סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ערי הלויים

מַדָד ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים. [1]

138 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, מסכת סוטה, מסכת ערכין, מסכת עירובין, מסכת חגיגה, מררי, משאל, משנה, משנה תורה, משרד המשפטים, מחניים (יישוב מקראי), מורשת המשפט בישראל, מודיעים, מיפעת, אמה (מידת אורך), אמה (יחידת אורך), ארץ ישראל, אשתמוע, אלתקה, נחום רקובר, ספר שמואל, ספר החינוך, ספר יחזקאל, ספר יהושע, סדר הדורות, ענתות (אתר מקראי), עץ, ערי מקלט, עשתרות, עלמון (עיר מקראית), עין גנים (אתר מקראי), עיר, פרשת מסעי, פרשת בהר, פילגש בגבעה, פילוג הממלכה, קרני פרה, קריית ארבע, קשיון, קדש (יששכר), קהת, קהתי, רמב"ן, רמב"ם, רמות גלעד, רש"י, רחבעם, רבי אליעזר, ..., רבי עקיבא, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי הגלילי, שמעון, שאול, שבט מנשה, שבט אפרים, שבט אשר, שבט נפתלי, שבט ראובן, שבט שמעון, שבט לוי, שבט זבולון, שבט בנימין, שבט גד, שבט דן, שבט יששכר, שבט יהודה, שבטי ישראל, שכם, שכם הקדומה, שישק, תנ"ך, תנ"ך קורן, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת השופטים, תל עבדון, תל קדש, תל רחוב, תל תענך, תל בית שמש, תל גזר, תל דביר, תל יקנעם, תל ירמות, תחום שבת, תורה, לבנה (עיר מקראית), לוי (דמות מקראית), לוי (יהדות), טעמי המקרא, חמת דאר, חרבת יתיר, חשבון (עיר), חברון, חומש במדבר, חורבת יתיר, במדבר, בנימין, בצר (עיר מקראית), ביקורת המקרא, בית מגורים, בית חורון (עיר מקראית), בית המקדש, בית המקדש הראשון, גרשון, גת רימון (נחלת דן), גזרה שווה, גבע (יישוב מקראי), גבע בנימין, גבעון, גבתון (עיר מקראית), דאורייתא, דרבנן, דברת (יישוב מקראי), דברי הימים, דביר (עיר עתיקה), דינה, המצודות, המשכן, הר תבור, התקופה הפרסית בארץ ישראל, הטבח בנוב עיר הכהנים, הגליל, ויקרא, כהן, יעקב, יעזר, ירמיהו, ירבעם, ירושלים, יחזקאל קויפמן, יהצה, יהודה קיל, יהודים, יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות), יוטה (אתר מקראי). להרחיב מדד (88 יותר) »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וממלכת יהודה · ראה עוד »

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מררי

מְרָרִי, הוא דמות מקראית, בנו השלישי של לוי בן יעקב ואחיהם של גרשון וקהת, ויוכבד.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומררי · ראה עוד »

משאל

תל א-נַּחְל באזור התעשייה של מפרץ חיפה, אשר יש המזהים אותו עם העיר מִשְׁאָל המקראית מִשְׁאָל הייתה עיר כנענית, שנכבשה בתקופת ההתנחלות ונמסרה לנחלת שבט אָשֵׁר, על פי המסופר בספר יהושע:.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומשאל · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומשנה תורה · ראה עוד »

משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומשרד המשפטים · ראה עוד »

מחניים (יישוב מקראי)

מחניים היא עיר מקראית ששכנה מזרחה לירדן בערך באמצע הדרך בין הכנרת לים המלח.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומחניים (יישוב מקראי) · ראה עוד »

מורשת המשפט בישראל

מורשת המשפט בישראל היא עמותה הפועלת להעלאת התודעה והידיעה בדבר הזיקה בין מקורות המשפט העברי לבין המציאות כאן והיום.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומורשת המשפט בישראל · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומודיעים · ראה עוד »

מיפעת

נחלות שבטי ישראל מֵיפַעַת (גם: מֵפָעַת) הייתה אחת מ-48 ערי הלויים בעבר הירדן שהשימשה גם כעיר מקלט, העיר ומגרשיה היו בתחומי בנחלת שבט ראובן.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ומיפעת · ראה עוד »

אמה (מידת אורך)

#הפניה אמה (יחידת מידה).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ואמה (מידת אורך) · ראה עוד »

אמה (יחידת אורך)

#הפניה אמה (יחידת מידה).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ואמה (יחידת אורך) · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וארץ ישראל · ראה עוד »

אשתמוע

בית הכנסת העתיק באשתמוע, 1975 בית הכנסת באשתמוע, 2009 ממשקופי בית הכנסת, 2013 תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר הכתובת בפסיפס בית הכנסת באשתמוע. נמצאת כיום במוזיאון השומרוני הטוב אֶשְׁתְּמֹעַ היה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה ה-4, ונזכר בספר יהושע.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ואשתמוע · ראה עוד »

אלתקה

תל שָׁלָף - אחת ההצעות המקובלות כיום לאתר של אֶלְתְּקֵה המקראית אֶלְתְּקֵה הייתה עיר ישראלית, הנזכרת במקרא בין ערי הלויים מנחלת שבט דן, ובהמשך ידועה כאתר קרב חשוב בין האשורים למלכים בלבנט.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ואלתקה · ראה עוד »

נחום רקובר

הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ונחום רקובר · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וספר שמואל · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וספר החינוך · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וספר יהושע · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וסדר הדורות · ראה עוד »

ענתות (אתר מקראי)

ענתות (ענאתא), תחריט מאמצע המאה התשע עשרה עֲנָתוֹת היא אתר מקראי, צפונית מירושלים, אשר מזוהה ככפר הכלולה בפרברי העיר נוב.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וענתות (אתר מקראי) · ראה עוד »

עץ

אֶדֶר אשר צמחו האחד בסמוך לשני פריחה של עצי פרונוס. עץ הוא שם כללי לצמחים רב-שנתיים גבוהים, אשר בסיסם עשוי גזע מרכזי ניכר, ממנו לרוב צומחים ענפים מכוסי עלים, ולעיתים אף פרחים ופירות ובמקרים מסויימים מכנים שיחים גם כעצים.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ועץ · ראה עוד »

ערי מקלט

#הפניה עיר מקלט.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וערי מקלט · ראה עוד »

עשתרות

אשורי המתאר את עשתרות עַשְׁתָּרוֹת, או עַשְׁתָּרֹת, או עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, הייתה עיר באזור הבשן בעבר הירדן המזרחי, בשליטתם של הכנענים ושבטי ישראל, בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ועשתרות · ראה עוד »

עלמון (עיר מקראית)

עַלְמוֹן (או עָלֶמֶת) היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ועלמון (עיר מקראית) · ראה עוד »

עין גנים (אתר מקראי)

עֵין גַּנִּים הוא אתר מקראי מתקופת התנחלות השבטים שבו הייתה עיר הלויים עין גנים בנחלת שבט יששכר (ספר יהושע י"ט, כא / כ"א, כט).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ועין גנים (אתר מקראי) · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ועיר · ראה עוד »

פרשת מסעי

ערי הלויים וערי מקלט פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית, המסכמת את חומש במדבר.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ופרשת מסעי · ראה עוד »

פרשת בהר

שלט בבית פרטי בירושלים המצהיר שכל תוצרת הגינה הפקר בשל שנת שמיטה פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ופרשת בהר · ראה עוד »

פילגש בגבעה

...וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם עַד הָאוֹר. וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת וַיֵּצֵא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת וְיָדֶיהָ עַל הַסַּף. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ קוּמִי וְנֵלֵכָה וְאֵין עֹנֶה...שפסל מאת ג'יאצ'ינטו ויגני, 1847. פִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה הוא סיפור מקראי המופיע בספר שופטים (פרקים י"ט–כ"א) וחותם את הספר.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ופילגש בגבעה · ראה עוד »

פילוג הממלכה

#הפניה פילוג ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ופילוג הממלכה · ראה עוד »

קרני פרה

קַרְנֵי פָרָ֟ה (לעיתים: פזר גדול, לעיתים נדירות: אופן ועגלה) הן מן הנדירים שבטעמי המקרא, המטעימות רק מילה אחת בתורה, בפרשת מסעי, ולפי המסורה רק 16 מילים בכל התנ"ך (מהן רק פעם אחת נוספת נקרא הטעם בציבור, במגילת אסתר).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וקרני פרה · ראה עוד »

קריית ארבע

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וקריית ארבע · ראה עוד »

קשיון

נחלות שבטי ישראל ח'רבת קַיסוּן למרגלות הר תָּבוֹר מזוהה בדרך כלל עם קִשְׁיוֹן המקראית שבנחלת שבט יִשָּׂשכָר קִשְׁיוֹן הייתה עיר לויים מקראית בנחלת שבט יששכר, אשר נזכרת פעמיים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וקשיון · ראה עוד »

קדש (יששכר)

קֶדֶשׁ שבנחלת שבט יששכר מזוהה עם תל אבו קודֵיס, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לצומת מגידו.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וקדש (יששכר) · ראה עוד »

קהת

בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי ויוכבד.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וקהת · ראה עוד »

קהתי

#הפניה פינחס קהתי.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וקהתי · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורמב"ם · ראה עוד »

רמות גלעד

250px רָמוֹת גִּלְעָד, בכתיב המקרא: רָמֹת גִּלְעָד; נקראה גם רמות, רמה, רָאמֹת בַּגִּלְעָד, הייתה עיר בגלעד בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורמות גלעד · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורש"י · ראה עוד »

רחבעם

מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא דמות מקראית, מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו נעמה העמונית.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורחבעם · ראה עוד »

רבי אליעזר

#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורבי אליעזר · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוסי הגלילי

חזית קברו של רבי יוסי הגלילי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי היה מגדולי וחשובי התנאים שבדור השלישי (תחילת המאה השנייה), ביבנה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ורבי יוסי הגלילי · ראה עוד »

שמעון

שמעון ולוי טובחים באנשי שכם; איור של גררד הואט (Gerard Hoet), המאה ה-17 שִׁמְעוֹן הוא דמות מקראית בספר בראשית, בנם השני של יעקב אבינו ולאה אימנו ואבי שבט שמעון.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושמעון · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושאול · ראה עוד »

שבט מנשה

בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט מנשה · ראה עוד »

שבט אפרים

בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט אפרים · ראה עוד »

שבט אשר

בול המוקדש לשבט אשר מפת שבט אשר מהמאה ה-16 שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט אשר · ראה עוד »

שבט נפתלי

בול המוקדש לשבט נפתלי שֵׁבֶט נַפְתָּלִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט נפתלי · ראה עוד »

שבט ראובן

בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט ראובן · ראה עוד »

שבט שמעון

בול המוקדש לשבט שמעון שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט שמעון · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט לוי · ראה עוד »

שבט זבולון

בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט זבולון · ראה עוד »

שבט בנימין

בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט בנימין · ראה עוד »

שבט גד

בול המוקדש לשבט גד תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט גד · ראה עוד »

שבט דן

בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט דן · ראה עוד »

שבט יששכר

בול המוקדש לשבט יששכר שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט יששכר · ראה עוד »

שבט יהודה

בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבט יהודה · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושבטי ישראל · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושכם · ראה עוד »

שכם הקדומה

שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושכם הקדומה · ראה עוד »

שישק

שישק היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה בידי חוקרים רבים עם המלך המצרי שושנק הראשון.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ושישק · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותנ"ך · ראה עוד »

תנ"ך קורן

תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותנ"ך קורן · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת השופטים

תקופת השופטים היא תקופה המתוארת בתנ"ך בספר שופטים, בתחילת ספר שמואל, ובמגילת רות, בה הנהיגו שופטים את עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותקופת השופטים · ראה עוד »

תל עבדון

תל עבדון הוא אחד התלים החשובים בגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל עבדון · ראה עוד »

תל קדש

תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כשלושה ק"מ מערבית למצודת כ"ח.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל קדש · ראה עוד »

תל רחוב

הסורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, שנמצא בבית הכנסת ביישוב העתיק רחוב, מוצב כיום בסמוך לרפליקת הפסיפס (צולם ב־1975) תל רחוב (תל א־צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל רחוב · ראה עוד »

תל תענך

#הפניה תענך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל תענך · ראה עוד »

תל בית שמש

תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל בית שמש · ראה עוד »

תל גזר

ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל גזר · ראה עוד »

תל דביר

#הפניה דביר (עיר עתיקה).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל דביר · ראה עוד »

תל יקנעם

מושבה יקנעם שרידי כנסייה צלבנית על התל תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול ואתר ארכאולוגי הנמצא בין העיר יקנעם עילית למושבה יקנעם של ימינו.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל יקנעם · ראה עוד »

תל ירמות

תֵּל יַרְמוּת (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּך) הוא תל גדול המשתרע על שטח של כ-180 דונם בשפלה, בתוך שטחי העיר בית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותל ירמות · ראה עוד »

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותחום שבת · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ותורה · ראה עוד »

לבנה (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל לִבְנָה הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ולבנה (עיר מקראית) · ראה עוד »

לוי (דמות מקראית)

פורטוגזי לֵוִי הוא בנם השלישי של יעקב ולאה, והוא אבי שבט לוי, אליו משתייכים הכהנים והלויים.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ולוי (דמות מקראית) · ראה עוד »

לוי (יהדות)

יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ולוי (יהדות) · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וטעמי המקרא · ראה עוד »

חמת דאר

250px חַמֹּת דֹּאר או חַמַּת, הייתה עיר מבצר על שפת הכנרת בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וחמת דאר · ראה עוד »

חרבת יתיר

#הפניה חורבת יתיר.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וחרבת יתיר · ראה עוד »

חשבון (עיר)

חֶשְׁבּוֹן היתה עיר עתיקה בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וחשבון (עיר) · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וחברון · ראה עוד »

חומש במדבר

#הפניה במדבר.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וחומש במדבר · ראה עוד »

חורבת יתיר

חוּרְבַּת יַתִּיר היא אתר ארכאולוגי הכולל שרידי מבנים בדרום הרי חברון ליד "דרך הפטרולים", הכוללים מבנה שצבי אילן מגדירו "אולי בית כנסת".

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וחורבת יתיר · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ובמדבר · ראה עוד »

בנימין

יוסף מתחבק עם אחיו בנימין. ברקע אחיו. התמונה מוצגת בטירת סקוקלוסטרס השוכנת לחוף אגם מלארן, שוודיה בתנ"ך, בִּנְיָמִין הוא הבן הצעיר ביותר של יעקב ורחל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ובנימין · ראה עוד »

בצר (עיר מקראית)

#הפניה בצר (עיר).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ובצר (עיר מקראית) · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית מגורים

בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ובית מגורים · ראה עוד »

בית חורון (עיר מקראית)

מבט מהריסות בית חורון העליונה, כפי שתועדו בשנת 1881, אל כיוון הים התיכון בֵּית חוֹרוֹן היתה עיר קדומה בצפון־מערב הרי יהודה, ונודעה על שני חלקיה – בית חורון תחתון ובית חורון עליון.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ובית חורון (עיר מקראית) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

גרשון

גֵרְשׁוֹן או גֵּרְשֹׁם - דמות מקראית, בנו הבכור של לוי בן יעקב.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וגרשון · ראה עוד »

גת רימון (נחלת דן)

גת רימון הייתה עיר לויים בנחלת שבט דן.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וגת רימון (נחלת דן) · ראה עוד »

גזרה שווה

בדיון התלמודי ובהלכה, גזרה שווה היא אחת משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וגזרה שווה · ראה עוד »

גבע (יישוב מקראי)

גֶּבַע (נודע גם כגֶבַע בִּנְיָמִן, כדי להבחינה מערים נוספות באותו השם) היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין המוזכרת מספר פעמים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וגבע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

גבע בנימין

גֶּבַע בִּנְיָמִין (אָדָם) היא יישוב קהילתי והתנחלות הממוקם 2 ק"מ צפונית מזרחית לירושלים, בין כביש 437 לכביש 60.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וגבע בנימין · ראה עוד »

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווים בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וגבעון · ראה עוד »

גבתון (עיר מקראית)

גִּבְּתוֹן הייתה עיר מקראית בנחלת שבט דן אשר ניתנה ללויים, ויש המזהים את העיר עם "תל מלוט", אשר נמצא צפונית מערבית לעיר בית שמש ומערבית לעיר גזר.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וגבתון (עיר מקראית) · ראה עוד »

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ודאורייתא · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ודרבנן · ראה עוד »

דברת (יישוב מקראי)

דָּבְרַת הייתה עיר הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והתקיימה גם בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ודברת (יישוב מקראי) · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ודברי הימים · ראה עוד »

דביר (עיר עתיקה)

שמאל דְּבִיר (נקראה גם קִרְיַת סֵפֶר ואולי גם קִרְיַת-סַנָּה) הייתה עיר כנענית חשובה ביותר מדרום לחברון, במעמד דומה לזה של חברון ולכיש.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ודביר (עיר עתיקה) · ראה עוד »

דינה

דִינָה היא בת יעקב ולאה שנולדה לאחר ששת בני לאה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ודינה · ראה עוד »

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

חָדָשׁ!!: ערי הלויים והמצודות · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים והמשכן · ראה עוד »

הר תבור

הַר תָּבוֹר (בערבית: גַ׳בֶּל אַ-טוּר جبل الطور) הוא הר בגליל התחתון, מדרום לרכס הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים והר תבור · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

הטבח בנוב עיר הכהנים

הטבח בנוב עיר הכהנים הוא אירוע מקראי, המתואר בספר שמואל א' בו הורג דואג האדומי 85 כהנים בנוב עיר הכהנים בציוויו של שאול המלך שרואה בכהני נוב סייענים לדוד לברוח מפניו, מה שנתפס בעיניו כחתרנות תחת מלכותו בשל הרוח הרעה ששרתה עליו מאז מלחמת דוד וגוליית.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים והטבח בנוב עיר הכהנים · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים והגליל · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וויקרא · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וכהן · ראה עוד »

יעקב

יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ויעקב · ראה עוד »

יעזר

נחלות שבטי ישראל יַעְזֵר הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, אשר שימשה כעיר לויים בנחלת שבט גד.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ויעזר · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וירמיהו · ראה עוד »

ירבעם

#הפניה ירבעם בן נבט.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וירבעם · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים וירושלים · ראה עוד »

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »

יהצה

האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי נחלות שבטי ישראל מצבת מישע (2007) יָהְצָה, או יַהַץ, הייתה עיר מקראית באזור השליטה של המואבים.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ויהצה · ראה עוד »

יהודה קיל

יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ויהודה קיל · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ויהודים · ראה עוד »

יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ויואל אליצור (חוקר מדעי היהדות) · ראה עוד »

יוטה (אתר מקראי)

יטא המזוהה עם יוטה המקראית יוּטָּה הוא אתר מקראי המזוהה כיום עם הכפר הפלסטיני יטא שבדרום הר חברון.

חָדָשׁ!!: ערי הלויים ויוטה (אתר מקראי) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ערי_הלויים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »