סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ערב שבת

מַדָד ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת. [1]

101 יחסים: מן, מנחה קטנה, מנחה גדולה, מנהג (יהדות), מסחר, מקווה, מחט, מדורה, מוקצה, מכשיר חשמלי, מכשירי חשמל, מכשירי חשמל ביתיים, אמא של שבת, אמוראים, אמירה לגוי, אש, נר, נרות שבת, נישואים, סעודת ליל שבת, סעודות שבת, עובדיה יוסף, עירוב, עירוב תחומין, עירוב חצרות, פרסה (מידת אורך), פתח תקווה, פלטת שבת, פלג המנחה, פדיון הבן, פורים, צאת הכוכבים, צפירת שבת, קריאת שמע, קבלת שבת, קידוש, ראשי תיבות, רעב, רשות הרבים (שבת), רחיצה, רב חסדא, רב כהנא (הראשון), רב כהנא (הרביעי), רב כהנא (השני), רב כהנא (השלישי), רב יוסף, רבי אלעזר בר צדוק, שעון קיץ, שעון שבת, שקיעת החמה, ..., שבת, שבות, שופר, שוק מחנה יהודה, שובע, תאורה, תנועת החסידות, תספורת, תענית, תעשייה, תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת ערבית של שבת, תפילין, תקנות עזרא, תקופת בית שני, תקיעה, תרומות ומעשרות, תרועה, תחנון, תהלים, תוספת שבת, טבילה (יהדות), חצוצרה, חקלאות, חיפה, חילול שבת, חייט, ברכו, ברית מילה, ברייתא, בגדי שבת, בין השמשות (יהדות), בישול, בית התקיעה, גאורגיה, גזרת חכמים, גוף חימום, דמאי, האריז"ל, הפרשת תרומות ומעשרות, השהיה (שבת), הליכה, הטמנה (שבת), הוצאה מרשות לרשות, כניסת שבת, כבוד שבת, כיבוס, ירושלים, יהודי קולאשי, יום טוב. להרחיב מדד (51 יותר) »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומן · ראה עוד »

מנחה קטנה

מנחה קטנה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא מתשע שעות זמניות ומחצה מתחילת היום.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומנחה קטנה · ראה עוד »

מנחה גדולה

מנחה גדולה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא שש שעות ומחצה מתחילת היום.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומנחה גדולה · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומסחר · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומקווה · ראה עוד »

מחט

מחט היא חפץ ארוך דק וחד, בעלת קצה מחודד ובצידו השני חור שנקרא קוף.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומחט · ראה עוד »

מדורה

מדורה תפוחי אדמה מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומדורה · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומוקצה · ראה עוד »

מכשיר חשמלי

מכשיר חשמלי הוא כל כלי או מכונה המשתמש באנרגיה חשמלית כמקור האנרגיה העיקרי לפעולתו.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומכשיר חשמלי · ראה עוד »

מכשירי חשמל

#הפניה מכשיר חשמלי.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומכשירי חשמל · ראה עוד »

מכשירי חשמל ביתיים

מכונת כביסה מכשירי חשמל ביתיים הם מכונות לשימוש ביתי הפועלות על אנרגיה חשמלית, כשמאפיינים העיקריים הם.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ומכשירי חשמל ביתיים · ראה עוד »

אמא של שבת

#הפניה קבלת שבת בגני ילדים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ואמא של שבת · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ואמוראים · ראה עוד »

אמירה לגוי

#הפניה אמירה לנוכרי.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ואמירה לגוי · ראה עוד »

אש

להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ואש · ראה עוד »

נר

261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ונר · ראה עוד »

נרות שבת

#הפניה נרות שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ונרות שבת · ראה עוד »

נישואים

נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ונישואים · ראה עוד »

סעודת ליל שבת

חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וסעודת ליל שבת · ראה עוד »

סעודות שבת

שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).

חָדָשׁ!!: ערב שבת וסעודות שבת · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עירוב

סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).

חָדָשׁ!!: ערב שבת ועירוב · ראה עוד »

עירוב תחומין

עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ועירוב תחומין · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ועירוב חצרות · ראה עוד »

פרסה (מידת אורך)

#הפניה רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#פרסה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ופרסה (מידת אורך) · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: ערב שבת ופתח תקווה · ראה עוד »

פלטת שבת

פלטת שבת פְּלָטַת שַׁבָּת (בקיצור: פְּלָטַה) או כִּירַת שַׁבָּת היא כירה חשמלית – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ופלטת שבת · ראה עוד »

פלג המנחה

פּלג המנחה (מארמית; בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ופלג המנחה · ראה עוד »

פדיון הבן

קערה מכסף להנחת התינוק בטקס מגש הכסף להנחת התינוק בטקס ולידו כוס יין וסלעי כסף לפדיון עוגה שהוכנה לפדיון הבן של ילד בשם עידן, המשלבת אלמנטים מהטקס פדיון הבן (או פדיון בכורות) הוא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חייב כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ופדיון הבן · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: ערב שבת ופורים · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צפירת שבת

יהודי חרדי תוקע בשופר לאות כניסת השבת ממרפסתו, בשנת 1925. מחצצר השבת ברחובות תל אביב, מתריע על כניסתה. 1934 צפירת שבת היא קול צופר המושמע בשכונות דתיות וחרדיות בישראל ובמספר מדינות נוספות, בזמן הדלקת הנרות לפני כניסת שבת וחג.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וצפירת שבת · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וקריאת שמע · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וקבלת שבת · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וקידוש · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וראשי תיבות · ראה עוד »

רעב

נשים וילדים הסובלים מרעב בבנגלור, הודו, בשנות ה-70 של המאה ה-19. רָעָב היא תחושה הפוקדת אדם או חיה כאשר לא מסופק לה מזון במידה הנדרשת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורעב · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רחיצה

#הפניה רחצה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורחיצה · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורב חסדא · ראה עוד »

רב כהנא (הראשון)

רב כהנא (הראשון) היה אמורא מהדור הראשון לאמוראים שנולד בבבל ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורב כהנא (הראשון) · ראה עוד »

רב כהנא (הרביעי)

רב כהנא (הרביעי) היה אמורא בבלי, בן דודו של רב אשי וראש ישיבת פומבדיתא משנת ד'קנ"ו (395) עד שנת ד'קע"ג (414) הוא היה בדורם של רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, והעריך אותם, כאשר אחד מתלמידיו שאל אותו שאלות באגדה הוא הוכיח אותו על שאינו לומד לפני רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שעוסקים באגדות שקיבלו מרב חסדא ורבה בריה דרב הונא.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורב כהנא (הרביעי) · ראה עוד »

רב כהנא (השני)

רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורב כהנא (השני) · ראה עוד »

רב כהנא (השלישי)

#הפניה רב כהנא מפום נהרא.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורב כהנא (השלישי) · ראה עוד »

רב יוסף

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורב יוסף · ראה עוד »

רבי אלעזר בר צדוק

#הפניה רבי אלעזר ברבי צדוק.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ורבי אלעזר בר צדוק · ראה עוד »

שעון קיץ

מדינות ואזורים שלא הנהיגו שעון קיץ מעולם שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ושעון קיץ · ראה עוד »

שעון שבת

שעון שבת ידני פשוט ללא מחוגים שמתחבר לשקע שעון שבת הקבוע בלוח חשמלי שעון שבת הוא התקן הכולל שעון ומפסק המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר זרם חשמלי אליהם.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ושעון שבת · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ושקיעת החמה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ושבת · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ושבות · ראה עוד »

שופר

מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ושופר · ראה עוד »

שוק מחנה יהודה

דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »

שובע

שובע היא תחושה המצביעה על צריכת כמות מזון מספיקה והיעדר תחושת רעב.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ושובע · ראה עוד »

תאורה

תאורה ליצירת אפקט דרמטי במגדל דוד תאורה עירונית תאורה צבעונית במזרקה בטשקנט בירת אוזבקיסטן בית החולים איכילוב תאורה היא שימוש באור כדי להשיג אפקט מעשי או אסתטי.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותאורה · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותנועת החסידות · ראה עוד »

תספורת

#הפניה ספר (מקצוע).

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותספורת · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותענית · ראה עוד »

תעשייה

תעשייה, היא אותו חלק בכלכלה העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של חומרי גלם והפיכתם לסחורה בעלת ערך.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותעשייה · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותפילין · ראה עוד »

תקנות עזרא

#הפניה עזרא הסופר#תקנות עזרא.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותקנות עזרא · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקיעה

#הפניה תקיעת שופר#סוג התקיעות בשופר.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותקיעה · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תרועה

#הפניה תקיעת שופר#סוג התקיעות בשופר.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותרועה · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותחנון · ראה עוד »

תהלים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותהלים · ראה עוד »

תוספת שבת

תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ותוספת שבת · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

חצוצרה

לואי ארמסטרונג מנגן בחצוצרה חצוצרה (נקראת גם "טרומפטה" או "חֲצוֹצֶרֶת") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וחצוצרה · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וחקלאות · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וחיפה · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וחילול שבת · ראה עוד »

חייט

חייט בהונג קונג חייט או תופר הוא מקצוע עבודת כפיים ואומנות בתחום עיבוד האריגים (טקסטיל).

חָדָשׁ!!: ערב שבת וחייט · ראה עוד »

ברכו

ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".

חָדָשׁ!!: ערב שבת וברכו · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וברית מילה · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וברייתא · ראה עוד »

בגדי שבת

חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים בגדי שבת הם בגדים מכובדים שאותם לובשים היהודים הדתיים בשבתות ובחגי ישראל וכן גם בחולי מועד לשם הדגשת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ובגדי שבת · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

בישול

בישול בציור מ-1485 בישול הוא שם כללי לפעולות עיבוד מזון על ידי חום ממקור חיצוני.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ובישול · ראה עוד »

בית התקיעה

שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ובית התקיעה · ראה עוד »

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וגאורגיה · ראה עוד »

גזרת חכמים

#הפניה תקנת חכמים.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וגזרת חכמים · ראה עוד »

גוף חימום

גוף חימום של מכונת אספרסו גוף חימום הוא רכיב במכשירים חשמליים ההופך אנרגיה חשמלית (אלקטרו-מגנטית) לאנרגיית חום.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וגוף חימום · ראה עוד »

דמאי

דְמאי הם תבואה או פירות שנלקחו מעם הארץ, שאין ודאות שאכן הופרשו מהם תרומות ומעשרות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ודמאי · ראה עוד »

האריז"ל

#הפניההאר"י.

חָדָשׁ!!: ערב שבת והאריז"ל · ראה עוד »

הפרשת תרומות ומעשרות

#הפניה תרומות ומעשרות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת והפרשת תרומות ומעשרות · ראה עוד »

השהיה (שבת)

כניסת השבת מותרת כאשר המאכל כבר מבושל, ואסורה כאשר המאכל בשלב בישול מוקדם השארת מאכלים על גבי אש באופן המותר, כשהאש מכוסה ב'בלעך'. בהלכות שבת, הַשְׁהָיָה (בשיח ההלכתי נקראת גם שְהִיָה) היא השארת מאכל מבושל או מאכל שנמצא בתהליכי בישול על גבי מקור חום קודם לכניסת השבת, וזאת על מנת לאוכלו בשבת כשהוא חם, לדוגמה השארת סיר חמין על גבי פלטת שבת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת והשהיה (שבת) · ראה עוד »

הליכה

#הפניה הליכת בני אדם.

חָדָשׁ!!: ערב שבת והליכה · ראה עוד »

הטמנה (שבת)

קנקן תה מכוסה במטמן אין לראות באמור ייעוץ הלכתי בהלכות שבת, הטמנה היא כיסוי כלי ובו תבשיל חם בחומר מבודד לפני כניסת השבת, על מנת לצמצם כמידת האפשר את איבוד חום התבשיל או אף להגביר מעט את חומו (ובכך למעשה ממשיך בישול איטי) עבור המאכלים המיועדים ליום השבת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת והטמנה (שבת) · ראה עוד »

הוצאה מרשות לרשות

#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת והוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וכניסת שבת · ראה עוד »

כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וכבוד שבת · ראה עוד »

כיבוס

#הפניה כביסה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וכיבוס · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת וירושלים · ראה עוד »

יהודי קולאשי

#הפניה יהדות קולאשי.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ויהודי קולאשי · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: ערב שבת ויום טוב · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ערב_שבת

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »