גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
47 יחסים: מילוש אוברנוביץ', ארסן, נסיך יוגוסלביה, אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה, אלכסנדר הראשון, מלך סרביה, נסיכות סרביה, סרבית, פטר הראשון, מלך סרביה, קאראג'ורג'ה, טימישוארה, זורקה, נסיכת מונטנגרו, חוטין, בסרביה, בית אוברנוביץ', בית קאראג'ורג'ביץ', האימפריה העות'מאנית, ההפיכה בסרביה ב-1903, וויווד, וינה, 1 ביוני, 14 בספטמבר, 15 בפברואר, 1813, 1830, 1833, 1835, 1836, 1841, 1842, 1844, 1846, 1847, 1848, 1850, 1855, 1856, 1858, 1859, 1864, 1867, 1873, 1889, 1912, 1914, 1921, 1938, 24 באוקטובר, 29 במרץ.
מילוש אוברנוביץ'
מילוש אוברנוביץ (בסרבית: Милош Обреновић) נולד כמילוש תאודורוביץ' (Милош Теодоровић; 18 במרץ 1780 (7 במרץ לפי לוח השנה היוליאני, - 26 בספטמבר 1860). היה הנסיך של נסיכות סרביה בשנים 1839-1815 ושוב בשנים 1860-1858. הוא השתתף במרד הסרבי הראשון נגד שלטון הטורקים העות'מאנים בארצו, הנהיג את המרד הסרבי השני וייסד את שושלת אוברנוביץ'. תחת הנהגתו, הפכה סרביה לנסיכות אוטונומית במסגרת האימפריה העות'מאנית. מילוש אוברנוביץ' היה אחראי במידה רבה לתהליך התחייה של הישות המדינית הסרבית ולעיצוב המדיניות הפנים והחוץ של המדינה הסרבית המודרנית. שלטונו היה אוטוקרטי, כשהוא סירב לחלק את הכוח עם אחרים.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ומילוש אוברנוביץ' · ראה עוד »
ארסן, נסיך יוגוסלביה
ארסניג'ה "ארסן", נסיך יוגוסלביה (בסרבית: Арсен Карађорђевић; 16 באפריל 1859 - 19 באוקטובר 1938) היה נסיך סרבי מבית קאראג'ורג'ביץ', וקצין בצבא האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' וארסן, נסיך יוגוסלביה · ראה עוד »
אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה
אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה (בסרבית בכתב קירילי: Александар Карађорђевић; 11 באוקטובר 1806 – 3 במאי 1875), היה נסיך סרביה בין השנים 1842–1858.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ואלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה · ראה עוד »
אלכסנדר הראשון, מלך סרביה
אלכסנדר הראשון, מלך סרביה או אלכסנדר אוברנוביץ' (בסרבית קירילית: Александар Обреновић; 14 באוגוסט 1876, בלגרד, נסיכות סרביה – 11 ביוני 1903, בלגרד, ממלכת סרביה) היה מלכה האחרון של סרביה מבית אוברנוביץ' אשר נרצח בארמונו במהלך הפיכה צבאית, שהובילה לעלייתו לשלטון של בית קראג'ורג'ביץ' ולקץ שלטונה של משפחת אוברנוביץ' בסרביה.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ואלכסנדר הראשון, מלך סרביה · ראה עוד »
נסיכות סרביה
נסיכות סרביה (בסרבית קירילית: Кнежевина Србија) היה שמה של סרביה בין השנים 1815–1882.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ונסיכות סרביה · ראה עוד »
סרבית
סרבית היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' וסרבית · ראה עוד »
פטר הראשון, מלך סרביה
פטר הראשון או פטר קָארָאג'וֹרְגֶ'בִיץ' (בסרבית בכתב קירילי: Петар I Карађорђевић; 29 ביוני 1844, בלגרד, נסיכות סרביה – 16 באוגוסט 1921, בלגרד, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים) היה מלכה האחרון של סרביה, אשר חזה בחורבנם הגדול של ממלכתו ועמו במהלך מלחמת העולם הראשונה ובערוב ימיו, כשהוא חולה ועל ערש דווי, חזה גם בתקומתם מחדש, עת כיהן כמלכה הראשון של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ופטר הראשון, מלך סרביה · ראה עוד »
קאראג'ורג'ה
ממוזער קאראג'ורג'ה (בסרבית: Карађорђе, באלפבית לטיני: Karađorđe, כלומר "ג'ורג'ה השחור", מטורקית "קארא".
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' וקאראג'ורג'ה · ראה עוד »
טימישוארה
טִימִישׁוֹאָרָה (ברומנית:, אלפבית פונטי בינלאומי:; ביידיש טעמעשוואר, בגרמנית: Temeschburg או Temeschwar; בהונגרית: Temesvár; בסרבית: Temišvar או Темишвар) היא עיר במערב רומניה, הבירה בפועל (בעבר גם הבירה רשמית) של האזור באנאט.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' וטימישוארה · ראה עוד »
זורקה, נסיכת מונטנגרו
זורקה, נסיכת מונטנגרו (בסרבית: Љубица Петровић-Његош; 23 בדצמבר 1864 - 16 במרץ 1890), הייתה בתו של ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו ואשתו של פטר הראשון, מלך סרביה.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' וזורקה, נסיכת מונטנגרו · ראה עוד »
חוטין
חוטין (באוקראינית: Хотин) היא עיר במחוז צ'רניביצי במערב אוקראינה, ומרכז מנהלי לאזור חוטינסקי באובלאסט.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' וחוטין · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ובסרביה · ראה עוד »
בית אוברנוביץ'
בית אוברנוביץ' (בסרבית: obernovići,Обреновићи) היה בית אצולה אשר שלט בסרביה בין השנים 1815-1842, ושוב בין 1858-1903.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ובית אוברנוביץ' · ראה עוד »
בית קאראג'ורג'ביץ'
ג'ורג'ה פטרוביץ', הידע בכינוי "קאראג'ורג'ה", ייסד את הבית ושלט לתקופה קצרה בתור "הדוכס הגדול של סרביה" ראש הבית הנוכחי, הנסיך אלכסנדר, עם אשתו השנייה הנסיכה קתרין בית קאראג'ורג'ביץ' (בסרבית: Kућа Карађорђевић, Kuća Karađorđević או Карађорђевићи) היה בית אצולה אשר שלט בסרביה בין השנים 1804–1813, שוב בין השנים 1842–1858 ובין 1903–1918.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ובית קאראג'ורג'ביץ' · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
ההפיכה בסרביה ב-1903
#הפניה ההפיכה בסרביה (1903).
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' וההפיכה בסרביה ב-1903 · ראה עוד »
וויווד
#הפניה ווייבוד.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ווויווד · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ווינה · ראה עוד »
1 ביוני
1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1 ביוני · ראה עוד »
14 בספטמבר
14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו14 בספטמבר · ראה עוד »
15 בפברואר
15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו15 בפברואר · ראה עוד »
1813
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1813 · ראה עוד »
1830
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1830 · ראה עוד »
1833
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1833 · ראה עוד »
1835
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1835 · ראה עוד »
1836
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1836 · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1841 · ראה עוד »
1842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1842 · ראה עוד »
1844
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1844 · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1846 · ראה עוד »
1847
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1847 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1848 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1850 · ראה עוד »
1855
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1855 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1856 · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1858 · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1859 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1864 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1867 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1873 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1889 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1912 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1914 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1921 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו1938 · ראה עוד »
24 באוקטובר
24 באוקטובר הוא היום ה-297 בלוח הגרגוריאני (298 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו24 באוקטובר · ראה עוד »
29 במרץ
29 במרץ הוא היום ה-88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: פרסידה ננאדוביץ' ו29 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרסידה_ננאדוביץ'
