גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מאור עיניים (צ'רנוביל), מאיר מפרמישלאן, מנחם נחום מצ'רנוביל, משה חיים אפרים מסדילקוב, מודיעין עילית, מירכאות, אלימלך מליז'נסק, אליהו יוחנן גוראריה, אב בית דין, אברהם דב מאבריטש, אברהם יהושע השיל מאפטא, אהלי שם, אוהב ישראל, נחמן מברסלב, נועם אלימלך, נוה אחיעזר, נווה אחיעזר, ספר התניא, עבודת ישראל, עורך ראשי, קריית באבוב, קדושת לוי, ראש ישיבה, ראשי תיבות, רב עיר, רבי ישראל בעל שם טוב, שמואל שמלקה הורוביץ, שניאור זלמן מלאדי, תנועת החסידות, תהילים, לוי יצחק מברדיטשוב, ליקוטי מוהר"ן, זמירות שבת, חסידות סטריקוב, חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות בעלז, חסידות גור, חסידי גור, חז"ל, חולון, חיים הלברשטאם, בני ברק, בת ים, בית דין רבני חב"ד, גימטריה, דגל מחנה אפרים, הספרייה הלאומית, הבעל שם טוב, הגדה של פסח, הוצאת ספרים, ..., יעקב אריה אלתר, יעקב אריה גוטרמן, יעקב יצחק הורוביץ, יצחק מאיר מגור, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ. להרחיב מדד (5 יותר) »
מאור עיניים (צ'רנוביל)
מאור עיניים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ומאור עיניים (צ'רנוביל) · ראה עוד »
מאיר מפרמישלאן
רבי מאיר מפרמישליאן (תק"ם, 1780 - כ"ט באייר תר"י, 11 במאי 1850) היה מגדולי מנהיגי החסידות ומגדולי בעלי המופת בחסידות, ונכד של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמידי הבעש"ט.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ומאיר מפרמישלאן · ראה עוד »
מנחם נחום מצ'רנוביל
רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »
משה חיים אפרים מסדילקוב
רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ומשה חיים אפרים מסדילקוב · ראה עוד »
מודיעין עילית
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מודיעין עילית (מכונה גם קריית ספר) היא עיר והתנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ומודיעין עילית · ראה עוד »
מירכאות
מירכאות (” ”; גם: ’ ’, ואף „ ”) הן סימני פיסוק המשמשים לסמן ציטוט, קטע דיבור או פסוקית בתוך טקסט כללי, או למטרות אחרות.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ומירכאות · ראה עוד »
אלימלך מליז'נסק
רבי אלימלך (וייסבלום) מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ואלימלך מליז'נסק · ראה עוד »
אליהו יוחנן גוראריה
הרב אליהו יוחנן גוראריה (נולד בכ"ט בכסלו תשי"ב, 28 בדצמבר 1951) הוא רבה הראשי של חולון, חבר בית דין רבני חב"ד, וראש מכון המחקר התורני "אהלי שם".
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ואליהו יוחנן גוראריה · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם דב מאבריטש
רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש; ה'תק"ך, 1760 – י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ואברהם דב מאבריטש · ראה עוד »
אברהם יהושע השיל מאפטא
הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ואברהם יהושע השיל מאפטא · ראה עוד »
אהלי שם
מכון "אהלי שם - ליובאוויטש" הוא בית הוצאה לאור שבעבר היה מכון מחקר תורני, העוסק בההדרתם והוצאתם לאור של ספרי אדמו"רי חב"ד ותלמידיהם.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ואהלי שם · ראה עוד »
אוהב ישראל
#הפניה אברהם יהושע השיל מאפטא.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ואוהב ישראל · ראה עוד »
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ונחמן מברסלב · ראה עוד »
נועם אלימלך
נועם אלימלך הוא אוסף דברי תורה של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ונועם אלימלך · ראה עוד »
נוה אחיעזר
רחוב נחשוני, בית הכנסת המרכזי בנוה אחיעזר נוה אחיעזר היא שכונה בדרום־מזרח בני ברק, מהוותיקות שבעיר.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ונוה אחיעזר · ראה עוד »
נווה אחיעזר
#הפניה נוה אחיעזר.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ונווה אחיעזר · ראה עוד »
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וספר התניא · ראה עוד »
עבודת ישראל
עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות מועדים, ליקוטים ופרקי אבות, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, תלמידם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ועבודת ישראל · ראה עוד »
עורך ראשי
עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ועורך ראשי · ראה עוד »
קריית באבוב
קריית באבוב היא שכונה חרדית בבת ים, נוסדה על ידי חסידי באבוב.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וקריית באבוב · ראה עוד »
קדושת לוי
קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וקדושת לוי · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וראשי תיבות · ראה עוד »
רב עיר
רב עיר הוא תפקיד מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ורב עיר · ראה עוד »
רבי ישראל בעל שם טוב
#הפניה הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ורבי ישראל בעל שם טוב · ראה עוד »
שמואל שמלקה הורוביץ
רבי שמואל שְׁמֶלְקֶה הלוי הורוויץ מניקלשבורג (ה'תפ"ו, 1726 - א' באייר ה'תקל"ח, אפריל 1778) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות ורבה הראשי של מוראביה.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ושמואל שמלקה הורוביץ · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ותנועת החסידות · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ותהילים · ראה עוד »
לוי יצחק מברדיטשוב
#הפניה לוי יצחק מברדיצ'ב.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ולוי יצחק מברדיטשוב · ראה עוד »
ליקוטי מוהר"ן
ליקוטי מוהר"ן הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וליקוטי מוהר"ן · ראה עוד »
זמירות שבת
#הפניה זמירות ופיוטים לשבת.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וזמירות שבת · ראה עוד »
חסידות סטריקוב
בית המדרש סטריקוב בירושלים חסידות סטריקוב היא חצר חסידית מבית וורקא ואלכסנדר הנקראת על שם העיירה סטריקוב שבפולין שבה כיהנו אדמו"רי השושלת.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וחסידות סטריקוב · ראה עוד »
חסידות צאנז-קלויזנבורג
חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וחסידות צאנז-קלויזנבורג · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וחסידות גור · ראה עוד »
חסידי גור
#הפניה חסידות גור.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וחסידי גור · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וחז"ל · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וחולון · ראה עוד »
חיים הלברשטאם
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וחיים הלברשטאם · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ובני ברק · ראה עוד »
בת ים
האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ובת ים · ראה עוד »
בית דין רבני חב"ד
עמדת בית הדין אודות גלישה באינטרנט בית דין רבני חב"ד בארץ-הקודש (או "ועד רבני חב"ד בארץ הקודש") הוא בית דין רבני, שעל פי הוראת הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון הוא הגוף הסמכותי העליון בקרב חסידי חב"ד בישראל.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ובית דין רבני חב"ד · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וגימטריה · ראה עוד »
דגל מחנה אפרים
#הפניה משה חיים אפרים מסדילקוב#"דגל מחנה אפרים".
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ודגל מחנה אפרים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת ספרים
הוצאת ספרים היא גוף העוסק בהוצאה לאור של ספרים ובהפצתם של הספרים, דרך חנויות הספרים ובמכירה ישירה לצרכן.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים והוצאת ספרים · ראה עוד »
יעקב אריה אלתר
רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »
יעקב אריה גוטרמן
אוהל ראדזמין בבית הקברות היהודי בוורשה רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (ה'תקנ"ב, 1792 – י"ח בתמוז תרל"ד, 1874) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ויעקב אריה גוטרמן · ראה עוד »
יעקב יצחק הורוביץ
רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »
יצחק מאיר מגור
#הפניה יצחק מאיר אלתר.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים ויצחק מאיר מגור · ראה עוד »
ישראל הופשטיין מקוז'ניץ
רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.
חָדָשׁ!!: פאר מקדושים וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פאר_מקדושים
