סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פרעות צפת (1834)

מַדָד פרעות צפת (1834)

פרעות צפת או הביזה הגדולה בצפת הייתה סדרת פרעות שערכו כפריים ערבים ומוסלמים ודרוזים מקומיים בקהילה היהודית בצפת במהלך מרד הפלאחים בשנת 1834. [1]

74 יחסים: מנחם מנדל מקמיניץ, מרד איילט צידון (1834), מרד הפלאחים, משה מונטפיורי, משה מונטיפיורי, משה ריישר, מגפה, מוסלמים, מוחמד עלי (שליט מצרים), מודרניזציה, ארץ ישראל, אליעזר הלוי, אבנט, אבראהים פאשא, אברהם דב מאבריטש, אברהם דב אוירבך מאבריטש, אברהם יערי, אבריטש, אונס, נסים זרחיה אזולאי, ספר תורה, ערבים, עכברה, עכו, עין זיתון, עינויים, פרושים (היישוב הישן), פטירה, פוגרום, צמא, צפת, קאדי, קלף (יהדות), קונסוליה, רעב המוני, רעידת אדמה, רעידת האדמה בצפת (1837), רצח, שוחד, שכם, תפילין, תר"א, תותח, טלית, טבריה, זכרונות ארץ ישראל, ח' בסיוון, חנה ושבעת בניה, חיפה בתקופה העות'מאנית, גיוס חובה, ..., דרוזים, דוד דבית הלל, ה'תקצ"ד, האוניברסיטה האמריקנית בביירות, האימפריה העות'מאנית, הלל כהן, הוצאת כתר, כתר ספרים, כולל ווהלין, י' בתמוז, יעקב שביט, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ישראל משקלוב, ישראל ב"ק, יהודים, 15 ביוני, 1831, 1834, 1838, 1839, 1840, 19 במאי, 1981, 4 ביולי. להרחיב מדד (24 יותר) »

מנחם מנדל מקמיניץ

#הפניה מנחם מנדל מקאמיניץ.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומנחם מנדל מקמיניץ · ראה עוד »

מרד איילט צידון (1834)

מרד איילט צידון מתייחס לאירועים בסוריה העות'מאנית בתקופת מרד האיכרים הסורי (1834–1835), כאשר במקביל למרד האיכרים בארץ ישראל ובעבר הירדן (מדרום לאיילט דמשק), כבשו המורדים הגליליים את צפת וטבריה במזרח הגליל.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומרד איילט צידון (1834) · ראה עוד »

מרד הפלאחים

אבראהים פאשא עמד בראש הצבא המצרי בלבנט מרד הפלאחים היה מרד עממי כנגד שלטונו של הואלי מוחמד עלי שפרץ בשנת 1834 במקביל בגזרה העלאווית בצפון לבנון, בארץ ישראל, בעבר הירדן, בהר הלבנון ובחורן.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומרד הפלאחים · ראה עוד »

משה מונטפיורי

#הפניה משה מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומשה מונטפיורי · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומשה ריישר · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומגפה · ראה עוד »

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומוסלמים · ראה עוד »

מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »

מודרניזציה

#הפניה תאוריית המודרניזציה.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ומודרניזציה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וארץ ישראל · ראה עוד »

אליעזר הלוי

ד"ר אליעזר הלוי (לואי לֶווה) (באנגלית: Louis Loewe; י' בתמוז תקס"ט, 24 ביוני 1809 – א' בכסלו תרמ"ט, 5 בנובמבר 1888) היה מלומד יהודי בריטי ממוצא גרמני אשר שימש כעוזרו ומזכירו של משה מונטיפיורי במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ואליעזר הלוי · ראה עוד »

אבנט

מדי לגיון הזרים הצרפתי הנסיך ויליאם עוטה את אבנט מסדר הבירית אבנט הוא סרט רחב עשוי מבד המעטר בגדי שרד טקסיים.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ואבנט · ראה עוד »

אבראהים פאשא

איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ואבראהים פאשא · ראה עוד »

אברהם דב מאבריטש

רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש; ה'תק"ך, 1760 – י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ואברהם דב מאבריטש · ראה עוד »

אברהם דב אוירבך מאבריטש

#הפניה אברהם דב מאבריטש.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ואברהם דב אוירבך מאבריטש · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ואברהם יערי · ראה עוד »

אבריטש

#הפניה אוברוץ'.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ואבריטש · ראה עוד »

אונס

הבולגרית המעונה, קונסטנטין מקובסקי, 1877 אונס (קרוי גם אינוס), בהגדרתו הרחבה והמקובלת, הוא כפיית מעשים מיניים.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ואונס · ראה עוד »

נסים זרחיה אזולאי

רבי נסים זרחיה אזולאי (ירושלים - צפת כ"ו בטבת ה'תקצ"ז) היה רב דיין מקובל ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ונסים זרחיה אזולאי · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וספר תורה · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וערבים · ראה עוד »

עכברה

רחוב בכפר עַכְבָּרָה (בכתבי חז"ל גם: עַכְבְּרָא, בערבית: عكبرة, מהמילה העברית עכבר) היא שכונה של העיר צפת, השוכנת ממערב לנחל עכברה ומדרום לכביש 89.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ועכברה · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ועכו · ראה עוד »

עין זיתון

עין זיתון (בערבית: عين الزيتون), היה יישוב קדום בארץ ישראל, המתועד מן העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ועין זיתון · ראה עוד »

עינויים

אוסף מכשירי עינויים עינויים הם כל פעולה שבה סבל וכאב עז, לרוב גופני, אך לעיתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ועינויים · ראה עוד »

פרושים (היישוב הישן)

פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »

פטירה

#הפניה מוות.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ופטירה · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ופוגרום · ראה עוד »

צמא

"צמא", ויליאם אדולף בוגרו, 1886 תחושת צמא היא תשוקה מודעת לשתיית מים.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וצמא · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וצפת · ראה עוד »

קאדי

קאדי (قَاضِي (قَاضٍ), תעתיק מדויק: קאצ'י) הוא שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וקאדי · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קונסוליה

הקונסוליה של דנמרק באדינבורו הקונסוליה הבלגית בירושלים קונסוליה היא נציגות דיפלומטית ברמה נמוכה משגרירות וגבוהה מ"משרד אינטרסים".

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וקונסוליה · ראה עוד »

רעב המוני

רעב המוני הוא מחסור במזון שפוקד אוכלוסייה נרחבת, תוך כדי הבאת רבים לידי רעב, תת-תזונה ומגיפות לרוב עד כדי העמדתם בסכנת מוות.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ורעב המוני · ראה עוד »

רעידת אדמה

לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ורעידת אדמה · ראה עוד »

רעידת האדמה בצפת (1837)

רעידת האדמה של שנת 1837 (תקצ"ז) הייתה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן פגעה קשות בעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ורעידת האדמה בצפת (1837) · ראה עוד »

רצח

קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ורצח · ראה עוד »

שוחד

250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ושוחד · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ושכם · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ותפילין · ראה עוד »

תר"א

#הפניה ה'תר"א.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ותר"א · ראה עוד »

תותח

תותח חופים עות'מאני בתל יפו העתיקה תותחים על חומות עכו תותח בטירת סאו ז'ורז'ה שבליסבון. תותח הוא כלי נשק חם הנועד להמטיר פגזים על אויב הנמצא במרחק ממנו.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ותותח · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וטלית · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וטבריה · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

ח' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וח' בסיוון · ראה עוד »

חנה ושבעת בניה

חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וחנה ושבעת בניה · ראה עוד »

חיפה בתקופה העות'מאנית

חיפה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 חיפה עברה שינויים רבים במהלך ארבע מאות שנות התקופה העות'מאנית (1516-1918).

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וחיפה בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

גיוס חובה

גיוס חובה הוא חוק שמחייב את כל תושבי המדינה הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וגיוס חובה · ראה עוד »

דרוזים

הדגל הדרוזידרוזים (בערבית: دُرُوز, דֻרוּז; צורת היחיד: دُرْزِيّ, דֻרְזִיּ) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית במזרח התיכון, המקיימת דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ודרוזים · ראה עוד »

דוד דבית הלל

רבי דוד דבית הלל היה נוסע יהודי בן המאה ה-19 שערך מסע מארץ ישראל להודו.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ודוד דבית הלל · ראה עוד »

ה'תקצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וה'תקצ"ד · ראה עוד »

האוניברסיטה האמריקנית בביירות

#הפניה האוניברסיטה האמריקאית בביירות.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) והאוניברסיטה האמריקנית בביירות · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הלל כהן

הלל כהן (נולד ב-5 באוקטובר 1961) הוא פרופסור חבר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) והלל כהן · ראה עוד »

הוצאת כתר

#הפניה כתר הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) והוצאת כתר · ראה עוד »

כתר ספרים

כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וכתר ספרים · ראה עוד »

כולל ווהלין

כולל ווהלין הוא כולל שנוסד על ידי אדמו"רי פולין, רבי מרדכי מנשכיז, יחד עם האדמו"רים רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא על מנת לאסוף כספים לטובת קהילת החסידים יוצאי פולין אשר החלו לעלות לארץ ישראל בהמשך התפצלו ממנו כוללים אחרים, וכוללים שונים ייחסו עצמם כממשיכיו.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וכולל ווהלין · ראה עוד »

י' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וי' בתמוז · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ויעקב שביט · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וישראל משקלוב · ראה עוד »

ישראל ב"ק

תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) וישראל ב"ק · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ויהודים · ראה עוד »

15 ביוני

15 ביוני הוא היום ה-166 בשנה, (167 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו15 ביוני · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו1831 · ראה עוד »

1834

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו1834 · ראה עוד »

1838

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו1838 · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו1839 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו1840 · ראה עוד »

19 במאי

19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו19 במאי · ראה עוד »

1981

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו1981 · ראה עוד »

4 ביולי

4 ביולי הוא היום ה-185 בשנה (186 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: פרעות צפת (1834) ו4 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרעות_צפת_(1834)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »