גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
80 יחסים: מאורה (פיוט), מסורה, מעמד הר סיני, מערב אירופה, מצוות קידוש השבת בדברים, משה, מזבח, מזבח העולה, מגפה, מגרב, אמונה באלוהים, אמונה באלוהים (יהדות), אלוהים, אליעזר (בן משה), אבן גזית, איסור עשיית פסל, איסור גנבת אדם, נוסח אשכנז, נוסח רומניא, סעודת יתרו, ספר ישעיהו, סטטיסטיקות של התנ"ך, ערבית-יהודית, עשרת הדיברות, עבודה זרה, עדות שקר, פרשני המקרא, פרשת השבוע, פרשה, פיוט, ציפורה, רב סעדיה גאון, שמות, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שלושת ימי ההגבלה, שבת, שבועת שווא ושבועת שקר, ..., תפילת שחרית של שבת, תורה, ל"ט אבות מלאכה, לא תנאף, לא תענה ברעך עד שקר, לא תרצח, לא תחמוד, טעם עליון, טעם תחתון, זליגמן בר, חלב, חלוקת הפרקים בתנ"ך, גרשום (דמות מקראית), הפטרה, הקדשה לנבואה, ויקיטקסט, כ"ב בשבט, כ"ד בשבט, כ' בשבט, כיבוד אב ואם, י"ט בשבט, י"ז בשבט, י"ח בשבט, יציאת מצרים, ישעיהו, יתרו, יהדות תוניסיה, יהודה הלוי, יהודים, 1907. להרחיב מדד (30 יותר) »
מאורה (פיוט)
#הפניה יוצרות#ברכת יוצר אור.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומאורה (פיוט) · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומסורה · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומערב אירופה · ראה עוד »
מצוות קידוש השבת בדברים
מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומשה · ראה עוד »
מזבח
מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומזבח · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומזבח העולה · ראה עוד »
מגפה
תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומגפה · ראה עוד »
מגרב
מיקום המגרב על מפת אפריקה פנטזיה ערבית מאת תיאו ואן ריסלברגה במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה המַגְרֶבּ (ערבית: المغرب العربي, תעתיק מדויק: אלמע'רב אלערבי, בעברית: המערב הערבי) הוא שם כולל למדינות המערביות של צפון אפריקה – תוניסיה, מרוקו, מאוריטניה ולוב.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ומגרב · ראה עוד »
אמונה באלוהים
#הפניה אמונה באלוהים (יהדות).
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ואמונה באלוהים · ראה עוד »
אמונה באלוהים (יהדות)
"אנוכי ה' אלוהיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות מדבר יהודה, המאה הראשונה לפני הספירה. ביהדות, אמונה באלוהים או אמונה במציאות השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באלוהים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ואמונה באלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ואלוהים · ראה עוד »
אליעזר (בן משה)
אֱלִיעֶזֶר הוא דמות מקראית, בנם של משה וציפורה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ואליעזר (בן משה) · ראה עוד »
אבן גזית
#הפניה אבן לבנייה#אבן גזית.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ואבן גזית · ראה עוד »
איסור עשיית פסל
מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן -בניגוד לנהוג במזרקות אחרות - היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל האיסור) איסור עשיית פסל ביהדות כולל שתי מצוות לא תעשה מהתורה: איסור עשייה או קניה של פסל עבור עצמו, ואיסור עשיית פסל בידיו, אפילו עבור אחרים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ואיסור עשיית פסל · ראה עוד »
איסור גנבת אדם
לא תגנוב היא מצווה מדאורייתא, אחת מעשרת הדיברות, המתפרשת על ידי חז"ל כאיסור על חטיפת אדם.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ואיסור גנבת אדם · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ונוסח רומניא · ראה עוד »
סעודת יתרו
סעודת יתרו היא סעודה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וסעודת יתרו · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וספר ישעיהו · ראה עוד »
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »
ערבית-יהודית
#הפניה ערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וערבית-יהודית · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ועבודה זרה · ראה עוד »
עדות שקר
שלט מואר "לא תשקר" במחלף שורש עֵדוּת שֶׁקֶר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ועדות שקר · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ופרשה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ופיוט · ראה עוד »
ציפורה
#הפניה צפורה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וציפורה · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושמות · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת גכז · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת גכה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושנת הכז · ראה עוד »
שלושת ימי ההגבלה
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723 משה על הר סיני. ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, סוף המאה ה-19 שלושת ימי ההגבלה הם שלושת הימים שלפני מתן תורה (חג השבועות), בהם הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה בהר סיני.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושלושת ימי ההגבלה · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושבת · ראה עוד »
שבועת שווא ושבועת שקר
לֹא תִשָּׂא הוא מצוות לא תעשה ביהדות והדיבר השלישי מבין עשרת הדיברות, האוסר על שְׁבוּעַת שָׁוְא.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ושבועת שווא ושבועת שקר · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ותורה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לא תנאף
לֹא תִנְאָף היא מצוות לא תעשה על קיום יחסי מין בין אישה נשואה לגבר זר.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ולא תנאף · ראה עוד »
לא תענה ברעך עד שקר
לא תענה ברעך עד שקר הוא מצוות לא תעשה על נתינת עדות שקר.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ולא תענה ברעך עד שקר · ראה עוד »
לא תרצח
לֹא תִרְצָח הוא הדיבר השישי מעשרת הדיברות.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ולא תרצח · ראה עוד »
לא תחמוד
לֹא תַחְמֹד הוא מצוות לא תעשה מהתורה שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ולא תחמוד · ראה עוד »
טעם עליון
#הפניה עשרת הדיברות#הבדלי טעמים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וטעם עליון · ראה עוד »
טעם תחתון
#הפניה עשרת הדיברות#הבדלי טעמים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וטעם תחתון · ראה עוד »
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וזליגמן בר · ראה עוד »
חלב
פרה חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וחלב · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
גרשום (דמות מקראית)
כו צפורה מלה את בנה (ייתכן שהוא גרשום). ציור מעשה ידי פייטרו פרוג'ינו משנת 1482. הקפלה הסיסטינית גֵרְשֹׁם הוא דמות מקראית, בנם הבכור של משה וציפורה, בת יתרו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וגרשום (דמות מקראית) · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו והפטרה · ראה עוד »
הקדשה לנבואה
בתנ"ך, הקדשה לנבואה (או נבואת הקדשה) הוא המעמד שבו מוטלת על נביא השליחות אל עם ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו והקדשה לנבואה · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וויקיטקסט · ראה עוד »
כ"ב בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וכ"ב בשבט · ראה עוד »
כ"ד בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וכ"ד בשבט · ראה עוד »
כ' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' שבט היא פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וכ' בשבט · ראה עוד »
כיבוד אב ואם
כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וכיבוד אב ואם · ראה עוד »
י"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וי"ט בשבט · ראה עוד »
י"ז בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וי"ז בשבט · ראה עוד »
י"ח בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וי"ח בשבט · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ויציאת מצרים · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו וישעיהו · ראה עוד »
יתרו
דרוזית יִתְרוֹ (בערבית شعيب, שועייב) הוא דמות מקראית, כהן מדין ואביה של צפורה, אשת משה רבנו.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ויתרו · ראה עוד »
יהדות תוניסיה
תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ויהדות תוניסיה · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ויהודים · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: פרשת יתרו ו1907 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_יתרו
