סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פיוטי הושענות

מַדָד פיוטי הושענות

תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש. [1]

56 יחסים: מנחם עזריה מפאנו, מסכת דרך ארץ זוטא, משה, מכון התורה והארץ, אנא בכח, אקרוסטיכון, ארמית, אתב"ש, אלעזר בירבי קליר, אלפבית עברי, אברהם, אהרון, אינציפיט, איתן שנדורפי, נוסח ארץ ישראל, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח פרובאנס, נוסח צרפת, נוסח הרומניוטים, סליחות, סוכות, סידור אדמו"ר הזקן, סידור רס"ג, עקדת יצחק, פזמון חוזר, פינחס, פיוט, צדקיה בן אברהם, קדיש, ראשונים, רס"ג, שליח ציבור, שבולי הלקט, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, תפילת מוסף, תפילת שחרית, תקט"ו, תרס"ב, תהילים, תכלאל, חזרת הש"ץ, דוד, הספרייה הלאומית, הושענא רבא, הושענא רבה, הושענות, כהושעת אלים, ימים נוראים, יעקב, ..., יעקב ישראל סטל, יצחק, ירושתנו, יהדות תימן, יוסף, יוסף אבן אביתור. להרחיב מדד (6 יותר) »

מנחם עזריה מפאנו

רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ומנחם עזריה מפאנו · ראה עוד »

מסכת דרך ארץ זוטא

#הפניה מסכת דרך ארץ.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ומסכת דרך ארץ זוטא · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ומשה · ראה עוד »

מכון התורה והארץ

סמליל מכון התורה והארץ מכון התורה והארץ הוא מכון למחקר, ליישום ולהסברה של המצוות התלויות בארץ, שבו פועלים רבנים, מדענים ואגרונומים.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ומכון התורה והארץ · ראה עוד »

אנא בכח

#הפניה אנא בכוח.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואנא בכח · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואקרוסטיכון · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וארמית · ראה עוד »

אתב"ש

#הפניה צופן אתב"ש.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואתב"ש · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואלפבית עברי · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואברהם · ראה עוד »

אהרון

#הפניה אהרן.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואהרון · ראה עוד »

אינציפיט

הדף הראשון של התלמוד (ש"ס וילנא) ובו מודגשת המילה הפותחת, "מאֵימתי" אינציפּיט (Incipit, בלטינית: "זה מתחיל") או אתחלתא פירושם מספר מילים ראשונות של שורת הפתיחה של טקסט, כגון שיר או ספר.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואינציפיט · ראה עוד »

איתן שנדורפי

הרב איתן שנדורפי (נולד בכ' בתשרי ה'תש"ך 1959) הוא ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים המלמד גם בישיבת מרכז הרב, בישיבה קטנה מורשה ובמוסדות נוספים, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ואיתן שנדורפי · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ונוסח אשכנז · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ונוסח פרובאנס · ראה עוד »

נוסח צרפת

נוסח צרפת הוא השם המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס".

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ונוסח צרפת · ראה עוד »

נוסח הרומניוטים

#הפניה נוסח רומניא.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ונוסח הרומניוטים · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וסליחות · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וסוכות · ראה עוד »

סידור אדמו"ר הזקן

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וסידור אדמו"ר הזקן · ראה עוד »

סידור רס"ג

#הפניה סידור רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וסידור רס"ג · ראה עוד »

עקדת יצחק

עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ועקדת יצחק · ראה עוד »

פזמון חוזר

#הפניהרפרן.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ופזמון חוזר · ראה עוד »

פינחס

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ופינחס · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ופיוט · ראה עוד »

צדקיה בן אברהם

רבי צדקיה בן רבי אברהם הרופא ממשפחת הענוים (ד'תתק"פ-ה, 1220-1225, רומא – בערך ה'ם', 1280), מן הראשונים, חי ופעל ברומא שבאיטליה, מחבר הספר שיבולי הלקט בו ליקט פסקי הלכה ומנהגים של חכמי צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וצדקיה בן אברהם · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וקדיש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וראשונים · ראה עוד »

רס"ג

#הפניה רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ורס"ג · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ושליח ציבור · ראה עוד »

שבולי הלקט

#הפניה שיבולי הלקט.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ושבולי הלקט · ראה עוד »

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ותפילת שחרית · ראה עוד »

תקט"ו

#הפניה ה'תקט"ו.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ותקט"ו · ראה עוד »

תרס"ב

#הפניה ה'תרס"ב.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ותרס"ב · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ותהילים · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ותכלאל · ראה עוד »

חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וחזרת הש"ץ · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ודוד · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הושענא רבא

#הפניה הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות והושענא רבא · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות והושענא רבה · ראה עוד »

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות והושענות · ראה עוד »

כהושעת אלים

כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וכהושעת אלים · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וימים נוראים · ראה עוד »

יעקב

יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ויעקב · ראה עוד »

יעקב ישראל סטל

יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ויעקב ישראל סטל · ראה עוד »

יצחק

יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ויצחק · ראה עוד »

ירושתנו

ירושתנו הוא ספר שנה היוצא לאור מאז שנת תשס"ז על ידי מכון מורשת אשכנז, ומכנס מאמרים העוסקים בחקר תורת חכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות וירושתנו · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ויהדות תימן · ראה עוד »

יוסף

גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ויוסף · ראה עוד »

יוסף אבן אביתור

רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.

חָדָשׁ!!: פיוטי הושענות ויוסף אבן אביתור · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פיוטי_הושענות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »