סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

האימפריה העות'מאנית

מַדָד האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. [1]

364 יחסים: מנצח, מס הגולגולת, מסחר, מסגד אורטאקוי, מסגד סלימייה (אדירנה), מסופוטמיה, מעצמות המרכז, מעצר, מצרים, מקרקעין, מקדוניה, מרכז אירופה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה מונטיפיורי, מלחמת איטליה-טורקיה, מלחמת קרים, מלחמת העצמאות היוונית, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת הבלקן הראשונה, מלחמת הבלקן השנייה, מזרח אירופה, מגרב, מדינה, מדינה נייטרלית, מדינות ההסכמה, מהמט טלעת פאשה, מהמט הראשון, מהמט הרביעי, מהמט השני, מהמט השלישי, מהמט השישי, מהמט החמישי, מהמוט הראשון, מהמוט השני, מונטנגרו, מוסר, מוסתערבים, מוסטפא הראשון, מוסטפא הרביעי, מוסטפא השני, מוסטפא השלישי, מוסטפא כמאל אטאטורק, מועצת האיחוד והקידמה, מוראט הראשון, מוראט הרביעי, מוראט השני, מוראט השלישי, מוראט החמישי, מושג, מכה, ..., אמנת קונסטנטינופול (1832), אנקרה, אנוור פאשה, אסלאם, אסיה הקטנה, אפריקה, אקצ'ה (מטבע), ארמניה, ארמון דולמאבהצ'ה, ארץ ישראל, ארטואורול, אשור (עם), אתניות, אל-מתוכל הרביעי, אל-מדינה, אלג'יריה, אחמד ג'מאל פאשה, אבדילמג'יט הראשון, אבדילמג'יט השני, אבדילאזיז, אבדילהמיט הראשון, אדריאנופול, אדריכלות, אדירנה, אהמט הראשון, אהמט השני, אהמט השלישי, אהוד טולידאנו, אוניברסיטה משודרת, אוסטריה, אוצר התיישבות היהודים, אורהן הראשון, אודסה, אימפריה, איסטנבול, איראן, אירואפרסיה, אירופה, איטליה, איזמיר, איזמיט, איזניק, איברהים הראשון, נמל, ספרד, סרביה, סלג'וקים, סלוניקי, סלים הראשון, סלים השני, סלים השלישי, סטטוס קוו (המקומות הקדושים), סופיה, סוריה, סולטאן, סולטאן עות'מאני, סולטנות רום, סולימאן הראשון, סולימאן השני, סינאן, סינופ, סיני, עמים טורקים, ערבית, עלילת דם, עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה, עבדול חמיד השני, עות'מאן הראשון, עות'מאן השני, עות'מאן השלישי, פרוגרסיבי, פלשתינה (א"י), פורטוגל, פולין, פירמן, צפון אפריקה, צרפת, צרפתים, צבעוני, צי סוחר, קפריסין, קרב מנזיקרט, קרב אנקרה, קרב נאווארינו, קרב קוסובו, קרב לפנטו, קרב וינה, קהיר, קונסטנטינופול, קונגרס ברלין, קוניה, קווקז, רצח העם הארמני, רומניה, רומניוטים, רודוס, שריעה, שלושת הפאשות, שבת, שיעה, תקופת בין המלכים, תראקיה, תשס"ה, לבנט, טנזימאט, טרנספר, טרבזון, טריפוליטניה, טורקסטן, טורקית, טורקית עות'מאנית, טורקיה, טימור לנג, זירה (צבא), ח'ליפה, חצי אי, חצי האי ערב, חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית, חבל הבלקן, חומות ירושלים, חוזה סן סטפנו, חכם באשי, באיזיט הראשון, באיזיט השני, בלקן, בלגרד, בגדאד, בוסניה והרצגובינה, בוספורוס, בורסה (עיר), בולגריה, בית החולים העירוני (ירושלים), ביי, ג'מאעה, גרמניה, גשר הבוספורוס, גליפולי, גירוש ספרד, גירוש צרפת, דרדנלים, דת, דון יוסף נשיא, דונה גרציה, דוושירמה, הממלכה המאוחדת, המאה ה-10, המאה ה-13, המאה ה-14, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המסגד הכחול, המפרץ הפרסי, המצור על כות, המרד הערבי, המלחמה הממלוכית-עות'מאנית, המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), המזרח התיכון, המועצה האימפריאלית, האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה של טרפזונטס, האימפריה המונגולית, האימפריה הספווית, האימפריה הרוסית, האימפריה הטימורית, האימפריה הביזנטית, האיחוד הפולני-ליטאי, האיים הדודקאנסיים, הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, הסכם סוור, הסכם קרלוביץ, הסכם שלום, הסכם לונדון (1913), הסכם זוהאב, הפסקת האש של מודרוס, הפדרציה המהפכנית הארמנית, הצבא העות'מאני, הצי העות'מאני, הקוראן, הרפובליקה הטורקית, התפטרות, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות, הטורקים הצעירים, הונגריה, הים האגאי, הים השחור, הים התיכון, וסאל, ועידת סן רמו, וילהלם השני, קיסר גרמניה, כותנה, כיבוש קונסטנטינופול, יאן סובייסקי, ים סוף, יניצ'רים, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירוואן, יוון, יוונים, יוונים פונטים, 1 בנובמבר, 10 באוגוסט, 1071, 11 במרץ, 12 בנובמבר, 1281, 1299, 13 באפריל, 13 באוקטובר, 1326, 1354, 1356, 1359, 1389, 1390, 14 ביוני, 1402, 1403, 1413, 1421, 1444, 1446, 1451, 1453, 1461, 1481, 15 במרץ, 15 ביוני, 1512, 1514, 1517, 1520, 1521, 1526, 1534, 1566, 1571, 1574, 1595, 1603, 1617, 1618, 1622, 1623, 1635, 1638, 1640, 1648, 1680, 1683, 1687, 1691, 1695, 1699, 17 בנובמבר, 1703, 1718, 1730, 1754, 1757, 1774, 1789, 18 במרץ, 18 באוקטובר, 1807, 1808, 1821, 1826, 1827, 1830, 1832, 1836, 1839, 1853, 1856, 1861, 1869, 1876, 1906, 1907, 1908, 1909, 1911, 1913, 1914, 1918, 1920, 1922, 1923, 1924, 2 באוגוסט, 2 בנובמבר, 2005, 23 באפריל, 23 ביולי, 24 ביולי, 25 במרץ, 27 באפריל, 29 במאי, 29 באוקטובר, 29 בספטמבר, 3 במרץ, 3 בנובמבר, 3 ביולי, 30 במאי, 30 במרץ, 30 באוקטובר, 30 בנובמבר, 5 באפריל, 9 בנובמבר. להרחיב מדד (314 יותר) »

מנצח

קורט מאזור מנצח על התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו מנצח הוא מוזיקאי העוסק בניצוח על הרכב מוזיקלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנצח · ראה עוד »

מס הגולגולת

#הפניה מס גולגולת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומס הגולגולת · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסחר · ראה עוד »

מסגד אורטאקוי

מסגד אורטאקוי (בטורקית: Büyük Mecidiye Camii או Ortaköy Camii) הוא מסגד השוכן בשכונת אורטאקוי שברובע בשיקטש בעיר איסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד אורטאקוי · ראה עוד »

מסגד סלימייה (אדירנה)

מראה כללי של המסגד מכיוון מערב. בחזית התמונה נראה מבנה השוק המקורה והכיפה שבמרכזו (נחה על תוף), ומימין כיפת בית הספר היסודי פנים המסגד: במרכז נראה המחפיל, מאחוריו המחראב המואר משלושת צדדיו, ומימין לו המינבר מסגד סלימייה (בטורקית: Selimiye Camii) הוא מסגד עות'מאני בעיר אדירנה שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד סלימייה (אדירנה) · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסופוטמיה · ראה עוד »

מעצמות המרכז

צהוב – מעצמות המרכזשירוק – מדינות ההסכמהשאפור – מדינות נייטרליות/אחר מעצמות המרכז (באנגלית: Central Powers) היו מספר מעצמות בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעצמות המרכז · ראה עוד »

מעצר

מַעֲצָר הוא כליאה המבוצעת על ידי שליחי השלטון, שאיננה מהווה ענישה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעצר · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצרים · ראה עוד »

מקרקעין

מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין, דהיינו קרקע וכל הבנוי והנטוע עליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקרקעין · ראה עוד »

מקדוניה

#הפניה מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקדוניה · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרכז אירופה · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

מלחמת איטליה-טורקיה

#הפניה המלחמה האיטלקית–עות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת איטליה-טורקיה · ראה עוד »

מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת קרים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות היוונית

מלחמת העצמאות היוונית (ביוונית: Ελληνική Επανάσταση του1821; "המהפכה היוונית של 1821") התקיימה החל מהכרזת העצמאות היוונית מהאימפריה העות'מאנית ב־25 במרץ 1821, עד קבלת העצמאות של יוון באמנת קונסטנטינופול ביולי 1832.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת העצמאות היוונית · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת הבלקן הראשונה

מטוס עות'מאני במלחמת הבלקן הראשונה מלחמת הבלקן הראשונה התנהלה בתקופה שבין 8 באוקטובר 1912 ובין 18 במאי 1913, בין הליגה הבלקנית, שכללה את בולגריה, סרביה, מונטנגרו ויוון ובין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הבלקן הראשונה · ראה עוד »

מלחמת הבלקן השנייה

המלחמה הבלקנית השנייה פרצה ב-1913 בין בולגריה מצד אחד לבין יוון וסרביה מהצד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הבלקן השנייה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומזרח אירופה · ראה עוד »

מגרב

מיקום המגרב על מפת אפריקה פנטזיה ערבית מאת תיאו ואן ריסלברגה במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה המַגְרֶבּ (ערבית: المغرب العربي, תעתיק מדויק: אלמע'רב אלערבי, בעברית: המערב הערבי) הוא שם כולל למדינות המערביות של צפון אפריקה – תוניסיה, מרוקו, מאוריטניה ולוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגרב · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינה · ראה עוד »

מדינה נייטרלית

מדינה נייטרלית היא מדינה שאינה תומכת בצד כלשהו בסכסוכים בינלאומיים ובמלחמות בין מדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינה נייטרלית · ראה עוד »

מדינות ההסכמה

מדינות ההסכמה מדינות ההסכמה הוא שם כולל למדינות אשר לחמו במלחמת העולם הראשונה נגד מעצמות המרכז והיו לצד המנצח במלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה · ראה עוד »

מהמט טלעת פאשה

#הפניה טלעת פאשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט טלעת פאשה · ראה עוד »

מהמט הראשון

מהמט הראשון (טורקית I. Mehmet (כונה צ'לבי טורקית Çelebi Mehmet או Mehmet Çelebi; טורקית עות'מאנית محمد چلبى; 1386 – 26 במאי 1421) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית מ-1413 ועד מותו ב-1421.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט הראשון · ראה עוד »

מהמט הרביעי

מהמט הרביעי (טורקית IV. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد رابع; 2 בינואר 1642 – 6 בינואר 1693; כונה גם "מהמט הצייד" - "Avcı Mehmet" בשל חיבתו לספורט זה) היה הסולטאן התשעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 באוגוסט 1648 עד שהודח ב-8 בנובמבר 1687.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט הרביעי · ראה עוד »

מהמט השני

כניסת מהמט השני לתוך קונסטנטינופול - ציור משנת 1876 מאת בנז'מין קונסטן מהמט השני מוצג רכוב על סוסו באנדרטה לזכר כיבוש קונסטנטינופול ברובע Fatih באיסטנבול מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית: Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 – 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט השני · ראה עוד »

מהמט השלישי

סולטאן מהמט השלישי (טורקית III. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد ثالث, 26 במאי 1566 – 21 בדצמבר 1603) היה הסולטאן השלושה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה לאחר אביו מוראט השלישי, מ-16 בינואר 1595 ועד מותו בשנת 1603.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט השלישי · ראה עוד »

מהמט השישי

מהמט השישי (או מהמט וחידטין) (טורקית VI. Mehmet, Vahidettin; טורקית עות'מאנית محمد السادس או محمد وحيد الدين, 14 בינואר 1861 – 16 במאי 1926) היה הסולטאן ה-36 והאחרון של האימפריה העות'מאנית, החל מ-4 ביולי 1918 ועד ביטול הסולטנות על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט השישי · ראה עוד »

מהמט החמישי

מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאנית محمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר 1844 – 3 ביולי 1918) היה הסולטאן ה-35 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט החמישי · ראה עוד »

מהמוט הראשון

מהמוט הראשון מהמוט הראשון (טורקית I. Mahmut; טורקית עות'מאנית محمود اول, 2 באוגוסט 1696 – 13 בדצמבר 1754) היה הסולטאן העשרים-וארבעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1 באוקטובר 1730 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמוט הראשון · ראה עוד »

מהמוט השני

מהמוט השני מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, בטורקית עות'מאנית: محمود ثانى; 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) היה הסולטאן השלושים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמוט השני · ראה עוד »

מונטנגרו

מונטנגרו ב-1913 הרכב אתני במחוזות מונטנגרו על-פי מפקד האוכלוסין של 2003: אדום - מונטנגרים, תכלת - סרבים, ירוק כהה - בוסנים, אפור - אלבנים העיר הרצג נובי ליד הים התיכון חומת העיר העתיקה של קוטור רפובליקת מונטנגרו (במונטנגרית: Црна Гора או Crna Gora, מבוטא "צְרְנָה גוֹרָה",; באופן מילולי: "הר שחור") היא מדינה קטנה והררית, השוכנת בדרום אירופה, בחלקו המערבי של הבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונטנגרו · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסר · ראה עוד »

מוסתערבים

מוּסְתערבּים (בעברית: מִסְתַּעַרְבִים, בערבית: اليهود المستعربة) היה כינוי לקהילות יהדות ארצות האסלאם העתיקות ודוברות הערבית שחיו במזרח התיכון, ובארץ ישראל, אשר ישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסתערבים · ראה עוד »

מוסטפא הראשון

מוסטפא הראשון (בטורקית: I. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى اول, 1592 – 20 בינואר 1639) היה פעמיים סולטאן האימפריה העות'מאנית; בפעם הראשונה בין השנים 1617 ועד 1618 ופעם שנייה בין 1622 ועד 1623.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא הראשון · ראה עוד »

מוסטפא הרביעי

מוסטפא הרביעי (בטורקית: IV. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى رابع, 8 בספטמבר 1779 – 17 בנובמבר 1808) היה הסולטאן העשרים-ותשעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-29 במאי 1807 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא הרביעי · ראה עוד »

מוסטפא השני

מוסטפא השני מוסטפא השני (טורקית II. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثانى, 6 בפברואר 1664 – 29 בדצמבר 1703) היה הסולטאן העשרים-ושניים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-6 בפברואר 1695 ועד 22 באוגוסט 1703.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא השני · ראה עוד »

מוסטפא השלישי

מוסטפא השלישי (טורקית III. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثالث, 28 בינואר 1717 – 21 בינואר 1774) היה הסולטאן העשרים-ושישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-30 באוקטובר 1757 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא השלישי · ראה עוד »

מוסטפא כמאל אטאטורק

מוסטפא כמאל אטאטורק (בטורקית: Mustafa Kemal Atatürk - "אבי הטורקים"; 1881 – 10 בנובמבר 1938) היה מדינאי ומנהיג צבאי טורקי, מייסדה של הרפובליקה של טורקיה ונשיאה הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא כמאל אטאטורק · ראה עוד »

מועצת האיחוד והקידמה

"מועצת האיחוד והקידמה" (בטורקית עות'מאנית: إتحاد و ترقى; בטורקית: Birlik ve İlerleme Derneği), שכונתה גם "הוועד לאיחוד ולקידמה", הייתה ארגון המסגרת של תנועת הטורקים הצעירים בראשיתה, ולאחר מהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1908, הייתה לארגון הגג של הזרם הלאומני באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומועצת האיחוד והקידמה · ראה עוד »

