סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עונג שבת (אגודה)

מַדָד עונג שבת (אגודה)

עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד. [1]

39 יחסים: מנשה רבינא, משה זילברג, משה גליקסון, אפרים הראובני, אהל שם (מפעל תרבות), נפתלי הרץ טור-סיני, עקיבא ארנסט סימון, פרשת יתרו, פרויקט בן-יהודה, פורדהאוז בן-ציסי, פילוסופיה, פייסבוק, קונסרבטוריון שולמית, ש"ד גויטיין, שמחה אסף, שמואל אבנרי, שלמה רביץ, שבת, שירה בציבור, תנ"ך, תל אביב הקטנה, תלמוד, ט' בניסן, חיים נחמן ביאליק, חיים הררי (בלומברג), בוטניקה, גאוגרפיה, גרשם שלום, הספרייה הלאומית, הלל בבלי, הגימנסיה העברית "הרצליה", הדואר, היסטוריה, היישוב, י"ל ברוך, יהודה בורלא, יוסף מיוחס, 1926, 1927.

מנשה רבינא

מנשה רבינא (רבינוביץ') (22 בינואר 1899 – 4 בדצמבר 1968) היה מוזיקאי, מלחין ומשורר, וחוקר ומבקר מוזיקה, ספרות עברית ומחול ביישוב ובתקופת המדינה, מחנך ומנחיל של תודעה מוזיקלית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ומנשה רבינא · ראה עוד »

משה זילברג

משה זילברג (16 בספטמבר 1900 – 16 באוגוסט 1975) היה פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וראש המכון לחקר המשפט העברי שבה.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ומשה זילברג · ראה עוד »

משה גליקסון

#הפניה משה יוסף גליקסון.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ומשה גליקסון · ראה עוד »

אפרים הראובני

אפרים הראובני (1881, נובומוסקובסק, אוקראינה – 16 באוקטובר 1953, ירושלים) היה בוטנאי, חוקר צמחיית ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ואפרים הראובני · ראה עוד »

אהל שם (מפעל תרבות)

שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין) אהל שם הוא מרכז תרבות יהודית-עברית ברחוב בלפור 30 בתל אביב, שנוסד על ידי הנדבן שמואל בלום.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ואהל שם (מפעל תרבות) · ראה עוד »

נפתלי הרץ טור-סיני

נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »

עקיבא ארנסט סימון

עקיבא ארנסט סימון (Ernst Simon; 15 במרץ 1899, י"ד באדר ב' ה'תר"ס, ברלין – 18 באוגוסט 1988, ה' באלול ה'תשמ"ח, ירושלים), פילוסוף וחוקר חינוך, מרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ועקיבא ארנסט סימון · ראה עוד »

פרשת יתרו

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ופרשת יתרו · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פורדהאוז בן-ציסי

פורדהאוז בן-ציסי (נתן) (23 באוקטובר 1896–1979) היה מלחין ומנצח בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ופורדהאוז בן-ציסי · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ופילוסופיה · ראה עוד »

פייסבוק

פייסבוק (מאנגלית: Facebook) היא פלטפורמת רשת המופעלת על ידי חברת מטא האמריקאית.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ופייסבוק · ראה עוד »

קונסרבטוריון שולמית

#הפניה קונסרבטוריון רון שולמית.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) וקונסרבטוריון שולמית · ראה עוד »

ש"ד גויטיין

#הפניה שלמה דב גויטיין.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) וש"ד גויטיין · ראה עוד »

שמחה אסף

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ושמחה אסף · ראה עוד »

שמואל אבנרי

שמואל אבנרי (יליד תל אביב, 18 באוגוסט 1949) הוא חוקר, מסאי ועורך, העוסק גם בצילום.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ושמואל אבנרי · ראה עוד »

שלמה רביץ

שלמה רביץ (אלול תרל"א, 1871 – כ' בטבת תשמ"א, 21 בדצמבר 1980) היה חזן, מלחין, מנצח מקהלות ומורה חזנים ידוע, ישראלי ממוצא רוסי.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ושלמה רביץ · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ושבת · ראה עוד »

שירה בציבור

שירה בציבור בהנובר, 2011, תוך הסתייעות בשירונים שירה בציבור היא אירוע שבו קהל המשתתפים שר יחדיו.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ושירה בציבור · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ותנ"ך · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ותלמוד · ראה עוד »

ט' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ט' בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) וט' בניסן · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים הררי (בלומברג)

#הפניה חיים הררי (מחנך).

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) וחיים הררי (בלומברג) · ראה עוד »

בוטניקה

חמציץ נטוי - גאופיט בעל פרח היביסקוס סורי בּוֹטָנִיקָה (באנגלית: Botany, פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology); בעברית: תורת הצמחים) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ובוטניקה · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) וגאוגרפיה · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) וגרשם שלום · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הלל בבלי

הלל בבלי (באנגלית: Hillel Bavli; ג' בניסן תרנ"ג, 20 במרץ 1893, פילווישוק, האימפריה הרוסית (ליטא) – כ"ב תמוז תשכ"א, 6 ביולי 1961, ניו יורק, ארצות הברית) היה משורר, סופר, מתרגם, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה, ועיתונאי יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) והלל בבלי · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הדואר

#הפניה הדאר.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) והדואר · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) והיסטוריה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) והיישוב · ראה עוד »

י"ל ברוך

#הפניה יצחק ליב ברוך.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) וי"ל ברוך · ראה עוד »

יהודה בורלא

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ויהודה בורלא · ראה עוד »

יוסף מיוחס

יוסף בר"נ מיוחס (לעיתים בכתיב חסר: מיֻחס) ('בר"ן' – בן רחמים נתן) (25 בינואר 1868 – 4 בספטמבר 1942) היה מחנך, סופר וסופר ילדים עברי ואיש ציבור בתקופת היישוב, מראשי הקהילה היהודית בירושלים, חבר ועד הלשון, ממייסדי שכונת שערי צדק בעיר, ממייסדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, חבר הוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ויוסף מיוחס · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ו1926 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עונג שבת (אגודה) ו1927 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עונג_שבת_(אגודה)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »