גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
116 יחסים: Ynet, מנחם אלון, מנהג (יהדות), מסורת (יהדות), מסכת אבות, מסכת שבת, מצוות בית דין שיהיו בו כהנים ולויים, מקור ראשון, מקובל, מרא דאתרא, מרדכי בן הלל, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משה, משה איסרליש, משה שמואל גלזנר, מחניים (כתב עת), מחלוקת, מדרש, מהרי"ל, מורה הוראה, מכילתא דברים, אמוראים, אסטרונומיה, ארבעה טורים, אשכנזים, אלישע אבינר, אליהו דסלר, אחרונים, אדמו"ר, אוקימתא, איסור ההוראה בשכרות, נדה, נהר הירדן, נודע ביהודה, סנהדרין, ספק (הלכה), ספק דרבנן לקולא, ספקא דאורייתא לחומרא, ספר הזוהר, ספרא, ספרי, סברה (הלכה), ערבות מואב, ערוך השולחן, עשה לך רב, פניני הלכה, פסיק רישא, פתווה, ..., פוסק, פירוש המשנה לרמב"ם, קבלת הוראות מרן, קבלה, קיצור שולחן ערוך, רמ"א, רמב"ם, רא"ש, ראשונים, רפואה, רש"י, רבי עקיבא, רבי שמעון, רבינו חננאל, רוחמה וייס, רי"ף, שאלות ותשובות, שעת הדחק, שבת, שבט לוי, שבט יהודה, שולחן ערוך, תנאים, תנועת החסידות, תקופת התנאים, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תוספות, לשכת הגזית, טומאה וטהרה, זקן ממרא, חז"ל, בעלי התוספות, ברייתא, בולה אפיפיורית, בית דין של כהנים, בית המקדש, בית המקדש השני, גמרא, גאונים, דאורייתא, דעת (אתר אינטרנט), דרבנן, דוד, ה'תשכ"ד, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הערת שוליים, הר הבית, הרא"ש, התלמוד הבבלי, התורה, הלכתא כבתראי, הלכה, הלכה כבתראי, הטור, ויקרא, כהן, יצחק יוסף, יציאת מצרים, ירידת הדורות, ישיבה (אתר אינטרנט), ילקוט יוסף, יחיד ורבים הלכה כרבים, יהדות ארצות האסלאם, יוסף קארו. להרחיב מדד (66 יותר) »
Ynet
ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וYnet · ראה עוד »
מנחם אלון
מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומנחם אלון · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומסכת שבת · ראה עוד »
מצוות בית דין שיהיו בו כהנים ולויים
#הפניה סנהדרין#כהנים ולוויים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומצוות בית דין שיהיו בו כהנים ולויים · ראה עוד »
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומקור ראשון · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומקובל · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשנה תורה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשה · ראה עוד »
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשה איסרליש · ראה עוד »
משה שמואל גלזנר
הרב משה שמואל גלזנר (כ"א באדר א' תרט"ז, 27 בפברואר 1856 – כ"ב בתשרי תרפ"ה, 19 באוקטובר 1924) היה מרבני טרנסילבניה, שימש כרב הקהילה האורתודוקסית של קלויזנבורג.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשה שמואל גלזנר · ראה עוד »
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומחלוקת · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומדרש · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומהרי"ל · ראה עוד »
מורה הוראה
#הפניה פוסק.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומורה הוראה · ראה עוד »
מכילתא דברים
המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומכילתא דברים · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואמוראים · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואסטרונומיה · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וארבעה טורים · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואשכנזים · ראה עוד »
אלישע אבינר
הרב אלישע זושא הכהן אבינר (במקור: לנגאואר. נולד ב-1954) הוא ראש הכולל בישיבת ברכת משה במעלה אדומים ורב קהילת מצפה נבו בעיר.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואלישע אבינר · ראה עוד »
אליהו דסלר
#הפניה אליהו אליעזר דסלר.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואליהו דסלר · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואחרונים · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואדמו"ר · ראה עוד »
אוקימתא
אוֹקִימְתָא (מילה בארמית; מתורגמת לעברית כהעמדה) היא שיטת תירוץ נפוצה על בעיות בתלמוד, שעשויה לבוא לידי ביטוי כאשר מתגלית סתירה בין שני מקורות.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואוקימתא · ראה עוד »
איסור ההוראה בשכרות
#הפניה איסור הוראה בשכרות.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואיסור ההוראה בשכרות · ראה עוד »
נדה
#הפניה נידה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ונדה · ראה עוד »
נהר הירדן
תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ונהר הירדן · ראה עוד »
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ונודע ביהודה · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וסנהדרין · ראה עוד »
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספק (הלכה) · ראה עוד »
ספק דרבנן לקולא
#הפניה ספקא דרבנן לקולא.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספק דרבנן לקולא · ראה עוד »
ספקא דאורייתא לחומרא
ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספרא · ראה עוד »
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספרי · ראה עוד »
סברה (הלכה)
#הפניה סברא.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וסברה (הלכה) · ראה עוד »
ערבות מואב
עַרְבוֹת מוֹאָב (או ערבת מואב) הוא אזור של ערבה בחלקו הדרומי-מזרחי של עמק הירדן בואכה ים המלח, הגובל בארץ מואב מדרום-מזרח, ובנהר הירדן וערבות יריחו ממערב.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וערבות מואב · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וערוך השולחן · ראה עוד »
עשה לך רב
עֲשֵׂה לְךָ רַב היא עצה והנחית חכמים שנכתבה על פי חז"ל, והיא מופיעה פעמיים במסכת אבות.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ועשה לך רב · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ופניני הלכה · ראה עוד »
פסיק רישא
פסיק רישא הוא עיקרון הלכתי בדיני כל התורה, ובעיקר בדיני שבת, האומר כי פעולת היתר אשר בודאי תגרום לפעולת איסור - אסור לעשותה, אף על פי שהאדם אינו מתכוון לאיסור.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ופסיק רישא · ראה עוד »
פתווה
פתווה (בערבית: فتوى, תעתיק מדויק: פַתְוַא) הוא פסק שריעה שניתן על ידי מופתי, ומספק הנחיה בנושא ספציפי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ופתווה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ופוסק · ראה עוד »
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »
קבלת הוראות מרן
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וקבלת הוראות מרן · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וקבלה · ראה עוד »
קיצור שולחן ערוך
קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורא"ש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וראשונים · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורפואה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורש"י · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי שמעון
#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורבי שמעון · ראה עוד »
רבינו חננאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורבינו חננאל · ראה עוד »
רוחמה וייס
רוחמה וייס (נולדה בתשכ"ו, 7 באוגוסט 1966) היא חוקרת, פרופסור ומרצה לתלמוד בבלי, משוררת ופובליציסטית.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורוחמה וייס · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורי"ף · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שעת הדחק
שעת הדחק הוא מושג הלכתי לתיאור מצב שבו יש קושי לקיים את ההלכה, על פי שורת הדין שנפסק, ובמקרים מסוימים ניתן להקל בדין במצבים אלו.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושעת הדחק · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושבת · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושבט לוי · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושבט יהודה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותנאים · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותנועת החסידות · ראה עוד »
תקופת התנאים
#הפניהתנאים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותקופת התנאים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותוספתא · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותוספות · ראה עוד »
לשכת הגזית
לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ולשכת הגזית · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וטומאה וטהרה · ראה עוד »
זקן ממרא
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וזקן ממרא · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וחז"ל · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וברייתא · ראה עוד »
בולה אפיפיורית
דוגמה לבולה בּוּלָה אפיפיורית, או בקיצור בולה, היא אחד מסוגי המכתבים הפומביים ששולח האפיפיור.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובולה אפיפיורית · ראה עוד »
בית דין של כהנים
בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובית דין של כהנים · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובית המקדש השני · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וגמרא · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וגאונים · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ודאורייתא · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ודרבנן · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ודוד · ראה עוד »
ה'תשכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וה'תשכ"ד · ראה עוד »
המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו
המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו הוא חיבור בן שלושה כרכים מאת השופט פרופ' מנחם אלון (המשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון), הנחשב לאחד מספרי היסוד בנושא המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והמשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו · ראה עוד »
הערת שוליים
הערת שוליים היא הערה המופיעה בשוליו (בדרך כלל בתחתיתו) של ספר או מאמר, ובה ניתן מידע, שמשיקולים שונים אינו ניתן בגוף הטקסט.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והערת שוליים · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והר הבית · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והרא"ש · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
התורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והתורה · ראה עוד »
הלכתא כבתראי
#הפניה הלכה כבתראי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והלכתא כבתראי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והלכה · ראה עוד »
הלכה כבתראי
הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והלכה כבתראי · ראה עוד »
הטור
#הפניה ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והטור · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וויקרא · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וכהן · ראה עוד »
יצחק יוסף
הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויצחק יוסף · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויציאת מצרים · ראה עוד »
ירידת הדורות
ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וירידת הדורות · ראה עוד »
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וילקוט יוסף · ראה עוד »
יחיד ורבים הלכה כרבים
יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויוסף קארו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקת_הלכה
