה ספורנו.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וספורנו · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וערוך השולחן · ראה עוד »

עבודת ישראל

עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות מועדים, ליקוטים ופרקי אבות, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, תלמידם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ועבודת ישראל · ראה עוד »

פרשות השבוע

#הפניה פרשת השבוע.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ופרשות השבוע · ראה עוד »

פרויקט השו"ת

פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ופרויקט השו"ת · ראה עוד »

פינחס מנחם אלתר

רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה אדמו"ר בשושלת חסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ופינחס מנחם אלתר · ראה עוד »

צדקת הצדיק

#הפניה צדוק הכהן מלובלין.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וצדקת הצדיק · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וקנדה · ראה עוד »

קדושת לוי

קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וקדושת לוי · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וראשונים · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ורד"ק · ראה עוד »

שמואל אליעזר שטרן

הרב שמואל אליעזר שטרן (נולד בכ"ה בתמוז תש"ח, 1 באוגוסט 1948) הוא דיין ופוסק הלכה ומשמש כרב במערב העיר בני ברק, מתלמידיו הבולטים של הרב שמואל הלוי וואזנר.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושמואל אליעזר שטרן · ראה עוד »

שני לוחות הברית (ספר)

שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שלמה אלקבץ

רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושלמה אלקבץ · ראה עוד »

שו"ע הרב

#הפניה שולחן ערוך הרב.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושו"ע הרב · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושולחן ערוך · ראה עוד »

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושיר השירים · ראה עוד »

שיטה מקובצת

שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ושיטה מקובצת · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ותנ"ך · ראה עוד »

תפארת שלמה

#הפניה שלמה רבינוביץ.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ותפארת שלמה · ראה עוד »

תשס"ח

#הפניה ה'תשס"ח.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ותשס"ח · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תהילה לדוד

#הפניה אשרי יושבי ביתך.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ותהילה לדוד · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ולוחות הברית · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וליל הסדר · ראה עוד »

זאב וולף מז'יטומיר

רבי זאב וולף מז'יטומיר (מכונה על שם ספרו: ה"אור המאיר", נפטר י"ד באדר תקנ"ח, 1798) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי, ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וזאב וולף מז'יטומיר · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וחסידות · ראה עוד »

חזקוני

#הפניה חזקיה בן מנוח.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וחזקוני · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וחומש (יהדות) · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וחיי אדם · ראה עוד »

חיים קניבסקי

יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים טירר

רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק, 1740 - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח, 6 בדצמבר 1817) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וחיים טירר · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בני יששכר

בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".

חָדָשׁ!!: עוז והדר ובני יששכר · ראה עוד »

ברייתא דמלאכת המשכן

ברייתא דמלאכת המשכן היא חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק במשכן ובכליו, הברייתא מתמקדת במשכן שבמדבר, ורק לעיתים מועטות יחסית היא מוסיפה השוואות למקדש שעשה שלמה או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו בית שני.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וברייתא דמלאכת המשכן · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ובית שמש · ראה עוד »

דוד אבוחצירא

הרב דוד אבוחצירא (ה'תרכ"ו, 1866 - י"ד בכסלו ה'תר"פ, 6 בדצמבר 1919) היה ממנהיגי הקהילה היהודית בתאפילאלת שבמרוקו ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ודוד אבוחצירא · ראה עוד »

המודיע

הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.

חָדָשׁ!!: עוז והדר והמודיע · ראה עוד »

הרשי פרידמן

חיים הערש פרידמן (נולד בשנת 1950) הוא איש עסקים, מיליארדר ופילנתרופ חרדי קנדי.

חָדָשׁ!!: עוז והדר והרשי פרידמן · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: עוז והדר והגדה של פסח · ראה עוד »

הגהה

הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.

חָדָשׁ!!: עוז והדר והגהה · ראה עוד »

הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: עוז והדר והדף היומי · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: עוז והדר והוצאה לאור · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

יעקב אבוחצירא

רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וירושלים · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: עוז והדר וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

יהושע לייפר

הרב לייפר במהלך נאום הרב יהושע לייפר (נולד בי"ח בתמוז תשי"ז, 17 ביולי 1957) הוא דיין ומורה צדק המשמש כנשיא מכון עוז והדר במאנסי ובניו סקוור, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ויהושע לייפר · ראה עוד »

יואל סירקיש

בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ויואל סירקיש · ראה עוד »

יוסף סמט

הרב יוסף סמט (נכתב גם סאמעט) (נולד ב-תשי"ט) הוא עורך תורני ומייסד עוז והדר ומשמש כעורך הראשי של התלמוד בבלי ופרויקטים נוספים במכון.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ויוסף סמט · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ו2005 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ו2007 · ראה עוד »

2011

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ו2011 · ראה עוד »

2013

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עוז והדר ו2013 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עוז_והדר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »