סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פרשת ראה

מַדָד פרשת ראה

| קודם. [1]

76 יחסים: מסית, מעמד הר גריזים והר עיבל, מעשר עני, מעשר שני, מצוות הענקה, מצווה, מרדכי יפה, משנה תורה, מחר חודש, מחיקת השם, מגדל דוד, אפרים זלמן מרגליות, ארץ ישראל, אלול, אבר מן החי, נבלה (הלכה), נביא שקר, ספר ישעיהו, ערב פסח, עזרה (מקדש), עבד עברי, עבודה זרה, עיר הנדחת, עיר הנידחת, פסח, פרנקפורט, פרשת השבוע, פרשת כי תצא, פרשת כי תבוא, פרשה, צדקה (יהדות), קללה, קורבן (יהדות), קורבן עולה, קורבן פסח, קורבן חגיגה, רמ"א, רמב"ם, ראש חודש, ראשונים, שמחת הרגלים, שמיטת כספים, שמיטה, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, ..., שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שלוש רגלים, שחיטה (מצווה), שבע דנחמתא, תורה, ל' באב, חמץ, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, בל תוסיף ובל תגרע, בחירה חופשית, ביכורים, דם, דברים, הפטרה, כ"ט באב, כ"ז באב, כ"ה באב, ירמיהו, יהודים. להרחיב מדד (26 יותר) »

מסית

בהלכה, מסית הוא יהודי המסית יהודי אחר לעבוד עבודה זרה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומסית · ראה עוד »

מעמד הר גריזים והר עיבל

מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא סיפור מקראי על אחד האירועים המרכזיים בסיפור יציאת מצרים והכניסה לארץ.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומעמד הר גריזים והר עיבל · ראה עוד »

מעשר עני

מעשר עני היא מצווה מהתורה, להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומעשר עני · ראה עוד »

מעשר שני

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומעשר שני · ראה עוד »

מצוות הענקה

מצוות הענקה היא מצווה המחייבת את האדון להעניק לעבדו העברי מרכושו כאשר העבד משתחרר.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומצוות הענקה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומצווה · ראה עוד »

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומרדכי יפה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומשנה תורה · ראה עוד »

מחר חודש

#הפניה הפטרה#מחר חודש.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומחר חודש · ראה עוד »

מחיקת השם

שם השם שנמחק בריסוס גרפיטי בידי אנטישמים על אנדרטה לזכר השואה בעיר אוסטי נד לבם, צ'כיה מחיקת השם הוא איסור הלכתי למחוק את אחד משבעת שמותיו הקדושים של הקב"ה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומחיקת השם · ראה עוד »

מגדל דוד

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ומגדל דוד · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וארץ ישראל · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ואלול · ראה עוד »

אבר מן החי

הפרה כשרה למאכל רק לאחר המתתה בשחיטה. אכילת אבר שניטל ממנה בעודה חיה – אסורה. אבר מן החי הוא שמה של מצוות לא תעשה האוסרת אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי, גם לאחר מיתת בעל החיים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ואבר מן החי · ראה עוד »

נבלה (הלכה)

בנבלה, היא בעל חיים שמת ללא שחיטה כלל, או שנשחט שלא כהלכה (כגון שסכין השחיטה לא היה חלק לגמרי, אלא פגום במקצת).

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ונבלה (הלכה) · ראה עוד »

נביא שקר

ביהדות, נביא שקר הוא אדם שמתנבא בשם אלוהים דברים שלא שמע ממנו ועונשו על פי התורה עונש מוות.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ונביא שקר · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וספר ישעיהו · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וערב פסח · ראה עוד »

עזרה (מקדש)

#הפניה העזרה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ועזרה (מקדש) · ראה עוד »

עבד עברי

בהלכה, עבד עברי הוא אחד מהשניים: או יהודי נזקק, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים את עצמו והוא מוכר עצמו לעבד, או גנב שאינו מסוגל להשיב את הרכוש הגנוב או עלותו, ונמכר לעבדות לצורך תשלום החוב.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ועבד עברי · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ועבודה זרה · ראה עוד »

עיר הנדחת

#הפניה עיר הנידחת.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ועיר הנדחת · ראה עוד »

עיר הנידחת

בהלכה, עיר הנידחת היא עיר שרוב תושביה נדחו מהדרך ופנו לעבוד עבודה זרה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ועיר הנידחת · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ופסח · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ופרנקפורט · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת כי תצא

מחייתו, ממצוות הפרשה פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ופרשת כי תצא · ראה עוד »

פרשת כי תבוא

נקודת תצפית אל הר עיבל פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ופרשת כי תבוא · ראה עוד »

פרשה

הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ופרשה · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

קללה

כתבי מארות - קללות ממצרים העתיקה על גבי שברי חרס. קללה היא איחול וביטוי שאיפה למאורעות רעים שייקרו למי שמוטלת עליו הקללה (המקולל), או פנייה מפורשת לאלוהים או למלאכיו על-מנת שירעו עם המקולל.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וקללה · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן עולה

קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן חגיגה

#הפניה שלמי חגיגה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וקורבן חגיגה · ראה עוד »

רמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וראש חודש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וראשונים · ראה עוד »

שמחת הרגלים

מצוות שמחת הרגלים (או שמחת יום טוב) מחייבת לשמוח בשלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות (ושמיני עצרת).

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושמחת הרגלים · ראה עוד »

שמיטת כספים

שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושמיטת כספים · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושמיטה · ראה עוד »

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת זשג · ראה עוד »

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת זשה · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת זחג · ראה עוד »

שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת בשז · ראה עוד »

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת בשה · ראה עוד »

שנת בחג

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת בחג · ראה עוד »

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת בחה · ראה עוד »

שנת גכז

שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת גכז · ראה עוד »

שנת גכה

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת גכה · ראה עוד »

שנת השא

שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת השא · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת השג · ראה עוד »

שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת החא · ראה עוד »

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושנת הכז · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושלוש רגלים · ראה עוד »

שחיטה (מצווה)

#הפניה שחיטה (הלכה).

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושחיטה (מצווה) · ראה עוד »

שבע דנחמתא

במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ושבע דנחמתא · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ותורה · ראה עוד »

ל' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' אב היא לרוב פרשת שופטים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ול' באב · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וחמץ · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חלוקת התנ"ך לסדרים

חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »

בל תוסיף ובל תגרע

בל תוסיף ובל תגרע הן שתי מצוות לא תעשה מהתורה שמקורן בפסוק:.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ובל תוסיף ובל תגרע · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ובחירה חופשית · ראה עוד »

ביכורים

זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וביכורים · ראה עוד »

דם

דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ודם · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ודברים · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה והפטרה · ראה עוד »

כ"ט באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וכ"ט באב · ראה עוד »

כ"ז באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וכ"ז באב · ראה עוד »

כ"ה באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה אב היא פרשת ראה.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וכ"ה באב · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה וירמיהו · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: פרשת ראה ויהודים · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_ראה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »