גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
66 יחסים: ממלוכים, ממלכת הכוזרים, מונגולים, מוסלמים, אנגלית, אסלאם סוני, אסלאם שיעי, אסיה, אסיה הקטנה, אל-מעתצם, אלטאי (רפובליקה), אזרים, אבן אל-אתיר, אדם, אוזבקים, אויגורים, איראן, נצרות אורתודוקסית מזרחית, סלג'וקים, סיביר, עם, עיראק, פצ'נגים, צ'ובשים, צפון סין, קאבארים, קפריסין, קראי מזרח אירופה, קזחסטן, קזחית, קומנים, קומיקים, קווקז, קירגיזסטן, קיזילבאשלר, שפה, שפות טורקיות, שיונגנו, תראקיה, טנגריזם, טטרים, טורקמנים, טורקמנים בעיראק, טורקים (עם), טורקית, טובה (רפובליקה), ח'ליפה, חצי האי קרים, בשקיריה, בולגרים (עם טורקי), ..., בודהיזם, בית עבאס, גגאוזים, דת, המאה ה-7, המאה ה-8 לפנה"ס, האימפריה המוסלמית, הערבה האירואסייתית, השושלת הקרא-ח'אנית, הונים, היסטוריה של טורקמניסטן, יקוטיה, יהדות קראית, 833, 842, 985. להרחיב מדד (16 יותר) »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וממלוכים · ראה עוד »
ממלכת הכוזרים
שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וממלכת הכוזרים · ראה עוד »
מונגולים
המונגולים הם ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ומונגולים · ראה עוד »
מוסלמים
גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ומוסלמים · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואנגלית · ראה עוד »
אסלאם סוני
האסלאם הסוני הוא הזרם המרכזי באסלאם. מקור השם 'סונים' (בערבית: "أهل السنة والجماعة"; תעתיק מדויק: אהל א (ל)סֻנה ואלג'מאעה, ובקיצור: أهل السنة – אהל א (ל)סֻנה) לקוח מהמילה הערבית "סונה" ("سنة") שפירושו נוהג, דרך חיים.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואסלאם סוני · ראה עוד »
אסלאם שיעי
אסלאם שיעי (בערבית: شيعة; תעתיק מדויק: שיעה) הוא הזרם השני בגודלו באסלאם, המונה כ-15% מהמוסלמים בעולם (הזרם הגדול, הסונה, מונה כ-80% מהמוסלמים).
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואסלאם שיעי · ראה עוד »
אסיה
אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואסיה · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואסיה הקטנה · ראה עוד »
אל-מעתצם
אל-מעתצם באללה (מילולית: המחפש מחסה באל), אבו אסחאק מחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: المعتصمبالله, ابو اسحاق محمد بن هارون الرشيد) נולד בשנת 794 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בין השנים 833 ו-842.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואל-מעתצם · ראה עוד »
אלטאי (רפובליקה)
רפובליקת אלטאי (ברוסית: Республика Алтай, באלטאי: Алтай Республика) היא רפובליקה בפדרציה הרוסית, בדרום סיביר, בגבול עם סין, מונגוליה וקזחסטן.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואלטאי (רפובליקה) · ראה עוד »
אזרים
האזרים, או האזרבייג'נים (באזרית: Azərilər), הם עם (קבוצה אתנית) ולאום החי בעיקר בצפון איראן ובאזרבייג'ן של ימינו ודוברים את השפה האזרית, שהיא ממשפחת השפות הטורקיות.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואזרים · ראה עוד »
אבן אל-אתיר
#הפניה אבן אל-את'יר.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואבן אל-אתיר · ראה עוד »
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואדם · ראה עוד »
אוזבקים
אוזבקי מבוכרה, איור משנת 1843 אוזבקים (באוזבקית: ўзбеклар / oʻzbeklar / اوزبکلر) הם עם וקבוצה אתנית ממוצא טורקי השוכן במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואוזבקים · ראה עוד »
אויגורים
אויגורים ממחוז טורפן, דרום-מערב שינג'יאנג האוּיְגוּרִים (באויגורית: ئۇيغۇر, הגייה:, בסינית: 维吾尔) הם עם טורקי ממרכז אסיה, הנאמד בכ-10 מיליון נפשות.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואויגורים · ראה עוד »
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ואיראן · ראה עוד »
נצרות אורתודוקסית מזרחית
#הפניה נצרות אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ונצרות אורתודוקסית מזרחית · ראה עוד »
סלג'וקים
#הפניה השושלת הסלג'וקית.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וסלג'וקים · ראה עוד »
סיביר
סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וסיביר · ראה עוד »
עם
קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כבני קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים (לרוב לפחות רובם), כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים ו/או אזור גאוגרפי ולעיתים ישנם אנשים שיכלילו גם גזע בעוד שישנם אנשים שאפילו יגדירו גזע כמילה נרדפת לאתניות.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ועם · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ועיראק · ראה עוד »
פצ'נגים
פֶּצֶ'נֶגִים (ׁביוונית.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ופצ'נגים · ראה עוד »
צ'ובשים
250px הצ'ובשים (בצ'ובשית ביחיד: צ'בש чǎваш, ברבים: צ'בשסם чǎвашсем; ברוסית ברבים - чуваши) הם בני עם טורקי הדובר צ'ובשית, והמהווה את האוכלוסייה הגרעינית של הרפובליקה הצ'ובשית שהיא חלק מהפדרציה הרוסית.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וצ'ובשים · ראה עוד »
צפון סין
צפון סין (בסינית: 华北), או הואביי הוא אזור גאוגרפי בסין, המורכב מהמחוזות בייג'ינג, טיינג'ין, חביי, שאנשי, ומונגוליה הפנימית.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וצפון סין · ראה עוד »
קאבארים
קַאבַּארִים (או קַאבַארִים) (ביוונית העתיקה: Kάβαροι; בלטינית: Covares; בהונגרית: Kabarok, Kavarok) הם שבטים (או קלאנים) כוזריים שהצטרפו במאה ה-9 למדיארים (Hét-Magyar - שבעת (השבטים) ההונגרים).
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקאבארים · ראה עוד »
קפריסין
הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקפריסין · ראה עוד »
קראי מזרח אירופה
בית תפילה של הקראילאר בליטא קראים (קראילאר) הוא השם המקובל בקרב צאצאי היהודים הקראים במזרח אירופה לכינוי ללאומיותם.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקראי מזרח אירופה · ראה עוד »
קזחסטן
בניין הפרלמנט באסטנה מסגד חזרט סולטאן בזמן בנייתו בעיר אסטנה הקתדרלה האורתודוקסית נוצרית באוסקמן תזמורת בלבוש מסורתי לחג הנורוז הנחגג במדינה חוף אגם ג'סיביי בצפון המדינה דרכון קזחי רפובליקת קזחסטן (בקזחית: Қазақстан Республикасы; ברוסית: Республика Казахстан) היא מדינה השוכנת בחלקה המרכזי של יבשת אסיה, חלקה הקטן ביבשת אירופה והיא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת השטח והמדינה הגדולה ביותר ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקזחסטן · ראה עוד »
קזחית
קזחית היא שפה טורקית, השפה הרשמית של קזחסטן וכ-18.5 מיליון תושביה רואים בה שפת אם.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקזחית · ראה עוד »
קומנים
אזור בשליטת הקומנים במאה ה-13 איור המציג קומנים הקומנים (בהונגרית: kun, בטורקית: kuman, ברוסית: Половцы) היו עם אסיאתי טורקי, מקבוצת הקיפצ'ק.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקומנים · ראה עוד »
קומיקים
דגל העם הקומיקי הקומיקים (בקומיקית: къумукълар, "קומוקלאר"; ברוסית: кумыки, "קומיקי") הם עם טורקי החי במישור הקומיקי בצפון דאגסטן (צפון קווקז), באזור נהר טרק, ועל חוף הים הכספי.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקומיקים · ראה עוד »
קווקז
מפה פיזית-מדינית של הקווקז הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה).
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקווקז · ראה עוד »
קירגיזסטן
הרפובליקה הקירגיזית (בקירגיזית: Кыргыз Республикасы, ברוסית: Кыргызская Республика) היא מדינה הררית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקירגיזסטן · ראה עוד »
קיזילבאשלר
#הפניה קיזילבאש.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וקיזילבאשלר · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ושפה · ראה עוד »
שפות טורקיות
קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר בטורקיה ובמרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ושפות טורקיות · ראה עוד »
שיונגנו
שְׂיוֹנְגנוּ (סינית: 匈奴, פיניין: Xiōngnú, וייד-ג'יילס: Hsiung-nu) הוא המונח הסיני לקונפדרציה של שבטים נוודים שמקורם אינו ידוע, שבין המאה השלישית לפנה"ס למאה הרביעית שלטו על חלקים גדולים ממרכז אסיה תחת שליט מרכזי המכונה "שאנְיוּ".
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ושיונגנו · ראה עוד »
תראקיה
חלוקת תראקיה בהווה בין טורקיה, יוון ובולגריה תְרָאקְיָה (בטורקית: Trakya, נהגה תֶרַאקיה; בבולגרית: Тракия; ביוונית: Θράκη) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני בדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ותראקיה · ראה עוד »
טנגריזם
סמל הטנגריזם; הסהר טנגריזם (טורקית עתיקה: Täŋri) היא דת שאמנית עתיקה ממרכז, מזרח, צפון אסיה ובעבר אף מזרח ודרום אירופה, המבוססת על אל השמיים '''טנגרי''' אב-השמיים, שהוא האל הראשי, הבורא.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וטנגריזם · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וטטרים · ראה עוד »
טורקמנים
טוּרְקְמֶנִים הוא הכינוי הניתן לשבטי נוודים שהתאסלמו וחדרו לתוך העולם המוסלמי.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וטורקמנים · ראה עוד »
טורקמנים בעיראק
דגל הטורקמנים של עיראק הטורקמנים בעיראק הם הקבוצה האתנית השלישית בגודלה בעיראק אחרי הערבים והכורדים.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וטורקמנים בעיראק · ראה עוד »
טורקים (עם)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וטורקים (עם) · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וטורקית · ראה עוד »
טובה (רפובליקה)
רפובליקת טוּבָה או טִיבָה (ברוסית: Республика Тыва (Тува); בטובאנית: Тыва Республика) היא אחת מהרפובליקות המרכיבות את הפדרציה הרוסית.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וטובה (רפובליקה) · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וח'ליפה · ראה עוד »
חצי האי קרים
חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וחצי האי קרים · ראה עוד »
בשקיריה
#הפניה בשקורטוסטן.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ובשקיריה · ראה עוד »
בולגרים (עם טורקי)
#הפניה בולגרים (שבטים טורקים).
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ובולגרים (עם טורקי) · ראה עוד »
בודהיזם
פסלים בודהיסטים באתר בודהה טיאן טאן, הונג קונג בודהיזם היא דת דהרמית ו"דהרמה" (בסנסקריט) שמשמעותה "הדרך" או חוקי הטבע ("תורת הבודהה") המושתתים על הדרכותיו של גאוטמה בודהה, שחי ולימד בהודו במאה החמישית או השישית לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ובודהיזם · ראה עוד »
בית עבאס
הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ובית עבאס · ראה עוד »
גגאוזים
הגגאוזים (בגגאוזית: Gagauz וברבים – Gagauzlar, בטורקית: Gagavuz, ברבים – Gagavuzlar, ברומנית: ביחיד găgăuz, ברבים găgăuzi, ברוסית: гагаузы, באוקראינית: Гагаузи) הם עם טורקי.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים וגגאוזים · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ודת · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים והמאה ה-7 · ראה עוד »
המאה ה-8 לפנה"ס
המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »
האימפריה המוסלמית
התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »
הערבה האירואסייתית
מפה של הערבה האירואסייתית נוף הערבה במונגוליה בזייר עם עיט בקירגיזסטן הסאיגה היא אחת החיות המצויות כמעט רק בערבה והיא כמעט שנכחדה מהעולם עקב ציד יתר. הערבה האירואסייתית (מכונה גם, בעקבות המילה הרוסית степь), היא שם כולל לרצף של מישורים ורמות המשתרע בין הרי החינגן הגדולים (Greater Khingan) בגבול מונגוליה-מנצ'וריה במזרח, לבין חצי האי קרים במערב.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים והערבה האירואסייתית · ראה עוד »
השושלת הקרא-ח'אנית
הממלכה הקרא-ח'אנית הייתה חאנות טורקית שששלטה בחלקים ממרכז אסיה מהמאה ה-9 עד המאה ה-13 המוקדמת.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים והשושלת הקרא-ח'אנית · ראה עוד »
הונים
ההונים עולים על רומא. ציור רומנטי מהמאה ה-19 מפת נדידת העמים הגדולה אל תוך האימפריה הרומית תחומי השליטה של ממלכת ההונים ההוּנים היו קונפדרציה של שבטי נוודים, שהתקיימה החל מהמאה הראשונה לספירה ועד המאה השביעית.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים והונים · ראה עוד »
היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של טורקמניסטן עוד בתקופה הקדומה, חנו צבאות האימפריות השונות בשטחה של טורקמניסטן בדרכם לאזורים משגשגים יותר.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים והיסטוריה של טורקמניסטן · ראה עוד »
יקוטיה
#הפניה רפובליקת סאחה-יקוטיה.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ויקוטיה · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ויהדות קראית · ראה עוד »
833
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ו833 · ראה עוד »
842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ו842 · ראה עוד »
985
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עמים טורקיים ו985 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עמים_טורקיים