מוראט הראשון

מוראט הראשון (טורקית I. Murat; טורקית עות'מאנית اول مراد; 29 ביוני 1326 – 15 ביוני 1389) היה בנו של אורהן הראשון, נולד בבורסה ונהרג במהלך קרב קוסובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט הראשון · ראה עוד »

מוראט הרביעי

מוראט הרביעי (בטורקית IV. Murat; בטורקית עות'מאנית مراد رابع, 27 ביולי 1612 – 8 בפברואר 1640) היה הסולטאן השבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בספטמבר 1623 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט הרביעי · ראה עוד »

מוראט השני

מוראט השני (בטורקית: II. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد ثاني, 16 ביוני 1404, אמסיה – 3 בפברואר 1451, אדירנה) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1421 ו-1451 (למעט תקופה בין 1444 ו-1446).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט השני · ראה עוד »

מוראט השלישי

מוראט השלישי (טורקית: III. Murad; טורקית עות'מאנית: مراد ثالث, 4 ביולי 1546 − 16 בינואר 1595) היה הסולטאן השנים עשר של האימפריה העת'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט השלישי · ראה עוד »

מוראט החמישי

מורט החמישי מוראט החמישי (בטורקית: V. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد خامس, 21 בספטמבר 1840 – 29 באוגוסט 1904) היה הסולטאן ה-33 של האימפריה העות'מאנית, ששלט בין 30 במאי ל-31 באוגוסט 1876.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט החמישי · ראה עוד »

מושג

ביצירת מושג כוללני כמו עץ, מוצאים קווי דמיון בין דוגמאות שונות, ויוצרים חשיבה ברמה גבוהה יותר. מושג הוא תפיסה כללית ורעיון מופשט, הקיימים בתודעה ומבוטאים בדיבור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומושג · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומכה · ראה עוד »

אמנת קונסטנטינופול (1832)

אמנת קונסטנטינופול היא אמנה שנחתמה ביולי 1832 בקונסטנטינופול, והביאה לסיום מלחמת העצמאות היוונית, בכך שיצרה מדינה יוונית עצמאית מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנת קונסטנטינופול (1832) · ראה עוד »

אנקרה

אַנְקָרָה היא בירת טורקיה, מחוז מרכז אנטוליה ונפת אנקרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנקרה · ראה עוד »

אנוור פאשה

איסמעיל אנוור פאשה (בטורקית עות'מאנית: اسماعیل انور پاشا, טורקית: İsmail Enver Paşa; 22 בנובמבר 1881 - 4 באוגוסט 1922) היה קצין בצבא העות'מאני, אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנוור פאשה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאם · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפריקה · ראה עוד »

אקצ'ה (מטבע)

אקצ'ה (פני המטבע), מימי הסולטאן מוראט השני, 1430–1431 אקצ'ה (בטורקית: Akçe; בטורקית עות'מאנית: آقچه) היה מטבע באימפריה העות'מאנית עשוי כסף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואקצ'ה (מטבע) · ראה עוד »

ארמניה

רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, הָיַסְטָנִי הַנְרָפֵּטוּתְיוּן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירואסיה, בין הים השחור והים הכספי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמניה · ראה עוד »

ארמון דולמאבהצ'ה

מבט על ארמון דולמאבהצ'ה מכיוון הבוספורוס מדרגות הבדולח המפורסמות האולם הראשי (פרט) ארמון דולמאבהצ'ה (בטורקית: Dolmabahçe Sarayı) הוא ארמון הממוקם באיסטנבול שבטורקיה, על הגדה האירופית של הבוספורוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון דולמאבהצ'ה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארטואורול

#הפניה ארטורול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארטואורול · ראה עוד »

אשור (עם)

#הפניה אשורים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשור (עם) · ראה עוד »

אתניות

אתניות (או: עֲדָתִיּוּת - מלשון נוהג, כפי שהוא במספר שפות שמיות. מיוונית: ἔθνος, אתנוס - עם).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואתניות · ראה עוד »

אל-מתוכל הרביעי

אל-מֻתַוַכִּל עלא אללה הרביעי (מילולית: הנסמך על האל), מחמד בן יעקוב אל-מסתמסכ באללה (בערבית: المتوكل على الله الرابع, محمد بن يعقوب المستمسك بالله) היה הח'ליף העבאסי שמשל בקהיר תחת חסות הממלוכים בין השנים 1507 ועד 1516, ובשנית לתקופה קצרה בין 1516 ו 1517.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מתוכל הרביעי · ראה עוד »

אל-מדינה

העיר בתמונה משנת 1926 לערך אל-מַדִינָה אל-מֻנַוַּרַה (בערבית: ٱلْمَدِيْنَة ٱلْمُنَوَّرَة, בתרגום מילולי: "העיר המוארת"; לרוב מכונה בקיצור "אל-מדינה" (المدينة)) היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים (משום ששם נמצא מסגד הנביא) אחרי מכה ובירת מחוז בעל שם זהה במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מדינה · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, בתעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ; בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, בתעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה בשטחה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלג'יריה · ראה עוד »

אחמד ג'מאל פאשה

ג'מאל סוקר את הכוחות האוסטריים הנכנסים לירושלים במלחמת העולם הראשונה אחמד ג'מאל פאשה רכוב על סוס לחופי ים המלח, 1915. ג'מאל פאשא עם הגנרל אריך פון פאלקנהיין בהר הבית, 1917 אחמד ג'מאל פאשה (6 במאי 1872 – 21 ביולי 1922) (בטורקית: Ahmed Cemal Paşa) היה איש צבא ומדינאי טורקי מהטורקים הצעירים, מתכנן רצח העם הארמני, שר הימייה, שליט מחוז (וילאייט) סוריה ומפקד הארמייה הרביעית של צבא האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד ג'מאל פאשה · ראה עוד »

אבדילמג'יט הראשון

אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول, 25 באפריל 1823 – 25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילמג'יט הראשון · ראה עוד »

אבדילמג'יט השני

אבדילמג'יט השני ובתו אַבְּדִילְמֵגִ'יט הַשֵּׁנִי (בטורקית: Halife Abdülmecit – "הח'ליף אבדילמג'יט"; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد ثانى, 29 במאי 1868, איסטנבול – 23 באוגוסט 1944, פריז) היה הח'ליף העות'מאני האחרון ונצר לשושלת הסולטאנים העות'מאנים, לאחר שמוסד הסולטנות בוטל על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילמג'יט השני · ראה עוד »

אבדילאזיז

אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz; בטורקית עות'מאנית: عبد العزيز, 8 בפברואר 1830 – 4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילאזיז · ראה עוד »

אבדילהמיט הראשון

אַבְּדִילְהָמִיט הָרִאשׁוֹן (עבד אלחמיד) (בטורקית: I. Abdülhamit; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد اول, 20 במרץ 1725 – 7 באפריל 1789) היה הסולטאן ה-27 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-21 בינואר 1774 ועד מותו ב-1789.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילהמיט הראשון · ראה עוד »

אדריאנופול

#הפניה אדירנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדריאנופול · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדריכלות · ראה עוד »

אדירנה

אדירנה (בטורקית: Edirne; ביוונית: Αδριανούπολη - אדריאנופולי; בבולגרית: Одрин - אודרין) היא בירת נפת אדירנה בתראקיה (שמשתייכת ליבשת אירופה) שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדירנה · ראה עוד »

אהמט הראשון

אהמט הראשון (טורקית I. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد اول, 18 באפריל 1590 – 22 בנובמבר 1617) היה הסולטאן הארבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1603 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהמט הראשון · ראה עוד »

אהמט השני

אהמט השני (בטורקית II. Ahmet; בטורקית עות'מאנית احمد ثانى, 25 בפברואר 1643 – 6 בפברואר 1695) היה הסולטאן העשרים-ואחד של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 ביוני 1691 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהמט השני · ראה עוד »

אהמט השלישי

אהמט השלישי (טורקית III. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد ثالث, 30 בדצמבר 1673 – 1 ביולי 1736) היה הסולטאן העשרים-ושלושה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 באוגוסט 1703 עד 1 באוקטובר 1730.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהמט השלישי · ראה עוד »

אהוד טולידאנו

אהוד רפאל טולידאנו (נולד ב-1949) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בתולדות האימפריה העות'מאנית ובהיסטוריה חברתית-תרבותית של המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהוד טולידאנו · ראה עוד »

אוניברסיטה משודרת

מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסטריה · ראה עוד »

אוצר התיישבות היהודים

סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »

אורהן הראשון

אורהן הראשון (טורקית Orhan Gazi; טורקית עות'מאנית اورخان بک, 1281 – מרץ 1362) היה שליט האימפריה העות'מאנית בין השנים 1326 ו־1362.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורהן הראשון · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואודסה · ראה עוד »

אימפריה

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה בעלת השטח הרציף הגדול ביותר. אימפריה (מהמילה הלטינית imperium – סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריה · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיסטנבול · ראה עוד »

איראן

חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיראן · ראה עוד »

אירואפרסיה

מיקומה של אירואפרסיה על פני הגלובוס אירואפרסיה או אפרואירואסיה היא יבשת-על שכוללת את אירופה, אפריקה ואסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואירואפרסיה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואירופה · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיטליה · ראה עוד »

איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיזמיר · ראה עוד »

איזמיט

איזמיט (בטורקית: İzmit או Kocaeli - קוג'אלי) היא בירת הנפה המטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") קוג'אלי במחוז מרמרה בצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיזמיט · ראה עוד »

איזניק

המסגד הירוק באיזניק כנסיית איה סופיה באיזניק, בה התקיימה ועידת ניקיאה השנייה איזניק (בטורקית: İznik) היא עיר היסטורית בנפת בורסה במחוז מרמרה שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיזניק · ראה עוד »

איברהים הראשון

#הפניה אבראהים הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיברהים הראשון · ראה עוד »

נמל

טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרד · ראה עוד »

סרביה

הרפובליקה של סֶרְבְּיָה (בסרבית: Република Србија) היא מדינה בלקנית ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרביה · ראה עוד »

סלג'וקים

#הפניה השושלת הסלג'וקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלג'וקים · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלוניקי · ראה עוד »

סלים הראשון

הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלים הראשון · ראה עוד »

סלים השני

סלים השני (בטורקית עות'מאנית: سليمثانى; בטורקית: II. Selim; 28 במאי 1524 − 12 בדצמבר 1574) היה הסולטאן האחד-עשר של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1566 ועד מותו ב-1574.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלים השני · ראה עוד »

סלים השלישי

סלים השלישי הטורה (Tuğra) של סלים השלישי סלים השלישי (בטורקית: III. Selim; בטורקית עות'מאנית: سليمثالث; 24 בדצמבר1761 – 28 ביולי 1808) היה הסולטאן העשרים-ושמונה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-7 באפריל 1789 ועד 29 במאי 1807.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלים השלישי · ראה עוד »

סטטוס קוו (המקומות הקדושים)

"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב כנסיית הקבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. הסולם עומד במקומו. "סטטוס קוו" הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב שהתקיים בשטח מאז שנת 1757.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטטוס קוו (המקומות הקדושים) · ראה עוד »

סופיה

קתדרלת אלכסנדר נבסקי שומרי משכן הנשיא בסופיה בית הכנסת בסופיה סופיה (בבולגרית) היא בירת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסופיה · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוריה · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטאן · ראה עוד »

סולטאן עות'מאני

סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »

סולטנות רום

סולטנות רום הייתה סולטנות סלג'וקית-טורקית ששלטה באסיה הקטנה החל בשנת 1077 ועד ל-1307, תחילה מאיזניק ולאחר מכן מקוניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטנות רום · ראה עוד »

סולימאן הראשון

Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן הראשון · ראה עוד »

סולימאן השני

סולימאן השני סולימאן השני (בטורקית: II. Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان ثانى, 15 באפריל 1642 – 22 ביוני 1691) היה הסולטאן העשרים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בנובמבר 1687 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן השני · ראה עוד »

סינאן

פסל סינאן בבייקצ'קמג'ה סמוך לאיסטנבול מסגד שחזדה מחמט באיסטנבול מסגד רוסתם פאשה באיסטנבול פאר יצירתו של סינאן - מסגד סלימיה באדירנה מסגד סולימאנייה באיסטנבול שתכנן מימר סינאן בהוראת הסולטאן סולימאן הראשון מימר סינאן (בטורקית: Mimar Sinan, בערבית: سنان آغا או معمار سنان) (15 באפריל 1489 – 17 ביולי 1588) היה אדריכל החצר של הסולטאנים העו'תמאניים סלים הראשון, סולימאן המפואר, סלים השני ומוראט השלישי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינאן · ראה עוד »

סינופ

סינופ (בטורקית: Sinop; ביוונית: Σινώπη - סינופי) היא העיר הצפונית ביותר בטורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינופ · ראה עוד »

סיני

סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיני · ראה עוד »

עמים טורקים

#הפניה עמים טורקיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמים טורקים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וערבית · ראה עוד »

עלילת דם

תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלילת דם · ראה עוד »

עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה

לאורך כל ההיסטוריה היהודית אחוזי המסחר והשימוש של יהודים בעבדים לא נפל מזה של החברות שבהן הם חיו, אלא אם כן נאסר הדבר עליהם מסיבות שונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה · ראה עוד »

עבדול חמיד השני

הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדול חמיד השני · ראה עוד »

עות'מאן הראשון

עות'מאן הראשון (בטורקית עות'מאנית: عثمان باک; 1258 – 1326) היה מייסד השושלת העות'מאנית והעניק לה את שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאן הראשון · ראה עוד »

עות'מאן השני

עות'מאן השני (בטורקית II. Osman; בטורקית עות'מאנית عثمان ثاني, 3 בנובמבר 1604 – 20 במאי 1622) או "עות'מאן הצעיר" (Genç Osman) היה הסולטאן השישה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה כ-4 שנים, מ-26 בפברואר 1618 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאן השני · ראה עוד »

עות'מאן השלישי

עות'מאן השלישי עות'מאן השלישי (בטורקית III. Osman; טורקית עות'מאנית عثمان ثالث, 2 בינואר 1699 – 30 באוקטובר 1757) היה הסולטאן העשרים-וחמישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-13 בדצמבר 1754 ועד יום מותו ב-1757.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאן השלישי · ראה עוד »

פרוגרסיבי

#הפניה פרוגרסיביזם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרוגרסיבי · ראה עוד »

פלשתינה (א"י)

#הפניההמנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »

פורטוגל

פורטוגל (נקראת רשמית: הרפובליקה הפורטוגלית; בפורטוגזית: República Portuguesa) היא ארץ ומדינה בדרום מערב אירופה, הגובלת בספרד, ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופורטוגל · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופולין · ראה עוד »

פירמן

#הפניה פירמאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופירמן · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצפון אפריקה · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצרפת · ראה עוד »

צרפתים

צרפתים, או העם הצרפתי (בצרפתית Français), הוא מונח המתייחס לאזרחי צרפת (מדינה באירופה) או לאנשים שמוצאם מצרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצרפתים · ראה עוד »

צבעוני

צבעוני (שם מדעי: Tulipa; טוּלִיפּ) הוא צמח חד-פסיגי השייך למשפחת השושניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבעוני · ראה עוד »

צי סוחר

אונייה של צים צי סוחר הוא צבר כלי שיט למטרות מסחר ותעבורה בדרך הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצי סוחר · ראה עוד »

קפריסין

הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקפריסין · ראה עוד »

קרב מנזיקרט

קרב מנזיקרט (בטורקית: Malazgirt Savaşı, ביוונית: Η μάχη τουΜαντζικέρτ) בין האימפריה הביזנטית לכוחות הטורקים הסלג'וקים בראשות אלפ ארסלאן התרחש ב-26 באוגוסט 1071, ובמהלכו הובסה האימפריה הביזנטית והקיסר רומנוס הרביעי דיוגנס נתפס על ידי הסלג'וקים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מנזיקרט · ראה עוד »

קרב אנקרה

באיזיט הראשון בשבי קרב אנקרה (טורקית Ankara Savaşı) התרחש ב-20 ביולי 1402 בשדה צ'ובוק (Çubuk) שליד אנקרה, בין צבאות הסולטאן העות'מאני באיזיט הראשון לצבאותיו של טימור לנג, שליט האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב אנקרה · ראה עוד »

קרב נאווארינו

אבראהים פאשא אדמירל אדוארד קודרינגטון מפת מפרץ נאווארינו מ-1829. תרשים מערך הקרב מכיל אי דיוקים. תמונת לוויין של הפלופונסוס. מפרץ נאווארינו נראה מתחת לכיתובית "מסיניה". ניתן להקליק להגדלה. היערכות הכוחות בתחילת הקרב הצי העות'מאני העולה באש במפרץ נאווארינו, 20 באוקטובר 1827. אוניית הדגל של קודרינגטון, אה"מ "אסיה" (במרכז), משמידה בו זמנית שתי אוניות-דגל עות'מאניות. הסולטאן הטורקי מהמוט השני קרב נאווארינו (ביוונית: Ναυμαχία τουΝαυαρίνου; בטורקית: Navarin Deniz Savaşı) נחשב לאחת מנקודות המפנה החשובות במלחמת העצמאות היוונית והוא הקרב הגדול האחרון שנערך בין אוניות מפרשים מלחמתיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב נאווארינו · ראה עוד »

קרב קוסובו

קרב קוסובו (בסרבית: Косовска битка - Kosovska bitka או Бој на Косову, בטורקית: Kosova Savaşı או Kosova Meydan Muharebesi) הוא קרב שהתנהל ב-15 ביוני 1389 בין קואליציה של אצילים סרבים בפיקודו של הנסיך לזר חרבליאנוביץ' ולצבא הפולש העות'מאני בפיקוד הסולטן מוראט הידאוונדיגאר ובניו, יאקוב ובאיזיט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב קוסובו · ראה עוד »

קרב לפנטו

קרב לפנטו היה קרב ימי גדול שהתרחש ב-7 באוקטובר 1571 בין צי של הליגה הקדושה הנוצרית שכללה את הכוחות המאוחדים של ונציה, ספרד ומדינת האפיפיור, לבין צי האימפריה העות'מאנית, ליד עיר החוף היוונית לפנטו (נפפקטוס).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב לפנטו · ראה עוד »

קרב וינה

קרב וינה (בגרמנית: Schlacht am Kahlenberg; בטורקית: II. Viyana Kuşatması) היה ניצחון מכריע של האימפריה הרומית הקדושה (ששלטה באזור אוסטריה של ימינו ושטחים נוספים במרכז אירופה) ובעלות בריתה, האיחוד הפולני-ליטאי ונסיכויות גרמניות שונות, על האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט הרביעי אשר פעל לכיבוש וינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב וינה · ראה עוד »

קהיר

קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהיר · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קונגרס ברלין

ציור מאת אנטון פון ורנר, המתאר את קונגרס ברלין קונגרס ברלין היה כינוס של מספר מעצמות שנערך בברלין בין 13 ביוני עד 13 ביולי 1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונגרס ברלין · ראה עוד »

קוניה

קוניה (בטורקית: Konya; בטורקית עות'מאנית: قونیه; ביוונית: Ικόνιο - אִיקוֹנִיוֹ) היא עיר במערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שהיא הנפה הגדולה בשטחה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוניה · ראה עוד »

קווקז

מפה פיזית-מדינית של הקווקז הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקווקז · ראה עוד »

רצח העם הארמני

מפת רצח העם הארמני, המציגה מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות, ונתיבי מילוט רצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց Ցեղասպանություն), המכונה גם "שואת הארמנים", ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" (בארמנית: Մեծ Եղեռն, בתעתיק עברי: מֶץ יר'רן), היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח העם הארמני · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורומניה · ראה עוד »

רומניוטים

בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה בנחלאות בית כנסת רומניוטי בסלוניקי, יוון רומניוטים (Romaniotes או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית, שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורומניוטים · ראה עוד »

רודוס

רוֹדוֹס (ביוונית: Ρόδος) הוא אי יווני בים האגאי המהווה חלק מהאיים הדודקאנסיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורודוס · ראה עוד »

שריעה

השָׁרִיעָה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושריעה · ראה עוד »

שלושת הפאשות

שער העיתון איקדאם מ-4 בנובמבר 1918 המבשר על המלטות "שלושת הפאשות" מטורקיה שלושת הפאשות הוא הכינוי שניתן לטריומווירט שהוביל את האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה: מהמט טלעת פאשה - שר הפנים (ומ-1917 הווזיר הגדול), איסמעיל אנוור פאשה - שר המלחמה ואחמד ג'מאל פאשה - שר הימייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלושת הפאשות · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבת · ראה עוד »

שיעה

#הפניה אסלאם שיעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושיעה · ראה עוד »

תקופת בין המלכים

הדגל העות'מאני בתקופת בין המלכים תקופת בין המלכים (בטורקית: Fetret Devri) או האינטרגנום העות'מאני (אנגלית Ottoman Interregnum) הוא שמה של תקופת אינטרגנום שהחלה לאחר קרב אנקרה שהתחולל ב-1402, ואשר בה לא היה סולטאן עות'מאני בפועל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותקופת בין המלכים · ראה עוד »

תראקיה

חלוקת תראקיה בהווה בין טורקיה, יוון ובולגריה תְרָאקְיָה (בטורקית: Trakya, נהגה תֶרַאקיה; בבולגרית: Тракия; ביוונית: Θράκη) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני בדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותראקיה · ראה עוד »

תשס"ה

#הפניה ה'תשס"ה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותשס"ה · ראה עוד »

לבנט

קו חיצוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולבנט · ראה עוד »

טנזימאט

מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטנזימאט · ראה עוד »

טרנספר

טרנספר (בעברית: העברת אוכלוסין; או אוכלוסים/אוכלוסייה) הוא העברתה של אוכלוסייה גדולה, בדרך כלל בכפייה, מחבל ארץ אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרנספר · ראה עוד »

טרבזון

טרבזון (בטורקית: Trabzon) היא עיר נמל בצפון-מזרח טורקיה על חוף הים השחור ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרבזון · ראה עוד »

טריפוליטניה

טריפוליטניה, טריפוליטנה (לטינית: Tripolitania/Tripolitana, מיוונית: Τριπολίτιδα – טריפולטידה), או אזור טריפולי (ערבית: إقليمطرابلس – אקלים טַרָאבֻּלֻס (ברברית: טְרָאבְּלֶס)) היא אחת משלושת האזורים ההיסטוריים של לוב, לצד קירנאיקה ופזאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטריפוליטניה · ראה עוד »

טורקסטן

מפת חבל הארץ טורקסטן, עם גבולות המדינות המודרניות. טורקסטן (או טורקיסטן, תורכסתאן) הוא אזור במרכז אסיה, אשר מאוכלס ברובו בעמים טורקיים הדוברים ניבים שונים של השפה הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקסטן · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקית · ראה עוד »

טורקית עות'מאנית

"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקיה · ראה עוד »

טימור לנג

טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטימור לנג · ראה עוד »

זירה (צבא)

זירה (באנגלית: Theater) היא המרחב הגאוגרפי שבו נערכת כלל הפעילות המלחמתית בצבאות ענק, במלחמות בסדר גודל של מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזירה (צבא) · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וח'ליפה · ראה עוד »

חצי אי

חצי האי פלורידה בארצות הברית חצי אי הוא זרוע יבשה החודרת לתוך הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחצי אי · ראה עוד »

חצי האי ערב

חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחצי האי ערב · ראה עוד »

חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית 1481 – 1683 האימפריה העות'מאנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

חבל הבלקן

הטופוגרפיה של חבל הבלקן חבל הבלקן חבל הבלקן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחבל הבלקן · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחומות ירושלים · ראה עוד »

חוזה סן סטפנו

גבולות בולגריה על פי הסכם סן טפאנו הבית בישילקיי בו נחתם החוזה חוזה סן סטפנו הוא חוזה כניעה שהכתיבה האימפריה הרוסית לאימפריה העות'מאנית בסיום המלחמה העות'מאנית-רוסית ואשר נחתם בבית בכפר סן סטפנו שליד איסטנבול (כיום ישילקיי, שכונה בעיר) ב-3 במרץ 1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה סן סטפנו · ראה עוד »

חכם באשי

חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחכם באשי · ראה עוד »

באיזיט הראשון

אנדולו היסארי באיזיט הראשון (טורקית I. Bayezid המכונה Yıldırım, ילדרם, שמשמעותו "הברק" וזאת משום מהירות מסעותיו הצבאיים ויכולתו לעבור בין מספר חזיתות בתוך זמן קצר להפליא; טורקית עות'מאנית بايزيد اول, 1360 – 8 במרץ 1403) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1389–1402.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאיזיט הראשון · ראה עוד »

באיזיט השני

ג'ם, אחיו של באיזיט באיזיט השני הטורה של באיזיט השני באיזיט השני או באיזיד השני (בטורקית: II. Bayezid או II. Beyazıt, וגם Bayezit ו-Beyazıd; בטורקית עות'מאנית: بايزيد ثاني, 3 בדצמבר 1447 – 26 במאי 1512) היה הסולטאן השמיני של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1481 עד 1512.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאיזיט השני · ראה עוד »

בלקן

#הפניה חבל הבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלקן · ראה עוד »

בלגרד

בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלגרד · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובגדאד · ראה עוד »

בוסניה והרצגובינה

בּוֹסְנִיָּה וְהֶרְצֶגוֹבִינָה (בבוסנית וקרואטית: Bosna i Hercegovina; בסרבית באותיות קיריליות: Босна и Херцеговина) היא מדינה באזור חבל הבלקן שבדרום אירופה עם שטח של כ-51,129 קילומטר רבוע ואוכלוסייה של 3,247,759 נכון ל-2022.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

בוספורוס

גשר פתיה סולטאן מהמט בּוֹסְפּוֹרוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, תראקיה, לחלקה האסיאתי, אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוספורוס · ראה עוד »

בורסה (עיר)

המסגד הקטן בבזאר בבורסה רחוב אראפ שיקרי (Arap Şükrü) החוצה את השכונה היהודית בבורסה, אשר משמש כיום כרחוב הבילויים הראשי של העיר בית הכנסת הגדול בבורסה - Sinaguga Mayor בורסה (בטורקית: Bursa) היא עיר בצפון-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובורסה (עיר) · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובולגריה · ראה עוד »

בית החולים העירוני (ירושלים)

חזית רחוב יפו ובית השער סמל האימפריה העות'מאנית מעל הכניסה לבניין הדולפינים החקוקים על בית השער צידו הפנימי של בית השער, עם המדרגות שהובילו למרפסת חדר בבית החולים בראשית המאה ה-20 החצר האחורית ואחד האגפים חומת המתחם (רחוב יהודית) בית החולים העירוני (בערבית: المستشفى البلدي, בתעתיק: אל-מוסתשספא אל-בלדי; נקרא בפי תושבי ירושלים ה"בלדייה", א-סאחייה ("הבריאות") או פשוט: אל-מוסתשפא ("בית החולים")) היה בית חולים עירוני ממשלתי שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בין 1891 ל-1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית החולים העירוני (ירושלים) · ראה עוד »

ביי

בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵּיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביי · ראה עוד »

ג'מאעה

ג'מאעה (מערבית: جماعة, "קבוצה", "קהילה") הוא כתב עת אקדמי שפיט בעברית לחקר המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'מאעה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרמניה · ראה עוד »

גשר הבוספורוס

הגשר ומסגד אורטאקוי גֶּשֶׁר הַבּוֹסְפוֹרוּס או גֶּשֶׁר הַבּוֹסְפוֹרוּס הָרִאשׁוֹן או באופן רשמי גשר קדושי 15 ביולי (בטורקית: Boğaziçi Köprüsü או 1. Boğaziçi Köprüsü או 15 Temmuz Şehitler Köprüsü) הוא גשר תלוי, המקשר בין הגדה האירופית של איסטנבול לגדה האסייתית, מעל מצר הבוספורוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר הבוספורוס · ראה עוד »

גליפולי

גליפולי (בטורקית: Gelibolu Yarımadası; ביוונית: Καλλίπολις, Kallipolis) הוא חצי אי בתראקיה הטורקית, חלקה האירופי של טורקיה, הנושק בצד מערב לים האגאי ובצד דרום למצרי הדרדנלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגליפולי · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגירוש ספרד · ראה עוד »

גירוש צרפת

#הפניה גירוש צרפת הגדול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגירוש צרפת · ראה עוד »

דרדנלים

מיצרי הדרדנלים (טורקית: Çanakkale Boğazı - "מצר צ'נקאלה"; יוונית: Δαρδανέλλια) הם מצר ים בצפון-מערב טורקיה המחבר את הים האגאי עם ים מרמרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרדנלים · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודת · ראה עוד »

דון יוסף נשיא

דון יוסף נשיא (ידוע אף בשם ז'ואאו מיגז מנדס, בפורטוגזית: Dom João Migas Mendes; נולד בפורטוגל ב-1524 (תאריך משוער) ונפטר ב-1579 באיסטנבול) היה סוחר ומדינאי יהודי לבית משפחת האנוסים בנבנשתי/מנדס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודון יוסף נשיא · ראה עוד »

דונה גרציה

#הפניה דונה גרציה נשיא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודונה גרציה · ראה עוד »

דוושירמה

תחריט המציג ילדים נוצרים שנלקחו במסגרת דוושירמה-מס הילדים הדוושירמה (מטורקית עות'מאנית: دوشيرمه, איסוף; ביוונית: Παιδομάζωμα - איסוף הילדים; ברומנית: Tribut de sânge; בסרבית: Danak u krvi, בבולגרית: Кръвен данък - מס הדם) הייתה שיטת גיוס של הצבא והממשל של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוושירמה · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-20 · ראה עוד »

המסגד הכחול

בין השמשות המסגד הכחול, כפי שהוא מכונה ברחבי העולם, או מסגד הסולטאן אהמט (בטורקית: Sultanahmet Camii) הוא מסגד באיסטנבול, שנבנה בין השנים 1609 עד 1616 בפקודת הסולטאן אהמט הראשון, על שמו קרוי המסגד, ובו מקום קבורתו של הסולטאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמסגד הכחול · ראה עוד »

המפרץ הפרסי

המפרץ הפרסי (בפרסית: خلیج فارس, ח'ליג' פארס; בערבית: الخليج العربي, אל-ח'ליג' אל-ערבי - המפרץ הערבי) הוא לשון של מפרץ עומאן המשתרעת בין חצי האי ערב לאיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמפרץ הפרסי · ראה עוד »

המצור על כות

250px המצור על כות היה חלק מהמערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמצור על כות · ראה עוד »

המרד הערבי

דגל המרד הערבי המרד הערבי (ידוע גם בשם המרד במדבר, בערבית מוכר בשם המרד הערבי הגדול - الثورة العربية الكبرى) הוא מרד שהתקיים בחצי האי ערב בשנים 1916–1918, בהנהגתו של השריף חוסיין בן עלי, כנגד האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרד הערבי · ראה עוד »

המלחמה הממלוכית-עות'מאנית

המלחמה הממלוכית-עות'מאנית היה סכסוך מזוין שהתרחש בין השנים 1516–1517 בין הסולטנות הממלוכית שמרכזה במצרים לבין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה הממלוכית-עות'מאנית · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

המלחמה העות'מאנית-רוסית, שנערכה בשנים 1877–1878 (בטורקית: Harbı 93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878), הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמזרח התיכון · ראה עוד »

המועצה האימפריאלית

#הפניה המועצה האימפריאלית (האימפריה העות'מאנית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמועצה האימפריאלית · ראה עוד »

האספה הלאומית הגדולה של טורקיה

האספה הלאומית הגדולה של טורקיה (בטורקית: Türkiye Büyük Millet Meclisi - TBMM, המכונה בדרך כלל "האספה" - Meclis) היא הפרלמנט של טורקיה באנקרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאספה הלאומית הגדולה של טורקיה · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה של טרפזונטס

אסיה הקטנה ב-1400 האימפריה של טרפזונטס (בטורקית Trabzon Rum Devleti, יוונית Αυτοκρατορία της Τραπεζούντας - "אפטוקרטוריה טיס טרפנזונטס") הייתה ישות עצמאית ביזנטית-יוונית אשר הוקמה בשנת 1204 בעקבות כיבושה של קונסטנטינופול במסע הצלב הרביעי, על שטח שהיה חלק מהאימפריה הביזנטית לאורך חופיו הדרום-מזרחיים של הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה של טרפזונטס · ראה עוד »

האימפריה המונגולית

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה המונגולית · ראה עוד »

האימפריה הספווית

האימפריה הספווית (בפרסית: صفویان, באזרית: صفوی, Səfəvilər) הייתה אימפריה אשר הוקמה בידי שושלת איראנית שיעית ממוצא טורקמני וכורדי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הספווית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האימפריה הטימורית

#הפניה השושלת הטימורית קטגוריה:מדינות לשעבר באסיה קטגוריה:מדינות לשעבר במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הטימורית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

האיים הדודקאנסיים

האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים או הדודקאנסים (ביוונית: Δωδεκάνησα, נהגה "דודקאנסה"; בטורקית: Oniki Ada; פירוש המילה בשתי השפות "תריסר האיים", באיטלקית: Dodecaneso, נהגה "דודקאנֶזוֹ"), היא קבוצה של חמישה עשר איים גדולים ו-151 איים קטנים יותר, ב שב, סמוך לחופה הדרום-מערבי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאיים הדודקאנסיים · ראה עוד »

הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה

הנסיכויות הבייליקיות בשנת 1300 לערך המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי מ-1229. כיום אתר מורשת עולמית הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה (טורקית Anadolu Beylikleri; טורקית עות'מאנית Tevâif-i mülûk) היו נסיכויות טורקיות שהוקמו באסיה הקטנה החל מסוף המאה ה-11 וביתר שאת לאחר שקיעתה של סולטנות רום הסלג'וקית במחצית השנייה של המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנסיכויות הבייליקיות באנטוליה · ראה עוד »

הסכם סוור

אסיה הקטנה לפי הסכם סוור נציגי האימפריה העות'מאנית להסכם סוור הסכם סֶוְור (בטורקית: Sevr Antlaşması; באנגלית: Treaty of Sèvres; ביוונית: Συνθήκη των Σεβρών; בצרפתית: Traité de Sèvres; בכורדית: Peymana Sêwrê) היה הסכם שלום בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, למעט ארצות הברית, אשר נחתם ביום 10 באוגוסט 1920 בסוור שבצרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם סוור · ראה עוד »

הסכם קרלוביץ

המשא ומתן בהסכם קרלוביץ הסכם קרלוביץ, או שלום קרלוביץ (בגרמנית: Frieden von Karlowitz; בסרבית: Karlovački mir,Карловачки мир, "שלום קרלוביץ"; בטורקית: Karlofça Antlaşması, "הבנות קרלוביץ") היה הסכם שנחתם בעיר קרלוביץ שבסרביה (בגרמנית: Karlowitz; בטורקית: Karlofça; בסרבית: Sremski Karlovci,Сремски Карловци) ב-26 בינואר 1699 בין האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה), האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ורוסיה הצארית לבין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם קרלוביץ · ראה עוד »

הסכם שלום

חוזה ורסאי, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת ועידת השלום בפריז (1919) לחיצת יד בין חוסיין, מלך ירדן ויצחק רבין לעיני ביל קלינטון, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהן שלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם שלום · ראה עוד »

הסכם לונדון (1913)

תוצאות מלחמת הבלקן הראשונה (למעלה) והשנייה (למטה) הסכם לונדון משנת 1913 היה הסכם בינלאומי שנחתם בלונדון ב-30 במאי 1913, והסדיר את הדרישות הטריטוריאליות בעקבות מלחמת הבלקן הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם לונדון (1913) · ראה עוד »

הסכם זוהאב

הסכם זוהאב, המכונה גם הסכם קסר-י שירין, נחתם ב-17 במאי 1639 בין האימפריה העות'מאנית לאימפריה הספווית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם זוהאב · ראה עוד »

הפסקת האש של מודרוס

הפסקת האש של מודרוס (בטורקית: Mondros Mütarekesi, באנגלית: Armistice of Mudros) סיימה את מצב הלחימה במלחמת העולם הראשונה בין האימפריה העות'מאנית לבין מדינות ההסכמה, ביום 30 באוקטובר 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפסקת האש של מודרוס · ראה עוד »

הפדרציה המהפכנית הארמנית

הפדרציה המהפכנית הארמנית (בארמנית: Հայ Հեղափոխական Դաշնակցութիւն - "האי הגאפוחאקאן דשנקצותיון" או "האי האגאפוחאגאן תאשנגצותיון") המכונה גם "הדשנקים" או דשנאק, היא מפלגה ארמנית שהוקמה בטיפליס (בירת מלכות המשנה של הקווקז. טביליסי של היום) בשנת 1890 על ידי כריסטופר מיקאליאן, סטפן זוריאן וסימון זוואריאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפדרציה המהפכנית הארמנית · ראה עוד »

הצבא העות'מאני

#הפניה צבא האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצבא העות'מאני · ראה עוד »

הצי העות'מאני

ספינת הדגל בפיקודו של האדמירל העות'מאני כמאל ראיס (1451–1511 לערך) היסטוריה שבו השתמשו בתותחים על אוניות הצי העות'מאני (בטורקית עות'מאנית: دوننماى همايون) היה אחד מציי המלחמה הגדולים בים התיכון, הים השחור, הים האדום, המפרץ הפרסי והאוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצי העות'מאני · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקוראן · ראה עוד »

הרפובליקה הטורקית

#הפניה טורקיה#הרפובליקה הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הטורקית · ראה עוד »

התפטרות

התפטרות היא סיומם של יחסי עובד-מעביד ביוזמת העובד, בדרך של פרישה מעבודתו כשכיר, זאת בשונה מפיטורים הנעשים ביוזמת המעסיק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתפטרות · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות

גירושי היהודים, במחצית השנייה של ימי הביניים הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות הוא הכינוי להטבלה ההמונית בכפייה של יהודי פורטוגל, וחיובם בכוח להמיר דתם לנצרות, בשנת 1497.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטבלת יהודי פורטוגל לנצרות · ראה עוד »

הטורקים הצעירים

הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטורקים הצעירים · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והונגריה · ראה עוד »

הים האגאי

הים הָאִגֶאִי (ביוונית: Αιγαίο Πέλαγος, בטורקית: Ege deniz) הוא ים שולי בים התיכון המשתרע בין חצי-האי הבלקני במערב, אנטוליה (באסיה הקטנה, כעת חלק מטורקיה) במזרח והאי כרתים מדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והים האגאי · ראה עוד »

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והים השחור · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והים התיכון · ראה עוד »

וסאל

המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסאל · ראה עוד »

ועידת סן רמו

צירים לוועידה המזרח התיכון על פי המפה המקורית של הסכם סייקס–פיקוועידת סן רמו הייתה ועידה בין-לאומית שנערכה בסן רמו שבאיטליה מ-19 עד 26 באפריל 1920 בהשתתפות מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, ודנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית לשעבר בין המעצמות האירופיות המנצחות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועידת סן רמו · ראה עוד »

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »

כותנה

שיח כותנה שלושה שלבי הבשלה של פירות הכותנה כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה (Gossypium) שבמשפחת החלמיתיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכותנה · ראה עוד »

כיבוש קונסטנטינופול

קיסר הביזנטי האחרון כיבוש קונסטנטינופול (ביוונית: Ἅλωσις τῆς Κωνσταντινουπόλεως או Άλωση της Κωνσταντινούπολης, "אלוסי טיס קונסטנטינופוליס", בטורקית עות'מאנית: Constantinople Fathi) על ידי צבא האימפריה העות'מאנית בהנהגת הסולטאן מהמט השני ב-29 במאי 1453, נחשב לאקורד הסיום של האימפריה הביזנטית שהונהגה על ידי אחרון שליטיה, הקיסר קונסטנטינוס האחד עשר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש קונסטנטינופול · ראה עוד »

יאן סובייסקי

יאן סובייסקי, מלך פולין יאן השלישי סובייסקי (בפולנית: Jan III Sobieski; 17 באוגוסט 1629 - 17 ביוני 1696) היה מלך פולין ומפקד צבאה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאן סובייסקי · ראה עוד »

ים סוף

ים סוּף, המכונה גם הַיָּם הָאָדוֹם (בערבית: اَلْبَحْرُ الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וים סוף · ראה עוד »

יניצ'רים

יניצ'ר (A) וסיפאהי (B) בציור מספרו של סלומון שווייגר, 1608 פטרול של יניצ'רים, ציור של אלכסנדר-גבריאל דקאן משנת 1828 היֶנִיצֵ'רִים (מטורקית עות'מאנית: يڭيچرى - חיילים חדשים) היו אחד מסוגי חיל הרגלים של האימפריה העות'מאנית, ששירתו במתכונת של צבא קבע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויניצ'רים · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ירוואן

יֶרֶוָואן (נכתב גם ארוואן או אריוואן) היא בירת ארמניה והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירוואן · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוון · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוונים · ראה עוד »

יוונים פונטים

אזור פונטוס ההיסטורי לחופי הים השחור המונח יוונים פונטים, יוונים פונטיאנים, פונטיאנים או יוונים מפונטוס (ביוונית: Πόντιοι, Ποντιακός Ελληνισμός או Έλληνες τουΠόντου; בטורקית: Pontus Rumları) מתייחס ליוונים ספציפית מאזור פונטוס, המקום שבו שכנה האימפריה של טרפזונטס על חוף הים השחור במזרח טורקיה של היום, או במקרים אחרים באופן כללי ליוונים מחופי הים השחור או פונטוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוונים פונטים · ראה עוד »

1 בנובמבר

1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1 בנובמבר · ראה עוד »

10 באוגוסט

10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו10 באוגוסט · ראה עוד »

1071

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1071 · ראה עוד »

11 במרץ

11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו11 במרץ · ראה עוד »

12 בנובמבר

12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו12 בנובמבר · ראה עוד »

1281

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1281 · ראה עוד »

1299

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1299 · ראה עוד »

13 באפריל

13 באפריל הוא היום ה-103 בשנה (104 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו13 באפריל · ראה עוד »

13 באוקטובר

13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו13 באוקטובר · ראה עוד »

1326

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1326 · ראה עוד »

1354

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1354 · ראה עוד »

1356

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1356 · ראה עוד »

1359

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1359 · ראה עוד »

1389

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1389 · ראה עוד »

1390

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1390 · ראה עוד »

14 ביוני

14 ביוני הוא היום ה־165 בשנה (166 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו14 ביוני · ראה עוד »

1402

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1402 · ראה עוד »

1403

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1403 · ראה עוד »

1413

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1413 · ראה עוד »

1421

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1421 · ראה עוד »

1444

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1444 · ראה עוד »

1446

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1446 · ראה עוד »

1451

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1451 · ראה עוד »

1453

יש היסטוריונים הרואים בשנה זו את תחילת העת החדשה, כיוון שהמעוז האחרון של האימפריה הנוצרית המזרחית נכבש על ידי האסלאם ובכך לא נותרו לנוצרים ישויות מדיניות יותר באסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1453 · ראה עוד »

1461

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1461 · ראה עוד »

1481

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1481 · ראה עוד »

15 במרץ

15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו15 במרץ · ראה עוד »

15 ביוני

15 ביוני הוא היום ה-166 בשנה, (167 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו15 ביוני · ראה עוד »

1512

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1512 · ראה עוד »

1514

מלנכוליה, אלברכט דירר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1514 · ראה עוד »

1517

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1517 · ראה עוד »

1520

רבי יהודה ליווא בן בצלאל המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1520 · ראה עוד »

1521

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1521 · ראה עוד »

1526

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1526 · ראה עוד »

1534

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1534 · ראה עוד »

1566

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1566 · ראה עוד »

1571

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1571 · ראה עוד »

1574

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1574 · ראה עוד »

1595

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1595 · ראה עוד »

1603

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1603 · ראה עוד »

1617

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1617 · ראה עוד »

1618

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1618 · ראה עוד »

1622

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1622 · ראה עוד »

1623

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1623 · ראה עוד »

1635

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1635 · ראה עוד »

1638

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1638 · ראה עוד »

1640

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1640 · ראה עוד »

1648

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1648 · ראה עוד »

1680

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1680 · ראה עוד »

1683

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1683 · ראה עוד »

1687

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1687 · ראה עוד »

1691

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1691 · ראה עוד »

1695

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1695 · ראה עוד »

1699

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1699 · ראה עוד »

17 בנובמבר

17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו17 בנובמבר · ראה עוד »

1703

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1703 · ראה עוד »

1718

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1718 · ראה עוד »

1730

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1730 · ראה עוד »

1754

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1754 · ראה עוד »

1757

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1757 · ראה עוד »

1774

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1774 · ראה עוד »

1789

14 ביולי 1789 - נפילת הבסטיליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1789 · ראה עוד »

18 במרץ

18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו18 במרץ · ראה עוד »

18 באוקטובר

18 באוקטובר הוא היום ה-291 בשנה (292 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו18 באוקטובר · ראה עוד »

1807

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1807 · ראה עוד »

1808

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1808 · ראה עוד »

1821

יוון זוכה בעצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1821 · ראה עוד »

1826

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1826 · ראה עוד »

1827

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1827 · ראה עוד »

1830

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1830 · ראה עוד »

1832

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1832 · ראה עוד »

1836

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1836 · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1839 · ראה עוד »

1853

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1853 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1856 · ראה עוד »

1861

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1861 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1869 · ראה עוד »

1876

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1876 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1908 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1909 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1911 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1913 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1914 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1918 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1920 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1922 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1923 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1924 · ראה עוד »

2 באוגוסט

2 באוגוסט הוא היום ה-214 בשנה (215 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו2 באוגוסט · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו2 בנובמבר · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו2005 · ראה עוד »

23 באפריל

23 באפריל הוא היום ה-113 בשנה (114 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני בשבוע ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו23 באפריל · ראה עוד »

23 ביולי

23 ביולי הוא היום ה-204 בשנה (205 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו23 ביולי · ראה עוד »

24 ביולי

24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו24 ביולי · ראה עוד »

25 במרץ

25 במרץ הוא היום ה-84 בשנה (85 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו25 במרץ · ראה עוד »

27 באפריל

27 באפריל הוא היום ה-117 בשנה (118 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו27 באפריל · ראה עוד »

29 במאי

29 במאי הוא היום ה-149 בשנה (150 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו29 במאי · ראה עוד »

29 באוקטובר

29 באוקטובר הוא היום ה-302 בשנה בלוח הגרגוריאני (303 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו29 באוקטובר · ראה עוד »

29 בספטמבר

29 בספטמבר הוא היום ה-272 בשנה בלוח הגרגוריאני (273 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו29 בספטמבר · ראה עוד »

3 במרץ

3 במרץ הוא היום ה-62 בשנה (63 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו3 במרץ · ראה עוד »

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו3 בנובמבר · ראה עוד »

3 ביולי

3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו3 ביולי · ראה עוד »

30 במאי

30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו30 במאי · ראה עוד »

30 במרץ

30 במרץ הוא היום ה־89 בשנה (90 בשנה מעוברת), בשבוע ה־13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו30 במרץ · ראה עוד »

30 באוקטובר

30 באוקטובר הוא היום ה-303 בשנה (304 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו30 באוקטובר · ראה עוד »

30 בנובמבר

30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו30 בנובמבר · ראה עוד »

5 באפריל

5 באפריל הוא היום ה-95 בשנה (96 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו5 באפריל · ראה עוד »

9 בנובמבר

9 בנובמבר הוא היום ה 313 בשנה בלוח הגרגוריאני (314 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו9 בנובמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עות'מאנים, עות'מנים, עותמאנים, עותמנים, האימפריה האותמנית, האימפריה העות'מנית, האימפריה העותמאנית, האימפריה העותמנית, האימפריה העותומאנית, האימפריה העותומנית, הממלכה העותומנית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האימפריה_העות'מאנית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »