תִקשׁוֹרֶת

764 יחסים: IOL, Nrg, Ynet, ממשלת ישראל, ממלכת פרוסיה, מאיר פרוש, מאיר שניצר, מאיר שלו, מאיר הלוי לטריס, מנשה מאירוביץ, מנחם מיכלסון, מנחם פרוש, מנחם בגין, מנחם הכהן, מנדלי מוכר ספרים, מנוחה גלבוע, מערכון, מערכות (כתב עת), מעריב, מפ"ם, מפא"י, מפנה המאה העשרים, מפלגת ש"ס, מפלגת העבודה, מפד"ל, מק"י, מקומון, מקור ראשון, מקורות זרים, מרד, מרדכי נאור, מרדכי שלו, מרדכי בן הלל הכהן, מרדכי גילת, מרכז אירופה, משמר לילדים, משא (כתב עת), משפחת מוזס, משפחה (שבועון), משרד הביטחון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משלב, משטרת ישראל, משה סמילנסקי, משה פלאי, משה שרת, משה גליקסון, משה דיין, מתתיהו שמחה רבנר, מתי גולן, ..., מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת הגנרלים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת יום כיפור, מטפורה, מזרח אירופה, מחזיקי הדת (עיתון), מחדל, מברק, מברק (עיתון), מגש הכסף, מדע, מדע פופולרי, מדינת ישראל, מהפכת אוקטובר, מוניטין (ירחון), מוסף (עיתונות), מוסף הארץ, מוסקבה, מוסד ביאליק, מועצת המדינה הזמנית, מועצת העיתונות בישראל, מוריה (עיתון), מושבה, מוזיאון לח"י, מוזיקת אינדי, מכל העמים, מכונת רוטציה, מיכל הכהן, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מיינץ, אמנון אברמוביץ', אמנון לוי, אמנון דנקנר, אמנות פלסטית, אמסטרדם, אניטה שפירא, אסקווייר, אסון צאלים ב', אסוציאציה, אפרים סידון, אפרים קישון, אצ"ל, אקטואליה, אקטיביזם, ארץ ישראל, ארגון עובדים, ארי שביט, אריאנה מלמד, אריאל שרון, אריה אבנרי, אריה דרעי, אשנב (עיתון), אשכנזים, אתר אינטרנט, אתיקה עיתונאית, אלמנך, אלעזר מנחם מן שך, אלק, אלכסנדר פן, אלכסנדר זאובר, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אלכסנדר הלוי צדרבוים, אליעזר ליבנה, אליעזר בן-יהודה, אליהו עמיקם, אחד העם, אחדות העבודה, אחדות העבודה - פועלי ציון, אבא חושי, אברהם משה לונץ, אברהם שלונסקי, אברהם לודויפול, אברי אלעד, אג'נדה, אגודת ישראל, אדמונד אלנבי, אדם ברוך, אהרן מגד, אהרן ראובני, אהרן לייב שטיינמן, אהרן ברנע, אהרן בכר, אהרון צפנת, אהרון ראובני, אהרון ברנשטיין, אהרון בכר, אהוד אשרי, אומר, אוניברסיטת תל אביב, אופוריה, אורן סופר, אורי אבנרי, אורי קיסרי, אורי דן, אודסה, אימגו, אינטרנט, אינטלקטואל, אירוניה, איש עסקים, אישה, איתן הבר, איתמר בן-אב"י, אידאולוגיה, אייזיק רמבה, נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי, נפתלי הרץ וייזל, נתן אלתרמן, נתן זהבי, נתן ילין-מור, נח מוזס, נחלת בנימין, נחום סוקולוב, נחום ברנע, ניקוד העברית בת ימינו, ניב (סיווג שפה), ניו ג'ורנליזם, ניו יורק, ניו יורק מגזין, ניו-ג'ורנליזם, נייר כרומו, סאטירה, סנקט פטרבורג, ספר השנה של העיתונאים, ספרדים ועדות מזרח, ספרות, ספורט, סרטן השד, סלנג, סטודנט, סופרי דור תש"ח, סוציאליזם, סוציולוג, סוגה ספרותית, סוכנות ידיעות, סילבי קשת, עמנואל אלנקוה, עמוס קינן, עמוס רגב, עם עובד, עם הארץ, ענייני דיומא, ערוץ 2, על זאת, על המשמר, עלון שבת, עלי מוהר, עלייה סלקטיבית, עזריאל קרליבך, עברי אנוכי, עברית, עברית מקראית, עבריינות, עבירה, עורך, עורך עיתון, עורך ראשי, עולם קטן (כתב עת לילדים), עולה חדש, עוז אלמוג, עוזי ושות', עיריית חיפה, עיתון, עיתון מיוחד, עיתון קיר, עיתונאות, עיתונות מפלגתית בישראל, עיתונות נשים עברית, עיתונות צהובה, עיתונות חוקרת, עיתונות בישראל, עיתונות יהודית היסטורית, פנחס לבון, פקודת מניעת טרור, פקודת העיתונות, פרס סוקולוב, פרסומת, פרץ סמולנסקין, פרשת קו 300, פרשת חשבון הדולרים, פרשת השבוע, פרושים (היישוב הישן), פרובוקציה, פרויקט בן-יהודה, פרי עץ חיים, פרינג', פריז, פלמ"ח, פלורליזם, פועלי אגודת ישראל, פועלי ציון, פופוליזם, פולמוס, פולנית, פולטבה, פוליטיקה ישראלית, פובליציסטיקה, פיליטון, צנזורה, צנזורה עצמית, צנזורה צבאית, צרפת, צבר (סלנג), צבי צמרת, צה"ל, צו, ציפורה (רכילות), ציונות, ציונות סוציאליסטית, ציונות רוויזיוניסטית, ציונות דתית, קפיטליזם, קרקוב, קשר (כתב עת), קלינינגרד, קליטת עלייה, קדיש סילמן, קומוניזם, קואופרטיב, קום מדינת ישראל, קונפורמיות, קונטרס (כתב עת), קורספונדנט, קול העם, קול ישראל (עיתון), קולנוע, קוורטו, קימי קפלן, ראש ממשלת ישראל, ראש המטה הכללי, רפובליקה ספרותית, רפי מן, רצח ארלוזורוב, רצח ברנדוט, רק"ח, רשת שוקן, רחל ינאית בן-צבי, רחוב קרליבך, רחוב דיזנגוף, רחובות, רב, רון מיברג, רוסית, רולינג סטון, רוביק רוזנטל, רכילות, רינו צרור, שמעון פרס, שמרנות, שמואל אוירבך, שמואל שניצר, שמואל יוסף עגנון, שאלות ותשובות, שם עט, שנות ה-20 של המאה ה-19, שנות ה-50 של המאה ה-19, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-19, שנות ה-90 של המאה ה-20, שערים, שר הפנים, שלמה נקדימון, שלמה רובין, שלמה זלמן שוקן, שלדון אדלסון, שלומי אמוני ישראל, שלום רוזנפלד, שלום הציבור, שחיתות, שב"כ, שבת, שביתת הימאים (1951), שביתה, שוד, תנועת המזרחי, תנועת העבודה, תנועת החסידות, תנועת החרות, תנועת ההשכלה היהודית, תעמולה, תעתיק, תפיסת הביטחון של ישראל, תקנות שעת חירום, תקופת התחייה, תרפ"ט, תרבות, תרבות פופולרית, תרכ"ב, תרכ"ג, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחדיש, תחיית הלשון העברית, תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה, תום שגב, תוכן ממומן, למרחב, לאה רבין, לאה גולדברג, לאומיות, לח"י, לבוב, לונדון, לוח ארץ ישראל, לוח אחיאסף, לוחית זיכרון, לוי אשכול, ליטאים (זרם), ליברליזם, ליברליזם כלכלי, טלוויזיה בישראל, טבח כפר קאסם, טכנולוגיה, זמנים (עיתון), זמרת הארץ (כתב עת), זאב ז'בוטינסקי, זאב יעבץ, זרקור (כתב עת), זו ארץ זו, זו הדרך, זיוה שמיר, חנה זמר, חנה יבלונקה, חנוך מרמרי, חרות (עיתון), חריזה, חלוקת פולין, חזית העם, חבצלת (כתב עת), חד גדיא (קישון), חדשות (עיתון), חדשות (תקשורת), חדשות מהארץ, חדשות הערב (עיתון), חופש העיתונות, חופש הביטוי, חוק איסור לשון הרע, חושף שחיתות, חובבי ציון, חינמון, חיל המשלוח המצרי (1916), חילול שבת, חיבת ציון, חיים נחמן ביאליק, חיים פרס, חיים שורר, חיים זליג סלונימסקי, ב. מיכאל, בן ישיבה, במחנה, בני תורה (מפלגה), בנימין תמוז, בעל טור, בקהילה, ברל כצנלסון, ברודי, ברכה פולד, ברית עברית עולמית, בשבע, בגדאד, בוסתנאי (כתב עת), בועז עברון, בוקרשט, בורגנות, בוטושאן, בירוקרטיה, בית מעריב, בית העיתונאים על שם סוקולוב, בית כנסת, בידור, ביכורי העתים, גנבה, גצל קרסל, גרמנית, גרמניה, גרשום שוקן, גליציה, גח"ל, גבריאל שטרסמן, גבי ניצן, גד ברזילי, גדנ"ע, גדעון סאמט, גדעון קוץ, גדעון לוי, דן מרגלית, דן פגיס, דן לאור, דן בן אמוץ, דן כספי, דמוקרטיה, דניאל בלוך, דעת (אתר אינטרנט), דעת קהל, דפוס, דפוס אחדות, דב אלפון, דב אלבוים, דב סדן, דב יודקובסקי, דבר (עיתון), דבר אחר, דבר לילדים, דבר הפועלת, דבר השבוע, דברי תורה, דגל התורה, דואר היום, דורון רוזנבלום, דובר (מקצוע), דובר צה"ל, דוד פרישמן, דוד שמעוני, דוד בן-גוריון, דוד גורדון, דוד ילין, דוד יודילוביץ, דינה גורן, דידי מנוסי, המאסף, המאבק בשבועונים החרדיים בישראל, המאה ה-19, המאה ה-20, המנדט הבריטי, המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות, המעש, המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, המצפה, המשקיף, המליץ, המחנה החרדי, המבשר (יומון), המגיד, המדינה שבדרך, המודיע, המודיע (פולטבה), האסיף, הארץ, האריאל, האחדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית, הניו יורקר, הספר הלבן (1939), הספרייה הלאומית, הסכם השילומים, הסכסוך הישראלי-ערבי, העם (רוסיה), העסק הביש, העפלה, העלייה השנייה, העלייה ההמונית, העולם המערבי, העולם הזה, העיר, הפלס (יומון), הפועל הצעיר, הפועל הצעיר (עיתון), הפורשים, הצנזורה הצבאית, הצפירה, הצבי, הצופה, הצופה (ורשה), הציונים הכלליים, הקונגרס הציוני העולמי, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הרצל רוזנבלום, השאלה היהודית, השקפת עולם, השקפה (כתב עת), השלטון העות'מאני בארץ ישראל, השחר, השומר הצעיר, השילוח (כתב עת), התאחדות האיכרים, התנגדות לחסידות, התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, התבוללות, התורן, הלשון השוודית, הלבנון, הליכוד, הטור השביעי, הזמן, הזרם המרכזי, החקיקה בישראל, החרות (עיתון), החומה (עלון קיר), הבחירות לכנסת השישית, הבונד, הבוקר, הגה (עיתון), הגהה, הגות, הגירה, הגירה לארצות הברית, הדלפה, הדואר, הדור (עיתון), ההסתדרות הציונית העולמית, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההתיישבות העובדת, ההגנה, הוצאת מאגנס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כתר, הכנסת, הכרמל (כתב עת), היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל, היררכיה, הירדן (כתב עת), היום (עיתון פולני), היום (עיתון רוסי), היום (עיתון ישראלי), היישוב, היישוב הישן, ועדת העורכים, ורשה, וינה, וילנה, וילג' ווייס, כפר חב"ד (שבועון), כתב עת, כתב צבאי, כל העיר, כותרת ראשית (שבועון), י"ל פרץ, י"ל גורדון, י"ד באב, ימין פוליטי בישראל, יאשי, יעקב ארז (עיתונאי), יעקב שביט, יעקב זרובבל, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק רבין, יצחק בן-צבי, ירון לונדון, ירון גולן, ירושלים, יריב בן אליעזר, ישעיהו אברך, ישראל אלדד, ישראל פוסט, ישראל ב"ק, ישראל דב פרומקין, ישראל היום, ישראלי (עיתון), יתד נאמן, יזכור, יחסי גרמניה–ישראל, יחסי דת ומדינה, יחזקאל אדירם, יחיאל מיכל פינס, יחיאל לימור, יחיאל ברי"ל, יגאל סרנה, יגאל לב, ידוען, ידיעת הארץ, ידיעות אחרונות, ידיעות חדשות, ידיעות ירושלים, יהדות מזרח אירופה, יהדות ארצות האסלאם, יהדות ארצות הברית, יהדות אורתודוקסית, יהדות רומניה, יהדות חרדית, יהדות גרמניה, יהדות גליציה, יהדות התפוצות, יהונתן גפן, יהושע ברזילי, יהושע השל ייבין, יהודה מוזס, יהודה עמיחי, יהודה קרני, יהודה ריינהרץ, יהודה לפידות, יהודה לייב קנטור, יהודה ושומרון וחבל עזה, יומון, יואל משה סלומון, יום ליום, יונתן רטוש, יוסף אוליצקי, יוסף נדבה, יוסף חיים ברנר, יוסי קליין, יוסי ורטר, יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, יכין ובועז, יישוב ארץ ישראל, יידיש, יידישיזם, 10 במרץ, 14 בפברואר, 1691, 1784, 1797, 1809, 1811, 1820, 1823, 1831, 1844, 1845, 1856, 1860, 1862, 1863, 1865, 1868, 1869, 1871, 1874, 1876, 1877, 1879, 1880, 1882, 1884, 1885, 1886, 1889, 1890, 1893, 1895, 1896, 1903, 1904, 1907, 1908, 1909, 1910, 1911, 1912, 1914, 1915, 1917, 1918, 1919, 1921, 1922, 1923, 1925, 1926, 1928, 1929, 1931, 1932, 1933, 1934, 1936, 1937, 1938, 1939, 1940, 1941, 1942, 1943, 1945, 1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1952, 1953, 1960, 1961, 1963, 1965, 1968, 1969, 1970, 1971, 1974, 1975, 1977, 1978, 1981, 1983, 1984, 1985, 1991, 1993, 1995, 2000, 2002, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2012, 24 באוגוסט, 24 דקות, 3 ביולי, 4 באפריל, 5 באוגוסט, 7 לילות, 7 ימים. להרחיב מדד (714 יותר) » « הפסיכולוג מדד

IOL

#הפניה וואלה!.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וIOL · ראה עוד »

Nrg

סמלילו הראשון של "nrg מעריב" סמליל קודם של האתר, טרם השמטת השם "מעריב" צילום מסך של דף האינטרנט "maariv.co.il" בשלב בינייםתמונה להחלפה nrg360 (וקודם לכן: "nrg") היה אתר חדשות ישראלי שבסיום דרכו היה בבעלות קבוצת "ישראל היום" ופעל בשיתוף עם העיתון "מקור ראשון".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וNrg · ראה עוד »

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וYnet · ראה עוד »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וממשלת ישראל · ראה עוד »

ממלכת פרוסיה

ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וממלכת פרוסיה · ראה עוד »

מאיר פרוש

מֵאִיר פֹּרוּשׁ (נולד בכ"א בסיוון תשט"ו, 11 ביוני 1955) הוא שר ירושלים ומסורת ישראל, חבר הכנסת בהפסקת כהונה מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה, ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומאיר פרוש · ראה עוד »

מאיר שניצר

מאיר שניצר (נולד ב-1950) הוא מבקר אמנות, עיתונאי, פובליציסט ומחבר ספרים ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומאיר שניצר · ראה עוד »

מאיר שלו

מאיר "דסי" שלו (29 ביולי 1948 – 11 באפריל 2023) היה סופר, עיתונאי, מחזאי ופובליציסט ישראלי, כתב רומנים מהווי ארץ ישראל וספרי ילדים, ובעל טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומאיר שלו · ראה עוד »

מאיר הלוי לטריס

מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומאיר הלוי לטריס · ראה עוד »

מנשה מאירוביץ

קברם של מנשה ומרים מאירוביץ בבית הקברות הישן בראשון לציון מנשה מאירוביץ (תר"ך, 1860 – י"ב בתמוז תש"ט, 9 ביולי 1949) היה מאנשי ביל"ו, אגרונום, סופר ומראשי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומנשה מאירוביץ · ראה עוד »

מנחם מיכלסון

מנחם מיכלסון (נולד ב-29 באפריל 1946) הוא סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומנחם מיכלסון · ראה עוד »

מנחם פרוש

מנחם פרוש, 1966 שמעון פרס עם מנחם פרוש (ספטמבר 2009) מנחם פֹּרוּשׁ (כ"ח באדר ב' תרע"ו, 2 באפריל 1916 - ח' באדר תש"ע, 22 בפברואר 2010) היה חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומנחם פרוש · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומנחם בגין · ראה עוד »

מנחם הכהן

הרב מנחם הכהן (נולד ב-26 ביולי 1932) הוא רב תנועת המושבים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומנחם הכהן · ראה עוד »

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מנוחה גלבוע

מנוחה גלבוע (20 במרץ 1926 - 3 בינואר 1998) הייתה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומנוחה גלבוע · ראה עוד »

מערכון

חבורת מונטי פייתון, אמני מערכונים מצליחים מערכון (מערכה + סיומת הקטנה "ון" – כלומר מערכה קטנה) הוא קטע תיאטרלי קצר, שלרוב מציג סיטואציה מבדחת והומוריסטית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומערכון · ראה עוד »

מערכות (כתב עת)

מערכות הוא דו-ירחון עיוני המשמש כביטאון צה"ל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומערכות (כתב עת) · ראה עוד »

מעריב

מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומעריב · ראה עוד »

מפ"ם

מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית, אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומפ"ם · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומפא"י · ראה עוד »

מפנה המאה העשרים

מפנה המאה העשרים או Fin de siècle (מצרפתית: "סוף המאה" או "קץ המאה", נהגה פָן-דְ-סִייֵקְלְ) הוא מונח המציין, בקירוב, את התקופה שבין 1890 ל-1914, עת פרצה מלחמת העולם הראשונה, ורומז לדקדנס (שקיעה) שנתפס כתוצאה ההכרחית של תקופה משגשגת ופורייה (במקרה זה, ה"בל אפוק", Belle Époque).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומפנה המאה העשרים · ראה עוד »

מפלגת ש"ס

תנועת ש"ס (ובשמה המלא: "התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה" ובהמשך, "התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל") היא מפלגה חרדית-ספרדית סוציאל-שמרנית בישראל, שהוקמה בשנת 1982 ועומדת לבחירה ברמה הארצית החל מהבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומפלגת ש"ס · ראה עוד »

מפלגת העבודה

#הפניה מפלגת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומפלגת העבודה · ראה עוד »

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומפד"ל · ראה עוד »

מק"י

#הפניה המפלגה הקומוניסטית הישראלית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומק"י · ראה עוד »

מקומון

מקומון הוא עיתון מקומי, כזה שמתמקד באירועים מקומיים או בהשפעתם של אירועים ארציים על המקום.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומקומון · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומקור ראשון · ראה עוד »

מקורות זרים

#הפניה הצנזורה הצבאית#ציטוט מקורות זרים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומקורות זרים · ראה עוד »

מרד

איור של המרד על הבאונטי. מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומרד · ראה עוד »

מרדכי נאור

מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומרדכי נאור · ראה עוד »

מרדכי שלו

מרדכי שלו (17 באוקטובר 1926 - 6 באוקטובר 2014) היה מסאי ומבקר ספרות ישראלי, מורה לספרות ואיש ספרות ומקרא.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומרדכי שלו · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

מרדכי גילת

מרדכי (מוטי) גילת (במקור סטיאסני; נולד ב־6 באוקטובר 1947) הוא עיתונאי חוקר בתחום השחיתות הציבורית, פובליציסט ומרצה לתקשורת, משמש כפרשן בכיר בתאגיד השידור הישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומרדכי גילת · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומרכז אירופה · ראה עוד »

משמר לילדים

שער גיליון משמר לילדים היה שבועון לילדים של העיתון "על המשמר", שיצא לאור החל מ-7 בספטמבר 1945 עד 1985.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשמר לילדים · ראה עוד »

משא (כתב עת)

#הפניה למרחב#משא.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשא (כתב עת) · ראה עוד »

משפחת מוזס

משפחת מוזס היא משפחה ישראלית שרבים מבניה עסקו ביזמות בתחום התקשורת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשפחת מוזס · ראה עוד »

משפחה (שבועון)

גיליון אמצע השבוע, מאי 2013 משפחה הוא שבועון חרדי היוצא לאור מאז דצמבר 1987.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשפחה (שבועון) · ראה עוד »

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשרד הביטחון · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משלב

בבלשנות, מִשְלָב (בנטייה: משלבּים) או משלב לשוני הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשלב · ראה עוד »

משטרת ישראל

מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשטרת ישראל · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משה פלאי

המשכיל העת הזאת, ספר היובל למשה פלאי משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשה פלאי · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשה שרת · ראה עוד »

משה גליקסון

#הפניה משה יוסף גליקסון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשה גליקסון · ראה עוד »

משה דיין

משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומשה דיין · ראה עוד »

מתתיהו שמחה רבנר

מתתיהו שמחה רבנר או מתיתיהו שמחה רבענער (ברומנית: Matityahu Simcha Rabener), המוכר גם בשם העט המשביר, 1829 או,לפי מקורות אחרים, 23 בינואר 1823 לבוב – אפריל 1894, רב, דרשן, מחנך, מורה לעברית, סופר, מתרגם ועורך בשפות עברית, גרמנית ורומנית, יליד גליציה המזרחית (בימינו באוקראינה) שפעל בגליציה, בוקובינה וברומניה, מראשי המשכילים בצ'רנוביץ וביאשי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומתתיהו שמחה רבנר · ראה עוד »

מתי גולן

מתי גולן (6 בדצמבר 1936 – 9 במרץ 2022) היה סופר, עיתונאי, מחזאי, עורך, בעל טור, פובליציסט ואיש תקשורת ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומתי גולן · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת הגנרלים

מלחמת הגנרלים הוא כינוי שניתן לוויכוחים עזים בין אחדים מאלופי צה"ל, שהחלו תוך כדי הלחימה במלחמת יום הכיפורים ונמשכו שנים רבות לאחריה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומלחמת הגנרלים · ראה עוד »

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה (בערבית: حرب الاستنزاف, חַרְבּ אֶל־אִסְתִנְזַאף) הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומלחמת ההתשה · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מלחמת יום כיפור

#הפניה מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומלחמת יום כיפור · ראה עוד »

מטפורה

מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומטפורה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומזרח אירופה · ראה עוד »

מחזיקי הדת (עיתון)

מחזיקי הדת היה עיתון שנוסד על ידי הרב שמעון סופר בלבוב בשנת 1879, והופיע מאז בגלגוליו השונים עד ימי תחילת מלחמת העולם הראשונה (1914).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומחזיקי הדת (עיתון) · ראה עוד »

מחדל

מחדל הוא אי-ביצועה של פעולה שנחוץ לעשותה, מתוקף החוק או מתוקף האחריות המוטלת על אדם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומחדל · ראה עוד »

מברק

#הפניה טלגרפיה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומברק · ראה עוד »

מברק (עיתון)

מהדורת מוצ"ש משנת 1948 ובה מדווח על הקמת מדינת ישראל "מִבְרָק" היה עיתון יומי ישראלי שהופיע בין דצמבר 1947 לספטמבר 1948.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומברק (עיתון) · ראה עוד »

מגש הכסף

נתן אלתרמן, בסביבות 1952 מגש הכסף הוא שיר עברי נודע של נתן אלתרמן, שפורסם במדורו "הטור השביעי" שבעיתון "דבר" ב-19 בדצמבר 1947.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומגש הכסף · ראה עוד »

מדע

פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומדע · ראה עוד »

מדע פופולרי

פרסומת לירחון מדע פופולרי מסוף המאה ה-19 מדע פופולרי הוא דיווח על תאוריות מדעיות, השערות מדעיים, ניסויים ותגליות מדעיות באופן המובן לקהל הרחב ולהדיוטות, אבל שאינו מספק את צורכיהם ודרישותיהם של העוסקים במדע, כחוקרים, סטודנטים או בעלי מקצועות המיישמים ידע מדעי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומדע פופולרי · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומדינת ישראל · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מוניטין (ירחון)

מוניטין היה ירחון ישראלי שיצא לאור בין השנים 1978 עד 1993, עסק במגוון נושאים ונחשב חדשני בתקופתו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומוניטין (ירחון) · ראה עוד »

מוסף (עיתונות)

בעיתונות, מוּסף הוא קונטרס בעל אופי מוגדר, חלק מעיתון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומוסף (עיתונות) · ראה עוד »

מוסף הארץ

#הפניההארץ#מוסף הארץ.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומוסף הארץ · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומוסקבה · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מועצת המדינה הזמנית

טקסט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומועצת המדינה הזמנית · ראה עוד »

מועצת העיתונות בישראל

מועצת העיתונות בישראל היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומועצת העיתונות בישראל · ראה עוד »

מוריה (עיתון)

בית העיתונאים בתל אביב יחד עם תמונתם של שאר היומונים שראו אור בארץ הגיליון הראשון, מאי 1910 מוריה היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין 6 במאי 1910 – 11 בינואר 1915.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומוריה (עיתון) · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומושבה · ראה עוד »

מוזיאון לח"י

מוזיאון לח"י, הנקרא גם בית יאיר על שם מפקד לח"י, אברהם שטרן (יאיר), הוא מוזיאון הנמצא בבניין בו נרצח שטרן על ידי ג'פרי מורטון, קצין בולשת בריטי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומוזיאון לח"י · ראה עוד »

מוזיקת אינדי

מוזיקת אינדי (באנגלית: Indie; קיצור של Independent – עצמאי) היא מוזיקה הנשענת על חברת תקליטים עצמאית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומוזיקת אינדי · ראה עוד »

מכל העמים

מִכָּל הָעַמִּים הוא שיר מאת נתן אלתרמן שפורסם במסגרת מדורו "רגעים" בעיתון "הארץ" ב-27 בנובמבר 1942.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומכל העמים · ראה עוד »

מכונת רוטציה

#הפניה דפוס רוטציה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומכונת רוטציה · ראה עוד »

מיכל הכהן

מיכל הכהן מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומיכל הכהן · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

מיינץ

מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ומיינץ · ראה עוד »

אמנון אברמוביץ'

אמנון אַבְּרָמוֹבִיץ' (נולד ב-15 בספטמבר 1951) הוא פובליציסט, עיתונאי ופרשן פוליטי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואמנון אברמוביץ' · ראה עוד »

אמנון לוי

אמנון לוי (נולד ב-18 באוגוסט 1955) הוא עיתונאי, מחזאי ומנחה טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואמנון לוי · ראה עוד »

אמנון דנקנר

אמנון דנקנר (5 בפברואר 1946 – 5 באפריל 2013) היה עיתונאי, פובליציסט, עורך, סופר ושחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואמנון דנקנר · ראה עוד »

אמנות פלסטית

מיכלאנג'לו נחשב לאחד מהישגיה הגדולים של האמנות אמנות פלסטית היא שם כולל לאמנויות שעוסקות בחומרים הניתנים לעיבוד בדרך כלשהי, כגון חימר, צבע, נייר או מתכות למיניהן.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואמנות פלסטית · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואמסטרדם · ראה עוד »

אניטה שפירא

אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואניטה שפירא · ראה עוד »

אסקווייר

אסקווייר (באנגלית: Esquire) הוא מגזין לגברים המתפרסם בארצות הברית משנת 1933 תחת תאגיד הרסט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואסקווייר · ראה עוד »

אסון צאלים ב'

האלוף מנחם עינן מוסר לרמטכ"ל אהוד ברק את דו"ח הוועדה, 1992 האלוף מנחם עינן מתראיין, 1992 אנדרטה לחמשת הלוחמים שנהרגו ב"גן ערן" בתל אביב הקרוי על שם אחד מהם, ערן ויכסלבאום אסון צאלים ב' הוא הכינוי לתאונת אימונים בה נהרגו חמישה חיילים מסיירת מטכ"ל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואסון צאלים ב' · ראה עוד »

אסוציאציה

אַסוֹצִיאַצְיָה (בעברית: תַּסְמִיךְ, סִמּוּךְ, לפי מילון אבן שושן: זִכְרָה) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואסוציאציה · ראה עוד »

אפרים סידון

אפרים סידון (נולד ב־26 בפברואר 1946) הוא סופר, עיתונאי, בעל טור, תסריטאי, מחזאי ופזמונאי ישראלי, העוסק בעיקר בסאטירה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואפרים סידון · ראה עוד »

אפרים קישון

צילום מאחורי הקלעים מן הסרט "סאלח שבתי". מימין לשמאל: אפרים קישון, גאולה נוני וחיים טופול, נובמבר 1963 אפרים קישון זוכה פרס כינור דוד, 1964 ראש הממשלה יצחק רבין והסאטיריקן אפרים קישון עם דניאלה שמי בתוכנית מיוחדת ליום העצמאות קישון בחדר העבודה שלו בביתו בתל אביב קישון עם נורית הירש באירוע בתל אביב אפרים קישון, איור מאת חיים טופול לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אפרים קישון בתל אביב קברו של אפרים קישון בבית הקברות טרומפלדור אפרים קישון (23 באוגוסט 1924 – 29 בינואר 2005; נולד בשם פֶרֶנְץ הופמן ומאוחר יותר פרנץ קישהונט) היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי, עיתונאי, פובליציסט, בעל טור, צייר ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל וניצול השואה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואפרים קישון · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואצ"ל · ראה עוד »

אקטואליה

אקטואליה (לפי האקדמיה ללשון העברית: עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא) היא אוסף התהליכים והאירועים המתרחשים בזמן הנוכחי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואקטואליה · ראה עוד »

אקטיביזם

מצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות במהלך צעדה של התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח ב 1963 אַקְטִיבִיזְם (מאנגלית: Activism; בעברית: פְּעִילָנוּת) מורכב ממאמצים לקידום, עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואקטיביזם · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארגון עובדים

איגוד עובדים או איגוד מקצועי הוא הביטוי המודרני להתאגדות של עובדים בשוק העבודה, ומטרותיו העיקריות הן קידום תנאי ההעסקה של חבריו, שיפור מעמדם הכלכלי ושמירה על זכויותיהם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וארגון עובדים · ראה עוד »

ארי שביט

ארי נמרוד שביט (נולד ב-26 בנובמבר 1957) הוא עיתונאי ישראלי, פובליציסט ופרשן מדיני, בעל טור בעיתון "מקור ראשון".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וארי שביט · ראה עוד »

אריאנה מלמד

אריאנה מלמד (נולדה ב-16 במרץ 1958) היא עיתונאית, סופרת, בעלת טור, עורכת, מבקרת ספרות ומבקרת טלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואריאנה מלמד · ראה עוד »

אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (26 בפברואר 1928, ה' באדר ה'תרפ"ח – 11 בינואר 2014, י' בשבט ה'תשע"ד) היה ראש ממשלת ישראל ה-11 בין השנים 2001–2006, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד, מייסד ויושב ראש מפלגת קדימה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואריאל שרון · ראה עוד »

אריה אבנרי

אריה אבנרי (5 בפברואר 1937 – 19 באפריל 2016) היה עיתונאי ואיש ציבור, בתפקידו האחרון שימש כיושב ראש תנועת אומ"ץ.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואריה אבנרי · ראה עוד »

אריה דרעי

אריה מכלוף דרעי (נולד בט' באדר א' ה'תשי"ט, 17 בפברואר 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי, ממייסדי מפלגת ש"ס וחבר הכנסת מטעמה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואריה דרעי · ראה עוד »

אשנב (עיתון)

אשנב היה עיתון דו-שבועי מחתרתי שהוצא לאור בין 24 באוגוסט 1941 עד 1947 על ידי ארגון ההגנה והיה הנפוץ בעיתוני המחתרת בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואשנב (עיתון) · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואשכנזים · ראה עוד »

אתר אינטרנט

אתר אינטרנט הוא אוסף של דפי אינטרנט (ולעיתים משאבים נוספים) המקושרים ביניהם ולרוב שותפים לשם תחום מסוים, וניתנים לגישה דרך רשת האינטרנט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואתר אינטרנט · ראה עוד »

אתיקה עיתונאית

אתיקה עיתונאית היא תחום ידע פילוסופי, יישום מעשי של אתיקה, העוסק בניסוח ובניתוח העקרונות המוסריים המנחים את מקצוע העיתונות והתקשורת בכללה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואתיקה עיתונאית · ראה עוד »

אלמנך

אלמנך עתיק מקרקוב לשנת 1474, המתאר לוח שנה אסטרונומי. אלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואלמנך · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלק

אלק (פולנית: Ełk; גרמנית: Lyck; פרוסית: Luks) היא עיר בצפון-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואלק · ראה עוד »

אלכסנדר פן

אלכסנדר וציפורה זייד במרכז התמונה לוחית זיכרון לאלכסנדר פן ליד ביתו ברחוב דיזנגוף 211 בתל אביב קברו של אלכסנדר פן בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. אלכסנדר פֶּן (נולד בשם אברהם פפליקר שטרן; 14 בפברואר 1906 – 19 באפריל 1972) היה משורר ישראלי, שנודע בחייו הסוערים בהם התערבבו מזגו החם ואהבה לחיי הבוהמה, משיכה לארץ ישראל ורעיונות קומוניסטיים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואלכסנדר פן · ראה עוד »

אלכסנדר זאובר

אלכסנדר (שמשון יעקב) זאובר (17 במאי 1903 - 9 בספטמבר 1961) היה עיתונאי ישראלי, איש התנועה הרוויזיוניסטית ובורר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואלכסנדר זאובר · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »

אלכסנדר הלוי צדרבוים

אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Александр Осипович Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואלכסנדר הלוי צדרבוים · ראה עוד »

אליעזר ליבנה

אליעזר לִיבְנֶה (לִיבֶּנשטיין) (2 בדצמבר 1902 – 1 במרץ 1975) היה איש ציבור, עיתונאי, פובליציסט, חבר הכנסת, מראשי האקטיביסטים במפא"י, פעיל למען פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני ומראשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואליעזר ליבנה · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליהו עמיקם

אליהו עמיקם רות ואליהו עמיקם ביום נישואיהם, 1947 קבר העיתונאי אליהו עמיקם בנחלת יצחק אליהו עמיקם (קשאק) (16 באוגוסט 1915 – 8 באוגוסט 1995) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, ממייסדי עיתון "מברק" ומכותביו הקבועים של ידיעות אחרונות, חבר האצ"ל והלח"י.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואליהו עמיקם · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואחד העם · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואחדות העבודה · ראה עוד »

אחדות העבודה - פועלי ציון

אחדות העבודה - פועלי ציון הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית בעלת מאפיינים מדיניים ניציים יחסית, שהוקמה בשנת 1954 בעקבות הפילוג במפ"ם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואחדות העבודה - פועלי ציון · ראה עוד »

אבא חושי

אבא חושי: דיוקן מאת מרדכי אבניאל אַבָּא חוּשִׁי (שְׁנֵלֶר; 23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, איש השומר הצעיר, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואבא חושי · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אברהם לודויפול

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואברהם לודויפול · ראה עוד »

אברי אלעד

אברי אלעד (במקור אברהם זיידנברג; 19 בפברואר 1925 – 18 ביולי 1993) היה משליחי המודיעין הישראלי במצרים, ונחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת "העסק הביש".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואברי אלעד · ראה עוד »

אג'נדה

אג'נדה (מלטינית דרך האנגלית: Agenda) מילה שפירושה סדר יום, לוח זמנים, תוכנית, סעיף המפרט סדרת פעולות וזמנן, סדרת אירועים מפורטים עם ציון זמנם, סדרת אירועים מתוכננים, לוח פעילויות לפי סדר הזמן, אך משמשת את דוברי העברית הישראלית (בעקבות Political agenda באנגלית) לתיאור סדר היום הציבורי שאדם או קבוצה מעוניינים לקדם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואג'נדה · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדמונד אלנבי

אלנבי בצילום משנות ה-20 פילדמרשל אדמונד הנרי היינמן אַלנבִּי, הוויקונט הראשון אלנבי (באנגלית: Edmund Henry Hynman Allenby, 1st Viscount Allenby; 23 באפריל 1861 – 14 במאי 1936) היה איש צבא בריטי, שהתפרסם בשל פעילותו במלחמת העולם הראשונה וכמי שכבש את ארץ ישראל וירושלים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואדמונד אלנבי · ראה עוד »

אדם ברוך

אדם ברוך היה שם העט של ברוך מאיר רוזנבלום (כ"ו בניסן ה'תש"ה, 9 באפריל 1945 – י"ט באייר ה'תשס"ח, 24 במאי 2008) היה משפטן, עיתונאי, עורך, סופר, אוצר ומבקר אמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואדם ברוך · ראה עוד »

אהרן מגד

קברו של אהרן מגד בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון לאהרון מגד אַהֲרֹן מגד (12 באוגוסט 1920, כ"ח באב ה'תר"ף – 23 במרץ 2016, י"ג באדר ב' ה'תשע"ו) היה סופר, מחזאי ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרן מגד · ראה עוד »

אהרן ראובני

אהרן ראובני (שִימשֶלֶביץ') (י"א באב תרמ"ו, אוגוסט 1886 – 10 בספטמבר 1971) היה סופר עברי ומתרגם מהשפות אנגלית, צרפתית ורוסית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרן ראובני · ראה עוד »

אהרן לייב שטיינמן

#הפניה אהרן יהודה ליב שטינמן.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרן לייב שטיינמן · ראה עוד »

אהרן ברנע

מותו של ראש הממשלה יצחק רבין במהלך משדר מיוחד של חדשות 2, נובמבר 1995 אַהֲרֹן (אהרל'ה) בַּרְנֵעַ (נולד ב-9 ביולי 1944) הוא עיתונאי ואיש טלוויזיה ורדיו ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרן ברנע · ראה עוד »

אהרן בכר

אהרן (אהרל'ה) בכר (12 במאי 1942 – 27 ביולי 1987) היה עיתונאי, פובליציסט, סאטיריקן, בעל טור פוליטי, בעל טור אישי בנושאי חברה, שליח "ידיעות אחרונות" בניו יורק.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרן בכר · ראה עוד »

אהרון צפנת

#הפניה אהרן צפנת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרון צפנת · ראה עוד »

אהרון ראובני

#הפניה אהרן ראובני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרון ראובני · ראה עוד »

אהרון ברנשטיין

אהרון דוד ברנשטיין (בכתיב יידיש: בערנשטיין; בגרמנית: Aaron David Bernstein; 6 באפריל 1812, דנציג – 12 בפברואר 1884, ברלין) היה עיתונאי, פילוסוף אוטודידקט, מחבר ספרי מדע פופולרי, מהפכן יהודי-גרמני, מהוגי הדעות של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרון ברנשטיין · ראה עוד »

אהרון בכר

#הפניה אהרן בכר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהרון בכר · ראה עוד »

אהוד אשרי

אהוד (אודי) אשרי (14 ביולי 1951 – 3 במרץ 2008) היה סופר ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואהוד אשרי · ראה עוד »

אומר

אומר הוא דמות מקראית, בנו של אליפז ונכדם של עשו ועדה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואומר · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אופוריה

אופוריה (מיוונית: εὐφορία - פוריות או הכוח של תחושת קלות תמידית, ההפך מדיספוריה) היא הרגשה קיצונית של התרוממות רוח, המלווה באופטימיות, בתחושת רווחה נפשית ובפעילות מוגברת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואופוריה · ראה עוד »

אורן סופר

פרופ' אורן סופר בכניסה לבניין האקדמיה, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה אורן סופר (2 במרץ 1971 - 15 בדצמבר 2020) היה איש אקדמיה בתחומי מדע המדינה וחקר התקשורת, פרופסור לתקשורת במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, ולימד במשך השנים באוניברסיטאות אחרות בישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואורן סופר · ראה עוד »

אורי אבנרי

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אורי אבנרי בתל אביב אוּרִי אַבְנֵרִי (10 בספטמבר 1923, כ"ט באלול ה'תרפ"ג – 20 באוגוסט 2018, ט' באלול ה'תשע"ח) היה עיתונאי, עורך, סופר, חבר הכנסת ופעיל שמאל רדיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואורי אבנרי · ראה עוד »

אורי קיסרי

אוּרי קיסרי (19 בינואר 1901 – 10 בינואר 1979) היה עיתונאי ישראלי, עורכו הראשון של "העולם הזה".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואורי קיסרי · ראה עוד »

אורי דן

אורי דן (6 במאי 1935 – 24 בדצמבר 2006) היה עיתונאי, סופר ופרשן צבאי ופוליטי ישראלי, ומחברם של ספרים רבים על פרשות צבאיות וביטחוניות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואורי דן · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואודסה · ראה עוד »

אימגו

לוגו האתר עם הקמתו "אימגו – מגזין מאמרים, כתב עת בנושאי תרבות ותוכן" (בכתב לטיני: e-mago) הוא אתר אינטרנט ומגזין רשת ישראלי, הפועל מאז שנת 2003 ומפרסם מאמרים המקיפים מכלול רחב של נושאים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואימגו · ראה עוד »

אינטרנט

כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואינטרנט · ראה עוד »

אינטלקטואל

אינטלקטואל הוא אדם העוסק בפעילות שכלית או רוחנית מגוונת מתוך ערכיות, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואינטלקטואל · ראה עוד »

אירוניה

דוגמה לאירוניה: מודעת אבל שנתלתה על שלט פרסומת הנושא את הסיסמה "משדרג לך את הרגע" המונח אירוניה (ביוונית עתיקה: εἰρωνεία - אֵרונֵאַה; מילולית: "בורות מדומה") מתאר מצב מסוים ששונה מן המצב שהיה אמור להתרחש לכאורה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואירוניה · ראה עוד »

איש עסקים

איש עסקים על סוס, פסל ארד, טורונטו, William McElcheran, 1989 איש עסקים הוא אדם העוסק בהקמה של עסקים חדשים וברכישה ומכירה של עסקים קיימים בין אם הן של עצמו ובין אם הן של אחרים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואיש עסקים · ראה עוד »

אישה

שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואישה · ראה עוד »

איתן הבר

מנהל לשכת ראש הממשלה הבר, עוזר לראש הממשלה, יצחק רבין לענוב עניבת פרפר במהלך ביקורו של רבין בארצות הברית. משמאל: נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, 24 באוקטובר 1995 איתן הַבֶּר (12 במרץ 1940 — 7 באוקטובר 2020) היה עיתונאי, סופר ופובליציסט ישראלי, מנהל לשכתו של ראש הממשלה יצחק רבין בתקופת ממשלתו השנייה (1992-1995).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואיתן הבר · ראה עוד »

איתמר בן-אב"י

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (27 ביולי 1885 – 8 באפריל 1943) היה עיתונאי עברי, פעיל ציוני ונמנה עם מייסדי נתניה ואבן יהודה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואיתמר בן-אב"י · ראה עוד »

אידאולוגיה

פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואידאולוגיה · ראה עוד »

אייזיק רמבה

אייזיק רֶמְבָּה (בכתיב יידי: רעמבאַ; י"ח בטבת תרס"ח 23 בדצמבר 1907 – י"ח באב תשכ"ט 1 באוגוסט 1969) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופות היישוב והמדינה, עורך העיתונים "המשקיף" ו"חרות".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ואייזיק רמבה · ראה עוד »

נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי

נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי (או בשמו המלא "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה") הוא שיר העוסק בהעפלה שפרסם נתן אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" מיום 15 בינואר 1946.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונאום תשובה לרב-חובלים איטלקי · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נתן זהבי

נתן זהבי (נולד ב-27 באוקטובר 1946) הוא עיתונאי, פובליציסט, שחקן ומפיק קולנוע ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונתן זהבי · ראה עוד »

נתן ילין-מור

מודעת "מבוקש" על ראשם של יצחק שמיר, נתן ילין-מור, ויעקב אליאב שלט רחוב נתן ילין מור בתל אביב נתן יֶלִין-מוֹר (פרידמן) (כ"ג בסיוון תרע"ג, 28 ביוני 1913 – א באדר תש"ם, 18 בפברואר 1980) היה ממנהיגי מחתרת לח"י, עיתונאי וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונתן ילין-מור · ראה עוד »

נח מוזס

בית ידיעות אחרונות נח מוזס (10 בדצמבר 1912 - 7 באוקטובר 1985) היה המו"ל של "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי הראשון שלו במשך 46 שנים, עיתונאי ואגרונום בהשכלתו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונח מוזס · ראה עוד »

נחלת בנימין

נחלת בנימין ב-1947 יריד האומנים במדרחוב נחלת בנימין, מבט לכיוון רח' רמב"ם; יוני 2005 שלט ובו שמו של הרחוב "בית בכיכר הרמב"ם במרכזו של המדרחוב". נחלת בנימין הוא שמו של רחוב בתל אביב וכן שמה של שכונה היסטורית שהוקמה לאורכו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונחלת בנימין · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נחום ברנע

נחום ברנע (נולד ב-23 באוקטובר 1944) הוא עיתונאי, פובליציסט ובעל טור ב"דבר" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות", חתן פרס ישראל בתחום התקשורת לשנת ה'תשס"ז.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונחום ברנע · ראה עוד »

ניקוד העברית בת ימינו

ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

ניו ג'ורנליזם

#הפניה ניו-ג'ורנליזם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וניו ג'ורנליזם · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וניו יורק · ראה עוד »

ניו יורק מגזין

#הפניהניו יורק (מגזין).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וניו יורק מגזין · ראה עוד »

ניו-ג'ורנליזם

ניו-ג'ורנליזם (באנגלית: New Journalism (עיתונות חדשה)) הוא סגנון כתיבה ותפיסה עיתונאית המאופיין בכתיבה חופשית ואישית המעמידה את האובייקטיביות בספק ואת העיתונאי ועולמו במרכז כבעלי עמדה ותפקיד חברתי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וניו-ג'ורנליזם · ראה עוד »

נייר כרומו

#הפניה נייר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ונייר כרומו · ראה עוד »

סאטירה

ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסאטירה · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

ספר השנה של העיתונאים

#הפניה אגודת העיתונאים בתל אביב#ספר השנה של העיתונאים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וספר השנה של העיתונאים · ראה עוד »

ספרדים ועדות מזרח

#הפניה ספרדים ועדות מזרח (מפלגה).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וספרדים ועדות מזרח · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וספרות · ראה עוד »

ספורט

ילדים משחקים כדורגל נשים משחקות כדורסל ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה בדרכים אחרות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וספורט · ראה עוד »

סרטן השד

סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר אצל נשים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסרטן השד · ראה עוד »

סלנג

סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסלנג · ראה עוד »

סטודנט

סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסטודנט · ראה עוד »

סופרי דור תש"ח

סופרי דור תש"ח (או דור בארץ / דור הפלמ"ח) הוא כינוי לקבוצה של יוצרים ספרותיים שפעלו בישראל במהלך שנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסופרי דור תש"ח · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסוציאליזם · ראה עוד »

סוציולוג

מקס ובר, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית סוֹצְיוֹלוֹג הוא מדען העוסק בענף הסוציולוגיה, קרי מדען החוקר את ההתנהגות האנושית כחלק ממכלול החברה בה היא מצויה, ודרך ההקשר התרבותי שלה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסוציולוג · ראה עוד »

סוגה ספרותית

סוגה ספרותית (סוגה בלועזית: זָ'אנֶר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסוגה ספרותית · ראה עוד »

סוכנות ידיעות

סוכנות ידיעות היא ארגון שמספק תוכן חדשותי לאמצעי תקשורת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסוכנות ידיעות · ראה עוד »

סילבי קשת

סילבי חיה קשת (נולדה ב-16 בספטמבר 1930) היא עיתונאית ובעלת טור ישראלית, שידועה בעיקר בשל טורה הפוליטי-חברתי "חץ מסילבי קשת", שפורסם תחילה ב"הארץ" ואחר כך במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", וסגנון כתיבתה הביקורתי והחריף.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וסילבי קשת · ראה עוד »

עמנואל אלנקוה

עמנואל אלנקוה (1935 – 22 באפריל 2023) היה עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועמנואל אלנקוה · ראה עוד »

עמוס קינן

"משיח" (1996), מאת עמוס קינן לוחית זיכרון על ביתו של עמוס קינן עמוס קֵינָן (2 במאי 1927 – 4 באוגוסט 2009) היה סופר, סאטיריקן, עיתונאי, עורך, פובליציסט, קולנוען, תסריטאי, מחזאי, משורר, פזמונאי, מתרגם, צייר, אוצר ופסל ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועמוס קינן · ראה עוד »

עמוס רגב

עמוס רגב (נולד בשנת 1951) הוא עיתונאי, פובליציסט, בעל טור ומתרגם ישראלי, העורך הראשי של העיתון "ישראל היום" מייסודו ביולי 2007 ועד מאי 2017.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועמוס רגב · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועם עובד · ראה עוד »

עם הארץ

עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועם הארץ · ראה עוד »

ענייני דיומא

#הפניה אקטואליה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וענייני דיומא · ראה עוד »

ערוץ 2

ערוץ 2 (נקרא גם "הערוץ השני", לעיתים כונה "ערוץ 22") היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי, שהחל לשדר ב־4 בנובמבר 1993 במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וערוץ 2 · ראה עוד »

על זאת

"על זאת" הוא שיר מאת נתן אלתרמן שפורסם במדורו "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-19 בנובמבר 1948, בעת שמלחמת העצמאות הייתה בעיצומה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועל זאת · ראה עוד »

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועל המשמר · ראה עוד »

עלון שבת

עלון "שיחת השבוע" של חב"ד, משנת תשס"ו. גילוי דעת, משנת תשע"ג.תמונה להחלפה עלון מצב הרוח, משנת תשע"א. עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא שבועון המכוון לציבור היהודי-דתי ונועד לקריאה בשבתות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועלון שבת · ראה עוד »

עלי מוהר

עֵלִי מוהר (30 בדצמבר 1948 – 30 בנובמבר 2006) היה פזמונאי ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועלי מוהר · ראה עוד »

עלייה סלקטיבית

#הפניה עלייה לארץ ישראל#הפולמוס על הגבלת העלייה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועלייה סלקטיבית · ראה עוד »

עזריאל קרליבך

עזריאל קרליבך (י"ג בחשוון ה'תרס"ט, 7 בנובמבר 1908 – כ"ט בשבט ה'תשט"ז, 11 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועזריאל קרליבך · ראה עוד »

עברי אנוכי

#הפניה עברי אנכי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועברי אנוכי · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועברית מקראית · ראה עוד »

עבריינות

#הפניה עבירה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועבריינות · ראה עוד »

עבירה

עבירה היא הפרה של כללים שנקבעו על ידי קבוצה חברתית - ארגון, מדינה, קבוצה דתית, וכדומה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועבירה · ראה עוד »

עורך

#הפניה עריכה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועורך · ראה עוד »

עורך עיתון

#הפניה עורך ראשי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועורך עיתון · ראה עוד »

עורך ראשי

עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועורך ראשי · ראה עוד »

עולם קטן (כתב עת לילדים)

#הפניה עולם קטון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועולם קטן (כתב עת לילדים) · ראה עוד »

עולה חדש

שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995 עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות ייחודיות בשפה העברית: אחת מן המסורת היהודית, והאחרת מן החוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועולה חדש · ראה עוד »

עוז אלמוג

עוז אלמוג (נולד ב-4 במאי 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי, החוקר את החברה והתרבות בישראל החל מתקופת היישוב; פרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועוז אלמוג · ראה עוד »

עוזי ושות'

עוזי ושות' הוא טור סאטירי יומי שנכתב בתחילה בשם 'דעתו של עוזי' על ידי בנימין תמוז בעיתון הערב של הארץ "יום יום" מ-1948 עד 1949 והמשיך אותו עמוס קינן ב"הארץ" מ-1949 עד 1952 בשם 'עוזי ושות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועוזי ושות' · ראה עוד »

עיריית חיפה

עיריית חיפה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר חיפה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיריית חיפה · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתון · ראה עוד »

עיתון מיוחד

שער "עיתון מיוחד" בכ"ב בכסלו, שבוע לאחר כ"ט בנובמבר שער גיליון השבועון, 24 בספטמבר 1948 עיתון מיוחד הוא שבועון שיצא לאור בין השנים 1933—1952 על ידי המו"ל והעורך אלכסנדר זאובר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתון מיוחד · ראה עוד »

עיתון קיר

#הפניה עיתון#עיתון קיר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתון קיר · ראה עוד »

עיתונאות

עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתונאות · ראה עוד »

עיתונות מפלגתית בישראל

עיתונים בישראל 1949 העיתונות המפלגתית הייתה האשכול המרכזי של העיתונות הכתובה בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה, לצד העיתונות העצמאית שהיקפה וחשיבותה הייתה נמוכה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתונות מפלגתית בישראל · ראה עוד »

עיתונות נשים עברית

עיתונות נשים עברית צמחה בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20 והתפתחה לכתבי עת עצמאיים לנשים ולמדורים בעיתונות הכללית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתונות נשים עברית · ראה עוד »

עיתונות צהובה

עיתונות צהובה (ביחיד: צהובון) הוא כינוי גנאי לעיתונות הנתפסת כבלתי-איכותית, העוסקת בעיקר ברכילות, מין ושערוריות ובהן שערוריות מין, ופונה לרגשותיו ויצריו של קהל היעד תוך שימוש בשיטות כתיבה, עריכה ועיצוב סנסציוניות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתונות צהובה · ראה עוד »

עיתונות חוקרת

#הפניה תחקיר עיתונאי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתונות חוקרת · ראה עוד »

עיתונות בישראל

עיתונים בישראל, 1949 הקיר החיצוני של בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב עיתונות בארץ ישראל החלה ב-1863, עוד בימי היישוב הישן, כשיצא לאור הלבנון, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתונות בישראל · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

פנחס לבון

פנחס לוביאניקר (לבון) 1935 פנחס לָבוֹן (12 ביולי 1904 – 24 בינואר 1976) היה מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופנחס לבון · ראה עוד »

פקודת מניעת טרור

פקודת מניעת טרור היא פקודה בדיני מדינת ישראל המשמשת, לצד סעיפים בחוק העונשין, תקנות ההגנה (שעת חירום) וחיקוקים נוספים, כלי משפטי בידי המדינה להאבק בארגוני טרור (כולל ארגונים שהוכרזו על ידה כארגוני טרור).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופקודת מניעת טרור · ראה עוד »

פקודת העיתונות

פקודת העיתונות הייתה פקודה אשר נחקקה בשנת 1933 על ידי השלטון המנדטורי בארץ ישראל, במטרה לתת לשלטונות מכשיר פיקוח יעיל על העיתונות היהודית והערבית ובכך לדכא גילויים של מחאה ומרי נגד השלטון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופקודת העיתונות · ראה עוד »

פרס סוקולוב

פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרס סוקולוב · ראה עוד »

פרסומת

#הפניה פרסום.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרסומת · ראה עוד »

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »

פרשת קו 300

פרשת קו 300 או פרשת השב"כ היא פרשה שאירעה ב-1984 ונמשכה כשנתיים וחצי, שתחילתה בחטיפת נוסעי אוטובוס על ידי מחבלים פלסטינים כבני ערובה לצורכי מיקוח ושחרורם בפעולה צבאית בה נהרגה אחת מנוסעות האוטובוס, והמשכה בחקירה ממושכת של אנשי השב"כ שהרגו שני מחבלים לאחר תפיסתם ושיקרו בעדותם באשר לנסיבות המוות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרשת קו 300 · ראה עוד »

פרשת חשבון הדולרים

יצחק ולאה רבין בעת ששירת כשגריר ישראל בארצות הברית, 1968 פרשת חשבון הדולרים היא פרשה שבמסגרתה נחשפה עבירה על הוראות הפיקוח על מטבע בידי ראש הממשלה יצחק רבין ואשתו, לאה רבין, שהובילה לפרישתו של רבין מהמועמדות לראשות הממשלה מטעם המערך השני בשנת 1977.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרשת חשבון הדולרים · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרושים (היישוב הישן)

פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »

פרובוקציה

לחימה הדדית. פעילים עירומים בסן פרנסיסקו מייצרים פרובוקציה כמחאה נגד חוק למניעת הסתובבות בעירום. פרובוקציה (בעברית: התגרות) היא עשיית מעשה קטן או אמירה של דבר מסוים שמטרתו היא יצירת תגובה גדולה יותר לטובת הצד המתגרה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרובוקציה · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פרי עץ חיים

פרי עץ חיים היה כתב העת העברי הראשון, כתב עת תורני, שכלל שאלות ותשובות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרי עץ חיים · ראה עוד »

פרינג'

#הפניה תיאטרון שוליים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופרינג' · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופריז · ראה עוד »

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופלמ"ח · ראה עוד »

פלורליזם

פְּלוּרָלִיזְם (Pluralism; מלטינית Pluralis, מילולית: רב, מרובה, בעברית: רבגוניות) הוא מונח מתחום הפילוסופיה, מדע המדינה וסוציולוגיה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופלורליזם · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופועלי ציון · ראה עוד »

פופוליזם

הרטוריקה של "99%" (העם) נגד "1%" (האליטה) ממחישה שתנועת כיבוש וול סטריט היא תנועה חברתית פופוליסטית. כפי שהוגדר על ידי תרשים נולאן, הפופוליזם (והטוטליטריות) נמצא בחלק השמאלי התחתון. פּוֹפּוּליזם (מלטינית: populus: 'ציבור' או 'עם'; בעברית, על פי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֲמוֹנָאוּת) הוא סגנון בפוליטיקה, המנסה לרכוש את אהדת ותמיכת הציבור, מתוך שימוש במסרים פשטניים וקליטים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופופוליזם · ראה עוד »

פולמוס

#הפניה מחלוקת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופולמוס · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופולנית · ראה עוד »

פולטבה

פולטבה (באוקראינית: Полтава) היא עיר באוקראינה המזרחית, מרכז מחוז פולטבה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופולטבה · ראה עוד »

פוליטיקה ישראלית

#הפניה פוליטיקה של ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופוליטיקה ישראלית · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פיליטון

פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ופיליטון · ראה עוד »

צנזורה

עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וצנזורה · ראה עוד »

צנזורה עצמית

#הפניה צנזורה פנימית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וצנזורה עצמית · ראה עוד »

צנזורה צבאית

#הפניה הצנזורה הצבאית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וצנזורה צבאית · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וצרפת · ראה עוד »

צבר (סלנג)

קקטוסים ליד דגלי ישראל צמח הצבר ופירותיו שהיוו השראה לכינוי צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש לתיאור כל יהודי יליד-ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וצבר (סלנג) · ראה עוד »

צבי צמרת

צבי צמרת (18 בפברואר 1945 – 29 בינואר 2023) היה היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וצבי צמרת · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וצה"ל · ראה עוד »

צו

צו הוא הוראה הניתנת על ידי אדם או גוף המוסמך לכך ולרוב הוא חייב להתבצע בלא צורך באישור או דיון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וצו · ראה עוד »

ציפורה (רכילות)

#הפניה ציפורה (מדור רכילות).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וציפורה (רכילות) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וציונות · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וציונות דתית · ראה עוד »

קפיטליזם

אדם סמית היה אחד הראשונים שניסח את תפיסות השוק החופשי קפיטליזם (בעברית נקראת גם הוֹנְתָנוּת או רכושנות) היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקפיטליזם · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקרקוב · ראה עוד »

קשר (כתב עת)

קשר הוא כתב עת אקדמי לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית בעולם היהודי ובישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקשר (כתב עת) · ראה עוד »

קלינינגרד

מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקלינינגרד · ראה עוד »

קליטת עלייה

#הפניה קליטה (עלייה לארץ ישראל).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקליטת עלייה · ראה עוד »

קדיש סילמן

קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקדיש סילמן · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקומוניזם · ראה עוד »

קואופרטיב

קוֹאוֹפֶּרָטִיב (באנגלית: Cooperative או בקיצור co-op) הוא איגוד, המוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי." ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקואופרטיב · ראה עוד »

קום מדינת ישראל

#הפניה הכרזת העצמאות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקום מדינת ישראל · ראה עוד »

קונפורמיות

ציור של לואי-לאופולד בואיי, 1830 קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (בעברית: תַּלְמָנוּת) היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקונפורמיות · ראה עוד »

קונטרס (כתב עת)

עמוד השער של גיליון י"ד בניסן תרע"ט קוּנטרס או בשמו המלא: קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים, היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה ובמידה מסוימת היה גם ביטאון ההסתדרות לפני ייסוד דבר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקונטרס (כתב עת) · ראה עוד »

קורספונדנט

#הפניה כתב (מקצוע)#כתב שטח.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקורספונדנט · ראה עוד »

קול העם

"קול העם" היה עיתון יומי עברי של המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה ושל ממשיכתה, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), שיצא לאור בין השנים 1937 עד 1975.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקול העם · ראה עוד »

קול ישראל (עיתון)

קול ישראל - אורגן היהדות החרדית היה שבועון של ארגון צעירי אגודת ישראל שיצא לאור בתקופת המנדט הבריטי, במשך קרוב ל-30 שנה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקול ישראל (עיתון) · ראה עוד »

קולנוע

הקרנות בקולנוע ניקלודאון, ניו יורק סיטי (1917) בית קולנוע קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקולנוע · ראה עוד »

קוורטו

#הפניה מהדורת קוורטו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקוורטו · ראה עוד »

קימי קפלן

קימי קפלן (Kimmy Caplan; נולד ב-20 בינואר 1965) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן ועומד בראש המחלקה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וקימי קפלן · ראה עוד »

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »

ראש המטה הכללי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וראש המטה הכללי · ראה עוד »

רפובליקה ספרותית

רפובליקה ספרותית הוא מונח מתחום מדעי החברה וחקר מדעי הרוח, שטבע חוקר הספרות הצרפתי אלבר תיבודה (Albert Thibaudet, 1936-1874) במאמרו מ-1927 "La République des professeurs" (מילולית: רפובליקה של מורים).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורפובליקה ספרותית · ראה עוד »

רפי מן

רפי מָן (נולד ב-30 בינואר 1952) הוא פרופסור חבר בגמלאות בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, חוקר תקשורת ועיתונאות, היסטוריון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורפי מן · ראה עוד »

רצח ארלוזורוב

1 רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933 כ"ה בסיוון תרצ"ג, בחוף תל אביב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורצח ארלוזורוב · ראה עוד »

רצח ברנדוט

#הפניה פולקה ברנדוט#רצח ברנדוט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורצח ברנדוט · ראה עוד »

רק"ח

#הפניה המפלגה הקומוניסטית הישראלית#1989-1965: רק"ח.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורק"ח · ראה עוד »

רשת שוקן

#הפניה רשת העיר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורשת שוקן · ראה עוד »

רחל ינאית בן-צבי

רחל ינאית בן־צבי (נולדה בשם גולדה לישנסקי; 3 במאי 1886 – 16 בנובמבר 1979) הייתה סופרת ומחנכת, אגרונומית בהשכלתה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורחל ינאית בן-צבי · ראה עוד »

רחוב קרליבך

#הפניה רחובות תל אביב-יפו#קרליבך.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורחוב קרליבך · ראה עוד »

רחוב דיזנגוף

רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורחובות · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורב · ראה עוד »

רון מיברג

רון מַיְבֶּרְג (נולד ב-16 ביוני 1954) הוא עיתונאי ישראלי המתגורר מאז 2005 בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורון מיברג · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורוסית · ראה עוד »

רולינג סטון

רולינג סטון (באנגלית: Rolling Stone) הוא מגזין אמריקאי העוסק בתרבות פופולרית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורולינג סטון · ראה עוד »

רוביק רוזנטל

רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורוביק רוזנטל · ראה עוד »

רכילות

רכילות, אונורה דומייה ציור של נשים מרכלות משנת 1892 שד נושף רכילות, סימון פריסיוס רכילות הוא מונח המתייחס לשיח שנושאו המרכזי הוא אנשים אחרים כגון מכרים, קרובים וידוענים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורכילות · ראה עוד »

רינו צרור

עזרא גבריאל רינו צרור (נולד ב-25 באוגוסט 1953) הוא עיתונאי, עורך ואיש טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ורינו צרור · ראה עוד »

שמעון פרס

סרטונים שמעון פרס – וידאו שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב ה'תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול ה'תשע"ו) היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי, שכיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל וכראש ממשלתה השמיני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושמעון פרס · ראה עוד »

שמרנות

שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושמרנות · ראה עוד »

שמואל אוירבך

הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 – ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושמואל אוירבך · ראה עוד »

שמואל שניצר

שמואל שניצר (ט"ז באב תרע"ח, 25 ביולי 1918 – כ"ו בתשרי תש"ס, 6 באוקטובר 1999) היה מבכירי העיתונאים בישראל במשך עשרות שנים, ממייסדי העיתון "מעריב" ועורכו הראשי בשנים 1980–1985.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושמואל שניצר · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושם עט · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-19

Java War שהחלה ב-1825. שנות ה-20 של המאה ה-19 היו העשור השלישי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1820 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1829.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושנות ה-20 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-19

הברירה הטבעית. שנות ה-50 של המאה ה-19 היו העשור השישי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1850 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1859.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושנות ה-50 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-19

התקוממות לאומנית נגד תאופיק פאשא. שנות השמונים של המאה התשע עשרה היו העשור התשיעי של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1880 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1889.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושנות ה-80 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושערים · ראה עוד »

שר הפנים

#הפניה משרד הפנים#רשימת שרי הפנים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושר הפנים · ראה עוד »

שלמה נקדימון

שלמה נקדימון (קָאמינקר) (נולד ב-29 ביולי 1936) הוא עיתונאי ישראלי ופרשן פוליטי, חוקר תולדות היישוב והמדינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושלמה נקדימון · ראה עוד »

שלמה רובין

ד"ר שלמה רוּבִּין (בכתיב יידי: ראָבין; 3 באפריל 1823, דולינה – 1 בינואר 1910, קרקוב) היה מראשי תנועת ההשכלה בגליציה, סופר עברי פורה ומתרגם לעברית של ספרי מדע פופולרי רבים, ספרי הגות וספרים קלאסיים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושלמה רובין · ראה עוד »

שלמה זלמן שוקן

שלמה זלמן שוקֶן (30 באוקטובר 1877 - 6 באוגוסט 1959) היה איש עסקים, מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה, נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים ועיתון "הארץ" שרכש בסוף 1935.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושלמה זלמן שוקן · ראה עוד »

שלדון אדלסון

שלדון אדלסון שמו המלא; שלדון גדליה שלום גארי אדלסון (באנגלית: Sheldon Gary Adelson; 4 באוגוסט 1933, י"ב באב ה'תרצ"ג – 11 בינואר 2021, כ"ז בטבת ה'תשפ"א) היה איש עסקים ונדבן יהודי-אמריקאי, בעל השליטה בחברת "לאס וגאס סנדס", שמחזיקה בבתי מלון ובתי קזינו בעיר לאס וגאס בארצות הברית, באי מקאו שבסין ובסינגפור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושלדון אדלסון · ראה עוד »

שלומי אמוני ישראל

שלומי אמוני ישראל או בשמה המוכר יותר שלומי אמונים היא סיעה פנים מפלגתית בתוך מפלגת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושלומי אמוני ישראל · ראה עוד »

שלום רוזנפלד

משתתפי התוכנית "שלושה בסירה אחת", 1957שמשמאל לימין: גבריאל צפרוני, שלום רוזנפלד, שמואל אלמוג, אמנון אחי-נעמי ודן אלמגור שלום רוזנפלד (13 בדצמבר 1914 – 14 באפריל 2008) היה מבכירי העיתונאים בישראל, עורך "מעריב" בשנים 1974–1980, מייסד התוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס סוקולוב לעיתונאות (1975) ופרס ישראל לעיתונות (1986).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושלום רוזנפלד · ראה עוד »

שלום הציבור

שלום הציבור הוא מושג שסתום משפטי שמקורו במשפט המקובל ומשקף את זכותו של הציבור להתנהל בלי שתופרע שלוות חייו על ידי הפרה של הסדר הציבורי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושלום הציבור · ראה עוד »

שחיתות

מפת העולם לפי מדד השחיתות, שנת 2018 האמנה נגד שחיתות שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מן הנדרש, אם היא נעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או בכל עמדה סמכותית אחרת, כאשר אנו מתבססים על תחומי הפילוסופיה, התאולוגיה והמוסר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושחיתות · ראה עוד »

שב"כ

#הפניה שירות הביטחון הכללי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושב"כ · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושבת · ראה עוד »

שביתת הימאים (1951)

שביתת הימאים, הקרויה גם "מרד הימאים", היא כינוי למאבק מקצועי של ימאי ישראל שעורר הד רב בדעת הקהל בשנות המדינה הראשונות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושביתת הימאים (1951) · ראה עוד »

שביתה

שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם כאמצעי לחץ במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושביתה · ראה עוד »

שוד

גבר נשדד באיומי אקדח שוד הוא לקיחת חפץ מבעליו בניגוד לרצונו ולא על פי חוק תוך שימוש באלימות או באיומים, לעיתים תוך שימוש בכלי נשק.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ושוד · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת העבודה

תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותנועת העבודה · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת החרות

תנועת החֵרוּת (ובקיצור חֵרוּת) הייתה מפלגת ימין ליברלית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותנועת החרות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תעמולה

כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותעמולה · ראה עוד »

תעתיק

שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותעתיק · ראה עוד »

תפיסת הביטחון של ישראל

גדודים העבריים, והיה לוחם בגדוד 39 של קלעי המלך, הניח את היסודות לתפיסת הביטחון של ישראל ב-1953. במדי הגדודים העבריים, 1918 תפיסת הביטחון של מדינת ישראל היא הדוקטרינה הצבאית של ישראל, שנוסחה לשם הגנת קיומה של מדינת ישראל והאינטרסים שלה בפני איומים אפשריים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותפיסת הביטחון של ישראל · ראה עוד »

תקנות שעת חירום

תקנות שעת חירום הן תקנות (כלומר חקיקת משנה שאינה מצריכה את אישור הכנסת), שבהתאם לחוק יסוד: הממשלה רשאית ממשלת ישראל להתקינן במצב חירום, כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותקנות שעת חירום · ראה עוד »

תקופת התחייה

מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותקופת התחייה · ראה עוד »

תרפ"ט

#הפניה ה'תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותרפ"ט · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותרבות · ראה עוד »

תרבות פופולרית

המונח תרבות פופולרית כולל שלל פעילויות תרבותיות ואמנותיות בחברה המודרנית, כגון קולנוע, טלוויזיה, מוזיקה פופולרית, מסעות פרסום, עיתונות, אופנה, ספרות פופולרית וספורט תחרותי ועוד.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותרבות פופולרית · ראה עוד »

תרכ"ב

#הפניה ה'תרכ"ב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותרכ"ב · ראה עוד »

תרכ"ג

#הפניה ה'תרכ"ג.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותרכ"ג · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותחדיש · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה

כרזה על אספת מחאה בתל אביב, ב-28 במרץ 1933 תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה החלה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, וראשית רדיפות היהודים המאורגנות בגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה · ראה עוד »

תום שגב

תּוֹם שֶׂגֶב (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותום שגב · ראה עוד »

תוכן ממומן

#הפניה תוכן שיווקי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ותוכן ממומן · ראה עוד »

למרחב

למרחב היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון ויצא לאור בין השנים 1954 עד 1971.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולמרחב · ראה עוד »

לאה רבין

לאה רבין (לבית שלוסברג; 8 באפריל 1928 – 12 בנובמבר 2000) הייתה רעייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולאה רבין · ראה עוד »

לאה גולדברג

"'''משירי ארץ אהבתי'''" בכתב ידה של המשוררת תעודת הבגרות של לאה גולדברג בגמנסיה העברית קוֹינַס בליטא, גנזים - ארכיון אגודת הסופרים, 2019 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg; 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולאה גולדברג · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולאומיות · ראה עוד »

לח"י

#הפניה לוחמי חרות ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולח"י · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולבוב · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולונדון · ראה עוד »

לוח ארץ ישראל

אריאל בשנת 1980 לוח ארץ ישראל הוא לוח שנה הבנוי בסגנון האלמנך שפורסם על ידי אברהם משה לונץ בסוף המאה ה-19 לונץ, בסיועו של פרץ סמולנסקין פרסם בווינה, ב-1882, את "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולוח ארץ ישראל · ראה עוד »

לוח אחיאסף

"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולוח אחיאסף · ראה עוד »

לוחית זיכרון

לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (בספרדית: פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולוחית זיכרון · ראה עוד »

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ולוי אשכול · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ליברליזם

פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וליברליזם · ראה עוד »

ליברליזם כלכלי

ליברליזם כלכלי היא תאוריה כלכלית ליברלית השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים החברתיים, מתוך ההנחה שמערכות חברתיות שואפות לאזן את עצמן באופן טבעי וזאת אם יתנו ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וליברליזם כלכלי · ראה עוד »

טלוויזיה בישראל

"נאמנות הטלוויזיה הלימודית" - "הטלוויזיה החינוכית" בתקופת הניסוי (1966-1969) שידורי הטלוויזיה בישראל החלו בחודש מרץ 1966, במסגרת הטלוויזיה החינוכית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וטלוויזיה בישראל · ראה עוד »

טבח כפר קאסם

אנדרטה לנספי הטבח בכפר קאסם טבח כַּפְר קָאסִם היה מעשה טבח בתושבי היישוב הערבי-ישראלי כפר קאסם שבוצע על ידי יחידה של משמר הגבול ב-29 באוקטובר 1956, היום הראשון למבצע קדש, ובמהלכו נורו למוות 43 מתושבי הכפר: גברים, נשים וילדים; עוד ארבעה מתושבי הכפר נהרגו בנפרד באותו ערב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וטבח כפר קאסם · ראה עוד »

טכנולוגיה

טכנולוגיה היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וטכנולוגיה · ראה עוד »

זמנים (עיתון)

זמנים היה יומון המפלגה הפרוגרסיבית הישראלית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וזמנים (עיתון) · ראה עוד »

זמרת הארץ (כתב עת)

זמרת הארץ היה כתב עת עברי שיצא לאור ביאשי שברומניה, בעריכתו של הרב מתתיהו שמחה רבנר והיווה במה ושופר עבור המשכילים של יהדות רומניה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וזמרת הארץ (כתב עת) · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וזאב יעבץ · ראה עוד »

זרקור (כתב עת)

שער זרקור כיום שער זרקור בעבר הסיפור הגרפי "פי הבאר" בעמוד האחורי זרקור הוא עיתון ילדים חרדי שנוסד בשנת ה'תשכ"ח (1967).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וזרקור (כתב עת) · ראה עוד »

זו ארץ זו

#הפניה Zoo ארץ zoo?.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וזו ארץ זו · ראה עוד »

זו הדרך

סמליל "זו הדרך" זו הדרך הוא שבועון המפלגה הקומוניסטית הישראלית בעברית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וזו הדרך · ראה עוד »

זיוה שמיר

זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וזיוה שמיר · ראה עוד »

חנה זמר

לוחית זיכרון בכניסה לביתה של חנה זמר בתל אביב חנה זֶמֶר (2 באוקטובר 1924 – 6 במרץ 2003) הייתה עורכת, עיתונאית ופובליציסטית ישראלית בכירה, העורכת הראשית של העיתון "דבר" בשנים 1970–1990 (האישה הראשונה בישראל שעמדה בראש המערכת של עיתון יומי גדול), יו"ר ועדת העורכים, עורכת ומגישת תוכניות בטלוויזיה הישראלית, בקול ישראל ובגלי צה"ל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחנה זמר · ראה עוד »

חנה יבלונקה

חנה יבלונקה (נולדה ב-9 בספטמבר 1950) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטה במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם גם שימשה כראש המחלקה ללימודי מדינת ישראל, ההיסטוריונית הראשית של מוזיאון לוחמי הגטאות וכיהנה כיושבת ראש המוזיאון למורשת היהדות דוברת ההונגרית בצפת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחנה יבלונקה · ראה עוד »

חנוך מרמרי

חנוך מרמרי (נולד ב-30 בדצמבר 1948) הוא עיתונאי ועורך, לשעבר עורך המקומון "העיר" ועורך העיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחנוך מרמרי · ראה עוד »

חרות (עיתון)

גיליון '''חרות''' המחתרתי, דצמבר 1944 ובו קריאה של מפקד מנחם בגין מפקד האצ"ל להימנע ממלחמת אחים למרות הסזון חֵרוּת היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי אצ"ל ותנועת החרות, בין השנים 1942 - 1965.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחרות (עיתון) · ראה עוד »

חריזה

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחריזה · ראה עוד »

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) הייתה חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחלוקת פולין · ראה עוד »

חזית העם

מוכר עיתונים מציג את הדף הראשון של חזית העם מ-8 בינואר 1934 "חזית העם" היה שבועון של התנועה הרוויזיוניסטית שהופיע במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחזית העם · ראה עוד »

חבצלת (כתב עת)

גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »

חד גדיא (קישון)

כותרת הטור "חד גדיא" כותרת הטור "חד גדיא" (וריאנט נוסף) תשובת פועלי נמל חיפה לאחד הטורים חד גדיא הוא טור הומוריסטי-סאטירי מאת אפרים קישון, שהתפרסם בעיתון "מעריב" במשך כשלושים שנה, החל משנת 1952 ועד אמצע שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחד גדיא (קישון) · ראה עוד »

חדשות (עיתון)

חדשות היה עיתון יומי שיצא לאור בישראל בין השנים 1984–1993.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחדשות (עיתון) · ראה עוד »

חדשות (תקשורת)

משה חובב קריין בקול ישראל, מקריא את החדשות (1959) חדשות הן דיווח על מאורע עדכני, מעניין ומשמעותי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחדשות (תקשורת) · ראה עוד »

חדשות מהארץ

#הפניה חדשות מהארץ הקדושה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחדשות מהארץ · ראה עוד »

חדשות הערב (עיתון)

חדשות הערב היה יומון ערב, בעל זיקה למפא"י, שראה אור בין 10 במרץ 1946 ל-31 במרץ 1948.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחדשות הערב (עיתון) · ראה עוד »

חופש העיתונות

לא מסווג / אין נתונים חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחופש העיתונות · ראה עוד »

חופש הביטוי

נואם בפינת נואמים בלונדון, 1974 חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחופש הביטוי · ראה עוד »

חוק איסור לשון הרע

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחוק איסור לשון הרע · ראה עוד »

חושף שחיתות

חושף שחיתות (מכונה באנגלית ובשפות נוספות: whistleblower, מילולית: "שורק במשרוקית") או מַתְרִיעָן הוא עובד או חבר בארגון פרטי או ציבורי, המדווח על התנהגות מושחתת בארגון שבו הוא עובד או חבר, לאנשים או לגופים שבכוחם לנקוט צעדים מתקנים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחושף שחיתות · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחובבי ציון · ראה עוד »

חינמון

חלוקת גליונות של החינמון "ישראל היום" בירושלים חינמון הוא עיתון או כתב עת המחולק בחינם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחינמון · ראה עוד »

חיל המשלוח המצרי (1916)

סוללת תותחים בריטית מול עזה, 1917 חיל המשלוח המצרי (באנגלית: Egyptian Expeditionary Force – EEF) היה חיל משלוח בפיקוד בריטי שחנה במצרים במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחיל המשלוח המצרי (1916) · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחילול שבת · ראה עוד »

חיבת ציון

#הפניהחובבי ציון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחיבת ציון · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים פרס

חיים פְּרֵס (פרעסס; י"ב בחשוון תר"ד, 1843 - כ"ט באדר א' תרנ"ד, 1894) היה ממשכילי ירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, ממחיי השפה העברית ועורך כתב העת "שערי ציון".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחיים פרס · ראה עוד »

חיים שורר

חיים שורר (עומד הראשון משמאל) בין ראשי סניף קרן היסוד בירושלים, 1930–1938 חיים שורר, 1949 חיים שוּרֶר (12 במאי (יוליאני: 1 במאי) 1895 – 13 בפברואר 1968) היה איש הציונות הסוציאליסטית ועורך עיתון "דבר".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחיים שורר · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

ב. מיכאל

מיכאל בְּרִיזוֹן, הידוע בעיקר בשם העט ב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וב. מיכאל · ראה עוד »

בן ישיבה

#הפניה ישיבה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובן ישיבה · ראה עוד »

במחנה

במחנה, גיליון מחתרתי 1941, ארכיון ההגנה שער במחנה של גיליון 1 באוגוסט 2013 שער עיתון במחנה מיוני 2011. בשער האלופה הראשונה בצה"ל אורנה ברביבאי במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובמחנה · ראה עוד »

בני תורה (מפלגה)

בני תורה (שמה ברשומות: נצח) היא מפלגה חרדית ליטאית, שמנהיגה הרוחני היה הרב שמואל אוירבך ותומכיה מכונים "הפלג הירושלמי" על שם העיר שבה התגורר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובני תורה (מפלגה) · ראה עוד »

בנימין תמוז

בנימין תמוז, 1965 אנדרטת הטייסים בתל אביב בנימין תמוז (11 ביולי 1919 – 19 ביולי 1989) היה סופר ומתרגם, עיתונאי, עורך ומבקר, צייר ופסל ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובנימין תמוז · ראה עוד »

בעל טור

בעל טור (באנגלית: Columnist) הוא תואר לעיתונאי המפרסם טור קבוע בעיתון או בכתב עת, טור המתאפיין בסגנון ייחודי ובתחומי עניין ייחודיים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובעל טור · ראה עוד »

בקהילה

בקהילה - השבועון החרדי בישראל הוא שבועון חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובקהילה · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וברודי · ראה עוד »

ברכה פולד

ברכה פולד ברכה פולד, 1946 איפה הם ממוקמים בתמונה? לוחית זיכרון לברכה פולד ול"ליל וינגייט" בתל אביב לוחית זיכרון לברכה פולד בתל אביב ברכה (ברברה) פוּלד (26 בדצמבר 1927, ברלין – 24 במרץ 1946, תל אביב) הייתה לוחמת ומפקדת בפלמ"ח, שנהרגה בליל וינגייט מאש הצבא הבריטי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וברכה פולד · ראה עוד »

ברית עברית עולמית

שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וברית עברית עולמית · ראה עוד »

בשבע

בשבע הוא שבועון דתי-לאומי המופץ חינם, בעריכת עמנואל שילה, שיוצא לאור החל מ-19 ביולי 2002.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובשבע · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובגדאד · ראה עוד »

בוסתנאי (כתב עת)

כתב עת בוסתנאי בוסתנאי היה שבועון שיצא לאור בין השנים 1929 עד 1939 ברחובות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובוסתנאי (כתב עת) · ראה עוד »

בועז עברון

בועז עברון (6 ביוני 1927 – 15 בספטמבר 2018) היה עיתונאי, סופר, פובליציסט ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובועז עברון · ראה עוד »

בוקרשט

אוניברסיטת בוקרשט גן ארמון מוגושואיה, הוקם על ידי קונסטנטין ברנקוביאנו ב-1702 ליד בוקרשט בוקַרשׁט (ברומנית: București; אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר הבירה, וככזו המרכז השלטוני-המדיני, המסחרי, התרבותי, הכלכלי והתעשייתי של רומניה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובוקרשט · ראה עוד »

בורגנות

'הבורגנות', ציורו של Pintura de R. Cortés, כ1855 בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי המתגורר בערים שאינו עוסק בעבודות כפיים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובורגנות · ראה עוד »

בוטושאן

בוטושאן (ברומנית: Botoşani, נהגה: /bo.to'ʃanʲ/) היא עיר הבירה של מחוז בוטושאן בצפון מזרח רומניה המונה נכון ל-2011 כ-106 אלף נפש.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובוטושאן · ראה עוד »

בירוקרטיה

פקידים להשכרה בפתח בית המשפט, המציעים לבאי בית המשפט סיוע במילוי הטפסים הדרושים להליכי המשפט. תל אביב, 1964. בִּירוֹקְרַטְיָה (בעברית: מִשׂרָדָנוּת, מילולית: שלטון מנהלים; נגזרת מהמילה היוונית κράτος, קרטוס, שלטון, ומהמילה הצרפתית bureau, "בִּיוּרוֹ", משרד) היא צורת שלטון בה החלטות רבות נקבעות על ידי דרג הפקידים בממשל, תוך שלילת יכולת קבלת החלטות מהדרג הנבחר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובירוקרטיה · ראה עוד »

בית מעריב

הריסת בניין מעריב בתאריך ה-29 בדצמבר 2019 בית מעריב היה בניין משרדים בתל אביב, ששכן בצומת הרחובות דרך בגין, יצחק שדה, קרליבך ולינקולן, והיה מוכר בשמו העממי "צומת מעריב".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובית מעריב · ראה עוד »

בית העיתונאים על שם סוקולוב

סדר דפוס ישן המוצב בפתח בית העיתונאים בתל אביב בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו או בשמו המקוצר "בית סוקולוב", הוא מרכז אגודת העיתונאים בתל אביב המשמש לפעילות העיתונות בישראל בשגרה ובמיוחד בתקופות המצריכות סיקור תקשורתי נרחב דוגמת מלחמות ופרשיות מסעירות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובית העיתונאים על שם סוקולוב · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובית כנסת · ראה עוד »

בידור

יריקת אש" בקרקס בידור הוא תחום תרבותי המספק לאנשים הנאה או התרגעות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ובידור · ראה עוד »

ביכורי העתים

"ביכורי העתים", כרך תקצ"א-1830 ביכורי העתים (בכתיב המקורי: בִּכּוּרֵי הָעִתִּים) היה כתב עת של תנועת ההשכלה היהודית בתקופת פעולתה באוסטריה ובגליציה, שיצא לאור בווינה בשנים תקפ"א-תקצ"ב (1820–1831).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וביכורי העתים · ראה עוד »

גנבה

פול שוקרנה-מורו, "הגנב הערמומי", 1931 גְּנֵבָה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגנבה · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגצל קרסל · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגרמניה · ראה עוד »

גרשום שוקן

גרשום גוסטב שוקן (29 בספטמבר 1912 – 20 בדצמבר 1990) היה העורך הראשי והמוציא לאור של עיתון "הארץ" במשך שנים רבות, וזוהה עם גישתו ואופיו של היומון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגרשום שוקן · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגליציה · ראה עוד »

גח"ל

גוש חרות ליברלים או גח"ל, היא סיעה שהוקמה ב-25 במאי 1965 על ידי תנועת החרות והמפלגה הליברלית לקראת הבחירות לכנסת השישית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגח"ל · ראה עוד »

גבריאל שטרסמן

גבריאל שְטְרַסמן (4 בדצמבר 1931 – 2 במאי 2022) היה עיתונאי ושופט ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגבריאל שטרסמן · ראה עוד »

גבי ניצן

גבי ניצן (נולד ב-3 בינואר 1964) הוא סופר, עיתונאי, ומנחה סדנאות כתיבה ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגבי ניצן · ראה עוד »

גד ברזילי

גד (גדי) ברזילי (11 בינואר 1958 – 10 באפריל 2023) היה משפטן, עורך דין ואיש מדע המדינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגד ברזילי · ראה עוד »

גדנ"ע

בול הגדנ"ע עליו סמלי הפיקודתמונה להחלפה דוד בן-גוריון סוקר מסדר גדנ"עים בעת ביקור בבאר אורה בשנת 1957 גַּדְנָ"ע (גדודי נוער או גדודי נוער עברי) הוא ארגון ישראלי לחינוך טרום צבאי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגדנ"ע · ראה עוד »

גדעון סאמט

גדעון סַאמֶט (נולד ב-1940) הוא עיתונאי ישראלי, בעל טור ולשעבר העורך האחראי של "הארץ".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגדעון סאמט · ראה עוד »

גדעון קוץ

גדעון קוץ (נולד ב-12 ביולי 1948) הוא עיתונאי ישראלי והיסטוריון של התקשורת, המשמש ככתב ופרשן בינלאומי בתאגיד השידור הישראלי, ככתב חוץ באירופה,שליח מיוחד ובעל טור בעיתון "מעריב"; פרופסור מן המניין לתקשורת ותרבות באוניברסיטת פריז 8 ועמית מחקר באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגדעון קוץ · ראה עוד »

גדעון לוי

גדעון לוי (נולד ב-2 ביוני 1953) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי המזוהה עם השמאל הרדיקלי, חבר מערכת היומון "הארץ".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וגדעון לוי · ראה עוד »

דן מרגלית

אבי בטלהיים מראיין את דן מרגלית 19/11/22 דן מרגלית (נולד ב-13 במרץ 1938) הוא עיתונאי, פובליציסט, עורך ומגיש טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודן מרגלית · ראה עוד »

דן פגיס

דן פָּגיס (16 באוקטובר 1930 – 29 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973, הנחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודן פגיס · ראה עוד »

דן לאור

דן לאור (21 בדצמבר 1944 – 7 במאי 2023) היה חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו על שם יעקב ושושנה שרייבר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודן לאור · ראה עוד »

דן בן אמוץ

דן בן אמוץ (נקרא בקיצור דב"א; 13 באפריל 1924 – 20 באוקטובר 1989) היה סופר, עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, מחזאי, תסריטאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע, מנחה ואיש בוהמה ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודן בן אמוץ · ראה עוד »

דן כספי

דן כספי (1 בדצמבר 1945 – 22 בינואר 2017) היה פרופסור במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויושב-ראש האגודה הישראלית לתקשורת בין השנים 1995–1999.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודן כספי · ראה עוד »

דמוקרטיה

מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודמוקרטיה · ראה עוד »

דניאל בלוך

דניאל בלוך (18 ביולי 1941 - 4 בספטמבר 2009) היה עיתונאי ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודניאל בלוך · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דעת קהל

דעת הקהל קריקטורה העוסקת בהשפעת דעת הקהל על מערכת המשפט דעת קהל היא צירוף האמונות והדעות של אוסף גדול של פרטים (במקרה הקיצוני - כל תושבי המדינה) בנושא מסוים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודעת קהל · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודפוס · ראה עוד »

דפוס אחדות

דפוס אחדות (כיום, רשמית, "אחדות (1977) דפוס אופסט ובלט אגודה קואופרטיבית בתל אביב בע"מ") הוא בית דפוס קואופרטיבי שהוקם על ידי חברי תא פועלי ציון בירושלים ב-1910 והיה לבית הדפוס העיקרי של תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודפוס אחדות · ראה עוד »

דב אלפון

דב אלפון (2014) דב אלפון (נולד ב-24 במרץ 1961) הוא עיתונאי, מנחה טלוויזיה ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודב אלפון · ראה עוד »

דב אלבוים

דב אלבוים (נולד ב-21 בדצמבר 1970) הוא סופר, עורך, עיתונאי, מנחה טלוויזיה ומרצה לפילוסופיה יהודית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודב אלבוים · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודב סדן · ראה עוד »

דב יודקובסקי

יודקובסקי, 2007 דב יוּדקוֹבסקי (24 במרץ 1923 – 28 בדצמבר 2010) היה עיתונאי ועורך ישראלי, שערך את "ידיעות אחרונות" במשך שנים רבות ונחשב למי שהביא את העיתון לתפוצה רחבה ביותר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודב יודקובסקי · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דבר אחר

הלוגו של דבר אחר "דבר אחר" היה מוסף סאטירי של עיתון "דבר", שהופיע מיולי 1983 עד אוגוסט 2004 (החל מ־1994 במוסף השבת של ידיעות אחרונות).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודבר אחר · ראה עוד »

דבר לילדים

דבר לילדים היה שבועון פופולרי לילדים מבית "דבר".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודבר לילדים · ראה עוד »

דבר הפועלת

לוגו "דבר הפועלת" דְּבַר הפועלת היה ירחון נשים בישראל שנוסד בשנת 1934 על ידי רחל כצנלסון-שזר, אשר שימשה כעורכת הראשית במשך עשרים וחמש שנותיו הראשונות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודבר הפועלת · ראה עוד »

דבר השבוע

דבר השבוע - פרסומת משנת 1950.שמשקף את החיים והיצירה במולדת דְּבַר השבוע היה שבועון חדשות מצולם מבית ההוצאה לאור של העיתון "דבר", שיצא לאור באופן סדיר משנת 1946 ועד לשנת 1996.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודבר השבוע · ראה עוד »

דברי תורה

דברי תורה (או ביידיש ווארט) הם כינוי לדרשה קצרה שעוסקת בנושא מרכזי (בדרך כלל על פרשת השבוע או החגים) המבוסס על הספרות התורנית או על ערכי יהדות ומוסר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודברי תורה · ראה עוד »

דגל התורה

אגודת החרדים – דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודגל התורה · ראה עוד »

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודואר היום · ראה עוד »

דורון רוזנבלום

דורון רוזנבלום (נולד ב-26 בספטמבר 1947) הוא עיתונאי, סאטיריקן, כותב ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודורון רוזנבלום · ראה עוד »

דובר (מקצוע)

דובר הוא אדם המופקד על ייצוג של ארגון או איש ציבור בפני אמצעי התקשורת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודובר (מקצוע) · ראה עוד »

דובר צה"ל

מערך דובר צה"ל (בראשי תיבות: מערך דו"ץ) הוא מערך באגף המבצעים (אמ"ץ) בצה"ל, המייצג את הצבא במגעיו עם הציבור ועם התקשורת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודובר צה"ל · ראה עוד »

דוד פרישמן

דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודוד פרישמן · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודוד שמעוני · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד גורדון

דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; 28 במרץ 1831 – 21 במאי 1886) היה מתרגם, עיתונאי ועורך עברי איש ליטא, מראשוני תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודוד גורדון · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודוד ילין · ראה עוד »

דוד יודילוביץ

דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודוד יודילוביץ · ראה עוד »

דינה גורן

דינה גורן (9 ביוני 1930 – 15 בפברואר 2018) הייתה עיתונאית, האישה הראשונה בישראל ששימשה בתפקיד עורכת חדשות בעברית בקול ישראל, מרצה וחוקרת בנושא תקשורת בישראל, מחלוצי לימודי התקשורת בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודינה גורן · ראה עוד »

דידי מנוסי

דידי מנוסי (משמאל) עם רחל הרמתי ורפי נלסון, 1984 סגן דידי מנוסי במרכז השישי משמאל שר את התקווה עם הצנחנים ליד הכותל המערבי בהר הבית במלחמת ששת הימים. השלישי משמאל בכובע מצחיה מפקד פיקוד המרכז האלוף עוזי נרקיס, יוני 1967 דידי (ידידיה) מְנוּסי (9 במאי 1928, י"ט באייר ה'תרפ"ח – 20 בדצמבר 2013, י"ז בטבת ה'תשע"ד) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי וסאטיריקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ודידי מנוסי · ראה עוד »

המאסף

גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמאסף · ראה עוד »

המאבק בשבועונים החרדיים בישראל

המאבק בשבועונים החרדיים בישראל מתנהל על ידי רבנים ועסקנים חרדים מאז שנות ה-70, והוא גבר בסוף העשור הראשון של המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמאבק בשבועונים החרדיים בישראל · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמאה ה-20 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות

ערבים מתקיפים את המרכז המסחרי בירושלים, 2 בדצמבר 1947 הרס הרובע היהודי של העיר העתיקה, 1948 מכונית התופת פרופ' מיכאל פקטה, רקטור האוניברסיטה העברית, אוסף מנת מים בעת המצור על ירושלים המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל משלב א' – מלחמת האזרחים, שפרצה למחרת קבלת ההחלטה באו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עבור בשלב ב' - פלישת מדינות ערב לתחומי ארץ ישראל המערבית ובכללם שטחי מדינת ישראל ביום הכרזת עצמאותה וממועד ההפוגה השנייה עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם הקו העירוני, ועד הסכמי שביתת הנשק באפריל 1949, בעצימות נמוכה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמערכה על ירושלים במלחמת העצמאות · ראה עוד »

המעש

לוגו "המעש" המעש היה ביטאון מחתרת לח"י שהופץ מ-1945 ועד 1947 בקרב תומכיה במועדוני הנוער, בתי ספר, בדואר הרגיל לפי כתובות ובתיבות הדואר בבתים ובעסקים ובהדבקה מחתרתית על קירות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמעש · ראה עוד »

המפלגה הפרוגרסיבית

המפלגה הפרוגרסיבית הייתה מפלגת מרכז פרוגרסיבית, אשר פעלה בישראל בשנות ה-50.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמפלגה הפרוגרסיבית · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית הישראלית

המפלגה הקומוניסטית הישראלית, או בראשי תיבות מק"י (בערבית: الحزب الشيوعي الاسرائيلي), היא מפלגת שמאל רדיקלית קומוניסטית ששורשיה נעוצים עוד בתקופת היישוב העברי בארץ ישראל, במפלגת פועלים סוציאליסטית עברית, שנוסדה ב-1919 ואשר בשנת 1924 שינתה את שמה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמפלגה הקומוניסטית הישראלית · ראה עוד »

המצפה

המצפה היה שבועון עברי שיצא לאור בקרקוב שבפולין בין השנים 1904–1914, 1917–1921 בעריכת שמעון מנחם לאזר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמצפה · ראה עוד »

המשקיף

עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947 המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמשקיף · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמליץ · ראה עוד »

המחנה החרדי

המחנה החרדי (נקרא גם: שבועון קהל מחזיקי הדת) הוא שבועון היוצא לאור על ידי חסידות בעלז.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמחנה החרדי · ראה עוד »

המבשר (יומון)

הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמבשר (יומון) · ראה עוד »

המגיד

אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמגיד · ראה עוד »

המדינה שבדרך

#הפניה המוסדות הלאומיים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמדינה שבדרך · ראה עוד »

המודיע

הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמודיע · ראה עוד »

המודיע (פולטבה)

שער הגיליון הראשון ביידיש, 23 באוקטובר 1914 (לפי הלוח היוליאני) קול קורא למען המודיע מבכירי הרבנים בפולין וליטא, פורסם בהמודיע 16.6.1911 (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א) המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והמודיע (פולטבה) · ראה עוד »

האסיף

האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים, בעשורים האחרונים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והאסיף · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והארץ · ראה עוד »

האריאל

האריאל היה עיתון יומי עברי אשר הודפס ופורסם בירושלים בין השנים 1874–1877, בעריכת מיכל הכהן.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והאריאל · ראה עוד »

האחדות

הגיליון הראשון "האחדות" היה ביטאון מפלגת פועלי ציון, אשר יצא כשבועון מיוני 1910 ועד ינואר 1915, עת נסגר בצו השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והאחדות · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הניו יורקר

הניו יורקר (באנגלית: The New Yorker) הוא כתב עת שבועי אמריקני היוצא לאור בניו יורק ומפרסם כתבות, ביקורות, מסות, שירה, וסיפורת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והניו יורקר · ראה עוד »

הספר הלבן (1939)

מפקדות בארגון "ההגנה" מפגינות כנגד הספר הלבן, ירושלים 1939 גרפיטי: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב-2007) רטרו-גראפיטי בשכונת נחלאות בירושלים, 2007 הספר הלבן של 1939 (מכונה גם הספר הלבן של מקדונלד) או בשמו הרשמי "פלשתינה, הצהרת מדיניות", הוא מסמך מדיניות שהוצג לפרלמנט הבריטי על ידי שר המושבות מלקולם מקדונלד במאי 1939.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והספר הלבן (1939) · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסכם השילומים

קונראד אדנאואר, חותם ההסכם מן הצד הגרמני הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידוע בשם הסכם השילומים (בגרמנית: Wiedergutmachung – "תיקון העוול"; מכונה גם "הסכם לוקסמבורג"), הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונראד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952 בלוקסמבורג, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני כפיצוי על העול הכבד שנפל על מדינת ישראל ליישב מחדש מספר גדול של פליטים יהודים חסרי אמצעים שנעקרו ממקומם ואיבדו את נכסיהם בתקופת השואה, בגלל מעשי הנאצים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והסכם השילומים · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי–ערבי הוא סכסוך בין היהודים שהתגוררו בארץ ישראל וכיום מתגוררים במדינת ישראל, לבין ערבים-מוסלמים יושבי הארץ.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והסכסוך הישראלי-ערבי · ראה עוד »

העם (רוסיה)

לוגו העיתון העם. גיליון ראשון, עמוד ראשון הָעָם היה שבועון ויומון עברי שראה אור במוסקבה בין השנים 1916–1918.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והעם (רוסיה) · ראה עוד »

העסק הביש

העֵסֶק הַבִּיש הוא כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת טרור במסווה (דגל כוזב), שבוצעה במצרים על ידי ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והעסק הביש · ראה עוד »

העפלה

#הפניה ההעפלה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והעפלה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והעלייה ההמונית · ראה עוד »

העולם המערבי

טקסט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והעולם המערבי · ראה עוד »

העולם הזה

חיילים קוראים את השבועון "העולם הזה", במועדון החייל בתל אביב, 1948 "העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והעולם הזה · ראה עוד »

העיר

שער "העיר", ינואר 1991 (ראו: ישראל במלחמת המפרץ) "העיר" היה מקומון תל אביבי של רשת שוקן, שיצא לאור אחת לשבוע בשנים 1980–2010.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והעיר · ראה עוד »

הפלס (יומון)

עמוד ראשי בעיתון בתאריך כ"ו אב תשע"ח הפלס הוא יומון חרדי ליטאי, שהחל להופיע ב-13 ביולי 2012.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והפלס (יומון) · ראה עוד »

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והפועל הצעיר · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

הפורשים

#הפניה ציונות רוויזיוניסטית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והפורשים · ראה עוד »

הצנזורה הצבאית

דואר הצבאי מחייל בשרות פעיל (1968). על המדבקה בצד ימין מצוין כי המכתב נפתח ונבדק על ידי הצנזורה הצבאית. סמל הצנזורה הצנזורה לעיתונות ולתקשורת המוכרת יותר בשם "הצנזורה הצבאית", היא יחידה השייכת לאגף המודיעין בצה"ל שמטרתה ביצוע צנזורה (גנזרות) מוקדמת בנושאים הנוגעים לביטחון מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והצנזורה הצבאית · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והצפירה · ראה עוד »

הצבי

כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והצבי · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והצופה · ראה עוד »

הצופה (ורשה)

הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והצופה (ורשה) · ראה עוד »

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והציונים הכלליים · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקיבוץ הארצי השומר הצעיר

הקיבוץ הארצי - ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל היא תנועה המאגדת בתוכה 85 קיבוצים ברחבי ישראל (נכון לשנת 1996).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והקיבוץ הארצי השומר הצעיר · ראה עוד »

הרצל רוזנבלום

נפתלי הרצל רוזנבלום (14 באוגוסט 1903 – 1 בפברואר 1991) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, פעיל בתנועה הרוויזיניסטית ולאחר מכן במפלגת המדינה העברית ומחותמי מגילת העצמאות, עורך "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה, עד 1986.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והרצל רוזנבלום · ראה עוד »

השאלה היהודית

מחנה ההשמדה אושוויץ, שבו נערך חלק משמעותי מהפתרון הסופי השאלה היהודית או הבעיה היהודית היה כינוי שרווח בשיח האירופי בהתייחס למגוון רחב של שאלות חברתיות הנוגעות למצבם ומעמדם של יהודי אירופה בחברה האירופית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והשאלה היהודית · ראה עוד »

השקפת עולם

טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והשקפת עולם · ראה עוד »

השקפה (כתב עת)

כתב העת "השקפה" השקפה היה כתב עת שיצא לאור על ידי אליעזר בן-יהודה בין השנים 1896–1908 (עם הפסקה של שנה וחצי בין אמצע 1900 ועד 1902).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והשקפה (כתב עת) · ראה עוד »

השלטון העות'מאני בארץ ישראל

#הפניה התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והשלטון העות'מאני בארץ ישראל · ראה עוד »

השחר

עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והשחר · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והשומר הצעיר · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התאחדות האיכרים

#הפניה התאחדות האיכרים בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והתאחדות האיכרים · ראה עוד »

התנגדות לחסידות

#הפניה ההתנגדות לחסידות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והתנגדות לחסידות · ראה עוד »

התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה

כרזת גיוס לצבא הבריטי ביישוב היהודי בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה התנדבו רבים מבני היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה נגד גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והתבוללות · ראה עוד »

התורן

"התורן" כשבועון "התורן" כירחון התורן (הַתֹּרֶן) (Hatoren) היה כתב עת ל"ספרות, מדע וציונות", כפי שהצהיר בראש כל אחד מגיליונותיו, שיצא לאור בעברית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והתורן · ראה עוד »

הלשון השוודית

הלשון השוודית (במקור: הַלָּשׁוֹן הַשְּׁוֶדִית) הוא שיר של המשורר נתן אלתרמן שפורסם במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" בתאריך ט' בתשרי התש"ד, 8 באוקטובר 1943.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והלשון השוודית · ראה עוד »

הלבנון

סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והלבנון · ראה עוד »

הליכוד

הַלִּיכּוּד – תנועה לאומית ליברלית היא מפלגה ציונית התומכת בליברליזם כלכלי-וקפיטליזם ובעמדות ימניות מדיניות מבחינת המפה הפוליטית בישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והליכוד · ראה עוד »

הטור השביעי

פתיחת "הטור השביעי" מיום 9 במאי 1958, העוסק במהומות שפרצו בנצרת בעקבות אירועי אחד במאיתמונה להחלפה "הטור השביעי" היה מדור של המשורר נתן אלתרמן שהופיע במשך 24 שנים בעיתון "דבר", וכלל טור מחורז בענייני אקטואליה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והטור השביעי · ראה עוד »

הזמן

כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והזמן · ראה עוד »

הזרם המרכזי

#הפניה מיינסטרים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והזרם המרכזי · ראה עוד »

החקיקה בישראל

החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והחקיקה בישראל · ראה עוד »

החרות (עיתון)

#הפניה החרות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והחרות (עיתון) · ראה עוד »

החומה (עלון קיר)

"יזכור" ב"החומה" ללוחמת ההגנה ברכה פולד, 24 במרץ 1946 החומה היה עלון קיר שיצא באופן בלתי סדיר על ידי ארגון ההגנה מקיץ 1945 ועד קום המדינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והחומה (עלון קיר) · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השישית

תוצאות הבחירות לכנסת השישית ניצגי המפלגות מתעדכנים בחדר המצב על נתוני ההצבעה ביום החירות לכנסת השישית,בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הבחירות לכנסת השישית התקיימו ב-2 בנובמבר 1965, ז' בחשוון ה'תשכ"ו, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השישית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והבחירות לכנסת השישית · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והבונד · ראה עוד »

הבוקר

#הפניה הבקר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והבוקר · ראה עוד »

הגה (עיתון)

הגה היה עיתון יומי מנוקד ומבואר המיועד לעולים, שיצא בהוצאת דבר בשנים 1940–1947.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והגה (עיתון) · ראה עוד »

הגהה

הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והגהה · ראה עוד »

הגות

#הפניה פילוסופיה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והגות · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והגירה · ראה עוד »

הגירה לארצות הברית

מפקד האוכלוסין לשנת 2000 גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20 בה מהגרים יהודים מרוסיה לבושים בלבוש מסורתי עם מטלטליהם בוהים בקרובי משפחתם האמריקאים הקוראים להם לעבור לארצות הברית. קרוב לשני מיליון יהודים היגרו לארצות הברית בין השנים 1881–1924. ההגירה לארצות הברית הייתה הגורם המרכזי לצמיחתה של ארצות הברית מפרובינציה בריטית בצפון אמריקה לכדי מעצמת-על.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והגירה לארצות הברית · ראה עוד »

הדלפה

הדלפה היא העברת מידע מסווג או פנימי בחשאי ובאופן בלתי מוסמך לגורם חיצוני, בעיקר לאמצעי התקשורת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והדלפה · ראה עוד »

הדואר

#הפניה הדאר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והדואר · ראה עוד »

הדור (עיתון)

דף שער של "הדור" "הַדּוֹר" היה עיתון יומי ישראלי שהופיע בין השנים 1948–1955 וייצג את השקפת עולמה של מפלגת השלטון מפא"י.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והדור (עיתון) · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

ההתיישבות העובדת

חברי קבוץ "שחר" בראשית התיישבותם ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וההתיישבות העובדת · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וההגנה · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הוצאת כתר

#הפניה כתר הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והוצאת כתר · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והכנסת · ראה עוד »

הכרמל (כתב עת)

שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »

היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל

הגיליון הישן ביותר הקיים כיום של העיתון היהודי הראשון עיתונים בישראל, 1949 היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל היא מונח המתאר את תקופת הזמן של הפעילות העיתונאית העברית בארץ ישראל, הן לפני הקמת מדינת ישראל והן אחריה; כמעט 200 שנה אחרי שהעיתונאות היהודית ואחריה גם העברית התבססו באירופה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והיסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל · ראה עוד »

היררכיה

תרשים אופייני המתאר היררכיה מעלה–מטה.ש עיגול מייצג אובייקט. מתחתיו מחוברים אליו אובייקטים משלב נמוך יותר בהיררכיה קצין בצה"ל נותן הוראה ללוחמיו. דוגמה להיררכיה אנושית בצבאות. קופי מקוק יפני בעלי היררכיה ברורה. רק הפרטים הנחשבים זוכים להיכנס לבריכות החמימות של יפן. הִיֶּרַרְכְיָה (מִדְרָג, מיוונית ἱεραρχία "שלטון הכהן העליון") היא מערכת של דירוג וארגון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והיררכיה · ראה עוד »

הירדן (כתב עת)

זאב זבוטינסקי תעודת עיתונאי ב"הירדן" של שלום רוזנפלד, 1935 הירדן היה עיתון (יומון/שבועון) שהוציאה לאור התנועה הרוויזיוניסטית בשנים 1934 עד 1939, תחילה בירושלים ולאחר מכן בתל אביב.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והירדן (כתב עת) · ראה עוד »

היום (עיתון פולני)

#הפניה היום (עיתון פולני בעברית).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והיום (עיתון פולני) · ראה עוד »

היום (עיתון רוסי)

#הפניה היום (יומון עברי באימפריה הרוסית).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והיום (עיתון רוסי) · ראה עוד »

היום (עיתון ישראלי)

היום היה יומון ישראלי, ביטאונה של מפלגת גח"ל שיצא לאור בין השנים 1965–1969.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והיום (עיתון ישראלי) · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והיישוב · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית והיישוב הישן · ראה עוד »

ועדת העורכים

ועדת העורכים הייתה גוף לתיאום בין התקשורת הכתובה והמשודרת בישראל לבין ראשי מערכת הביטחון במדינה ועוד קודם לכן עם מוסדות "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וועדת העורכים · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וורשה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ווילנה · ראה עוד »

וילג' ווייס

וילג' ווייס (מאנגלית The Village Voice - קול הווילג') היה שבועון שהופץ בחינם בעיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ווילג' ווייס · ראה עוד »

כפר חב"ד (שבועון)

עיתון כפר-חב"ד הוא השבועון הרשמי של חסידי חב"ד בישראל, הנושא את שם היישוב "כפר חב"ד" ומופץ באלפי עותקים בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וכפר חב"ד (שבועון) · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וכתב עת · ראה עוד »

כתב צבאי

הלן קירפטריק, 1944 כתב צבאי הוא עיתונאי, כתב שטח (קורספונדנט) המדווח מאירועי מלחמה וסכסוך, הגדרה זו כוללת גם צלמי עיתונות העוסקים בתיעוד ודיווח מזירות לוחמה באמצעות צילום מלחמה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וכתב צבאי · ראה עוד »

כל העיר

לוגו העיתון עד שנת 2006 מתחם "שערי ירושלים" בו שכנו משרדי מערכת העיתון עד שנת 2008 כל העיר הוא מקומון ירושלמי שראה אור לראשונה ב-1979.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וכל העיר · ראה עוד »

כותרת ראשית (שבועון)

"כותרת ראשית" היה שבועון חדשות ישראלי שראה אור בשנים 1982–1988.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וכותרת ראשית (שבועון) · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וי"ל פרץ · ראה עוד »

י"ל גורדון

#הפניה יהודה לייב גורדון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וי"ל גורדון · ראה עוד »

י"ד באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וי"ד באב · ראה עוד »

ימין פוליטי בישראל

מדינת ישראל. הפגנה של תנועת "ישראל שלי" בעד ישראל וצה"ל במהלך מבצע צוק איתן (2014) הימין הפוליטי בישראל הוא מחנה שאידאולוגיית היסוד שלו היא לאומיות יהודית ומימושה במדינת ישראל באמצעות הציונות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וימין פוליטי בישראל · ראה עוד »

יאשי

אנדרטה לאלכסנדרו יואן קוזה בכיכר האיחוד, יאשי התיאטרון הלאומי ביאשי פסלו של שטפן הגדול בחזית היכל התרבות ביאשי מגן דוד בקיר החיצוני של כנסיית "טריי ירארכי" יאשי (ברומנית: Iași או Iașii, אלפבית פונטי בינלאומי: או; בגרמנית: Jassy; ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, והמטרופולין השני בגודלו ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויאשי · ראה עוד »

יעקב ארז (עיתונאי)

יעקב ארז (נולד ב-17 במרץ 1939) הוא עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויעקב ארז (עיתונאי) · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויעקב שביט · ראה עוד »

יעקב זרובבל

יעקב זרובבל (14 בינואר 1886 - 2 ביוני 1967) היה ממנהיגי מפלגת פועלי ציון שמאל, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, חבר הנשיאות של הוועד הפועל הציוני ונשיאות אספת הנבחרים וחבר הנהלת הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויעקב זרובבל · ראה עוד »

יעקב ישראל קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »

יצחק רבין

ציור של יצחק רבין על ארון תקשורת בדרך רבין בגבעתיים עם קטע מ"שיר לשלום" מוכתם בדמו, כפי שנמצא בכיס מעילו לאחר הרצח. יִצְחָק רַבִּין (א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי שכיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל, כראש ממשלת ישראל החמישי וכשר הביטחון העשירי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויצחק רבין · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

ירון לונדון

ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, פובליציסט, קריין, פזמונאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלוויזיה ומנחה טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וירון לונדון · ראה עוד »

ירון גולן

ירון גולן (26 באפריל 1949 – 23 בינואר 2007) היה מבקר ספרות ומו"ל ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וירון גולן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וירושלים · ראה עוד »

יריב בן אליעזר

דוד בן-גוריון נפרד מנכדו, יריב בן אליעזר, בטרם יצא לביקור בבורמה, 1961 יריב בן-אליעזר (נולד ב-17 ביוני 1940, י"א בסיון ה'ת"ש) הוא חוקר תקשורת המונים ותדמית ופרשן בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה בנושאי תקשורת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויריב בן אליעזר · ראה עוד »

ישעיהו אברך

ישעיהו אברך (15 ביוני 1912 – 21 בינואר 1988) היה מסאי, פובליציסט ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וישעיהו אברך · ראה עוד »

ישראל אלדד

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וישראל אלדד · ראה עוד »

ישראל פוסט

#הפניה מעריב הבוקר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וישראל פוסט · ראה עוד »

ישראל ב"ק

תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וישראל ב"ק · ראה עוד »

ישראל דב פרומקין

#הפניה ישראל דוב פרומקין.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וישראל דב פרומקין · ראה עוד »

ישראל היום

מחלק עיתונים של "ישראל היום" דף הבית של העיתון "ישראל היום", עם הכותרת "קרב של גיבורים" - צולם במהלך מלחמת חרבות ברזל, ישראל חורף 2023 ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק חינם ואתר חדשות בעברית ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וישראל היום · ראה עוד »

ישראלי (עיתון)

הלוגו הראשון של העיתון שער העיתון "ישראלי" ישראלי היה חינמון ישראלי יומי בתפוצה ארצית שיצא לאור בשנים 2006–2007.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וישראלי (עיתון) · ראה עוד »

יתד נאמן

הגיליון הראשון של "יתד נאמן" (12 ביולי 1985) יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויתד נאמן · ראה עוד »

יזכור

יִזְכּוֹר היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת הספרדים וגם האשכנזים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויזכור · ראה עוד »

יחסי גרמניה–ישראל

יחסי גרמניה–ישראל הם מכלול היחסים הדיפלומטיים, כלכליים, פוליטיים ואחרים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויחסי גרמניה–ישראל · ראה עוד »

יחסי דת ומדינה

#הפניה הפרדת הדת מהמדינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויחסי דת ומדינה · ראה עוד »

יחזקאל אדירם

יחזקאל אדירם (1 בספטמבר 1936 – 3 ביוני 2020) היה עיתונאי ישראלי, חבר מערכת "ידיעות אחרונות" בשנים 1953–2017.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויחזקאל אדירם · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יחיאל לימור

יחיאל (חיליק) לימור (נולד ב-4 בפברואר 1943) הוא פרופסור (בגמלאות) לתקשורת, חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל ומכהן כיו"ר בית הדין לאתיקה של המועצה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויחיאל לימור · ראה עוד »

יחיאל ברי"ל

עיתון הלבנון שיסד וערך ברי"ל יחיאל ברי"ל (ראשי תיבות על שם אביו: בן רבי יהודה לייב; י"ד באדר תקצ"ו, 1836, פודוליה (רוסיה) – י"ד בחשוון תרמ"ז, 1886, לונדון) היה עיתונאי ועסקן.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויחיאל ברי"ל · ראה עוד »

יגאל סרנה

יגאל סַרְנָה (נולד ב-15 במאי 1952 בתל אביב) הוא סופר, עיתונאי ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויגאל סרנה · ראה עוד »

יגאל לב

יגאל לֵב (15 בדצמבר 1933 – 9 בנובמבר 2001) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויגאל לב · ראה עוד »

ידוען

פריס הילטון, ידוענית קים קרדשיאן, ידוענית בעלת תוכנית טלוויזיה יְדוּעָן (באנגלית: Celebrity; בלועזית: סלבריטי, ובקצרה בעגה: סֶלֶבּ) הוא אדם מפורסם, לרוב עקב פעילותו בתחום הבידור (טלוויזיה, קולנוע, מוזיקה), הדוגמנות או הספורט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וידוען · ראה עוד »

ידיעת הארץ

#הפניה לימודי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וידיעת הארץ · ראה עוד »

ידיעות אחרונות

בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וידיעות אחרונות · ראה עוד »

ידיעות חדשות

ידיעות חדשות (בגרמנית: Neuste Nachrichten) היה עיתון יומי בגרמנית שיצא לאור בישראל החל משנת 1935 ועד סוף שנת 1973.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וידיעות חדשות · ראה עוד »

ידיעות ירושלים

ידיעות ירושלים היה עיתון יומי אשר הוצא לאור ביוזמה משותפת לכל עיתוני המדינה לטובת אוכלוסיית קוראי העברית של העיר ירושלים בימים של טרם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית וידיעות ירושלים · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות רומניה

בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות רומניה · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהדות התפוצות

התפוצה היהודית בעולם יהדות התפוצות זהו השם הכולל לקהילות היהודיות בגולה, קרי, מחוץ לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהדות התפוצות · ראה עוד »

יהונתן גפן

יהונתן גפן (22 בפברואר 1947 – 19 באפריל 2023) היה משורר, מחזאי, סופר, עיתונאי, סאטיריקן, פובליציסט, עורך, תסריטאי, פזמונאי, מתרגם, קומיקאי ומנחה ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהונתן גפן · ראה עוד »

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהושע ברזילי · ראה עוד »

יהושע השל ייבין

יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930) "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927 יהושע ייבין (באמצע) מקבל את פרס ז'בוטינסקי (1966) יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהושע השל ייבין · ראה עוד »

יהודה מוזס

יהודה מוזס (1886 – 14 באוקטובר 1956) היה איש עסקים ישראלי והבעלים והמו"ל הראשון של עיתון ידיעות אחרונות מקרב משפחת מוזס.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהודה מוזס · ראה עוד »

יהודה עמיחי

יהודה עמיחי (3 במאי 1924, כ"ט בניסן ה'תרפ"ד, וירצבורג, גרמניה – 22 בספטמבר 2000, כ"ב באלול ה'תש"ס, ירושלים, ישראל) היה משורר, סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ישראל לשירה (1982).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהודה עמיחי · ראה עוד »

יהודה קרני

קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק – ב' בטבת ה'תש"ט, 3 בינואר 1949, תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהודה קרני · ראה עוד »

יהודה ריינהרץ

יהודה ריינהרץ (באנגלית: Jehuda Reinharz; נולד ב-1 באוגוסט 1944) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, יליד ישראל, פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס ונשיאה לשעבר של האוניברסיטה בשנים 2010-1994.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהודה ריינהרץ · ראה עוד »

יהודה לפידות

יהודה לפידות (נולד ב-13 באוגוסט 1928) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וראש ארגון "נתיב" לשעבר.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהודה לפידות · ראה עוד »

יהודה לייב קנטור

#הפניה יהודה ליב קנטור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהודה לייב קנטור · ראה עוד »

יהודה ושומרון וחבל עזה

יהודה ושומרון וחבל עזה (בירוק) יהודה ושומרון וחבל עזה (יש"ע) הוא השם הרשמי שנתנה מדינת ישראל לשטחים שהיו חלק מהמנדט הבריטי עד להקמת המדינה, נכבשו על ידי ירדן ומצרים במהלך מלחמת העצמאות ומאוחר יותר נכבשו בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, למעט מזרח ירושלים שהוחל עליה החוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויהודה ושומרון וחבל עזה · ראה עוד »

יומון

#הפניהעיתון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויומון · ראה עוד »

יואל משה סלומון

קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויואל משה סלומון · ראה עוד »

יום ליום

יום ליום הוא שבועון חרדי ספרדי המופץ בדיוור ישיר למנויים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויום ליום · ראה עוד »

יונתן רטוש

משפחת היילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה היילפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל היילפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור יונתן רָטוֹשׁ (18 בנובמבר 1908 – י"ט באדר ב' ה'תשמ"א 25 במרץ 1981) הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח (לשעבר היילפרין).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויונתן רטוש · ראה עוד »

יוסף אוליצקי

יוסף אוֹלִיצקי (23 בדצמבר 1919, א' בטבת תר"ף - 3 במאי 2015) היה עיתונאי ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויוסף אוליצקי · ראה עוד »

יוסף נדבה

יוסף נדבה (15 בספטמבר 1915 – 18 בפברואר 1988) היה היסטוריון, חוקר תולדות הציונות ותולדות עם ישראל, סופר, משפטן, פרופסור למדע המדינה, מתרגם, עיתונאי ופובליציסט, שהיה מזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויוסף נדבה · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסי קליין

יוסי קליין (נולד ב-5 באפריל 1948) הוא סופר, עיתונאי ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויוסי קליין · ראה עוד »

יוסי ורטר

יוסי ורטר (נולד ב-20 באפריל 1960) הוא עיתונאי ופרשן פוליטי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויוסי ורטר · ראה עוד »

יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

יוזף השני (בגרמנית: Joseph II, בשמו המלא: יוזף בנדיקט אוגוסט יוהאן אנטון מיכאל אדם; Josef Benedikt August Johann Anton Michael Adam; 13 במרץ 1741 – 20 בפברואר 1790) לבית הבסבורג, היה קיסר הקיסרות הרומית הקדושה משנת 1765 ועד מותו בשנת 1790.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

יכין ובועז

יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹעַז הם שמות שני עמודי הנחושת שלפי המקרא הקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויכין ובועז · ראה עוד »

יישוב ארץ ישראל

#הפניה מצוות יישוב ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויישוב ארץ ישראל · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויידיש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ויידישיזם · ראה עוד »

10 במרץ

10 במרץ הוא היום ה-69 בשנה (70 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו10 במרץ · ראה עוד »

14 בפברואר

14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו14 בפברואר · ראה עוד »

1691

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1691 · ראה עוד »

1784

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1784 · ראה עוד »

1797

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1797 · ראה עוד »

1809

10 בינואר - מרשל ז׳אן לאן מתחיל את המצור על סרגוסה במלחמת חצי האי 9 בפברואר - אוסטריה מכריזה מלחמה על צרפת 13 במרץ - השוודים מדיחים את המלך גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה במהפך שנקרא "" 10 באפריל - מלחמת הקואליציה החמישית מתחילה עם פלישת כוחות אוסטריים לבוואריה, אחת ממדינות החסות של האימפריה הצרפתית הראשונה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1809 · ראה עוד »

1811

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1811 · ראה עוד »

1820

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1820 · ראה עוד »

1823

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1823 · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1831 · ראה עוד »

1844

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1844 · ראה עוד »

1845

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1845 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1856 · ראה עוד »

1860

בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1860 · ראה עוד »

1862

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1862 · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1863 · ראה עוד »

1865

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1865 · ראה עוד »

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1868 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1869 · ראה עוד »

1871

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1871 · ראה עוד »

1874

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1874 · ראה עוד »

1876

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1876 · ראה עוד »

1877

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1877 · ראה עוד »

1879

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1879 · ראה עוד »

1880

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1880 · ראה עוד »

1882

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1882 · ראה עוד »

1884

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1884 · ראה עוד »

1885

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1885 · ראה עוד »

1886

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1886 · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1889 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1890 · ראה עוד »

1893

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1893 · ראה עוד »

1895

לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1895 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1896 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1903 · ראה עוד »

1904

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1904 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1908 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1909 · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1910 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1911 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1912 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1914 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1915 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1917 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1918 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1919 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1921 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1922 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1923 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1925 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1926 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1928 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1929 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1933 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1934 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1936 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1937 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1938 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1939 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1940 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1941 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1942 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1943 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1945 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1948 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1950 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1951 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1952 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1953 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1960 · ראה עוד »

1961

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1961 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1963 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1965 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1968 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1969 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1970 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1971 · ראה עוד »

1974

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1974 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1975 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1977 · ראה עוד »

1978

17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1978 · ראה עוד »

1981

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1981 · ראה עוד »

1983

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1983 · ראה עוד »

1984

חברת אפל משיקה את מקינטוש.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1984 · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1985 · ראה עוד »

1991

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף השני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1991 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1993 · ראה עוד »

1995

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו1995 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו2000 · ראה עוד »

2002

2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו2002 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו2005 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו2006 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו2007 · ראה עוד »

2008

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו2008 · ראה עוד »

2009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו2009 · ראה עוד »

2012

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו2012 · ראה עוד »

24 באוגוסט

24 באוגוסט הוא היום ה-236 בשנה בלוח הגריגוריאני (237 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו24 באוגוסט · ראה עוד »

24 דקות

24 דקות היה חינמון יומי ישראלי, שיצא לאור בין השנים 2008 ו-2009.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו24 דקות · ראה עוד »

3 ביולי

3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו3 ביולי · ראה עוד »

4 באפריל

4 באפריל הוא היום ה-94 בשנה (95 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו4 באפריל · ראה עוד »

5 באוגוסט

5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו5 באוגוסט · ראה עוד »

7 לילות

#הפניה ידיעות אחרונות#מבנה העיתון.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו7 לילות · ראה עוד »

7 ימים

#הפניה ידיעות אחרונות#ימי שישי.

חָדָשׁ!!: עיתונות עברית ו7 ימים · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עיתונות_עברית

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס