גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
113 יחסים: ממזר, מצרים, מצוות מעקה, מצוות טעינה, מצוות זכירת מעשי עמלק, מצווה, משנה תורה, משה, משכון, משכון (משפט עברי), מתנות עניים, מלקות (הלכה), מחר חודש, מחזיר גרושתו, מחיית זכר עמלק, מואב, מוציא שם רע, מידות ומשקלות, אם קריאה, ארץ ישראל, ארבע מיתות בית דין, אשת יפת תואר, אלול, אדום (עם), אונס (הלכה), אונס נערה (הלכה), אוכל נפש, איסור קדשה, איסור ריבית (הלכה), איסור גנבת אדם, איסור הטיית משפט, נגע הצרעת, נדר (יהדות), נוסח איטליה, נישואי תערובת ביהדות, נישואים בהלכה, ספר ישעיהו, סריס, עמלק, עמון, עבד כנעני, פסולי עדות, פצוע דכה, פרשני המקרא, פרשת השבוע, פרשה, פריקה וטעינה (מצווה), פיתוי (הלכה), ציצית, קבורה (יהדות), ..., קידושין, רמב"ם, ראש חודש, רודף, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שעטנז, שבע דנחמתא, שבטי ישראל, שכחה (מתנות עניים), שכיר, שילוח הקן, לא תחסום שור בדישו, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לא ילבש, ט' באלול, זונה (הלכה), זכירת מעשה עמלק, חסידות חב"ד, חקלאות, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, חליצה, בן סורר ומורה, גט, גירושין, גירושים, דברים, דיני עבודה, ה, הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה, הקדש (הלכה), השבת אבדה, השבת אבידה, התקנת יתד לכיסוי הצואה, הלנת שכר (הלכה), הלנת המת, הלכות מלחמה, הלכות צבא, היתר אכילת פועל, היום יום, כניסה להר הבית (הלכה), כלאי הכרם, כלאיים, י"א באלול, י"ג באלול, י"ד באלול, ילקוט יוסף, יבמה, ייבום, ייבום וחליצה. להרחיב מדד (63 יותר) »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וממזר · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומצרים · ראה עוד »
מצוות מעקה
#הפניה מעקה (הלכה).
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומצוות מעקה · ראה עוד »
מצוות טעינה
#הפניה פריקה וטעינה (מצווה).
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומצוות טעינה · ראה עוד »
מצוות זכירת מעשי עמלק
#הפניה מצוות זכירת מעשה עמלק.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומצוות זכירת מעשי עמלק · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומצווה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומשנה תורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומשה · ראה עוד »
משכון
משכון הוא מונח משפטי שפירושו נכס המשועבד כערובה לחיוב.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומשכון · ראה עוד »
משכון (משפט עברי)
מַשְׁכּוֹן הוא חפץ הניתן כערבות שהלוואה תיפרע בזמנה על ידי הלווה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומשכון (משפט עברי) · ראה עוד »
מתנות עניים
על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומתנות עניים · ראה עוד »
מלקות (הלכה)
מלקות הן אחד מהעונשים המוזכרים בתורה, והוא ניתן לאדם שעבר על אדם שעבר במזיד על אחת מצוות לא תעשה שבתורה, בתנאי שהתרו בו קודם שעבר, וכשהיו עדים על כך.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומלקות (הלכה) · ראה עוד »
מחר חודש
#הפניה הפטרה#מחר חודש.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומחר חודש · ראה עוד »
מחזיר גרושתו
מחזיר גרושתו הוא כינוי הלכתי למי שגירש את אשתו בגט ולאחר מכן מבקש לשאתה בשנית.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומחזיר גרושתו · ראה עוד »
מחיית זכר עמלק
מחיית זכר עמלק היא מצוות עשה להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומחיית זכר עמלק · ראה עוד »
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומואב · ראה עוד »
מוציא שם רע
#הפניה הוצאת שם רע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומוציא שם רע · ראה עוד »
מידות ומשקלות
מידות ומשקלות על פי פקודת המשקולות והמידות, 1947, ופקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ומידות ומשקלות · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואם קריאה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »
אשת יפת תואר
אשת יפת תואר הוא מונח הלכתי לאישה מאויבי ישראל שנלקחה בשבי בעת מלחמה וחייל מישראל חושק בה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואשת יפת תואר · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואלול · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואדום (עם) · ראה עוד »
אונס (הלכה)
אונס בהלכה הוא מעשה שבו ניטלה בחירתו החופשית של האדם.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואונס (הלכה) · ראה עוד »
אונס נערה (הלכה)
אונס נערה בתולה הוא פשע המתואר בתורה אשר המבצעו נענש בחיובו לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל (מידת משקל מקראית) כסף, ובחובתו לשאת את אנוסתו אם זהו רצונה, ומניעת הזכות לגרש את אנוסתו לעולם. על פי ההלכה, על מנת שהאישה תחשב כאנוסה, על הנאנסת לצעוק ולקרוא לעזרה בזמן האונס, אם המעשה היה במקום שאפשר שאחרים ישמעו את צעקותיה (בעיר). במידה ולא צעקה, ההלכה מגדירה את היחסים כיחסי מין בהסכמה, גם במידה והאישה הנאנסת נשואה. במקרה כזה תחשב נערה בתולה כמפותה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואונס נערה (הלכה) · ראה עוד »
אוכל נפש
#הפניה מלאכת אוכל נפש.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואוכל נפש · ראה עוד »
איסור קדשה
איסור קדשה הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא האוסרת על בני ובנות ישראל לעסוק בזנות.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואיסור קדשה · ראה עוד »
איסור ריבית (הלכה)
איסור ריבית הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא על מתן או קבלת תמורה על הלוואה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואיסור ריבית (הלכה) · ראה עוד »
איסור גנבת אדם
לא תגנוב היא מצווה מדאורייתא, אחת מעשרת הדיברות, המתפרשת על ידי חז"ל כאיסור על חטיפת אדם.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואיסור גנבת אדם · ראה עוד »
איסור הטיית משפט
איסור הטיית משפט הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, האוסרת לעשות עָוֶל במשפט, כלומר להביא במזיד לידי תוצאה שגויה בדין.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ואיסור הטיית משפט · ראה עוד »
נגע הצרעת
נגועה בצרעת ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו משנת 1896 לערך. נגע הצרעת ביהדות הוא כתם המופיע על קירות הבית או על בגדי עור, צמר או פשתים, או על עור האדם.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ונגע הצרעת · ראה עוד »
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ונדר (יהדות) · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ונוסח איטליה · ראה עוד »
נישואי תערובת ביהדות
נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »
נישואים בהלכה
נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ונישואים בהלכה · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וספר ישעיהו · ראה עוד »
סריס
המונח סריס מתייחס לגבר מסורס.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וסריס · ראה עוד »
עמלק
הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ועמלק · ראה עוד »
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ועמון · ראה עוד »
עבד כנעני
בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ועבד כנעני · ראה עוד »
פסולי עדות
בהלכה, פסולי עדות הם כינוי לקבוצת אנשים שאין לדון או לפסוק על פי עדותם במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ופסולי עדות · ראה עוד »
פצוע דכה
#הפניה פצוע דכא וכרות שופכה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ופצוע דכה · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ופרשה · ראה עוד »
פריקה וטעינה (מצווה)
מצוות פריקה וטעינה הן מצוות עשה לעזור איש לרעהו בפירוק המשא מעל הבהמה שיגעה ממשאה בדרך, ובטעינת הבהמה במשא.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ופריקה וטעינה (מצווה) · ראה עוד »
פיתוי (הלכה)
מפתה על פי ההלכה הוא אדם ששידל בתולה פנויה לקיים איתו יחסי מין.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ופיתוי (הלכה) · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וציצית · ראה עוד »
קבורה (יהדות)
קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וקבורה (יהדות) · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וקידושין · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וראש חודש · ראה עוד »
רודף
בהלכה, רודף הוא אדם שעושה מעשה שמפאת חומרתו והשלכותיו מותר למנוע מהרודף לעשות את המעשה גם במחיר הריגתו.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ורודף · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת גכז · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת גכה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושנת הכז · ראה עוד »
שעטנז
ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושעטנז · ראה עוד »
שבע דנחמתא
במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושבע דנחמתא · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושבטי ישראל · ראה עוד »
שכחה (מתנות עניים)
מצוות שכחה היא אחת מחמש מתנות העניים שצוותה התורה להשאיר לעניים בשדה ובמטע.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושכחה (מתנות עניים) · ראה עוד »
שכיר
#הפניה עובד.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושכיר · ראה עוד »
שילוח הקן
ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ושילוח הקן · ראה עוד »
לא תחסום שור בדישו
ביהדות, הוא איסור למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ולא תחסום שור בדישו · ראה עוד »
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »
לא ילבש
ציור של "לא ילבש", מידג'רני 2023 לא ילבש הוא כינוי מקוצר לשתי מצוות לא תעשה מהתורה האוסרות על נוהגי לבוש המיוחדים לבני המין השני.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ולא ילבש · ראה עוד »
ט' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וט' באלול · ראה עוד »
זונה (הלכה)
זונה בהלכה היא אישה האסורה בנישואים לכהן מחמת יחסי מין אסורים שקיימה, או מאחר שנולדה כגויה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וזונה (הלכה) · ראה עוד »
זכירת מעשה עמלק
#הפניה מצוות זכירת מעשה עמלק.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וזכירת מעשה עמלק · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וחקלאות · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
חליצה
בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וחליצה · ראה עוד »
בן סורר ומורה
בן סורר ומורה הוא מקרה המוזכר בתורה בספר דברים, שבו נער מתנהג בדפוס שלילי קבוע גם לאחר שהוזהר, תוך אי ציות וזלזול באביו ובאמו, ובהתנהגות של נהנתנות מופרזת בזלילת מזון והשתכרות.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ובן סורר ומורה · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וגט · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וגירושין · ראה עוד »
גירושים
טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין" מארמית) הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וגירושים · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ודברים · ראה עוד »
דיני עבודה
דיני עבודה או משפט העבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה, בתחומים הבאים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ודיני עבודה · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וה · ראה עוד »
הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה
הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לקבוע מקום ייעודי מחוץ למחנה צבאי לעשיית צרכים, על מנת לשמור על ניקיון וקדושת המחנה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה · ראה עוד »
הקדש (הלכה)
הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והקדש (הלכה) · ראה עוד »
השבת אבדה
הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והשבת אבדה · ראה עוד »
השבת אבידה
#הפניה השבת אבדה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והשבת אבידה · ראה עוד »
התקנת יתד לכיסוי הצואה
התקנת יתד לכיסוי הצואה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה יש להתקין יתד שתשמש את החייל לחפירת בור מחוץ למחנה כדי לעשות בו את צרכיו, ולכיסוי הצואה בעפר לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והתקנת יתד לכיסוי הצואה · ראה עוד »
הלנת שכר (הלכה)
הלנת שכר היא מצוות עשה ולא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיהן חל איסור לעכב תשלום שכר שכירות - בין של שכיר אדם ובין שכירות של כלי ובהמה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והלנת שכר (הלכה) · ראה עוד »
הלנת המת
#הפניה איסור הלנת המת.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והלנת המת · ראה עוד »
הלכות מלחמה
הלכות מלחמה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בשעת מלחמה, בהלכות ייחודיות לצבא, החל במי מחויב לצאת למלחמה, איך להתנהג עם העיר הנכבשת, וכלה בדינים מיוחדים לחיילי הצבא והתנהגותם במלחמה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והלכות מלחמה · ראה עוד »
הלכות צבא
הלכות צבא הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בצבא ובמלחמה, ובקיום ההלכה כפי שהיא מתבטאת במסגרת הצבאית.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והלכות צבא · ראה עוד »
היתר אכילת פועל
היתר אכילת פועל היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות המחייבת כל חקלאי שמעסיק פועלים לתת להם לאכול מהדבר שבו הם עוסקים בשעת העבודה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והיתר אכילת פועל · ראה עוד »
היום יום
היום יום (שמו המלא: היום יום... לוח אור זרוע לחסידי חב"ד) הוא לוח שנה שערך רבי מנחם מנדל שניאורסון, לימים האדמו"ר מלובביץ', הכולל לוח לימוד יומי של שיעורי החת"ת, מנהגי חב"ד ופתגמים יומיים שליקט משיחות ומכתבי חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא והיום יום · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כלאי הכרם
כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וכלאי הכרם · ראה עוד »
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וכלאיים · ראה עוד »
י"א באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וי"א באלול · ראה עוד »
י"ג באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וי"ג באלול · ראה עוד »
י"ד באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרוב פרשת כי תבא.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וי"ד באלול · ראה עוד »
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וילקוט יוסף · ראה עוד »
יבמה
#הפניה ייבום.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא ויבמה · ראה עוד »
ייבום
מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וייבום · ראה עוד »
ייבום וחליצה
#הפניה ייבום.
חָדָשׁ!!: פרשת כי תצא וייבום וחליצה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_כי_תצא
