סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פועלי ציון

מַדָד פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19. [1]

161 יחסים: מניפסט, מעמד חברתי, מעמד הפועלים, מפא"י, מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית, מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון), מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית, מפלגה, מצע, מרקסיזם, מרחביה (קיבוץ), משפטים, משרד העבודה, מלחמת העולם הראשונה, מזרח אירופה, מהפכת 1905, מהפכת אוקטובר, מהפכה, מוסד ביאליק, מינסק, א. ד. גורדון, אמריקה, אנגליה, אפנדי, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארגנטינה, אחד העם, אחדות העבודה, אבטלה, אהרן ראובני, אהרון ראובני, אוסטריה, אוקראינה, אידאולוגיה, נרודניקים, נרודניה ווליה, ספרית פועלים, ספורט, סוציאליזם, סוציאליזם אוטופי, סוכות, עם עובד, עלייה לארץ ישראל, עברית, עין גנים, פסימיזם, פשרה, פלסטינים, פועלי ציון שמאל, ..., פולטבה, פולין, צעירי ציון, צרפת, צדק (מוסר), ציונות מעשית, ציונות מדינית, ציונות סוציאליסטית, קפא"י, קפיטליזם, קומוניזם, קומינטרן, קואופרציה, קונסטנטינופול, קיצוניות ורדיקליזם, רמלה, ראשי תיבות, רפאל מאהלר, רוסיה, רוסיה החדשה, שמאל וימין בפוליטיקה, שמואל ייבין, שלמה קפלנסקי, שטעטל, שוויון, תנועת העבודה, תעמולה, תרס"ז, תחום המושב, תוכנית אוגנדה, לאומיות, לבוב, לונדון, טריטוריאליזם יהודי, זלמן שזר, חקלאות, בר גיורא (ארגון), ברל לוקר, ברל כצנלסון, בורגנות, בוריס שץ, בולשביזם, ביטאון, גדנסק, גוי, דב בר בורוכוב, דוד בן-גוריון, המאה ה-19, המנון, המניפסט הקומוניסטי, המפלגה הציונית-סוציאליסטית, האחדות, האג, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, האינטרנציונל הסוציאליסטי, הספרייה הלאומית, הסתדרות פועלי השומרון, הסתדרות פועלי הגליל, הסתדרות פועלי יהודה, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, הפועל הצעיר, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני השישי, השבועה (פועלי ציון), השומר, השכלה, התעמלות, החלוץ, הבלתי מפלגתיים, הבונד, הגלות, הגדודים העבריים, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההתיישבות העובדת, הון, הכרזת העצמאות, הכשרה, היישוב, וינה, כיבוש העבודה, יעקב זרובבל, יפו, יצחק טבנקין, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל, ישראל שוחט, יוסף זלצמן, יוסף חיים ברנר, יוסף גורני, יידיש, יידישיזם, 1898, 1901, 1905, 1906, 1907, 1912, 1919, 1920, 1925, 1930, 1931, 1932, 1937, 1968, 1979, 6 באוקטובר, 7 באוקטובר. להרחיב מדד (111 יותר) »

מניפסט

#הפניה מנשר.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומניפסט · ראה עוד »

מעמד חברתי

פועלים נושאים על גבם את כולם. במדעי החברה, מתאר המונח מעמד קבוצת אנשים החולקים סטטוס חברתי דומה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומעמד חברתי · ראה עוד »

מעמד הפועלים

אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא כינוי למעמד בחברה מתועשת.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומעמד הפועלים · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומפא"י · ראה עוד »

מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית

מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית (בר"ת: מפס"ע, לעיתים מפ"ס) הייתה מפלגת פועלים קומוניסטית ארץ ישראלית שפעלה בין השנים 1919–1921.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומפלגת פועלים סוציאליסטית עברית · ראה עוד »

מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון)

מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון) הייתה מפלגה פוליטית סוציאליסטית ציונית באימפריה הרוסית ובאוקראינה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון) · ראה עוד »

מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית

#הפניה מפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית · ראה עוד »

מפלגה

מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית, השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומפלגה · ראה עוד »

מצע

מַצָּע של מפלגה הוא מסמך עמדה המפרט את עקרונות המפלגה ואת תוכנית הפעולה שבכוונתה להגשים כאשר תעלה לשלטון.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומצע · ראה עוד »

מרקסיזם

טקסט.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומרקסיזם · ראה עוד »

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומרחביה (קיבוץ) · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומשפטים · ראה עוד »

משרד העבודה

משרד העבודה הוא משרד ממשלתי שפעל בישראל מקום המדינה ועד לשנת 1977, שבה אוחד עם משרד הסעד לשם הקמת משרד העבודה והרווחה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומשרד העבודה · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומזרח אירופה · ראה עוד »

מהפכת 1905

מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומהפכת 1905 · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מהפכה

ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומהפכה · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ומינסק · ראה עוד »

א. ד. גורדון

#הפניה אהרן דוד גורדון.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וא. ד. גורדון · ראה עוד »

אמריקה

מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה השפות המדוברות באמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואמריקה · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואנגליה · ראה עוד »

אפנדי

אפנדי טורקי (1862). צייר לא ידוע. תמונה שנמצאת בספריית העיר ניו יורק אפנדי (בטורקית: Efendi מיוונית: αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה", ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואפנדי · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וארצות הברית · ראה עוד »

ארגנטינה

הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וארגנטינה · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואחד העם · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואחדות העבודה · ראה עוד »

אבטלה

בכלכלה, אַבְטָלָה היא מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואבטלה · ראה עוד »

אהרן ראובני

אהרן ראובני (שִימשֶלֶביץ') (י"א באב תרמ"ו, אוגוסט 1886 – 10 בספטמבר 1971) היה סופר עברי ומתרגם מהשפות אנגלית, צרפתית ורוסית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואהרן ראובני · ראה עוד »

אהרון ראובני

#הפניה אהרן ראובני.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואהרון ראובני · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואוסטריה · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואוקראינה · ראה עוד »

אידאולוגיה

פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ואידאולוגיה · ראה עוד »

נרודניקים

נַרוֹדניקים (ברוסית: Народничество, נַרוֹדנִיצֶ'סטבוֹ) הוא שמם של מהפכנים רוסים בשנות השישים והשבעים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ונרודניקים · ראה עוד »

נרודניה ווליה

"נרודניה ווליה" (ברוסית: Народная воля, "רצון העם") הייתה תנועה מחתרתית סוציאליסטית טרום-מרקסיסטית שפעלה ברוסיה בימיהם של הצארים אלכסנדר השני (שנרצח על ידי חברי הארגון) ובנו, אלכסנדר השלישי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ונרודניה ווליה · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וספרית פועלים · ראה עוד »

ספורט

ילדים משחקים כדורגל נשים משחקות כדורסל ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה בדרכים אחרות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וספורט · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וסוציאליזם · ראה עוד »

סוציאליזם אוטופי

סוֹצְיָאלִיזְם אוּטוֹפִּי הוא מונח המציין את הזרמים המוקדמים בחשיבה הסוציאליסטית בעיקר במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וסוציאליזם אוטופי · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וסוכות · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ועם עובד · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ועברית · ראה עוד »

עין גנים

עין גנים הוא מושב פועלים שהוקם בשנת 1908, ובשנת 1939 הפך לשכונה ורחוב בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ועין גנים · ראה עוד »

פסימיזם

#הפניה פסימיות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ופסימיזם · ראה עוד »

פשרה

פשרה היא מונח המתאר השגת הסכם בין צדדים, במהלך סכסוך, באמצעות תקשורת ובדרך של הבנה וקבלה הדדית של תנאים – לעיתים קרובות הסכמה זו באה תוך ויתור על מטרות או רצונות של שני הצדדים, כך שהם מתפשרים כדי להגיע להסכמה משותפת.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ופשרה · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ופלסטינים · ראה עוד »

פועלי ציון שמאל

פועלי ציון שמאל הייתה מפלגת שמאל יהודי מהפכנית, מרקסיסטית וציונית, שפעלה כמפלגה עצמאית ביישוב (וגם בחוץ לארץ) משנת 1920 ועד שנת 1946.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ופועלי ציון שמאל · ראה עוד »

פולטבה

פולטבה (באוקראינית: Полтава) היא עיר באוקראינה המזרחית, מרכז מחוז פולטבה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ופולטבה · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ופולין · ראה עוד »

צעירי ציון

חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וצעירי ציון · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וצרפת · ראה עוד »

צדק (מוסר)

צדק - ציור של Jürgen Ovens משנת 1662 צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת, הגיון, מידתיות ושוויון.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וצדק (מוסר) · ראה עוד »

ציונות מעשית

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וציונות מעשית · ראה עוד »

ציונות מדינית

תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וציונות מדינית · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

קפא"י

קפא"י (ראשי תיבות: קופת פועלי ארץ ישראל) הייתה קרן שהוקמה על פי הצעת שלמה קפלנסקי בוועידה השנייה של הברית העולמית של פועלי ציון, שנערכה בשנת 1909 בעיר קרקוב.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וקפא"י · ראה עוד »

קפיטליזם

אדם סמית היה אחד הראשונים שניסח את תפיסות השוק החופשי קפיטליזם (בעברית נקראת גם הוֹנְתָנוּת או רכושנות) היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וקפיטליזם · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וקומוניזם · ראה עוד »

קומינטרן

קוֹמִינְטֶרְן (מרוסית: Коминтерн) שנקרא גם האינטרנציונל הקומוניסטי והאינטרנציונל השלישי (1943-1919) היה האיגוד הבינלאומי של המפלגות הקומוניסטיות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וקומינטרן · ראה עוד »

קואופרציה

קוֹאוֹפֶּרַצְיָה היא שיטה כלכלית, אידאולוגיה ופילוסופיה חברתית-כלכלית המעמידה במרכז המערכת הכלכלית צורת ארגון המבוסס על שיתוף באמצעי הייצור או בכוח הקנייה של חברי הארגון, תוך שוויון בין החברים הן בהשקעה והן בפירותיה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וקואופרציה · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קיצוניות ורדיקליזם

רדיקליות היא גישה הדוגלת בשינוי מצב קיים מהשורש.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וקיצוניות ורדיקליזם · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ורמלה · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וראשי תיבות · ראה עוד »

רפאל מאהלר

רפאל מָאהלֶר (בכתיב יידי: מאַהלער; בלועזית: Raphael Mahler; 15 באוגוסט 1899 – 4 באוקטובר 1977) היה היסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ורפאל מאהלר · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ורוסיה · ראה עוד »

רוסיה החדשה

#הפניה נובורוסיה (האימפריה הרוסית).

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ורוסיה החדשה · ראה עוד »

שמאל וימין בפוליטיקה

שמאל וימין בפוליטיקה הם מונחי מיון של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות ומגמות בחברה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ושמאל וימין בפוליטיקה · ראה עוד »

שמואל ייבין

תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ושמואל ייבין · ראה עוד »

שלמה קפלנסקי

שלמה קַפְּלַנְסקי (קאפלאנסקי; 5 במרץ 1884 – 7 בדצמבר 1950, כ"ח בכסלו תשי"א) היה ממנהיגיה של מפלגת "פועלי ציון" ומנהל הטכניון בחיפה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ושלמה קפלנסקי · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ושטעטל · ראה עוד »

שוויון

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ושוויון · ראה עוד »

תנועת העבודה

תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ותנועת העבודה · ראה עוד »

תעמולה

כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ותעמולה · ראה עוד »

תרס"ז

#הפניה ה'תרס"ז.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ותרס"ז · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ותחום המושב · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ולאומיות · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ולבוב · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ולונדון · ראה עוד »

טריטוריאליזם יהודי

ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חיים חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialism), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וטריטוריאליזם יהודי · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וזלמן שזר · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וחקלאות · ראה עוד »

בר גיורא (ארגון)

ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ובר גיורא (ארגון) · ראה עוד »

ברל לוקר

מלכה, בשנות ה-50 בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וברל לוקר · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וברל כצנלסון · ראה עוד »

בורגנות

'הבורגנות', ציורו של Pintura de R. Cortés, כ1855 בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי המתגורר בערים שאינו עוסק בעבודות כפיים.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ובורגנות · ראה עוד »

בוריס שץ

בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ובוריס שץ · ראה עוד »

בולשביזם

בולשביזם (ברוסית: Большеви́зм), היא צורת ההתנהלות של הקומוניסטים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ובולשביזם · ראה עוד »

ביטאון

#הפניה כתב עת.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וביטאון · ראה עוד »

גדנסק

בזיליקת מריה הקדושה בגדנסק, כנסיית הלבנים השנייה בגודלה בעולם, לאחר בזיליקת פטרוניוס הקדוש מזרקת נפטון בגדנסק גְדַנְסְק (בפולנית: Gdańsk,; בגרמנית: Danzig,; בקשובית: Gduńsk; ביידיש: דאַנציג) היא עיר הנמל החשובה בפולין, והעיר השישית בגודלה במדינה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וגדנסק · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וגוי · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והמאה ה-19 · ראה עוד »

המנון

הִמְנוֹן (ביוונית: ὕμνος - הימנוס) הוא שיר שבח והודיה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והמנון · ראה עוד »

המניפסט הקומוניסטי

המניפסט הקומוניסטי (בגרמנית: Manifest der Kommunistischen Partei, במקור: "מניפסט של המפלגה הקומוניסטית") הוא מנשר (מניפסט) שכולל את מצע "הליגה הקומוניסטית", שפעלה בין 1848–1852.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והמניפסט הקומוניסטי · ראה עוד »

המפלגה הציונית-סוציאליסטית

ישראל בר-יהודה (אידלסון), מן המנהיגים הבולטים של המפלגה המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס) הייתה מפלגת פועלים יהודית-ציונית-סוציאליסטית שפעלה בברית המועצות פולין בין השנים 1920–1926.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והמפלגה הציונית-סוציאליסטית · ראה עוד »

האחדות

הגיליון הראשון "האחדות" היה ביטאון מפלגת פועלי ציון, אשר יצא כשבועון מיוני 1910 ועד ינואר 1915, עת נסגר בצו השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והאחדות · ראה עוד »

האג

מבט על האג מצפון-מערב, איור מאת ואן יאן גוין ה"ביננהוף" ואולמות האבירים, המרכז הפוליטי של הולנד ארמון השלום בו ממוקם בית הדין הבינלאומי ICJ בית העירייה החדש מרכז העיר האג (בהולנדית: s Gravenhage' - "סְכְראפֶנהאכה",; ובקיצור Den Haag - "דן האך") היא עיר במערב הולנד המהווה את המרכז השלטוני של המדינה, ובירת מחוז דרום הולנד.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והאג · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האינטרנציונל הסוציאליסטי

האינטרנציונל הסוציאליסטי הוא ארגון בינלאומי של מפלגות סוציאל-דמוקרטיות ותנועות פועלים.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והאינטרנציונל הסוציאליסטי · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסתדרות פועלי השומרון

הסתדרות פועלי השומרון הייתה אחת משלוש הסתדרויות הפועלים שהרכיבו את ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והסתדרות פועלי השומרון · ראה עוד »

הסתדרות פועלי הגליל

#הפניה הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והסתדרות פועלי הגליל · ראה עוד »

הסתדרות פועלי יהודה

הסתדרות פועלי יהודה או הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה הייתה אחת משלוש הסתדרויות הפועלים מהם הורכבה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והסתדרות פועלי יהודה · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והעלייה השנייה · ראה עוד »

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והפועל הצעיר · ראה עוד »

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והקונגרס הציוני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני השישי

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והקונגרס הציוני השישי · ראה עוד »

השבועה (פועלי ציון)

השבועה הוא שירו של יהושע פלוביץ' במזרח אירופה בשנת 1903.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והשבועה (פועלי ציון) · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והשומר · ראה עוד »

השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והשכלה · ראה עוד »

התעמלות

פסל "המתעמלת" של דניאל בהריר במכון וינגייט התעמלות היא פעילות גופנית שמטרתה חיזוק ושמירה על כושר גופני באמצעות מערכת תרגילים מבוססת.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והתעמלות · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והחלוץ · ראה עוד »

הבלתי מפלגתיים

הבלתי מפלגתיים הייתה תנועה עממית של פועלים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והבלתי מפלגתיים · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והבונד · ראה עוד »

הגלות

#הפניה גלות (יהדות).

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והגלות · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והגדודים העבריים · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

ההתיישבות העובדת

חברי קבוץ "שחר" בראשית התיישבותם ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וההתיישבות העובדת · ראה עוד »

הון

הון (בלעז: קפיטל; באנגלית: Capital) הוא מכלול הנכסים העומדים לרשותו של אדם או ישות כלכלית כלשהי, שיש בהם כדי לשמש ליצירת מוצר או הכנסה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והון · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הכשרה

הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והכשרה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון והיישוב · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ווינה · ראה עוד »

כיבוש העבודה

רחוב כיבוש העבודה בהרצליה כיבוש העבודה היא אידאולוגיה שנוצרה בתקופת ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל לכיבוש כל ענפי העבודה ברחבי ארץ ישראל מידי פועלים ערבים בידי הפועל העברי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וכיבוש העבודה · ראה עוד »

יעקב זרובבל

יעקב זרובבל (14 בינואר 1886 - 2 ביוני 1967) היה ממנהיגי מפלגת פועלי ציון שמאל, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, חבר הנשיאות של הוועד הפועל הציוני ונשיאות אספת הנבחרים וחבר הנהלת הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויעקב זרובבל · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויפו · ראה עוד »

יצחק טבנקין

יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויצחק טבנקין · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וישראל · ראה עוד »

ישראל שוחט

שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון וישראל שוחט · ראה עוד »

יוסף זלצמן

אליעזר סלוצקין אנשי העלייה השנייה, ערב עלייתם לארץ ישראל יוסף זלצמן (1 ביוני 1890 – 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון ה'תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויוסף זלצמן · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף גורני

יוסף גוֹרְנִי (נולד ב-1933) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויוסף גורני · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויידיש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ויידישיזם · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1898 · ראה עוד »

1901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1901 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1905 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1907 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1912 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1919 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1920 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1925 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1930 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1932 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1937 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1968 · ראה עוד »

1979

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו1979 · ראה עוד »

6 באוקטובר

6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו6 באוקטובר · ראה עוד »

7 באוקטובר

7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פועלי ציון ו7 באוקטובר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פועלי_ציון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »