גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
218 יחסים: מאיר ש"ץ, מנחם זולאי, מנדלי מוכר ספרים, מערבית, מעשה מרכבה, מעוז צור, מקובל, מרדכי עבאדי, משקל (שירה), משה אשקר הכהן, משה אבן עזרא, מלכויות זכרונות ושופרות, מחזור וורמייזא, מגן אבות (פיוט), מגילת קהלת, אמנות, אמירת סדר העבודה, אמיתי בן שפטיה, אנשי אמנה אבדו, אסנת ברזאני, אפרים מרגנסבורג, אפרים חזן, אץ קוצץ, אקרוסטיכון, אקדמות, ארץ ישראל, אשר הניא, אל-אנדלוס, אלעזר אזכרי, אלעזר בירבי קליר, אלהיכם (סוג פיוט), אליה בן שמעיה, אזהרות, אזכרה אלהים ואהמיה, אברהם אבן עזרא, אברהם ענתבי, אבלה נפשי וחשך תארי, אגדלך אלהי כל נשמה, אדון עולם, אדון הסליחות, אהרן מירסקי, אהבת הדסה, אהוב מהר המור, אוצר מילים, אירופה, איטליה, נאמני תורה ועבודה, נשמת כל חי, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, ..., סנונית (עמותה), סעדיה גאון, סעודת שבת, ספר העתים, ספרות, סלח לנו, סליחות, סוכות, עקדת יצחק, עת שערי רצון להפתח, עזרא פליישר, עברית, עברית מקראית, פסוקי דזמרא, פרובאנס, פרויקט בן-יהודה, פריחא בת יוסף, פזמון חוזר, פואטיקה, פירקוי בן באבוי, פיוטי הושענות, צרפת, ציון הלא תשאלי, קרובה, קדושתא, קדושה (תפילה), קהילת וויען, קינה, קינות לתשעה באב, ר"י מיגאש, רמ"א, ראש חודש, ראש השנה, ראשונים, רפאל ענתבי, רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רבנו גרשום, רבי יוסף חיים, שמעון לביא, שמעון בן צמח דוראן, שמעון בן יצחק, שמעון ברבי יצחק, שמואל בן הושענא, שפטיה בן אמיתי, שלמה אבן גבירול, שלמה סולימן אלסנג'ארי, שלמה הבבלי, שלום עליכם (פיוט), שלום שבזי, שלוש עשרה מידות הרחמים, שליח ציבור, שחר אבקשך, שבת זכור, שבועות, שולמית אליצור, שולחן ערוך, שיר הכבוד, שירת הקודש של ביתא ישראל, שירת הבקשות, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שירה, תנועת ההשכלה היהודית, תענית, תפילת מעריב, תפילת מוסף, תפילת ערבית, תפילת שמונה עשרה, תפילת שבע, תפילת העמידה, תפילת הגשם, תפילה (יהדות), תפילה בציבור, תקופת הביניים של העברית, תרי"ג מצוות, תשעה באב, תלמוד, תחיית הלשון העברית, תהלים, תור הזהב של יהדות ספרד, לך אלי תשוקתי, לימוד תורה, ליטורגיה, זמירות ופיוטים לשבת, חנוכה, חסל סדור פסח, חריזה, חזרת הש"ץ, חביבי יה חביבי, חגי ישראל ומועדיו, חול המועד, חיים נחמן ביאליק, חיים רפאל שושנה, חיים שאול עבוד, בר יוחאי (פיוט), ברח דודי, ברוך ה' יום יום, ברכת אבות, ברכת קדושת השם, ברכת גבורות, ברכת יוצר אור, ברכה מעין שבע, ברכות קריאת שמע, בונה ירושלים, גאונים, גניזת קהיר, דעות, דרור יקרא, דונש בן לברט, דוד חסין, דוד בן חזקיה, דוד בוזגלו, המאה ה-10, המאה ה-16, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-3, המאה ה-5, המאה ה-8, המאה התשיעית, האר"י, האיגוד העולמי למדעי היהדות, הספרייה הלאומית, הפסק (הלכה), התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, הזמנה לפיוט, הוצאת מאגנס, הוצאת כרמל, הושענות, ואמרתם כה לחי, ונתנה תוקף, ובכן ואמרתם זבח פסח, ובכן ויהי בחצי הלילה, וכל מאמינים, ויהי בחצי הלילה, כי אשמרה שבת, ימים נוראים, יניי, יצחק אבן גיאת, יציאת מצרים, ישראל נג'ארה, ישראל נושע בה' תשועת עולמים, ישראל רוזנסון, יגדל אלוהים חי, ידיד נפש, יהדות, יהדות מצרים, יהדות ארם צובא, יהדות אשכנז, יהדות איטליה, יהדות ספרד, יהדות צפון אפריקה, יהדות צרפת, יהדות תימן, יהדות בבל, יהדות גרמניה, יהודה הלוי, יום ליבשה, יום טוב, יום חול, יום הכיפורים בבית המקדש, יוסף אבן אביתור, יוסף קארו, יוסף טוב עלם, יוסי בן יוסי, יוצר (פיוט), יוון, יוונית. להרחיב מדד (168 יותר) »
מאיר ש"ץ
קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: פיוט ומאיר ש"ץ · ראה עוד »
מנחם זולאי
מנחם זולאי מנחם זוּלַאי (Zulay; ב' באדר תרס"א, 1901, גליציה – ד' בכסלו תשט"ו, 29 בנובמבר 1954, ירושלים) היה חוקר הפיוט והשירה העברית בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: פיוט ומנחם זולאי · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: פיוט ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: פיוט ומערבית · ראה עוד »
מעשה מרכבה
תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.
חָדָשׁ!!: פיוט ומעשה מרכבה · ראה עוד »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
חָדָשׁ!!: פיוט ומעוז צור · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: פיוט ומקובל · ראה עוד »
מרדכי עבאדי
מרדכי עבאדי (1826, ה'תקפ"ו, חלב - 1884, כ"ז בסיוון ה'תרמ"ד, ביירות) היה דיין, מקובל ופייטן שפעל בסוריה, בטורקיה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פיוט ומרדכי עבאדי · ראה עוד »
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
חָדָשׁ!!: פיוט ומשקל (שירה) · ראה עוד »
משה אשקר הכהן
ר' משה יוסף אשקר הכהן (באנגלית: Ashkar או Ashear; 1877 – אוקטובר 1940, י"ז בתשרי ה'תש"א) היה מפייטני יהדות חלב במאה ה-19 וה-20.
חָדָשׁ!!: פיוט ומשה אשקר הכהן · ראה עוד »
משה אבן עזרא
רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 – ד'תת"ק, 1140 בערך) היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים.
חָדָשׁ!!: פיוט ומשה אבן עזרא · ראה עוד »
מלכויות זכרונות ושופרות
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).
חָדָשׁ!!: פיוט ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »
מחזור וורמייזא
#הפניה יהדות וורמייזא#מחזור ורמייזא.
חָדָשׁ!!: פיוט ומחזור וורמייזא · ראה עוד »
מגן אבות (פיוט)
מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.
חָדָשׁ!!: פיוט ומגן אבות (פיוט) · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: פיוט ומגילת קהלת · ראה עוד »
אמנות
Johan Zoffany המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) היא יצירה אסתטית.
חָדָשׁ!!: פיוט ואמנות · ראה עוד »
אמירת סדר העבודה
אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.
חָדָשׁ!!: פיוט ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »
אמיתי בן שפטיה
עץ המשפחה של משפחת אחימעץ, ובו רבי אמיתי בן שפטיה (אמיתי II) רבי אמיתי בן שפטיה היה מגדולי פייטני איטליה, מחכמי היהודים וראש הישיבה בקהילת אוריה (באיטלקית: Oria. בספרות הרבנית: אוֹיְרִי), במחוז פוליה שבדרום איטליה, ובנו של החכם והפייטן שפטיה בן אמיתי.
חָדָשׁ!!: פיוט ואמיתי בן שפטיה · ראה עוד »
אנשי אמנה אבדו
#הפניה אנשי אמונה אבדו.
חָדָשׁ!!: פיוט ואנשי אמנה אבדו · ראה עוד »
אסנת ברזאני
הרבנית אסנת אדוני ברזאני (מאות 16–17) הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן.
חָדָשׁ!!: פיוט ואסנת ברזאני · ראה עוד »
אפרים מרגנסבורג
רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110 בקירוב – ד'תתקל"ה, 1175 בקירוב) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, וכן תלמידו של ריב"א.
חָדָשׁ!!: פיוט ואפרים מרגנסבורג · ראה עוד »
אפרים חזן
אפרים חזן (נולד בג'רבה, תוניסיה, בתאריך ו' באלול ה'תש"ג, 6 בספטמבר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: פיוט ואפרים חזן · ראה עוד »
אץ קוצץ
אשכנזי מעוטר מן המאה ה-13. אָץ קוֹצֵץ הוא פיוט מתוך הקדושתא לשבת זכור, השבת שלפני פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארצישראלי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: פיוט ואץ קוצץ · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: פיוט ואקרוסטיכון · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: פיוט ואקדמות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: פיוט וארץ ישראל · ראה עוד »
אשר הניא
אֲשֶׁר הֵנִיא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.
חָדָשׁ!!: פיוט ואשר הניא · ראה עוד »
אל-אנדלוס
אַל-אַנְדָלוּס (בערבית: الأندلس; בספרדית: Al-Ándalus) ידוע גם בשמות ספרד המוסלמית, איבריה המוסלמית, או איבריה האסלאמית, הוא שמו של האזור בחצי האי האיברי שהיה תחת שליטה מוסלמית בין 711 ועד 1492, וכן שמו של המרחב התרבותי הערבי-מוסלמי שהתקיים באותה העת באזור זה.
חָדָשׁ!!: פיוט ואל-אנדלוס · ראה עוד »
אלעזר אזכרי
קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.
חָדָשׁ!!: פיוט ואלעזר אזכרי · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: פיוט ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אלהיכם (סוג פיוט)
אֱלֹהֵיכֶם הוא סוג של פיוטים קצרים המיועדים לקדושה של תפילת מוסף, כמעבר לפסוק.
חָדָשׁ!!: פיוט ואלהיכם (סוג פיוט) · ראה עוד »
אליה בן שמעיה
#הפניה אליה בר שמעיה.
חָדָשׁ!!: פיוט ואליה בן שמעיה · ראה עוד »
אזהרות
אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.
חָדָשׁ!!: פיוט ואזהרות · ראה עוד »
אזכרה אלהים ואהמיה
אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה הוא פיוט סליחות אשר חובר על ידי הפייטן אמיתי בן שפטיה שחי בדרום איטליה במאה השמינית.
חָדָשׁ!!: פיוט ואזכרה אלהים ואהמיה · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: פיוט ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם ענתבי
#הפניה אברהם ענתיבי.
חָדָשׁ!!: פיוט ואברהם ענתבי · ראה עוד »
אבלה נפשי וחשך תארי
אבלה נפשי וחשך תארי היא סליחה לצום גדליה שחיבר רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: פיוט ואבלה נפשי וחשך תארי · ראה עוד »
אגדלך אלהי כל נשמה
"אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה" (או בקיצור "אֲגַדֶּלְךָ") הוא פיוט מסוג "רשות לקדיש" שנכתב על ידי הרב אברהם אבן עזרא.
חָדָשׁ!!: פיוט ואגדלך אלהי כל נשמה · ראה עוד »
אדון עולם
אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פיוט ואדון עולם · ראה עוד »
אדון הסליחות
הפיוט אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת הוא אחד מפיוטי הסליחות העתיקים ביותר שנכתבו.
חָדָשׁ!!: פיוט ואדון הסליחות · ראה עוד »
אהרן מירסקי
אהרן מירסקי (י"ח באייר תרע"ד, 14 במאי 1914, נובוגרודק – ח' באייר תשס"א, 1 במאי 2001, ישראל) היה משורר וחוקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: פיוט ואהרן מירסקי · ראה עוד »
אהבת הדסה
אהבת הדסה הוא אחד משיריו של רבי שלום שבזי, מגדולי חכמי ומשוררי תימן, החתום באקרוסטיכון "אלשבזי משתא".
חָדָשׁ!!: פיוט ואהבת הדסה · ראה עוד »
אהוב מהר המור
אָהוּב מֵהַר הַמּוֹר הוא פיוט לחתונה (חידויה) שנהוג בקרב יהודי תימן לשיר תחת החופה אחר קריאת הכתובה.
חָדָשׁ!!: פיוט ואהוב מהר המור · ראה עוד »
אוצר מילים
דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.
חָדָשׁ!!: פיוט ואוצר מילים · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: פיוט ואירופה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: פיוט ואיטליה · ראה עוד »
נאמני תורה ועבודה
נאמני תורה ועבודה היא תנועה אורתודוקסית-מודרנית ציונית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: פיוט ונאמני תורה ועבודה · ראה עוד »
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: פיוט ונשמת כל חי · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: פיוט ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: פיוט ונוסח איטליה · ראה עוד »
סנונית (עמותה)
סנונית היא עמותה המקדמת את החינוך המתוקשב בישראל באמצעות שילוב מיטבי של הטכנולוגיה בתהליכי הוראה, למידה והערכה.
חָדָשׁ!!: פיוט וסנונית (עמותה) · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: פיוט וסעדיה גאון · ראה עוד »
סעודת שבת
#הפניה סעודות שבת.
חָדָשׁ!!: פיוט וסעודת שבת · ראה עוד »
ספר העתים
ספר העתים הוא ספר הלכה שנכתב במאה ה-12 על ידי רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני.
חָדָשׁ!!: פיוט וספר העתים · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: פיוט וספרות · ראה עוד »
סלח לנו
#הפניה ברכת סליחה.
חָדָשׁ!!: פיוט וסלח לנו · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: פיוט וסליחות · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: פיוט וסוכות · ראה עוד »
עקדת יצחק
עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".
חָדָשׁ!!: פיוט ועקדת יצחק · ראה עוד »
עת שערי רצון להפתח
עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף.
חָדָשׁ!!: פיוט ועת שערי רצון להפתח · ראה עוד »
עזרא פליישר
עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).
חָדָשׁ!!: פיוט ועזרא פליישר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: פיוט ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פיוט ועברית מקראית · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: פיוט ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פרובאנס
האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.
חָדָשׁ!!: פיוט ופרובאנס · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: פיוט ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פריחא בת יוסף
#הפניה פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה.
חָדָשׁ!!: פיוט ופריחא בת יוסף · ראה עוד »
פזמון חוזר
#הפניהרפרן.
חָדָשׁ!!: פיוט ופזמון חוזר · ראה עוד »
פואטיקה
#הפניה שירה.
חָדָשׁ!!: פיוט ופואטיקה · ראה עוד »
פירקוי בן באבוי
פירקוי בן באבוי (סוף המאה ה-8 — תחילת המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: פיוט ופירקוי בן באבוי · ראה עוד »
פיוטי הושענות
תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.
חָדָשׁ!!: פיוט ופיוטי הושענות · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: פיוט וצרפת · ראה עוד »
ציון הלא תשאלי
צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: פיוט וציון הלא תשאלי · ראה עוד »
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: פיוט וקרובה · ראה עוד »
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
חָדָשׁ!!: פיוט וקדושתא · ראה עוד »
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: פיוט וקדושה (תפילה) · ראה עוד »
קהילת וויען
קהל עדת יראים וויען היא עדה שמרכזה בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין ונוסדה על ידי יהודים יוצאי וינה ('וויען' בכתיב ארכאי).
חָדָשׁ!!: פיוט וקהילת וויען · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: פיוט וקינה · ראה עוד »
קינות לתשעה באב
כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.
חָדָשׁ!!: פיוט וקינות לתשעה באב · ראה עוד »
ר"י מיגאש
רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש; ד'תתל"ז, 1077, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: פיוט ור"י מיגאש · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: פיוט ורמ"א · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: פיוט וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: פיוט וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: פיוט וראשונים · ראה עוד »
רפאל ענתבי
הרב רפאל יצחק ענתבי טבוש (1853 – 1918) (ה'תרי"ד - ג' כסליו ה'תרע"ט).
חָדָשׁ!!: פיוט ורפאל ענתבי · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: פיוט ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: פיוט ורב האי גאון · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: פיוט ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבי יוסף חיים
#הפניה יוסף חיים מבגדאד.
חָדָשׁ!!: פיוט ורבי יוסף חיים · ראה עוד »
שמעון לביא
רבי שמעון לביא (לפני גירוש ספרד - ה'שמ"ה) היה משורר ומקובל מדור גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: פיוט ושמעון לביא · ראה עוד »
שמעון בן צמח דוראן
רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: פיוט ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
חָדָשׁ!!: פיוט ושמעון בן יצחק · ראה עוד »
שמעון ברבי יצחק
#הפניה שמעון בן יצחק.
חָדָשׁ!!: פיוט ושמעון ברבי יצחק · ראה עוד »
שמואל בן הושענא
רבי שמואל בן הושענא (מכונה גם רבי שמואל השלישי) היה פייטן ומשורר ארץ ישראלי ואחד ממנהיגי ישיבת ארץ הצבי בשלהי המאה העשירית ובתחילת המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: פיוט ושמואל בן הושענא · ראה עוד »
שפטיה בן אמיתי
עץ המשפחה של שפטיה בן אמיתי וצאצאיו רב שפטיה בן אמיתי (או רבנא שפטיה בן אמיתי) היה מחכמי היהודים בקהילת אוריה (באיטלקית: Oria, בספרות הרבנית: אוֹיְרִי), במחוז פוליה שבדרום איטליה.
חָדָשׁ!!: פיוט ושפטיה בן אמיתי · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: פיוט ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שלמה סולימן אלסנג'ארי
התמונה לקוחה מכתב יד אוקספורד MS Heb. d. 41/1, דף 4b (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_d_41_4b.jpg הסריקה המלאה באתר הספרייה הבודליינית), באדיבות אתר כתבי היד העבריים של הספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד (https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/catalog/volume_66 תיאור כתב היד). רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזה הקהירית.
חָדָשׁ!!: פיוט ושלמה סולימן אלסנג'ארי · ראה עוד »
שלמה הבבלי
שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי בתחילת תקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: פיוט ושלמה הבבלי · ראה עוד »
שלום עליכם (פיוט)
"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.
חָדָשׁ!!: פיוט ושלום עליכם (פיוט) · ראה עוד »
שלום שבזי
כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: פיוט ושלום שבזי · ראה עוד »
שלוש עשרה מידות הרחמים
#הפניה י"ג מידות.
חָדָשׁ!!: פיוט ושלוש עשרה מידות הרחמים · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: פיוט ושליח ציבור · ראה עוד »
שחר אבקשך
שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ הוא פיוט שחיבר הפייטן רבי שלמה אבן גבירול.
חָדָשׁ!!: פיוט ושחר אבקשך · ראה עוד »
שבת זכור
#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.
חָדָשׁ!!: פיוט ושבת זכור · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פיוט ושבועות · ראה עוד »
שולמית אליצור
שולמית אליצור (נולדה בי"ד בניסן ה'תשט"ו, 6 באפריל 1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: פיוט ושולמית אליצור · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: פיוט ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיר הכבוד
לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
חָדָשׁ!!: פיוט ושיר הכבוד · ראה עוד »
שירת הקודש של ביתא ישראל
כהנים מקהילת ביתא ישראל שעלו לישראל. סידור תפילות של קהילת ביתא ישראל, בעריכת קס קאסאו זימרו. שירת הקודש של ביתא ישראל היא שירה דתית מסורתית בת מאות שנים, שפותחה בקרב קהילת ביתא ישראל, בחבש, והועברה מדור לדור.
חָדָשׁ!!: פיוט ושירת הקודש של ביתא ישראל · ראה עוד »
שירת הבקשות
שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.
חָדָשׁ!!: פיוט ושירת הבקשות · ראה עוד »
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
חָדָשׁ!!: פיוט ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: פיוט ושירה · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: פיוט ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: פיוט ותענית · ראה עוד »
תפילת מעריב
#הפניה תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילת מעריב · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת שבע
תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילת שבע · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילת הגשם
#הפניה תפילת גשם.
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילת הגשם · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילה בציבור
#הפניה מניין#מצוות המצריכות מניין.
חָדָשׁ!!: פיוט ותפילה בציבור · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: פיוט ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: פיוט ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: פיוט ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: פיוט ותלמוד · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: פיוט ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: פיוט ותהלים · ראה עוד »
תור הזהב של יהדות ספרד
#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.
חָדָשׁ!!: פיוט ותור הזהב של יהדות ספרד · ראה עוד »
לך אלי תשוקתי
לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: פיוט ולך אלי תשוקתי · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: פיוט ולימוד תורה · ראה עוד »
ליטורגיה
לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.
חָדָשׁ!!: פיוט וליטורגיה · ראה עוד »
זמירות ופיוטים לשבת
זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.
חָדָשׁ!!: פיוט וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: פיוט וחנוכה · ראה עוד »
חסל סדור פסח
#הפניה אבוא בחיל להתיצבה#חסל סדור פסח.
חָדָשׁ!!: פיוט וחסל סדור פסח · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: פיוט וחריזה · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: פיוט וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חביבי יה חביבי
כותב הפיוט, אשר מזרחי חֲבִיבִי יָהּ חֲבִיבִי הוא פיוט ידוע שחיבר המשורר אשר מזרחי.
חָדָשׁ!!: פיוט וחביבי יה חביבי · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: פיוט וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: פיוט וחול המועד · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: פיוט וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים רפאל שושנה
הרב חיים רפאל שושנה (ה'תרע"ב - י"א בתשרי ה'תשמ"ז, 1912 – 14 באוקטובר 1986) היה רב, דיין משורר עברי וחוקר פיוט מרוקאי, מהחוקרים הבולטים של פיוטי יהדות מרוקו.
חָדָשׁ!!: פיוט וחיים רפאל שושנה · ראה עוד »
חיים שאול עבוד
ספר שירי זמרה שלם הרב חיים שאול עבוד (1890–13 ביוני 1977 כ"א בסיון ה'תשל"ז) היה פייטן, משורר, איש חינוך ונדבן, מחבר ספר ״שירי זמרה השלם" המאגד בתוכו את שירת הבקשות של יהדות ארם צובא ופיוטים שכתב.
חָדָשׁ!!: פיוט וחיים שאול עבוד · ראה עוד »
בר יוחאי (פיוט)
"בר יוחאי" נוסח כורדיסטן, הוקלט בירושלים בשנת 1971. "בר יוחאי" נוסח חלקיס שביוון, הוקלט בחלקיס בשנת 1970. "בר יוחאי", נוסח תוניס, הוקלט בשנת 1966. בַּר יוֹחָאי הוא פיוט העוסק בתנא רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: פיוט ובר יוחאי (פיוט) · ראה עוד »
ברח דודי
ברח דודי הוא פיוט הגאולה במערכות יוצר לפסח המפייטות את כל פסוקי שיר השירים, החל מימי רבי שלמה הבבלי.
חָדָשׁ!!: פיוט וברח דודי · ראה עוד »
ברוך ה' יום יום
ברוך ה' יום יום הוא זמר לשבת שנתחבר על ידי רבי שמעון בן יצחק ("רבי שמעון הגדול"), מגדולי פייטני אשכנז.
חָדָשׁ!!: פיוט וברוך ה' יום יום · ראה עוד »
ברכת אבות
ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: פיוט וברכת אבות · ראה עוד »
ברכת קדושת השם
ברכת האל הקדוש או קדושת השם היא הברכה השלישית בתפילת העמידה, אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה האדרת קדושת האל והמלכתו.
חָדָשׁ!!: פיוט וברכת קדושת השם · ראה עוד »
ברכת גבורות
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: פיוט וברכת גבורות · ראה עוד »
ברכת יוצר אור
#הפניה ברכות קריאת שמע.
חָדָשׁ!!: פיוט וברכת יוצר אור · ראה עוד »
ברכה מעין שבע
ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.
חָדָשׁ!!: פיוט וברכה מעין שבע · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פיוט וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
בונה ירושלים
#הפניה ברכת ירושלים.
חָדָשׁ!!: פיוט ובונה ירושלים · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: פיוט וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: פיוט וגניזת קהיר · ראה עוד »
דעות
דעות הוא כתב עת שיוצא לאור בהוצאת תנועת נאמני תורה ועבודה החל משנת 1998.
חָדָשׁ!!: פיוט ודעות · ראה עוד »
דרור יקרא
הפיוט "דרור יקרא" בנוסח יהדות גאורגיה בביצוע שבת שותא יעקבשוילי "דְּרוֹר יִקְרָא" הוא פיוט לשבת, שחיבר דונש בן לברט בימי הביניים בספרד.
חָדָשׁ!!: פיוט ודרור יקרא · ראה עוד »
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: פיוט ודונש בן לברט · ראה עוד »
דוד חסין
#הפניה דוד בן חסין.
חָדָשׁ!!: פיוט ודוד חסין · ראה עוד »
דוד בן חזקיה
דוד בן חזקיה המכונה לעיתים דויד הנשיא היה פייטן ומשורר עברי פורה, ממשפחת ראשי הגולה, שחי בבבל בסוף תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: פיוט ודוד בן חזקיה · ראה עוד »
דוד בוזגלו
רבי דוד בוזגלו (ה'תרס"ד 1903– ה'תשל"ה 1975) היה מורה, משכיל עברי, מלחין, פייטן ומשורר יהודי-מרוקאי שכתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית.
חָדָשׁ!!: פיוט ודוד בוזגלו · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: פיוט והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: פיוט והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: פיוט והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: פיוט והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: פיוט והמאה ה-3 · ראה עוד »
המאה ה-5
המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.
חָדָשׁ!!: פיוט והמאה ה-5 · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: פיוט והמאה ה-8 · ראה עוד »
המאה התשיעית
#הפניההמאה ה-9.
חָדָשׁ!!: פיוט והמאה התשיעית · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: פיוט והאר"י · ראה עוד »
האיגוד העולמי למדעי היהדות
האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא ארגון הגג לחקר מדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: פיוט והאיגוד העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: פיוט והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הפסק (הלכה)
בהלכה, הפסק הוא ביטוי למצב בו יש המתנה פסיבית או שנעשית פעולה אקטיבית זרה בזמן עשיית מצווה, לדוגמה המתנה משמעותית בין ברכה על מאכל לבין אכילתו.
חָדָשׁ!!: פיוט והפסק (הלכה) · ראה עוד »
התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית
התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.
חָדָשׁ!!: פיוט והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: פיוט והזמנה לפיוט · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: פיוט והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: פיוט והוצאת כרמל · ראה עוד »
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
חָדָשׁ!!: פיוט והושענות · ראה עוד »
ואמרתם כה לחי
"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי" הוא פיוט אשר נכתב ככל הנראה על ידי הרב יוסף חיים מבגדאד, הפיוט עוסק בדמותו של רבי שמעון בר יוחאי שנחשב לאבי תורת הנסתר ושעל פי המסורת מייחסת לו את ספר הזוהר.
חָדָשׁ!!: פיוט וואמרתם כה לחי · ראה עוד »
ונתנה תוקף
בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פיוט וונתנה תוקף · ראה עוד »
ובכן ואמרתם זבח פסח
ובכן ואמרתם זבח פסח (על שם הפזמון שלו) או אומץ גבורותיך הפלאת בפסח (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, פייטן ארצישראלי מסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7.
חָדָשׁ!!: פיוט וובכן ואמרתם זבח פסח · ראה עוד »
ובכן ויהי בחצי הלילה
ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט, חלק מקדושתא, שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית.
חָדָשׁ!!: פיוט וובכן ויהי בחצי הלילה · ראה עוד »
וכל מאמינים
וְכֹל מַאֲמִינִים הוא פיוט העוסק בשבחיו של הקב"ה ונאמר בקהילות האשכנזים בתפילת מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פיוט ווכל מאמינים · ראה עוד »
ויהי בחצי הלילה
#הפניה ובכן ויהי בחצי הלילה.
חָדָשׁ!!: פיוט וויהי בחצי הלילה · ראה עוד »
כי אשמרה שבת
כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: פיוט וכי אשמרה שבת · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: פיוט וימים נוראים · ראה עוד »
יניי
יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.
חָדָשׁ!!: פיוט ויניי · ראה עוד »
יצחק אבן גיאת
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.
חָדָשׁ!!: פיוט ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: פיוט ויציאת מצרים · ראה עוד »
ישראל נג'ארה
רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.
חָדָשׁ!!: פיוט וישראל נג'ארה · ראה עוד »
ישראל נושע בה' תשועת עולמים
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים הוא פיוט מפורסם מסוג פזמון שנתחבר על ידי הפייטן האיטלקי רבי שפטיה בן אמיתי, ונאמר בכל קהילות האשכנזים בסליחות לימים נוראים וכן בסליחות לימי בה"ב.
חָדָשׁ!!: פיוט וישראל נושע בה' תשועת עולמים · ראה עוד »
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
חָדָשׁ!!: פיוט וישראל רוזנסון · ראה עוד »
יגדל אלוהים חי
יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק).
חָדָשׁ!!: פיוט ויגדל אלוהים חי · ראה עוד »
ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
חָדָשׁ!!: פיוט וידיד נפש · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות · ראה עוד »
יהדות מצרים
יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות מצרים · ראה עוד »
יהדות ארם צובא
#הפניה קהילת יהודי חלב.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות ארם צובא · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות איטליה · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות צפון אפריקה
#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »
יהדות צרפת
בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות צרפת · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות בבל · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: פיוט ויהודה הלוי · ראה עוד »
יום ליבשה
מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: פיוט ויום ליבשה · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: פיוט ויום טוב · ראה עוד »
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
חָדָשׁ!!: פיוט ויום חול · ראה עוד »
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: פיוט ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »
יוסף אבן אביתור
רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.
חָדָשׁ!!: פיוט ויוסף אבן אביתור · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: פיוט ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: פיוט ויוסף טוב עלם · ראה עוד »
יוסי בן יוסי
יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית.
חָדָשׁ!!: פיוט ויוסי בן יוסי · ראה עוד »
יוצר (פיוט)
#הפניהיוצרות.
חָדָשׁ!!: פיוט ויוצר (פיוט) · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: פיוט ויוון · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: פיוט ויוונית · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פיוט
