סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עמוס קלונר

מַדָד עמוס קלונר

עמוס קְלוֹנֶר (Kloner; 26 בפברואר 1940 – ט' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת במדעי החברה בשנת 2005. [1]

138 יחסים: ממשית, מנהל חשבונות, מסע אחר, מערות קבורה, מערכות המסתור של בר כוכבא, מרשה, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מתקן שעשועים, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מבצר צלבני, מגדים, מדעי החברה, מדבר יהודה, מורה דרך, מודיעין-מכבים-רעות, אמפורה, אמפיתיאטרון, ארמית, ארץ יהודה, ארכאולוגיה, אתרוג, אבן גיר, אברהם נגב, אגף העתיקות והמוזיאונים, אדום (עם), אונומסטיקון, אוניברסיטת חיפה, אוסטרקון, אוסביוס מקיסריה, אוקספורד, אכסדרה, איליה קפיטולינה, נקרופוליס, נח"ל מוצנח, נבטים, ספטימיוס סוורוס, עמוס הדס, ערד, עין גדי (שמורה), פרס א.מ.ת, פרופסור, פלשתינה (א"י), פגניות, פועל בניין, פולין, פיניקים, ציונות, קנה מצוי, ..., קסיוס דיו, קשת וילסון, קתדרה (כתב עת), קולומבריום, רעידת אדמה, רשות העתיקות, רשות הגנים הלאומיים, רוסיה, רימון (אתר מקראי), שמואל ספראי, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפלת יהודה, תקופת הברזל, תשע"ט, תל, תל אביב-יפו, תל נגילה, תל חצור, תבליט, תיכון חדש, לבנט, להב (קיבוץ), לולב, ט' באדר ב', חרס, חלוציות, חורבן בית שני, באר שבע, בל תשחית, בועז זיסו, בור מים, בית מרחץ, בית אומיה, בית בד, בית גוברין (עיר קדומה), בית גוברין - מרשה, בית כנסת, גן לאומי, גלוסקמה, גבעתיים, דוקטורט, דוד אלון, דיני טומאה וטהרה, המאה ה-2, המאה ה-20, המאה ה-21, המאה ה-3, המאה השמינית, המאה השנייה, המאה השלישית, המאה השביעית, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, המובלעת הסורית, האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, העת העתיקה, העולם הבא, העיר העתיקה, הצבא הרומי, הר חברון, הר הבית, השומר הצעיר, התקופה הפרסית, התקופה הצלבנית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הבית הראשון, הבית השני, הדרכים הרומיות בארץ ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ירדן, ירושלים, ישראל, יד יצחק בן-צבי, ידיעת הארץ, יהודה (חבל ארץ), יוסי לנגוצקי, יוונית, 15 במרץ, 1940, 1967, 200, 2019, 26 בפברואר, 320. להרחיב מדד (88 יותר) »

ממשית

פסיפס ברצפת כנסייה מהמאה ה-5 בממשית הארמון אגני הטבילה בכנסיית הקדושים והמעונים הסכר הסוכר את נחל ממשית מדרום לעיר נחל ממשית ממזרח לעיר ממְשית הייתה עיר נבטית ששמשה תחנת מעבר ועיר חקלאות על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וממשית · ראה עוד »

מנהל חשבונות

מנהל חשבונות (בראשי תיבות: מנה"ח או מנח"ש), אחראי על רישום האירועים החשבונאיים בארגון.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומנהל חשבונות · ראה עוד »

מסע אחר

מסע אחר הוא מגזין ישראלי העוסק בטיולים, תיירות, תרבות, גאוגרפיה והיסטוריה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומסע אחר · ראה עוד »

מערות קבורה

#הפניה מערת קבורה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומערות קבורה · ראה עוד »

מערכות המסתור של בר כוכבא

מערכות המסתור של בר כוכבא הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, שמצויים בשפלת יהודה ובגליל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומערכות המסתור של בר כוכבא · ראה עוד »

מרשה

תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומרשה · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מתקן שעשועים

מתקני שעשועים בפארק שעשועים במלבורן רכבת הרים בגרמניה מתקן שעשועים בגן שעשועים מתקן שעשועים הוא מתקן המצוי ביריד, פארק שעשועים או גן שעשועים המיועד לגרום הנאה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומתקן שעשועים · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מבצר צלבני

#הפניה מבצרים צלבניים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומבצר צלבני · ראה עוד »

מגדים

ילדים במושב מגדים, 1969 תצלום אוויר של שכונת ההרחבה במושב מגדים מְגָדִים הוא מושב עובדים במישור החוף הצפוני, מצפון לעתלית, בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומגדים · ראה עוד »

מדעי החברה

מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומדעי החברה · ראה עוד »

מדבר יהודה

טקסט.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומדבר יהודה · ראה עוד »

מורה דרך

מורה דרך בפטרה מורת דרך ישראלית בהר הרצל מורה דרך הוא אדם שעוסק בהדרכה של מטיילים ותיירים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומורה דרך · ראה עוד »

מודיעין-מכבים-רעות

מזרקה בכניסה למודיעין, ברחוב חשמונאים תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ומודיעין-מכבים-רעות · ראה עוד »

אמפורה

משתה, האישה מחזיקה בידה אמפורה האַמְפוֹרָה (ברבים אַמְפוֹרֵי, Amphoræ. שמה בעברית על פי הצעת האקדמיה ללשון העברית: קנקן, מקור יווני: ἀμφιφορεύς אמפיפוריאוס - דו-צידי נישא) היא כלי חרס בעל צורה וגודל תקניים לאחסון והובלה, עם שתי ידיות ותחתית מחודדת או מעוגלת, שנפוץ ביוון העתיקה ובארצות שהושפעו ממנה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואמפורה · ראה עוד »

אמפיתיאטרון

האמפיתיאטרון הרומי בארל, כיום בצרפת אמפיתיאטרון (מכונה בעברית גם "אמפי") הוא מבנה גדול ופתוח המשמש להצגות, מופעים, תחרויות ספורט וכדומה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואמפיתיאטרון · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וארמית · ראה עוד »

ארץ יהודה

#הפניה יהודה (חבל ארץ).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וארץ יהודה · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וארכאולוגיה · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואתרוג · ראה עוד »

אבן גיר

אבן גיר ובתוכה גבישי קלציט, בגדר אבן בירושלים אבן גיר היא סלע משקע המורכבת מהמינרל קלציט (סידן פחמתי).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואבן גיר · ראה עוד »

אברהם נגב

אברהם נגב (1923 – 2004) היה ארכאולוג ישראלי, מומחה בנושא ההתיישבות במדבר והנבטים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואברהם נגב · ראה עוד »

אגף העתיקות והמוזיאונים

#הפניה רשות העתיקות.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואגף העתיקות והמוזיאונים · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואדום (עם) · ראה עוד »

אונומסטיקון

אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואונומסטיקון · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

אוסטרקון

אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואוסטרקון · ראה עוד »

אוסביוס מקיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »

אוקספורד

שלט ההרלדי של אוקספורד, בו חקוק המוטו:ש '''Fortis est veritas''' (לטינית: חזקה היא האמת) מפת אוקספורד משנת 1605 אוקספורד (באנגלית: Oxford,; בלטינית: Oxonia, - iensis) היא עיר באוקספורדשייר שבאנגליה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואוקספורד · ראה עוד »

אכסדרה

קטע מהאכסדרה הגדולה בתדמור אכסדרה באוסטנדה, בלגיה אכסדרה בבית המשפט העליון, ירושלים אַכְסַדְרָה (מכונה בעברית גם "סְטָיו" או בלועזית: "קוֹלוֹנָדָה") היא שדרת עמודים מקורה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואכסדרה · ראה עוד »

איליה קפיטולינה

תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »

נקרופוליס

הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי".

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ונקרופוליס · ראה עוד »

נח"ל מוצנח

#הפניה חטיבת הצנחנים#גדוד 101 (פתן).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ונח"ל מוצנח · ראה עוד »

נבטים

מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ונבטים · ראה עוד »

ספטימיוס סוורוס

לוּקְיוּס סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס (לטינית: Lucius Septimius Severus; 11 באפריל 145 – 4 בפברואר 211) היה קיסר רומא מ-9 באפריל 193 ועד מותו ב-211.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וספטימיוס סוורוס · ראה עוד »

עמוס הדס

עמוס הדס (23 בנובמבר 1935 – 10 באוגוסט 2022) היה חוקר קרקע ומים במינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני ופרופסור בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, עיתונאי יין שעסק בארכאולוגיה של הגפן והיין בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ועמוס הדס · ראה עוד »

ערד

עֲרָד היא עיר במחוז הדרום בישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וערד · ראה עוד »

עין גדי (שמורה)

תרשים שמורת עין גדי תצפית ממפל החלון שבקניון היבש לעבר ים המלח נחל ערוגות שְִׁמוּרַת עֵין גֶּדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ועין גדי (שמורה) · ראה עוד »

פרס א.מ.ת

#הפניה פרס א.מ.ת.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ופרס א.מ.ת · ראה עוד »

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ופרופסור · ראה עוד »

פלשתינה (א"י)

#הפניההמנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ופגניות · ראה עוד »

פועל בניין

#הפניה בנאי (מקצוע).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ופועל בניין · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ופולין · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ופיניקים · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וציונות · ראה עוד »

קנה מצוי

קנה מצוי (שם מדעי: Phragmites australis), הוא מין של צמח רב-שנתי ממשפחת הדגניים שגובהו 3–5 מטר מהסוג קנה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וקנה מצוי · ראה עוד »

קסיוס דיו

#הפניה דיו קסיוס.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וקסיוס דיו · ראה עוד »

קשת וילסון

קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וקשת וילסון · ראה עוד »

קתדרה (כתב עת)

קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »

קולומבריום

קיר מבנה קולומבריום שנמצא בחורבת מלח בצפון אור עקיבא קולומבריום בחורבת מדרס מערת קולומבריום בגן הלאומי בית גוברין - מראשה קולומבריום בחלקה התחתון של מערת פעמון במערות לוזית קוֹלוּמְבַּרְיוּם (ברבים קוֹלוּמְבַּרְיָה, על פי האקדמיה ללשון העברית קֶבֶר שׁוֹבָכִים) הוא כינוי למתקנים חצובים בסלע מהתקופה העתיקה ובהם גומחות רבות חצובות בקיר זו לצד זו וזו מעל זו.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וקולומבריום · ראה עוד »

רעידת אדמה

לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ורעידת אדמה · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ורשות העתיקות · ראה עוד »

רשות הגנים הלאומיים

#הפניה רשות הטבע והגנים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ורשות הגנים הלאומיים · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ורוסיה · ראה עוד »

רימון (אתר מקראי)

רימון הוא אתר מקראי בצפון הנגב, בנחלת שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ורימון (אתר מקראי) · ראה עוד »

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ושמואל ספראי · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפלת יהודה

שְׁפֵלָת יהודה (או בקיצור: הַשְּׁפֵלָה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ושפלת יהודה · ראה עוד »

תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ותקופת הברזל · ראה עוד »

תשע"ט

#הפניה ה'תשע"ט.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ותשע"ט · ראה עוד »

תל

בקצה התמונה נראה תל בית שאן. תֵּל (ברבים: תִּלִּים) הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישובים באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל שכבה נבנתה מעל חורבותיו של יישוב הקודם.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ותל · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל נגילה

עץ האשל בפסגת תל נגילה תל נָגִילָה הוא תל עתיק על גבעה בגדה המערבית של נחל שקמה בחלקו התיכון, בין כביש 40 וקיבוץ רוחמה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ותל נגילה · ראה עוד »

תל חצור

תל חצור מקדש כנעני בתל חצור ארמון המלך המשוחזר מן התקופה הכנענית טקסט.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ותל חצור · ראה עוד »

תבליט

שער הניצחון בפריז תבליט מצרי תבליט הוא פסל שאינו חופשי בחלל אלא צמוד למשטח.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ותבליט · ראה עוד »

תיכון חדש

תיכון חדש על שם יצחק רבין הוא בית ספר תיכון בתל אביב הממוקם בדרך נמיר 81.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ותיכון חדש · ראה עוד »

לבנט

קו חיצוני.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ולבנט · ראה עוד »

להב (קיבוץ)

לַהַב הוא קיבוץ בצפון הנגב, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע ובקרבת היישוב להבים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ולהב (קיבוץ) · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ולולב · ראה עוד »

ט' באדר ב'

#הפניה ט' באדר.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וט' באדר ב' · ראה עוד »

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וחרס · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וחלוציות · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וחורבן בית שני · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובאר שבע · ראה עוד »

בל תשחית

בל תשחית הוא איסור בתורה על השחתת דבר שבני אדם יכולים ליהנות ממנו.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובל תשחית · ראה עוד »

בועז זיסו

בועז זיסו (נולד ב- 29 באפריל 1966) הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה הקלאסית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 2004.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובועז זיסו · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובור מים · ראה עוד »

בית מרחץ

בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובית מרחץ · ראה עוד »

בית אומיה

המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובית אומיה · ראה עוד »

בית בד

שחזור מתקני כבישה (לחיצה) בבית בד במרשה בית בד הוא מפעל לעצירת (הפקת) שמן זית.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובית בד · ראה עוד »

בית גוברין (עיר קדומה)

בית גוברין היא עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובית גוברין (עיר קדומה) · ראה עוד »

בית גוברין - מרשה

בתי מגורים וחנויות בעיר מרשה מהמאות 2-3 לפנה"ס. מתחת לבתים נמצאו מערכות של בורות מים, מחסנים ובתי מלאכה מערת פעמון בבית גוברין בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיה של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובית גוברין - מרשה · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ובית כנסת · ראה עוד »

גן לאומי

#הפניה פארק לאומי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וגן לאומי · ראה עוד »

גלוסקמה

גלוסקמה בעלת מכסה גמלוני מהר הצופים בירושלים מתוארכת למאה הראשונה - שנייה לספירה מאבן גיר קשה. על הגלוסקמה נמצאת הכתובת: '''יהוסף בן חנניה הסופר''' אוסף החוג לארכאולוגיה אוניברסיטת חיפה כלקוליתיות מוצגות במוזיאון ארץ ישראל אוסף גלוסקמאות במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה גלוסקמה (ביוונית: γλωσσόκομος - גְּלוֹסּוֹקוֹמוֹס - קופסה או תיק) היא תיבה קטנה שמשמשת לקבורה משנית, ומטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של שיירי שלד האדם לאחר שהבשר כלה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וגלוסקמה · ראה עוד »

גבעתיים

הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים‎ היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וגבעתיים · ראה עוד »

דוקטורט

#הפניהדוקטור.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ודוקטורט · ראה עוד »

דוד אלון

דוד אלון (14 במאי 1926 – 2 בינואר 2000) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ודוד אלון · ראה עוד »

דיני טומאה וטהרה

#הפניה טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ודיני טומאה וטהרה · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמאה ה-21 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה השמינית

#הפניההמאה ה-8.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמאה השמינית · ראה עוד »

המאה השנייה

#הפניההמאה ה-2.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמאה השנייה · ראה עוד »

המאה השלישית

#הפניההמאה ה-3.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמאה השלישית · ראה עוד »

המאה השביעית

#הפניההמאה ה-7.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמאה השביעית · ראה עוד »

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ע"ש מרטין (זוס) היא מחלקה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

המובלעת הסורית

מפת המובלעת הסורית המובלעת הסורית היא שטח שכבש צה"ל מידי סוריה במלחמת יום הכיפורים והחזיק בו עד למימוש הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, כשמונה חודשים לאחר תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והמובלעת הסורית · ראה עוד »

האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל

#הפניההסקר הארכאולוגי של ישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והאגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והעת העתיקה · ראה עוד »

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והעולם הבא · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והעיר העתיקה · ראה עוד »

הצבא הרומי

לגיונרים בחימוש מלא (שיחזור) לגיונרים בהיפודרום בג'רש, ירדן (שיחזור) קסדת חייל רומאי, כפי שמוצגת במוזיאון ישראל הצבא הרומי (בלטינית: Exercitus Romanus) כלל את הכוחות המזוינים של רומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והצבא הרומי · ראה עוד »

הר חברון

סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והר חברון · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והר הבית · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והשומר הצעיר · ראה עוד »

התקופה הפרסית

#הפניה התקופה הפרסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והתקופה הפרסית · ראה עוד »

התקופה הצלבנית בארץ ישראל

#הפניהממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והתקופה הצלבנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »

הבית הראשון

#הפניה בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והבית הראשון · ראה עוד »

הבית השני

#הפניה בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והבית השני · ראה עוד »

הדרכים הרומיות בארץ ישראל

כביש רומי בעמק האלה ("דרך הקיסר") בתקופת השלטון הרומאית בארץ ישראל נסללו בארץ דרכים רבות, ששרידיהן קיימים עד היום.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והדרכים הרומיות בארץ ישראל · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וישראל · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

ידיעת הארץ

#הפניה לימודי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר וידיעת הארץ · ראה עוד »

יהודה (חבל ארץ)

נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »

יוסי לנגוצקי

יוסף (יוסי) לַנגוֹצקי (נולד ב-24 בינואר 1934) הוא גאולוג ישראלי, יוזם קידוחי הגז בים התיכון של שדות "תמר" ו"דלית".

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ויוסי לנגוצקי · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ויוונית · ראה עוד »

15 במרץ

15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ו15 במרץ · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ו1940 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ו1967 · ראה עוד »

200

חצי הכדור המזרחי בשנת 200.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ו200 · ראה עוד »

2019

עולה באש.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ו2019 · ראה עוד »

26 בפברואר

26 בפברואר הוא היום ה-57 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ו26 בפברואר · ראה עוד »

320

מדליה של קונסטנטינוס - קיסר האימפריה הרומית המערבית ומי שעתיד להפוך את הנצרות לדת הרשמית באימפריה.

חָדָשׁ!!: עמוס קלונר ו320 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עמוס_קלונר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »