גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: משל, משלי, מלאכת מבעיר, מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, מזמור, מגילת רות, מכת צפרדע, אברהם, אידאולוגיה, נפיל, נביאים, נוסח השומרונים לתורה, ספרי אמ"ת, עמלק, עקדת יצחק, פרשנות טקסט, פרשנות הפשט למקרא, פתגם, קאנוניזציה של כתבים, שמות, שאול, שרה, שומרונים, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תרביץ, תורה, חז"ל, חוק, בראשית, ביקורת המקרא, דברי הימים, המקושש, המבול, הר הגלבוע, השערת התעודות, היסטוריוגרפיה, יאיר זקוביץ, יצחק, ירושלים, ייבום וחליצה.
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ומשל · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ומשלי · ראה עוד »
מלאכת מבעיר
הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ומלאכת מבעיר · ראה עוד »
מלחמת ארבעת המלכים את החמישה
מלחמת ארבעת המלכים את החמישה היא מלחמה המתוארת בפרשת לך לך בספר בראשית פרק י"ד, ככזאת שהתרחשה בין שתי קואליציות של מלכים.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ומלחמת ארבעת המלכים את החמישה · ראה עוד »
מזמור
The Latin text of Pange Lingua sung to its traditional melody, mode iii Gregorian chant מזמור (בלועזית: קַנטוּס; באנגלית: Chant, שמקורו בצרפתית עתיקה: chanter) הוא הפקה קצבית של מילים או צלילים, בדיבור או בשירה, אשר מבוססת במקרים רבים על גובהי צליל, אחד או שניים, הקרויים טונים דקלומיים.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ומזמור · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ומגילת רות · ראה עוד »
מכת צפרדע
מַכַּת צפרדע (או צְפַרְדְּעִים) היא המכה השנייה מבין עשר מכות מצרים בסיפור יציאת מצרים, על פי המסופר בספר שמות, במכה זאת, התמלאה כל ארץ מצרים בצפרדעים.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ומכת צפרדע · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ואברהם · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ואידאולוגיה · ראה עוד »
נפיל
נפילים הם יצורים מיתולוגיים מקראיים, בעלי גודל או צורה חריגה, שעל פי המסופר בפרק ו' של ספר בראשית ובכמה ממדרשי חז"ל אם מקבלים את התיאור כפשוטו, היו מלאכים או צאצאי זיווג של בני-אלוהים או מלאכים עם בנות אדם: "וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ 2 וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃ 3 וַיֹּאמֶר ה', לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃ 4 הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃".
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ונפיל · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ונביאים · ראה עוד »
נוסח השומרונים לתורה
#הפניה נוסח שומרון.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ונוסח השומרונים לתורה · ראה עוד »
ספרי אמ"ת
תחילת ספר תהילים סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ותהילים.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית וספרי אמ"ת · ראה עוד »
עמלק
הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ועמלק · ראה עוד »
עקדת יצחק
עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ועקדת יצחק · ראה עוד »
פרשנות טקסט
#הפניה הרמנויטיקה.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ופרשנות טקסט · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פתגם
בית הספר היסודי "יצחק שדה" בבת ים פתגם הוא סוג של יצירה עממית קצרה כגון אמרה וחידה, המבטא מסר דידקטי או רעיון כלשהו הנוגע לכלל.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ופתגם · ראה עוד »
קאנוניזציה של כתבים
משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ושמות · ראה עוד »
שאול
מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ושאול · ראה עוד »
שרה
פרעה בשל יופייה (ג'יימס טיסו, 1896) שָׂרָה, במקור שָׂרָי, המכונה במסורת היהודית שרה אמנו, היא דמות מקראית שהייתה אשת אברהם והראשונה מבין ארבע האמהות, ולפי המדרש והתלמוד גם נביאה.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ושרה · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ושומרונים · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ותרביץ · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ותורה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית וחז"ל · ראה עוד »
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית וחוק · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ובראשית · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית וביקורת המקרא · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ודברי הימים · ראה עוד »
המקושש
הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית והמקושש · ראה עוד »
המבול
המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית והמבול · ראה עוד »
הר הגלבוע
מבט מזרחה מהר שאול מבט מערבה לעבר עמק יזרעאל מפסגת הר ברקן, רכס הגלבוע הנוף מראש הר הגלבוע הגלבוע במבט ממרפסת חדר האוכל בקיבוץ תל יוסף הגלבוע הוא רכס הרים בישראל, המהווה את השלוחה הצפון־מזרחית של הרי השומרון.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית והר הגלבוע · ראה עוד »
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית והשערת התעודות · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה
הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »
יאיר זקוביץ
יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא חוקר מקרא, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ויאיר זקוביץ · ראה עוד »
יצחק
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית ויצחק · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית וירושלים · ראה עוד »
ייבום וחליצה
#הפניה ייבום.
חָדָשׁ!!: פרשנות פנים מקראית וייבום וחליצה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשנות_פנים_מקראית
