תִקשׁוֹרֶת

645 יחסים: Allgemeine Zeitung des Judentums, ממלכת פרוסיה, ממלכת הונגריה, מאיר פוזנר, מאיר דן פלוצקי, מאיר וונדר, מנחם מנדל מקוצק, מנוחת צהריים, מניין, מסורת הש"ס, מסכת עירובין, מעילה, מצרים העתיקה, מצבה, מקובל, מקיצי נרדמים, מרק, מרקוס יסטרוב, מרקיש-פרידלנד, מרדכי עובדיהו, מרדכי ליפסון, מרדכי ברויאר (היסטוריון), מרדכי יוסף ליינר, מריאנסקה לאזנייה, משנה, משפט עברי, משפחת סופר, משחק מילים, משגיח, משה, משה אוירבך, משה סופר, משה זקס, משה ברודא, משולם איגרא, מתמטיקאי, מלחמת ששת הימים, מלחמת העולם השנייה, מטרסדורף, מטיף, מזריץ', מבשרי הציונות, מגן אברהם, מהר"ם שיק, מהדורה מוערת, מוסקבה, מוסלמים, מוסד הרב קוק, מוראביה, מורה הוראה, ..., מוריץ לצרוס, מוריה (כתב עת), מודל לחיקוי, מוהל, מינסק, מיקרופילם, מירוסלאבייץ, מילונאות, א' בחשוון, אמן (אמנות), אמנציפציה ליהודים, אמרת כנף, אמוראים, אנציקלופדיה יודאיקה, אנגרמה, אפולוגטיקה, ארמית, ארץ ישראל, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ארבע כוסות, ארוחת צהריים, ארוחת בוקר, אריק וולהיים, אשקלון, אתרוג, אלעזר לעוו, אלתר דרויאנוב, אלטונה, אלחנן וסרמן, אליעזר גורדון, אליעזר יהודה ולדנברג, אליהו שפירא, אליהו גוטמכר, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אחרונים, אב"ד, אברהם מאיר הברמן, אברהם מרדכי אלתר, אברהם מטשכנוב, אברהם אליהו קפלן, אברהם אבן עזרא, אברהם טיקטין, אברהם חיים פריימן, אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג), אברהם ברודא, אברהם דב בער פלאם, אברהם ישעיהו קרליץ, אגדה (יהדות), אדמו"ר, אהרן סורסקי, אהרן צבי לנדא, אהל תורה, אוניברסיטת לייפציג, אוסטריה, איטליה, איזביצה קויאווסקה, איגרת הרמב"ן, אייזנשטאדט, אייזנשטט, נ"ך, נ"מ גלבר, נפתלי צבי יהודה ברלין, נצר סרני, נתן גשטטנר, נתיבות המשפט, נדבן, נדבנות, נדוניה, נוטריון, נכס צאן ברזל, נישואין, ניחום אבלים, נידה, נייר, סאטו מארה, סנקט פטרבורג, סנדק (יהדות), ספקא דאורייתא לחומרא, ספר תורה, ספר התניא, ספר הבדיחה והחידוד, ספרן, ספרות תורנית, ספרות ילדים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדילקוב, סופר, סוגיה, סוכר, סכין שחיטה, סיני (כתב עת), סיוון, עמותה, עמוד שער, עם הספר (הוצאת ספרים), ענוה, עסקן, עקיבא איגר (הראשון), עקיבא ברוך פוזנר, עקיבא ישראל ורטהיימר, ערב רב, עשרת ימי תשובה, עת לעשות לה' הפרו תורתך, עלייה לארץ ישראל, עלייה לתורה, עברית, עיפרון, עיתונאי, עיתונות יהודית היסטורית, עיזבון, עידן הנאורות, פסח, פסיכולוג, פראג, פרנקפורט, פרשנות הפשט למקרא, פרוסיה, פרוסיה המערבית, פרישות (יהדות), פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, פוסק, פולמוס, פולין, פולין גדול, פוליטיקה של ישראל, פוזנן, פוזנא, פינסק, פילוסוף, פיטסבורג, פיוטרקוב, צמח צדק, צבי פסח פרנק, צבי הירש מזמושץ', צבי הירש קלישר, צבי הירש חיות, צבי הירש הלר, צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, צדיק, צוואה, צילץ, ציון (כתב עת), צייר, קמחא דפסחא, קאליש, קפה, קצות החושן, קרלובי וארי, קטמון, קדושה (יהדות), קוצו של יוד, קורבן, קושיה, קובנה, קובץ בית אהרן וישראל, ר"מ, ר. פרידמן, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, ראביץ', ראובן גרוזובסקי, ראוויטש, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפאל פטאי, רשב"א, רב, רוסיה, רווק, ריב ההיכל, ש"ס וילנא, שמרנים, שמחה עלברג, שמואל אליהו טאוב, שמואל אהרן שזורי, שמואל שאטין כ"ץ, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל זנוויל קלפפיש, שארושפטק, שאלות ותשובות, שאול פנחס רבינוביץ, שנות ה-80 של המאה ה-20, שניידמיל, שער המלך, שצ'צ'ין, שקיעת החמה, שתדלנות, שלמה איגר, שלמה פלסנר (רב), שלמה לוריא, שלמה זלמן ליפשיץ, שלמה היימן, שלזוויג-הולשטיין, שלזיה, שלום אולמן, שליח (הלכה), שטר תנאים, שטרסבורג, שחמטאי, שחוטי חוץ, שחיתות, שחיטה (מצווה), שבע קהילות, שבעה נקיים, שבת הגדול, שבט (חודש), שבטי ישראל, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שוחט, שיש, שיטת הפלפול, שידוך, שיירת הדסה, תנ"ך, תנאים, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפוח אדמה, תפיסה, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילין, תק"ן, תק"נ, תקמ"א, תקמ"ז, תקמ"ה, תקנ"ז, תקנ"ה, תקנ"ו, תקס"א, תקס"ז, תקס"ב, תקס"ה, תקס"ו, תקע"א, תקע"ז, תקע"ח, תקע"ב, תקע"ג, תקע"ד, תקע"ה, תקפ"א, תקפ"ז, תקפ"ב, תקפ"ד, תקפ"ה, תקצ"א, תקצ"ז, תקצ"ח, תקצ"ב, תקצ"ג, תקל"ג, תקכ"ב, תר"ל, תר"ט, תר"ה, תרמ"ז, תרנ"ח, תרס"ה, תרע"ב, תרצ"ז, תרצ"ד, תרל"ה, תרל"ו, תרכ"א, תרכ"ח, תרכ"ה, תרי"ב, תש"ן, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשל"ט, תשכ"ז, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תומאס ג'פרסון, תורה שבעל-פה, תיקון המידות, לנצ'יץ, לפ"ק, לשון נופל על לשון, לונדון, לולב, לובלין, לובביץ', לימודי קודש, ליסא, ליפניק על הבצ'ווה, ליטא, לייבלה איגר, ט' בחשוון, טאלר, טובת הנאה, זאב יעבץ, זצוק"ל, זכות אבות, זכויות יוצרים, זיכרון, ח' בכסלו, חנה עמית, חנוך לוין, חסידות מודז'יץ, חסידות ערלוי, חסידות פשדבורז', חסידות לובלין, חסידות חב"ד, חסידות גור, חצות, חתם סופר, חלון הזדמנויות, חטא העגל, חז"ל, חזון איש, חופה, חופה וקידושין, חורף, חובות הלבבות, חודש כסלו, חילון, חידוש עבודת הקורבנות, חיים מוולוז'ין, חיים אוירבך, חיים נחמן ביאליק, חיים קרלינסקי, חיים ברלין, חיים דוב שעוועל, חיים הלוי סולובייצ'יק, בני ברק, בנימין רבינוביץ', בנימין וולף איגר, ברנוביץ', ברסט ליטובסק, ברלין, ברטיסלאבה, ברוך תאומים-פרנקל, ברוך בר ליבוביץ, ברוך יצחק ליפשיץ, ברומברג, ברוקלין, ברודי, ברכת שמואל, ברית מילה, בלארוס, בז'ז'ני, בבא מציעא, בוררות, בורגנלנד, בודפשט, בין מלחמות העולם, בין השמשות (יהדות), ביאליסטוק, ביקור חולים, בישוף, בית מגורים, בית מדרש, בית אבות, בית שמש, בית חולים, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית התפוצות, בית הבסבורג, בית כנסת, ביבליוגרפיה, ביוגרפיה, גמרא, גאונות, גרמני, גרמנית, גרמניה, גרמניה הנאצית, גרשם שלום, גלוגא, גליציה, גביר, גדנסק, גדול הדור, גופן, גישור, דניאל פרוסטיץ, דפוס ראם, דרשן, דרזדן, דרישת ציון, דלקת ריאות, דב בריש וידנפלד, דובנו, דובער שניאורי, דוד פרידמן (פינסק-קרלין), דוד רפפורט, דוד טבל בן נתן נטע מליסא, דיני נאמנות, דירקטוריון, דיהרנפורט, דיו, דיוקן, דיינות, ה'תק"ע, ה'תקצ"ח, ה'תקצ"ב, ה'תקכ"ב, ה'תרצ"ו, המאה ה-19, המאה ה-20, המעין (כתב עת), המעיין (כתב עת), המבורג, המוזיאון היהודי בפראג, המוזיאון היהודי בברלין, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, האנציקלופדיה העברית, הארץ, האימפריה הרומית הקדושה, הספרייה הלאומית, הספד, העשור הראשון של המאה ה-21, העתק (הכפלה), הפרדס, הפטרה, הצופה מארץ הגר, הקרן הקיימת לישראל, הקיסרות הגרמנית, הקיבוץ הדתי, הר הבית, הרמן שטרוק, הש"ך, השואה, התנגדות לחסידות, התלמוד, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הלל ליכטנשטיין, הלברשטאדט, הלוויה, הלכה, החת"ם סופר, הגאון מווילנה, הגר"א מווילנה, הגרלה, הדפס, הדפס אבן, ההתנגדות לחסידות, ההד, הורדנה, הוגה דעות, הוגו גולד, הוועד הפועל הציוני, הכרמל (כתב עת), היסטוריון, היסטוריוגרפיה, היגיינה, ורשה, ורוצלב, ולוצלאווק, וולוז'ין, וימפל, וינה, ויקיטקסט, וילנה, כ"ח באדר, כ"ד בכסלו, כ' בסיוון, כתב עת תורני, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כתיב (כתבי יד), כולרה, י"ח באדר א', י"ב באדר א', י"ג בתשרי, י"ג בטבת, י"ד בחשוון, ימים נוראים, יאיר ויינשטוק, יעקב אטלינגר, יעקב צבי מקלנבורג, יעקב קרנץ, יעקב רוזנס, יעקב לורברבוים, יעקב יהושע פלק, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק רפאל, יצחק ורפל, יצחק יהודה שמלקיש, יציאת מצרים, יראת שמים, ירחמיאל כהן, ירושלים, ירושלים המאוחדת, ירוחם ליבוביץ, ישעיה פיק ברלין, ישראל מסלנט, ישראל ליפשיץ, ישראל דנדרוביץ, ישיבת מיר, ישיבת טלז, ישיבה, ישיבה יוניברסיטי, ילד פלא, יחזקאל אברמסקי, יחזקאל לנדא, יחזקאל דוקקעס, יחיאל מיכל טוקצינסקי, יהדות אשכנז, יהדות גרמניה, יהדות וילנה, יהושע מזח, יהושע מונדשיין, יהודה עציון, יהודה לייב איגר, יהודה לייב פישמן מימון, יהודים, יום השנה, יום הכיפורים, יונה עמנואל, יוסף צדנר, יוסף זונדל מסלנט, יושרה, יוליוס פירסט, יוונית, יי"ש, יין, 12 באוקטובר, 12 בנובמבר, 17 בדצמבר, 1752, 1761, 1763, 1773, 1778, 1781, 1786, 1787, 1788, 1789, 1790, 1791, 1793, 1795, 1796, 1801, 1802, 1804, 1805, 1806, 1807, 1810, 1811, 1812, 1814, 1815, 1818, 1821, 1822, 1823, 1825, 1827, 1831, 1832, 1833, 1835, 1837, 1849, 1852, 1853, 1865, 1867, 1868, 1871, 1873, 1874, 1876, 1907, 1913, 1937, 1954, 1967, 1990, 1993, 2 ביוני, 22 ביוני, 28 בנובמבר, 29 באוקטובר, 8 בנובמבר. להרחיב מדד (595 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Allgemeine Zeitung des Judentums

Allgemeine Zeitung des Judentums (בראשי תיבות: A.Z.J; אַלגֶמַיינֶה צַייטוּנג דֶס יוּדֶנטוּמס, מילולית: "עיתונה הכללי של היהדות") היה כתב עת יהודי-גרמני שהוקדש לנושאים מעולמה של היהדות, בדגש על ענייניה של יהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וAllgemeine Zeitung des Judentums · ראה עוד »

ממלכת פרוסיה

ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וממלכת פרוסיה · ראה עוד »

ממלכת הונגריה

ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וממלכת הונגריה · ראה עוד »

מאיר פוזנר

רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד שבעיר דנציג שבפולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומאיר פוזנר · ראה עוד »

מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »

מאיר וונדר

מאיר וונדר, 2011 מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומאיר וונדר · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנוחת צהריים

#הפניה שנת צהריים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומנוחת צהריים · ראה עוד »

מניין

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומניין · ראה עוד »

מסורת הש"ס

מסורת הש"ס (בתחילה נקרא מסורת התלמוד) הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומסורת הש"ס · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומסכת עירובין · ראה עוד »

מעילה

תיבה לדיווח פנימי בחברת ביטוח על מעילה והונאה מעילה היא ביצוע מעשה הונאה תוך הפרת אמון מיוחד שניתן לאדם, כגון גישה למידע או סמכויות שנמסרו לו מתוקף תפקידו או מעמדו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומעילה · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצבה

"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומצבה · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומקובל · ראה עוד »

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומקיצי נרדמים · ראה עוד »

מרק

מרק עדשים וירקות (נזיד) מָרָק (ברבים: מְרָקִים; בנסמך: מְרַק־, מִרְקֵי־) הוא תבשיל נוזלי המקבל את טעמו ממרכיבים שונים שהתבשלו בנוזל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרק · ראה עוד »

מרקוס יסטרוב

הרב מרקוס (מרדכי) יסטרוב (בגרמנית: Marcus Jastrow; 5 ביוני 1829 רוגוז'נו – 13 באוקטובר 1903) היה חוקר תלמוד, ממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרקוס יסטרוב · ראה עוד »

מרקיש-פרידלנד

#הפניה מירוסלאבייץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרקיש-פרידלנד · ראה עוד »

מרדכי עובדיהו

מרדכי עובדיהו (גוטסדינר) (23 במאי 1909 – 8 בפברואר 1981) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך פרסומים ומזכירו של חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרדכי עובדיהו · ראה עוד »

מרדכי ליפסון

מרדכי ליפסון (בכתיב יידי: ליפסאָן; 1885, ביאליסטוק, פולין – 14 בינואר 1958, כ"ב בטבת תשי"ח, תל אביב) הוא שם העט של מרדכי יאבורובסקי, שהיה סופר ומתרגם פורה, ופולקלוריסט דו-לשוני, יידי ועברי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרדכי ליפסון · ראה עוד »

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · ראה עוד »

מרדכי יוסף ליינר

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרדכי יוסף ליינר · ראה עוד »

מריאנסקה לאזנייה

מריאנסקה לאזנייה (בצ'כית: Mariánské Lázně, גרמנית: Marienbad, "מאריינבאד") היא עיירת מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומריאנסקה לאזנייה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשנה · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשפט עברי · ראה עוד »

משפחת סופר

משפחת סוֹפֵר-שְׁרַיְיבֶּר היא משפחה יהודית מפורסמת במדינות האוסטרו-הונגריות במרכז אירופה, שהצמיחה מתוכה מאות רבנים, ראשי ישיבות ופרנסי ציבור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשפחת סופר · ראה עוד »

משחק מילים

#הפניה שעשועי לשון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשחק מילים · ראה עוד »

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשגיח · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה · ראה עוד »

משה אוירבך

הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה אוירבך · ראה עוד »

משה סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה סופר · ראה עוד »

משה זקס

משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs; 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן – 5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי ושד"ר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה זקס · ראה עוד »

משה ברודא

רבי משה ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'תל"ו, 1675 - כ"ו בכסלו ה'תק"ב, 4 בדצמבר 1741) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה ברודא · ראה עוד »

משולם איגרא

רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב – י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשולם איגרא · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומתמטיקאי · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מטרסדורף

#הפניה מטרסבורג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומטרסדורף · ראה עוד »

מטיף

מאה הראשונה לספירה. (ציור מאת קרל היינריך בלוך, המאה ה-19.) מטיף רחוב בסאו פאולו, ברזיל מטיף הוא אדם הנושא דרשות בנושאים דתיים בפני אספת אנשים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומטיף · ראה עוד »

מזריץ'

#הפניה מזריטש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומזריץ' · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מגן אברהם

מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומגן אברהם · ראה עוד »

מהר"ם שיק

#הפניה משה שיק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומהר"ם שיק · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוסקבה · ראה עוד »

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוסלמים · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוראביה

מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוראביה · ראה עוד »

מורה הוראה

#הפניה פוסק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומורה הוראה · ראה עוד »

מוריץ לצרוס

פרופ' מוריץ לצרוס ורעייתו השנייה, נהידה מוריץ (משה) לָצָרוּס (בגרמנית: Moritz Lazarus; 15 בספטמבר 1824 – 13 באפריל 1903) היה פילוסוף, אתנולוג ופסיכולוג יהודי-גרמני, מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוריץ לצרוס · ראה עוד »

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »

מודל לחיקוי

מודל לחיקוי הוא אדם שבהתנהגותו או בהצלחתו גורם לאחרים - בעיקר לצעירים - לחקות אותו, או לנסות ללכת בדרכיו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומודל לחיקוי · ראה עוד »

מוהל

ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוהל · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומינסק · ראה עוד »

מיקרופילם

סרט מיקרופילם ארכיונים קריאת עיתון יומי במקראת זיעורים מיקרופילם (בעברית סרט זִעוּר) הוא מדיה אופטית המשמשת לאחסון תוכן של ספרים, כתבי עת, מסמכים משפטיים ותרשימים הנדסיים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומיקרופילם · ראה עוד »

מירוסלאבייץ

מירוסלאבייץ (בפולנית: Mirosławiec. נקרא:; בגרמנית: Märkisch Friedland, מרקיש-פרידלנד; בקשובית: Frédlądk), היא עיר במחוז וולץ' בגמינה (קהילה עירונית-כפרית) מירוסלאבייץ, שבחבל פומרניה המערבית, פולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומירוסלאבייץ · ראה עוד »

מילונאות

מִלּוֹנָאוּת (בלועזית: לֶקְסִיקוֹגְרַפְיָה) הוא מקצוע הנחלק לשני תחומים קרובים אך שונים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומילונאות · ראה עוד »

א' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא תמיד פרשת נח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וא' בחשוון · ראה עוד »

אמן (אמנות)

#הפניה אמן (תרבות).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואמן (אמנות) · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמרת כנף

צרפתיות בחדר המדרגות של המכון הצרפתי בתל אביב אמרת כנף או משפט מפתח (נקרא לעיתים catch phrase) היא ציטוט שנאמר בהקשר כלשהו, התפרסם מאוד, נותר בזיכרון ונוהגים לשוב ולהזכירו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואמרת כנף · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואמוראים · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

אנגרמה

אנגרמה באנגלית: listen.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואנגרמה · ראה עוד »

אפולוגטיקה

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואפולוגטיקה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארץ ישראל · ראה עוד »

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארבע כוסות · ראה עוד »

ארוחת צהריים

ארוחת צוהריים מסורתית בקרנאטקה שבהודו, מוגשת על עלה בננה ארוחת צוהריים היא ארוחה הנאכלת בצוהריים או בשעות אחר הצוהריים המוקדמות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארוחת צהריים · ראה עוד »

ארוחת בוקר

ביצי עין, סלט ירקות, קפה, לחם וממרחים ארומה": ביצת עין על טוסט סלמון מעושן וגבינת שמנת, סלט ירקות ישראלי וקפה הפוך ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארוחת בוקר · ראה עוד »

אריק וולהיים

אריק וולהיים (נולד ב־3 בינואר 1974, י' בטבת ה'תשל"ד, יפו) הוא חזן ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואריק וולהיים · ראה עוד »

אשקלון

שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואשקלון · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואתרוג · ראה עוד »

אלעזר לעוו

רבי אלעזר לעוו (ה'תקי"ח, 1758 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במוראביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואלעזר לעוו · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אלטונה

אלטונה (בגרמנית: Altona) הוא שמו של הרובע המערבי ביותר של המבורג, גרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואלטונה · ראה עוד »

אלחנן וסרמן

לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואלחנן וסרמן · ראה עוד »

אליעזר גורדון

אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליעזר גורדון · ראה עוד »

אליעזר יהודה ולדנברג

הרב אליעזר יהודה וולדנברג (ג' בטבת תרע"ו, 10 בדצמבר 1915 – ל' בחשון תשס"ז, 21 בנובמבר 2006) היה מחבר שו"ת ציץ אליעזר ומחשובי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליעזר יהודה ולדנברג · ראה עוד »

אליהו שפירא

#הפניה אליה שפירא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליהו שפירא · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואחרונים · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואב"ד · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם מטשכנוב

#הפניה אברהם לנדא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם מטשכנוב · ראה עוד »

אברהם אליהו קפלן

הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 16 בנובמבר 1889–ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 19 במאי 1924) היה ראש בית המדרש לרבנים בברלין ומאנשי תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם אליהו קפלן · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם טיקטין

רבי אברהם טיקטין (ל' בכסלו תקכ"ה 1764, שוורזנץ ליד פוזנה – כ"ב בטבת תקפ"א, 27 בדצמבר 1820) היה רב אשכנזי, רבן של ערים שונות ברחבי גרמניה ובסוף ימיו רבה של ברסלאו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם טיקטין · ראה עוד »

אברהם חיים פריימן

אברהם חיים (אלפרד) פרַיימן (בגרמנית: Alfred Freimann; א' בטבת תר"ס, 3 בדצמבר 1899, הלישוי, מוראביה, אוסטריה – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948, ירושלים) היה חוקר המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם חיים פריימן · ראה עוד »

אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג)

הרב אברהם בנימין זילברברג (ה'תרנ"ב, 1892 – ליל י' בתשרי תשכ"ג, 7 באוקטובר 1962) היה רב ואב"ד בטולישקוב בפולין, מו"ץ בוורשה, ולאחר מכן רב ואב"ד בפיטסבורג, פנסילבניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג) · ראה עוד »

אברהם ברודא

רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'ת"י, 1650 – ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם ברודא · ראה עוד »

אברהם דב בער פלאם

אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם דב בער פלאם · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואהרן סורסקי · ראה עוד »

אהרן צבי לנדא

רבי אהרן צבי לנדא (-ז' בסיוון תר"ע, 1910) היה אדמו"ר לחלק מחסידי אלכסנדר שפרשו לאחר פטירת הישמח ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואהרן צבי לנדא · ראה עוד »

אהל תורה

#הפניה ישיבת אוהל תורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואהל תורה · ראה עוד »

אוניברסיטת לייפציג

אוניברסיטת לייפציג (בגרמנית: Universität Leipzig) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר לייפציג, במדינת סקסוניה שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואוניברסיטת לייפציג · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואוסטריה · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואיטליה · ראה עוד »

איזביצה קויאווסקה

איזביצה קויאווסקה (בפולנית: Izbica Kujawska) היא עיירה קטנה הנמצאת בקרבת לודז' בנפת ורטיאו אשר בפולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואיזביצה קויאווסקה · ראה עוד »

איגרת הרמב"ן

איגרת הרמב"ן בחברון איגרת הרמב"ן ליד פתח בית הכנסת איגרת הרמב"ן הוא מכתב המיוחס לרמב"ן, שעל פי הייחוס נכתב כשהיה בארץ ישראל לבנו נחמן ששהה בקטלוניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואיגרת הרמב"ן · ראה עוד »

אייזנשטאדט

אייזנשטאדט (בגרמנית: Eisenstadt; בהונגרית: Kismarton; בקרואטית: Željezno) היא עיר הבירה של מדינת בורגנלנד שבמזרח אוסטריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואייזנשטאדט · ראה עוד »

אייזנשטט

#הפניה אייזנשטאדט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואייזנשטט · ראה עוד »

נ"ך

#הפניה תנ"ך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונ"ך · ראה עוד »

נ"מ גלבר

#הפניה נתן מיכאל גלבר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונ"מ גלבר · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נצר סרני

נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונצר סרני · ראה עוד »

נתן גשטטנר

קברו של הרב נתן גשטטנר הרב נתן גשטטנר (בכתיב יידי: געשטעטנער; כ"ח באדר א' תרצ"ב, 6 במרץ 1932 – י"ד בכסלו תשע"א, 21 בנובמבר 2010) היה רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונתן גשטטנר · ראה עוד »

נתיבות המשפט

ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונתיבות המשפט · ראה עוד »

נדבן

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונדבן · ראה עוד »

נדבנות

נדבנות (בלעז: פִּילַנְתְּרוֹפְּיָה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונדבנות · ראה עוד »

נדוניה

מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונדוניה · ראה עוד »

נוטריון

פלמי קוינטן מסייס נוטריון הוא עורך דין שהוסמך על ידי משרד המשפטים לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונוטריון · ראה עוד »

נכס צאן ברזל

נכס צאן ברזל (או: צאן ברזל) הוא מושג הלכתי-משפטי המהווה כינוי לעסקת הלוואה-פיקדון, שמטרתה להבטיח את הקרן של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר, שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונכס צאן ברזל · ראה עוד »

נישואין

#הפניהנישואים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונישואין · ראה עוד »

ניחום אבלים

ניחום אבלים היא מצווה לנחם את מי שמת לו קרוב מ'שבעה קרובים', ובכך לעשות עמו חסד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וניחום אבלים · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונידה · ראה עוד »

נייר

נייר הוא משטח סיבי, דק במיוחד, נפוץ ביותר בצבע לבן אך קיים גם בצבעים אחרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונייר · ראה עוד »

סאטו מארה

קרולי שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון סָאטוּ מָארֶה (ברומנית: Satu Mare. ביידיש: סאטמר), היא עיר במערב רומניה באזור טרנסילבניה הצפונית, בעלת אוכלוסייה של 115,142 תושבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסאטו מארה · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

סנדק (יהדות)

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון משמש כסנדק בברית מילה הרב יעקב אריה אלתר (האדמו"ר השביעי של חסידות גור) משמש כסנדק בברית מילה ביהדות, סַנְדָּק (נקרא גם: בעל ברית) הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה (ובמקרה של נימול בוגר, תומך בו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסנדק (יהדות) · ראה עוד »

ספקא דאורייתא לחומרא

ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספר תורה · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספר התניא · ראה עוד »

ספר הבדיחה והחידוד

ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »

ספרן

"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספרן · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות ילדים

ליידי בירד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספרות ילדים · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדילקוב

#הפניה סודילקוב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסדילקוב · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסופר · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסוגיה · ראה עוד »

סוכר

קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות קצרות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (חד-סוכר ודו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסוכר · ראה עוד »

סכין שחיטה

סכין שחיטה (נקראת גם חלף) היא סכין ייעודית המשמשת ביהדות לשחיטת בהמות, חיות ועופות טהורים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסכין שחיטה · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיוון

סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסיוון · ראה עוד »

עמותה

עמותה בישראל היא סוג של תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים החוברים יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית), ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועמותה · ראה עוד »

עמוד שער

עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה. בעמוד ממול תמונתו של המחבר לכאורה, ולמעשה - תמונתו של המחבר ג'ונתן סוויפט. עמוד השער של ספר, עבודת תזה, יצירה מוזיקלית ושאר סוגי יצירות כתובות וכרוכות, הוא עמוד הקרוב לעטיפה הקדמית (לעיתים - העמוד הראשון), המציג בדרך כלל את כותרת היצירה ושם המחבר ולעיתים פרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועמוד שער · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

ענוה

#הפניה ענווה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וענוה · ראה עוד »

עסקן

#הפניה עסקנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועסקן · ראה עוד »

עקיבא איגר (הראשון)

רבי עקיבא איגר מהלברשטאדט (ה'תפ"א, 1721 – ט"ו באלול ה'תקי"ח, 18 בספטמבר 1758) היה רב וראש ישיבה אשכנזי, רבן של צילץ (Zülz) ופרשבורג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועקיבא איגר (הראשון) · ראה עוד »

עקיבא ברוך פוזנר

הרב ד"ר עקיבא ברוך (ארתור ברנהרד) פוזנר (בגרמנית: Arthur Bernhard Posner; ג' בכסלו תרנ"א, 16 בנובמבר 1890, סאמטר, פוזן, גרמניה – ב' באייר תשכ"ב, 6 במאי 1962, ירושלים) היה רב, ספרן, ביבליוגרף וחוקר גרמני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועקיבא ברוך פוזנר · ראה עוד »

עקיבא ישראל ורטהיימר

הרב עקיבא ישראל ורטהיימר רבי עקיבא ישראל ורטהיימר (בגרמנית: Akiba Israel Wertheimer; ה'תקל"ח, 1778, ברסלאו – כ"א באייר ה'תקצ"ה, 20 במאי 1835, אלטונה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועקיבא ישראל ורטהיימר · ראה עוד »

ערב רב

עֵרֶב רַב הוא שמה של קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים, על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי משה כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וערב רב · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עת לעשות לה' הפרו תורתך

עת לעשות לה' הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קי"ט בתהילים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות (.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועת לעשות לה' הפרו תורתך · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועלייה לתורה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועברית · ראה עוד »

עיפרון

עפרונות צבעונים ורגילים עפרונות שלמים ומחודדים, ארוכים וקצרים שאריות של חידוד עפרונות אישה חובשת כובע בצורת חוד עיפרון לזכר קורבנות הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו" עיפרון הוא כלי כתיבה ידני לשם כתיבה, ציור, ורישום לרוב על דפי נייר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועיפרון · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועיתונאי · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

עיזבון

#הפניה ירושה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועיזבון · ראה עוד »

עידן הנאורות

עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועידן הנאורות · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופסח · ראה עוד »

פסיכולוג

פסיכולוג הוא אדם שלמד פסיכולוגיה במוסד אקדמי מוכר, בדרך כלל בעל תואר שני לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי משרד הבריאות הרשמי של מדינה אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופסיכולוג · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופראג · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרנקפורט · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרוסיה

סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרוסיה · ראה עוד »

פרוסיה המערבית

פרוסיה המערבית הייתה חלק מממלכת פרוסיה בשנים 1773 (אז סופחה מפולין) עד 1918.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרוסיה המערבית · ראה עוד »

פרישות (יהדות)

פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרישות (יהדות) · ראה עוד »

פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה

פרידריך וילהלם השלישי (גרמנית: Friedrich Wilhelm III; 3 באוגוסט 1770 - 7 ביוני 1840) היה מלך פרוסיה החל משנת 1797 ועד יום מותו ב-1840.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופוסק · ראה עוד »

פולמוס

#הפניה מחלוקת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופולמוס · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופולין · ראה עוד »

פולין גדול

פולין גדול (בפולנית) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופולין גדול · ראה עוד »

פוליטיקה של ישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופוליטיקה של ישראל · ראה עוד »

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופוזנן · ראה עוד »

פוזנא

#הפניה פוזנן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופוזנא · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופינסק · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופילוסוף · ראה עוד »

פיטסבורג

פיטסבורג (באנגלית: Pittsburgh) היא עיר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, בירת מחוז אלגני ומרכז כלכלי ותעשייתי חשוב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופיטסבורג · ראה עוד »

פיוטרקוב

#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופיוטרקוב · ראה עוד »

צמח צדק

#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצמח צדק · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

צבי הירש מזמושץ'

#הפניה צבי הירש בושקא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי הירש מזמושץ' · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

צבי הירש חיות

275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי הירש חיות · ראה עוד »

צבי הירש הלר

רבי צבי הירש הלר (בכתיב מיושן: העליר או העללער; נודע בכינויו: ר' צבי הירש חריף; ה'תקל"ו, 1776 - כ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834) היה ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובונהאד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי הירש הלר · ראה עוד »

צבי יהודה רבינוביץ' תאומים

הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ו' בסיוון ה'תר"ג, 1843 – כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 1887) היה רב בליגום וברוגולי שבליטא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצדיק · ראה עוד »

צוואה

כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצוואה · ראה עוד »

צילץ

צילץ (בפולנית: Biała,, בגרמנית: Zülz, בשלזית: Biołŏ, Biołŏ Prudnickŏ) היא עיירה קטנה בפולין, השוכנת בחלק הדרומי של פרובינציית אופולה במחוז פרודניק ליד הגבול עם צ'כיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצילץ · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וציון (כתב עת) · ראה עוד »

צייר

ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצייר · ראה עוד »

קמחא דפסחא

חלוקת קמחא דפסחא בניו יורק, 1908 חלוקת קמחא דפסחא בירושלים 2013 בנק מזון קמחא דפסחא בירושלים, 2005 קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים לקראת פסח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקמחא דפסחא · ראה עוד »

קאליש

קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקאליש · ראה עוד »

קפה

תבלינים פולי קפה קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים, המופקים מפולי צמח הקפה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקפה · ראה עוד »

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקצות החושן · ראה עוד »

קרלובי וארי

קרלובי וארי (בצ'כית: Karlovy Vary), הידועה גם בשמה הגרמני קרלסבאד (בגרמנית: Karlsbad) היא עיר מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקרלובי וארי · ראה עוד »

קטמון

קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקטמון · ראה עוד »

קדושה (יהדות)

#הפניה קודש וחול ביהדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקדושה (יהדות) · ראה עוד »

קוצו של יוד

'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקוצו של יוד · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקורבן · ראה עוד »

קושיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקושיה · ראה עוד »

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקובנה · ראה עוד »

קובץ בית אהרן וישראל

#הפניה חסידות קרלין#קובץ בית אהרן וישראל קטגוריה:ישראל: כתבי עת תורניים קטגוריה:כתבי עת חסידיים קטגוריה:כתבי עת למחקר תורני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקובץ בית אהרן וישראל · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ור"מ · ראה עוד »

ר. פרידמן

#הפניה רייזל פרידמן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ור. פרידמן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראש השנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראשונים · ראה עוד »

ראביץ'

ראביץ' (בפולנית: Rawicz,; בגרמנית: Rawitsch, ביידיש: ראוויטש) היא עיר בעלת למעלה מעשרים אלף תושבים, בגמינה ראביץ', במחוז ראביץ' בחבל פולין גדול, במרכז פולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראביץ' · ראה עוד »

ראובן גרוזובסקי

הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (י"א בכסלו ה'תרמ"ז, 1886, מינסק - כ"ב באדר ה'תשי"ח, 1958, ארצות הברית), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראובן גרוזובסקי · ראה עוד »

ראוויטש

#הפניה ראביץ'.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראוויטש · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רפאל פטאי

רפאל פטאי (בהונגרית: Patai Ervin György; באנגלית: Raphael Patai; 22 בנובמבר 1910 – 20 ביולי 1996) היה חוקר פולקלור, אנתרופולוג, מזרחן והיסטוריון יהודי-הונגרי-ישראלי-אמריקאי, מחלוצי המחקר האתנוגרפי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורפאל פטאי · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורשב"א · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורב · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורוסיה · ראה עוד »

רווק

רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורווק · ראה עוד »

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וריב ההיכל · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמרנים

#הפניה שמרנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמרנים · ראה עוד »

שמחה עלברג

הרב שמחה עלברג (נכתב גם אלברג; תרע"א, 1911 - ח' בחשוון ה'תשנ"ו, 1 בנובמבר 1995) היה יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית ועורך הביטאון התורני הפרדס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמחה עלברג · ראה עוד »

שמואל אליהו טאוב

רבי שמואל אליהו טאוב (ד' באדר א' תרס"ה, 9 בפברואר 1905 − ד' באייר תשמ"ד, 6 במאי 1984; כונה גם האמרי אש על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל אליהו טאוב · ראה עוד »

שמואל אהרן שזורי

#הפניה שמואל אהרון שזורי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל אהרן שזורי · ראה עוד »

שמואל שאטין כ"ץ

#הפניה שמואל שאטין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל שאטין כ"ץ · ראה עוד »

שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »

שמואל זנוויל קלפפיש

הרב שמואל זנוויל קְלֶפְּפִיש (ה'תק"ף או ה'תקפ"ה, נמירוב – חשוון ה'תרס"ב, 1901, ורשה) היה אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל זנוויל קלפפיש · ראה עוד »

שארושפטק

שארושפטק (בהונגרית: Sárospatak; ביידיש: שאַראָשפּאָטאָק) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושארושפטק · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול פנחס רבינוביץ

ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שניידמיל

#הפניה פילה (פולין).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושניידמיל · ראה עוד »

שער המלך

#הפניה יצחק נוניש בילמונטי#שער המלך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושער המלך · ראה עוד »

שצ'צ'ין

מצודת שצ'צין מפת העיר מ-1888 שְּׁצֵ'צִ'ין (בפולנית: Szczecin, בגרמנית: Stettin - שטטין, בקשובית: Sztetëno, בלטינית: Stetinum) היא עיר נמל בצפון-מערב פולין, על גדות הנהר אודר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושצ'צ'ין · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושקיעת החמה · ראה עוד »

שתדלנות

#הפניה שדלנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושתדלנות · ראה עוד »

שלמה איגר

רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה איגר · ראה עוד »

שלמה פלסנר (רב)

רבי שלמה (סלומון) פלסנר רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797 – כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה פלסנר (רב) · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלמה זלמן ליפשיץ

קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשהמצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 – ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם ה"חמדת שלמה", על שם החשוב שבספריו), היה הרב האשכנזי הראשון של העיר ורשה בפולין ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה זלמן ליפשיץ · ראה עוד »

שלמה היימן

רבי רפאל חיים שלמה היימן (ה'תרנ"ב - י"ז בכסלו ה'תש"ה, 3 בדצמבר 1944) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה היימן · ראה עוד »

שלזוויג-הולשטיין

שלזוויג-הולשטיין (Schleswig-Holstein; לעיתים רחוקות בעברית: שלזיה-הולשטיין) היא אחת מ-16 המדינות המהוות את גרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלזוויג-הולשטיין · ראה עוד »

שלזיה

שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלזיה · ראה עוד »

שלום אולמן

הרב שלום אולמן הידוע בכינוי רבי שלום חריף (ט"ז באדר ה'תקט"ו, 27 בפברואר 1755 – ט"ז באדר ה'תקפ"ה, 6 במרץ ה'תקפ"ה) היה רב העיר ואב"ד באנסבך ובלקנבך, ומחבר הספר דברי ר"ש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלום אולמן · ראה עוד »

שליח (הלכה)

שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שטר תנאים

#הפניה תנאים (אירוסים).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושטר תנאים · ראה עוד »

שטרסבורג

שטרסבורג (בצרפתית: Strasbourg - "סְטְרַסְבּוּר"; בגרמנית: Straßburg; באלזסית: Strossburi או Schdroosburi), בירת גראנד אסט שבצפון-מזרח צרפת והעיר הגדולה ביותר בחבל זה, בעלת אוכלוסייה של 272,222 איש בעיר עצמה ו-764,013 במטרופולין שלה, נכון לשנת 2011, והיא העיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושטרסבורג · ראה עוד »

שחמטאי

ציור של שחמטאים משחקים איזידור קאופמן - "שחקני השח" איור של משחק בין שני שחמטאים. שחמטאי הוא אדם או מחשב המשחק שחמט, כולל עיסוק בכל סוגי המשחק בשחמט הרגיל, וכן אלו העוסקים בווריאציות שלו, כגון שחמט בהתכתבות, משחק סימולטני ומשחק עיוור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושחמטאי · ראה עוד »

שחוטי חוץ

איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושחוטי חוץ · ראה עוד »

שחיתות

מפת העולם לפי מדד השחיתות, שנת 2018 האמנה נגד שחיתות שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מן הנדרש, אם היא נעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או בכל עמדה סמכותית אחרת, כאשר אנו מתבססים על תחומי הפילוסופיה, התאולוגיה והמוסר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושחיתות · ראה עוד »

שחיטה (מצווה)

#הפניה שחיטה (הלכה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושחיטה (מצווה) · ראה עוד »

שבע קהילות

שבע קהילות (בגרמנית: Siebengemeinden) הוא הכינוי לשבע קהילות יהודיות במחוז בורגנלנד שבאוסטריה, אשר התפרסמו כמרכז יהודי חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי בעקבות האנשלוס בשנת 1938.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבע קהילות · ראה עוד »

שבעה נקיים

בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבעה נקיים · ראה עוד »

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבת הגדול · ראה עוד »

שבט (חודש)

שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבט (חודש) · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבטי ישראל · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושולחן ערוך · ראה עוד »

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »

שוחט

שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושוחט · ראה עוד »

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושיש · ראה עוד »

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושיטת הפלפול · ראה עוד »

שידוך

שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושידוך · ראה עוד »

שיירת הדסה

אנדרטה לחללי שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים שלט הסבר על שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים אנדרטה ואתר זיכרון לחללי שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים קבר אחים של חללי שיירת הדסה בבית הקברות סנהדריה בירושלים שיירת "הדסה" (או שיירת הר הצופים) הייתה שיירת משוריינים ישראלית אשר עשתה דרכה להר הצופים ב-13 באפריל 1948, ד' בניסן תש"ח במהלך שלבה המוקדם של מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושיירת הדסה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנאים · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנועת המוסר · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תפוח אדמה

תפוח אדמה (בראשי תיבות: תפו"א; שם מדעי: Solanum tuberosum; נקרא גם "סולנום הקנים" או "תפוד" ובלשון ספרותית, "בולבוס") הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שקניו התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים המשמשים למאכל ולבישול.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפוח אדמה · ראה עוד »

תפיסה

תיאורו של רוברט פלאד לתפיסה (1619). תְּפִיסָה (או תְּפִישָׂה; בלועזית: פֶּרְצֶפְּצְיָה) היא תהליך סיווג ופענוח של גירויים המגיעים דרך החושים, במטרה להעניק משמעות לסביבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפיסה · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפילין · ראה עוד »

תק"ן

#הפניה ה'תק"ן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותק"ן · ראה עוד »

תק"נ

#הפניה ה'תק"ן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותק"נ · ראה עוד »

תקמ"א

#הפניה ה'תקמ"א.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקמ"א · ראה עוד »

תקמ"ז

#הפניה ה'תקמ"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקמ"ז · ראה עוד »

תקמ"ה

#הפניה ה'תקמ"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקמ"ה · ראה עוד »

תקנ"ז

#הפניה ה'תקנ"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקנ"ז · ראה עוד »

תקנ"ה

#הפניה ה'תקנ"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקנ"ה · ראה עוד »

תקנ"ו

#הפניה ה'תקנ"ו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקנ"ו · ראה עוד »

תקס"א

#הפניה ה'תקס"א.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקס"א · ראה עוד »

תקס"ז

#הפניה ה'תקס"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקס"ז · ראה עוד »

תקס"ב

#הפניה ה'תקס"ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקס"ב · ראה עוד »

תקס"ה

#הפניה ה'תקס"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקס"ה · ראה עוד »

תקס"ו

#הפניה ה'תקס"ו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקס"ו · ראה עוד »

תקע"א

#הפניה ה'תקע"א.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקע"א · ראה עוד »

תקע"ז

#הפניה ה'תקע"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקע"ז · ראה עוד »

תקע"ח

#הפניה ה'תקע"ח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקע"ח · ראה עוד »

תקע"ב

#הפניה ה'תקע"ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקע"ב · ראה עוד »

תקע"ג

#הפניה ה'תקע"ג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקע"ג · ראה עוד »

תקע"ד

#הפניה ה'תקע"ד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקע"ד · ראה עוד »

תקע"ה

#הפניה ה'תקע"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקע"ה · ראה עוד »

תקפ"א

#הפניה ה'תקפ"א.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקפ"א · ראה עוד »

תקפ"ז

#הפניה ה'תקפ"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקפ"ז · ראה עוד »

תקפ"ב

#הפניה ה'תקפ"ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקפ"ב · ראה עוד »

תקפ"ד

#הפניה ה'תקפ"ד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקפ"ד · ראה עוד »

תקפ"ה

#הפניה ה'תקפ"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקפ"ה · ראה עוד »

תקצ"א

#הפניה ה'תקצ"א.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקצ"א · ראה עוד »

תקצ"ז

#הפניה ה'תקצ"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקצ"ז · ראה עוד »

תקצ"ח

#הפניה ה'תקצ"ח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקצ"ח · ראה עוד »

תקצ"ב

#הפניה ה'תקצ"ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקצ"ב · ראה עוד »

תקצ"ג

#הפניה ה'תקצ"ג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקצ"ג · ראה עוד »

תקל"ג

#הפניה ה'תקל"ג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקל"ג · ראה עוד »

תקכ"ב

#הפניה ה'תקכ"ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותקכ"ב · ראה עוד »

תר"ל

#הפניה ה'תר"ל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותר"ל · ראה עוד »

תר"ט

#הפניה ה'תר"ט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותר"ט · ראה עוד »

תר"ה

#הפניה ה'תר"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותר"ה · ראה עוד »

תרמ"ז

#הפניה ה'תרמ"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרמ"ז · ראה עוד »

תרנ"ח

#הפניה ה'תרנ"ח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרנ"ח · ראה עוד »

תרס"ה

#הפניה ה'תרס"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרס"ה · ראה עוד »

תרע"ב

#הפניה ה'תרע"ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרע"ב · ראה עוד »

תרצ"ז

#הפניה ה'תרצ"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרצ"ז · ראה עוד »

תרצ"ד

#הפניה ה'תרצ"ד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרצ"ד · ראה עוד »

תרל"ה

#הפניה ה'תרל"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרל"ה · ראה עוד »

תרל"ו

#הפניה ה'תרל"ו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרל"ו · ראה עוד »

תרכ"א

#הפניה ה'תרכ"א.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרכ"א · ראה עוד »

תרכ"ח

#הפניה ה'תרכ"ח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרכ"ח · ראה עוד »

תרכ"ה

#הפניה ה'תרכ"ה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרכ"ה · ראה עוד »

תרי"ב

#הפניה ה'תרי"ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותרי"ב · ראה עוד »

תש"ן

#הפניה ה'תש"ן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותש"ן · ראה עוד »

תשמ"א

#הפניה ה'תשמ"א.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותשמ"א · ראה עוד »

תשמ"ב

#הפניה ה'תשמ"ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותשמ"ב · ראה עוד »

תשמ"ג

#הפניה ה'תשמ"ג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותשמ"ג · ראה עוד »

תשל"ט

#הפניה ה'תשל"ט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותשל"ט · ראה עוד »

תשכ"ז

#הפניה ה'תשכ"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותשכ"ז · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תומאס ג'פרסון

תומאס ג'פרסון (באנגלית: Thomas Jefferson; 13 באפריל 1743 – 4 ביולי 1826) היה מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיאה השלישי, בין 1801 ל-1809.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותומאס ג'פרסון · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותיקון המידות · ראה עוד »

לנצ'יץ

#הפניה לנצ'יצה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולנצ'יץ · ראה עוד »

לפ"ק

#הפניה מניין השנים בלוח העברי#מניין לבריאת העולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולפ"ק · ראה עוד »

לשון נופל על לשון

לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעיתים אף סותרת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולשון נופל על לשון · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולונדון · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולולב · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולובלין · ראה עוד »

לובביץ'

הכפר לוּבַּבִיץ' (ברוסית: Люба́вич; ביידיש: ליובאוויטש; בפולנית: Lubawicze) הוא כפר קטן ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול עם בלארוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולובביץ' · ראה עוד »

לימודי קודש

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולימודי קודש · ראה עוד »

ליסא

#הפניה לשנו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וליסא · ראה עוד »

ליפניק על הבצ'ווה

ליפניק על הבצ'ווה (בצ'כית: Lipník nad Bečvou, נהגה:, בגרמנית: Leipnik) היא עיירה קטנה במחוז אולומואוץ שבחבל מוראביה, במזרח הרפובליקה הצ'כית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וליפניק על הבצ'ווה · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וליטא · ראה עוד »

לייבלה איגר

#הפניה יהודה לייב איגר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולייבלה איגר · ראה עוד »

ט' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי, או שבת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וט' בחשוון · ראה עוד »

טאלר

אמריקאי (למטה במרכז) של 25 סנט הטאלר של מריה תרזה טאלר או תאלר הוא מטבע כסף אירופי היסטורי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וטאלר · ראה עוד »

טובת הנאה

טובת הנאה היא הטבה, בכסף, בשווה כסף ולעיתים אף הטבה שלא ניתן לכמת אותה בכסף, שאדם מקבל בתמורה לפעילותו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וטובת הנאה · ראה עוד »

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וזאב יעבץ · ראה עוד »

זצוק"ל

#הפניה המוות בשפה העברית#תוספת לאחר שמו של נפטר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וזצוק"ל · ראה עוד »

זכות אבות

זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וזכות אבות · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וזכויות יוצרים · ראה עוד »

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של יצור לאגור מידע בצורה בלתי-מוחשית (כלומר, בניגוד לכתיבה, למשל).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וזיכרון · ראה עוד »

ח' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וח' בכסלו · ראה עוד »

חנה עמית

חנה עמית חנה עמית (נולדה בשנת 1951 ונפטרה בדצמבר 2022) הייתה עורכת ישראלית בתחום התרבות היהודית וההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל, לשעבר עורכת כתב העת "עת־מול".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחנה עמית · ראה עוד »

חנוך לוין

חנוך לוין (18 בדצמבר 1943 – 18 באוגוסט 1999) היה מחזאי, במאי תיאטרון, משורר, פזמונאי, סופר, סאטיריקן ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחנוך לוין · ראה עוד »

חסידות מודז'יץ

רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב רבי חיים שאול האדמו"ר ממודז'יץ עם רבי ישראל דוד האדמו"ר ממודז'יץ מארצות הברית חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות מודז'יץ · ראה עוד »

חסידות ערלוי

חסידות ערלוי באחת מחתונות נכדי האדמו"ר ישיבת חסידי ערלוי בשכונת קטמון בירושלים חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות ערלוי · ראה עוד »

חסידות פשדבורז'

חסידות פשדבורז' (ביידיש: פשעדבורז') הייתה חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות פשדבורז' · ראה עוד »

חסידות לובלין

#הפניה יהודה לייב איגר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות לובלין · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות גור · ראה עוד »

חצות

שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחצות · ראה עוד »

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחתם סופר · ראה עוד »

חלון הזדמנויות

חלונות קריטיים ברפואה דחופה חלון הזדמנויות (נקרא גם גבול הזדמנויות או חלון קריטי) הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה כלשהי שתשיג תוצאה רצויה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחלון הזדמנויות · ראה עוד »

חטא העגל

מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחטא העגל · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחז"ל · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחזון איש · ראה עוד »

חופה

חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחופה · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחופה וקידושין · ראה עוד »

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחורף · ראה עוד »

חובות הלבבות

#הפניה תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחובות הלבבות · ראה עוד »

חודש כסלו

#הפניה כסלו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחודש כסלו · ראה עוד »

חילון

חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחילון · ראה עוד »

חידוש עבודת הקורבנות

ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחידוש עבודת הקורבנות · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים אוירבך

הרב חיים אוירבך (? – י"ב באלול תקצ"ט, 1839) היה הרב של לונטשיץ שבפולין, מחבר הספר דברי משפט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים אוירבך · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים קרלינסקי

הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת ה'תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי ה'תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים קרלינסקי · ראה עוד »

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים ברלין · ראה עוד »

חיים דוב שעוועל

הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובני ברק · ראה עוד »

בנימין רבינוביץ'

הרב בנימין רבינוביץ' (תקע"ד, 1814 – ט"ז בחשוון תר"ל, 1869) היה רב ליטאי, רבן של פיקלין, שילעל, רוגולי ווילקומיר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובנימין רבינוביץ' · ראה עוד »

בנימין וולף איגר

רבי בנימין וולף איגר (רוטרדם, ה'תקט"ז 1756 – לייפניק, ו' בתשרי תקנ"ו, 19 בספטמבר 1795) היה רב וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובנימין וולף איגר · ראה עוד »

ברנוביץ'

תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנאָװיטש, בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברנוביץ' · ראה עוד »

ברסט ליטובסק

#הפניה ברסט (בלארוס).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברסט ליטובסק · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברלין · ראה עוד »

ברטיסלאבה

Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברטיסלאבה · ראה עוד »

ברוך תאומים-פרנקל

הרב ברוך תאומים-פרנקל (ה'תק"ך, 1760 – ז' בתמוז ה'תקפ"ח, 1828) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברוך תאומים-פרנקל · ראה עוד »

ברוך בר ליבוביץ

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »

ברוך יצחק ליפשיץ

הרב ברוך יצחק ליפשיץ (י"ח באב ה'תקע"ב, 27 ביולי 1812 – י"ב בטבת ה'תרל"ח, 18 בדצמבר 1877) היה רב ופרשן המשנה, רבן של בוסקוביצה ולנדסברג, רבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ודרשן בהמבורג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברוך יצחק ליפשיץ · ראה עוד »

ברומברג

#הפניה בידגושץ'.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברומברג · ראה עוד »

ברוקלין

ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברוקלין · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברודי · ראה עוד »

ברכת שמואל

שער הספר ברכת שמואל היא סדרה בת ארבעה ספרים העוסקת בפלפולים על התלמוד בבלי בשיטת בריסק שנכתב על ידי רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת קמניץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברכת שמואל · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברית מילה · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובלארוס · ראה עוד »

בז'ז'ני

בְּזֵ'זַ'נִי (Brzeżany, זו ההגייה הפולנית הנהוגה גם בעברית הישראלית; באוקראינית Бережани, נהגה בֶּרֶזַ'אנִי; ביידיש ברעזשאַן, נהגה בְּרֶזַ'אן) היא עיר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז ברזנסקי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובז'ז'ני · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובבא מציעא · ראה עוד »

בוררות

בוֹררוּת (בלועזית: אַרבּיטרַציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך ללא יכולת ערעור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובוררות · ראה עוד »

בורגנלנד

בורגנלנד (בגרמנית: Burgenland, בהונגרית: Felsőőrvidék, בקרואטית: Gradišće) היא מדינת המחוז המזרחית ביותר, החדשה ביותר (התקבלה לתוך הפדרציה האוסטרית בשנת 1921) והמישורית ביותר של הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובורגנלנד · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובודפשט · ראה עוד »

בין מלחמות העולם

#הפניה בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובין מלחמות העולם · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וביאליסטוק · ראה עוד »

ביקור חולים

זרי פרחים בחדרו של חולה ביקור חולים היא מצווה הנכללת בגמילות חסדים ועניינה לבקר אצל החולה, להשתתף בצערו, לעודד אותו מורלית ולראות אם יש צורך שהוא נזקק לו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וביקור חולים · ראה עוד »

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובישוף · ראה עוד »

בית מגורים

בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית מגורים · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית מדרש · ראה עוד »

בית אבות

"בית משען", בית אבות בתל אביב בית אבות "שלוה" בגבעתיים בית אבות הוא מרכז מגורים המיועד לאנשים בגיל זקנה, ומספק להם שירותים שלא ניתנים בדירה פרטית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית אבות · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית שמש · ראה עוד »

בית חולים

חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית חולים · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית התפוצות

#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית התפוצות · ראה עוד »

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית הבסבורג · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית כנסת · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וביבליוגרפיה · ראה עוד »

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וביוגרפיה · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגמרא · ראה עוד »

גאונות

#הפניהגאון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגאונות · ראה עוד »

גרמני

#הפניה גרמנים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרמני · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרמניה · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרשם שלום · ראה עוד »

גלוגא

#הפניה גלוגוב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגלוגא · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגליציה · ראה עוד »

גביר

#הפניה עושר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגביר · ראה עוד »

גדנסק

בזיליקת מריה הקדושה בגדנסק, כנסיית הלבנים השנייה בגודלה בעולם, לאחר בזיליקת פטרוניוס הקדוש מזרקת נפטון בגדנסק גְדַנְסְק (בפולנית: Gdańsk,; בגרמנית: Danzig,; בקשובית: Gduńsk; ביידיש: דאַנציג) היא עיר הנמל החשובה בפולין, והעיר השישית בגודלה במדינה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגדנסק · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגדול הדור · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגופן · ראה עוד »

גישור

גישור הוא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להגיע להסכמה ביניהם, המבוססת על צרכים ואינטרסים ולא על עמדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגישור · ראה עוד »

דניאל פרוסטיץ

ציונו של רבי דניאל פרוסטיץ הרב דניאל פרוסטיץ (תקי"ט, 1759 – ו' באדר תר"ו, 1846) היה ראב"ד בעיר פרשבורג בתקופת החת"ם סופר, במשך חמישים שנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודניאל פרוסטיץ · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודפוס ראם · ראה עוד »

דרשן

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודרשן · ראה עוד »

דרזדן

פראואנקירכה, סמלה של העיר דרזדן דרזדן (בגרמנית: Dresden,; בסורבית עילית: Drježdźany) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת סקסוניה שבגרמניה, העיר השנייה בגודלה במדינה זו ונכון ל-2021, היא העיר ה-12 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודרזדן · ראה עוד »

דרישת ציון

שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא ספר מאת הרב צבי הירש קלישר, הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים, ובו פורש הרב קלישר את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודרישת ציון · ראה עוד »

דלקת ריאות

ריאות. החלק העליון נורמלי. בחלק התחתון ניתן להבחין בדלקת ריאות. דלקת ריאות (בלועזית: פנאומוניה, Pneumonia) היא מחלה זיהומית של הריאות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודלקת ריאות · ראה עוד »

דב בריש וידנפלד

#הפניה דב בריש ויידנפלד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודב בריש וידנפלד · ראה עוד »

דובנו

הכניסה למצודת דובנו דובנו או דובנא (באוקראינית: Дубно; בפולנית: Dubno) היא עיר במחוז רובנו (Рівненської області) בחבל ווהלין במערב אוקראינה לגדות נהר האיקווה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודובנו · ראה עוד »

דובער שניאורי

רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודובער שניאורי · ראה עוד »

דוד פרידמן (פינסק-קרלין)

הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, התפרסם בין היתר על תמיכתו בחיבת ציון והשתתפותו בוועידת קטוביץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודוד פרידמן (פינסק-קרלין) · ראה עוד »

דוד רפפורט

הרב דוד הכהן רפפורט (ה'תר"ן או ה'תרנ"א – ב' בתשרי, ה'תש"ב; 1889 או 1890 - 23 בספטמבר 1941) היה ר"מ בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ' בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודוד רפפורט · ראה עוד »

דוד טבל בן נתן נטע מליסא

רבי דוד טֶבְּל בן נתן נטע (בכתיב יידי: דוד טעביל; נפטר בט"ז בטבת ה'תקנ"ב, 11 בינואר 1792) היה רב וראש ישיבה פולני, רבן של הורוכוב וליסא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודוד טבל בן נתן נטע מליסא · ראה עוד »

דיני נאמנות

נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בנכס לטובת נהנה או למטרה אחרת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיני נאמנות · ראה עוד »

דירקטוריון

ישיבת מועצת המנהלים של "Queensland National Bank" בע"מ, בריזביין (אוסטרליה), 1932דִּירֶקְטוֹרְיוֹן (בעברית: מוֹעֶצֶת מְנַהֲלִים, וכן גם חֶבֶר הַנֶּאֱמָנִים או חֶבֶר הַמְּנַהֲלִים) הוא ההנהלה העליונה, בתאגיד (חברה וגם עמותה), והוא הגוף הקובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודירקטוריון · ראה עוד »

דיהרנפורט

צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיהרנפורט · ראה עוד »

דיו

מכלי דיו בצבעים שונים כתמי דיו פרסומת אמריקאית לדיו (1911) דיו (זכר ונקבה, בריבוי דיות או דיואות) הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיו · ראה עוד »

דיוקן

'''דיוקן עצמי''' של וינסנט ואן גוך דיוקן מפיום רומאי-מצרי של נער צעיר דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיוקן · ראה עוד »

דיינות

#הפניה דיין (הלכה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיינות · ראה עוד »

ה'תק"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תק"ע · ראה עוד »

ה'תקצ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקצ"ח · ראה עוד »

ה'תקצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקצ"ב · ראה עוד »

ה'תקכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקכ"ב · ראה עוד »

ה'תרצ"ו

שלט רחוב בתל אביב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרצ"ו · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמאה ה-20 · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

#הפניה המעין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

המעיין (כתב עת)

#הפניה המעין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמעיין (כתב עת) · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמבורג · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בפראג

המוזיאון היהודי בפראג (בצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמוזיאון היהודי בפראג · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בברלין

המוזיאון היהודי בברלין - הבניין בתכנון אדריכל דניאל ליבסקינד משמאל למבנה הישן המוזיאון היהודי בברלין (בגרמנית: Jüdisches Museum Berlin) הוא מוזיאון המצוי במרכז ברלין המציג את ההיסטוריה של יהדות גרמניה מאז ראשית ההתיישבות היהודית בעיר ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמוזיאון היהודי בברלין · ראה עוד »

המכון לתצלומי כתבי יד עבריים

המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והארץ · ראה עוד »

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספד

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והספד · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-21

רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »

העתק (הכפלה)

העתק הוא יצירה שאינה מקורית, אך משקפת בנאמנות ניכרת את היצירה המקורית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והעתק (הכפלה) · ראה עוד »

הפרדס

שער כתב העת, חשוון ה'תשי"ד (1953 הפרדס היה ירחון רבני-תורני שנוסד בוורשה בשנת 1913 על ידי הרב שמואל אהרן הלוי פרדס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והפרדס · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והפטרה · ראה עוד »

הצופה מארץ הגר

דף הפתיחה של כתב העת הצופה מארץ הגר: עיתון עברי מוקדש לחכמת ישראל וספרותו ולאחר מכן הצופה לחכמת ישראל היה כתב עת לחכמת ישראל שנדפס בעברית בבודפשט בירת הונגריה ("ארץ הגר" בכינויה הרבני) בין השנים תרע"א-תרע"ה (1910–1914) בשם "הצופה מארץ הגר" ובין השנים תרפ"א-תרצ"א (1921–1931) במתכונת דומה מאוד בשם "הצופה לחכמת ישראל".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והצופה מארץ הגר · ראה עוד »

הקרן הקיימת לישראל

#הפניה קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הקיבוץ הדתי

סמל הקיבוץ הדתי הבניין ההיסטורי של הנהלת הקיבוץ הדתי, ברחוב דובנוב 7 בתל אביב, אפריל 2008 תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־8 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והקיבוץ הדתי · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והר הבית · ראה עוד »

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והרמן שטרוק · ראה עוד »

הש"ך

#הפניה שבתי הכהן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והש"ך · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והשואה · ראה עוד »

התנגדות לחסידות

#הפניה ההתנגדות לחסידות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והתנגדות לחסידות · ראה עוד »

התלמוד

#הפניה תלמוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והתלמוד · ראה עוד »

הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »

הלל ליכטנשטיין

רבי הלל ליכטנשטיין (מכונה "בעל משכיל אל דל" על שם ספרו וכן "רבי הלל מקולומיאה" ע"ש עירו; י"א בכסלו ה'תקע"ה, 24 בנובמבר 1814 - י' באייר ה'תרנ"א, 18 במאי 1891) היה מתלמידי החת"ם סופר, כיהן כאב"ד מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלל ליכטנשטיין · ראה עוד »

הלברשטאדט

הַלְבֶּרְשְׁטָאדְט (בגרמנית: Halberstadt) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה ובירת מחוז הָארְץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלברשטאדט · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלוויה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלכה · ראה עוד »

החת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והחת"ם סופר · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגר"א מווילנה

#הפניההגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והגר"א מווילנה · ראה עוד »

הגרלה

הגרלה היא שיטת הימורים שבה הזוכה נבחר בבחירה אקראית לחלוטין, באמצעות מכונה הבוחרת מספר זוכה, ערבוב כרטיסי הגרלה בתיבה ובחירה עיוורת של כרטיס וכדומה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והגרלה · ראה עוד »

הדפס

מדפיסים בסדנת ההדפס, הדפס עץ משנת 1568. הדפס הוא יצירת אמנות שנוצרה על ידי צייר או גרפיקאי באמצעות טכניקת דפוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והדפס · ראה עוד »

הדפס אבן

מכבש דפוס אבן ליתוגרפיה במכבש הדפוס הֶדְפֵּס אֶבֶן או לִיתוֹגְרַפְיָה (בכתיב לטיני: "Lithographia") הוא טכניקת הדפסה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והדפס אבן · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

ההד

עמוד השער של "ההד" תשרי תרצ"ד (אוקטובר 1933) ההד היה ירחון בעל אופי דתי/חרדי לאומי, שראה אור בירושלים בשנים 1953-1925.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וההד · ראה עוד »

הורדנה

#הפניה גרודנו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והורדנה · ראה עוד »

הוגה דעות

#הפניה פילוסוף.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והוגה דעות · ראה עוד »

הוגו גולד

הוגו גולד (בגרמנית: Hugo Gold; 14 באוקטובר 1895, וינה – 20 בנובמבר 1974, תל אביב) היה היסטוריון יהודי, חוקר תולדות עם ישראל, מסאי, עורך ומו"ל, בעלי הוצאת הספרים "Olamenu" (עולמנו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והוגו גולד · ראה עוד »

הוועד הפועל הציוני

המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »

הכרמל (כתב עת)

שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והיסטוריון · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה

הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »

היגיינה

Kunsthalle Bremen בעיר המדינה הגרמנית ברמן Gerard ter Borch מאמצע המאה ה-17 Nordic Museum באי יורגודן היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והיגיינה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וורשה · ראה עוד »

ורוצלב

חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וורוצלב · ראה עוד »

ולוצלאווק

וְלוֹצְלָאוֶוק (בפולנית:, IPA:; ביידיש: װלאָצלאַװעק) היא עיר במרכז פולין, השוכנת על נהר הוויסלה, ואוכלוסייתה עומדת על 123,000 איש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וולוצלאווק · ראה עוד »

וולוז'ין

אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווולוז'ין · ראה עוד »

וימפל

מוזיאון היהודי של ניו יורק ילד גולל וימפל בקהילת אהבת תורה. הגלילה מתבצעת מלמטה ללמעלה כמנהג פרנקפורט בהתאם לכלל "מעלים בקודש ואין מורידין". וימפֶּל (בכתיב יידי: ווימפל, ווימפעל; בגרמנית: Wimpel) או מפה הוא כינוי לחיתול ששימש תינוקות בברית המילה שלהם, שעל פי מנהג כמה קהילות בגרמניה, כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את החיתול מתנה לבית הכנסת כדי שישמש לעיטוף ספר התורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווימפל · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווינה · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וויקיטקסט · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווילנה · ראה עוד »

כ"ח באדר

האנדרטה בבלז'ץ (שיר של דן פגיס).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכ"ח באדר · ראה עוד »

כ"ד בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכ"ד בכסלו · ראה עוד »

כ' בסיוון

סליחות ליום כ' בסיוון, שנתקנו על ידי הרבנים האורתודוקסים בהונגריה, תש"ו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכ' בסיוון · ראה עוד »

כתב עת תורני

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכתב עת תורני · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתיב (כתבי יד)

#הפניה המכון לתצלומי כתבי יד עבריים#פרויקט "כתיב".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכתיב (כתבי יד) · ראה עוד »

כולרה

כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכולרה · ראה עוד »

י"ח באדר א'

#הפניה י"ח באדר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ח באדר א' · ראה עוד »

י"ב באדר א'

#הפניה י"ב באדר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ב באדר א' · ראה עוד »

י"ג בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ג בתשרי · ראה עוד »

י"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ג בטבת · ראה עוד »

י"ד בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ד בחשוון · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וימים נוראים · ראה עוד »

יאיר ויינשטוק

#הפניה יאיר וינשטוק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויאיר ויינשטוק · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב צבי מקלנבורג

עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב צבי מקלנבורג · ראה עוד »

יעקב קרנץ

רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב קרנץ · ראה עוד »

יעקב רוזנס

יעקב רוזנס (בגרמנית: Jakob Rosanes; 16 באוגוסט 1842, ברודי – 6 בינואר 1922 ורוצלב) היה מתמטיקאי ושחמטאי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב רוזנס · ראה עוד »

יעקב לורברבוים

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב לורברבוים · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »

יצחק רפאל

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויצחק רפאל · ראה עוד »

יצחק ורפל

#הפניה יצחק רפאל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויצחק ורפל · ראה עוד »

יצחק יהודה שמלקיש

הרב יצחק יהודה שמלקיש (תקפ"ח-י' בתשרי תרס"ו, 1905-1827) היה מרבני גליציה ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויצחק יהודה שמלקיש · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויציאת מצרים · ראה עוד »

יראת שמים

#הפניה יראת השם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויראת שמים · ראה עוד »

ירחמיאל כהן

#הפניהריצ'רד כהן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וירחמיאל כהן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וירושלים · ראה עוד »

ירושלים המאוחדת

ירושלים המאוחדת הוא תיאור של מצב גאו-פוליטי היסטורי של ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וירושלים המאוחדת · ראה עוד »

ירוחם ליבוביץ

רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (שתי הב' בשם המשפחה רפות, ביידיש: לייוואוויטש; מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל"ד - י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וירוחם ליבוביץ · ראה עוד »

ישעיה פיק ברלין

רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישעיה פיק ברלין · ראה עוד »

ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישראל מסלנט · ראה עוד »

ישראל ליפשיץ

ישראל ליפשיץ הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג, ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישראל ליפשיץ · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבה · ראה עוד »

ישיבה יוניברסיטי

אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »

ילד פלא

רב אמן במשחק השחמט, מנצח מספר יריבים מבוגרים במשחק סימולטני שנערך בצרפת בשנת 1920 דניאל בארנבוים בגיל 11 עם המנצח איתן לוסטיג ותזמורת הגדנ"ע, 1953 ילד פלא או ילדת פלא הוא כינוי לילד או ילדה שהפגינו יכולת או מומחיות נדירה בתחום שבדרך כלל עוסקים בו מבוגרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וילד פלא · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחזקאל דוקקעס

הרב יחזקאל איזידור (אדוארד) דוקקעס (בגרמנית: Eduard Duckesz; ט"ו באב תרכ"ח, 3 באוגוסט 1868 - י' באדר תש"ד, 6 במרץ 1944) היה רב, אפיגרף, גנאלוג והיסטוריון שפעל באלטונה שבהמבורג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויחזקאל דוקקעס · ראה עוד »

יחיאל מיכל טוקצינסקי

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויחיאל מיכל טוקצינסקי · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהושע מזח

יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах; 1834 – כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי, איש תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהושע מזח · ראה עוד »

יהושע מונדשיין

יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהושע מונדשיין · ראה עוד »

יהודה עציון

יהודה עציון (נולד בל' בכסלו ה'תשי"ב, 29 בדצמבר 1951) הוא מחנך, מחבר ועורך ספרים ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודה עציון · ראה עוד »

יהודה לייב איגר

רבי יהודה לֵייבּ אֵיגֶר (כונה רבי לֵייבַּלֶ'ה; תקע"ה – כ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודה לייב איגר · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודים · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויום השנה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויום הכיפורים · ראה עוד »

יונה עמנואל

יונה עמנואל (כ"ב בכסלו תרפ"ו, 9 בדצמבר 1925 - כ"ה בשבט תשס"ב, 7 בפברואר 2002) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "השלשלת", והעורך הראשי של כתב העת "המעין".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויונה עמנואל · ראה עוד »

יוסף צדנר

יוסף צדנר (בגרמנית: Joseph Zedner; 10 בפברואר 1804, גרוס-גלוגאו – 10 באוקטובר 1871 ברלין) היה ביבליוגרף יהודי-גרמני וספרן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוסף צדנר · ראה עוד »

יוסף זונדל מסלנט

רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »

יושרה

באתיקה, יושרה (יָשְׁרָה, בלועזית: אינטגריטי) היא כנות ואמיתות או הקפדה על הפעולות הננקטות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויושרה · ראה עוד »

יוליוס פירסט

יוליוס פירסט או יוסף אלזארי (בגרמנית: Julius Fürst; 12 במאי 1805 – 9 בפברואר 1873) היה היסטוריון ומילונאי יהודי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוליוס פירסט · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוונית · ראה עוד »

יי"ש

#הפניה משקה חריף.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויי"ש · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויין · ראה עוד »

12 באוקטובר

12 באוקטובר הוא היום ה-285 בשנה (286 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו12 באוקטובר · ראה עוד »

12 בנובמבר

12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו12 בנובמבר · ראה עוד »

17 בדצמבר

17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו17 בדצמבר · ראה עוד »

1752

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1752 · ראה עוד »

1761

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1761 · ראה עוד »

1763

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1763 · ראה עוד »

1773

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1773 · ראה עוד »

1778

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1778 · ראה עוד »

1781

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1781 · ראה עוד »

1786

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1786 · ראה עוד »

1787

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1787 · ראה עוד »

1788

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1788 · ראה עוד »

1789

14 ביולי 1789 - נפילת הבסטיליה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1789 · ראה עוד »

1790

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1790 · ראה עוד »

1791

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1791 · ראה עוד »

1793

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1793 · ראה עוד »

1795

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1795 · ראה עוד »

1796

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1796 · ראה עוד »

1801

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1801 · ראה עוד »

1802

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1802 · ראה עוד »

1804

12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1804 · ראה עוד »

1805

קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1805 · ראה עוד »

1806

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1806 · ראה עוד »

1807

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1807 · ראה עוד »

1810

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1810 · ראה עוד »

1811

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1811 · ראה עוד »

1812

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1812 · ראה עוד »

1814

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1814 · ראה עוד »

1815

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1815 · ראה עוד »

1818

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1818 · ראה עוד »

1821

יוון זוכה בעצמאות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1821 · ראה עוד »

1822

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1822 · ראה עוד »

1823

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1823 · ראה עוד »

1825

אנטוניו סליירי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1825 · ראה עוד »

1827

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1827 · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1831 · ראה עוד »

1832

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1832 · ראה עוד »

1833

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1833 · ראה עוד »

1835

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1835 · ראה עוד »

1837

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1837 · ראה עוד »

1849

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1849 · ראה עוד »

1852

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1852 · ראה עוד »

1853

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1853 · ראה עוד »

1865

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1865 · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1867 · ראה עוד »

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1868 · ראה עוד »

1871

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1871 · ראה עוד »

1873

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1873 · ראה עוד »

1874

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1874 · ראה עוד »

1876

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1876 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1907 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1913 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1937 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1954 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1967 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1990 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1993 · ראה עוד »

2 ביוני

2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו2 ביוני · ראה עוד »

22 ביוני

22 ביוני הוא היום ה-173 בשנה (174 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו22 ביוני · ראה עוד »

28 בנובמבר

28 בנובמבר הוא היום ה-332 בשנה, בשבוע ה-49 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו28 בנובמבר · ראה עוד »

29 באוקטובר

29 באוקטובר הוא היום ה-302 בשנה בלוח הגרגוריאני (303 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו29 באוקטובר · ראה עוד »

8 בנובמבר

8 בנובמבר הוא היום ה-312 בשנה בלוח הגרגוריאני (313 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו8 בנובמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עקיבא_איגר

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס