גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
82 יחסים: Ynet, ממשל, מצור, מצוות יישוב ארץ ישראל, מצווה, מצווה לשמוע דברי חכמים, משמרות כהונה, משנה תורה, משה, מכשף, מינוי מלך, איסור שוחד, איסור הקמת מצבה, איסורי כישוף ביהדות, נביא שקר, נוסח איטליה, ספר תורה, ספר ישעיהו, ערי מקלט, עבודה זרה, עגלה ערופה, עד שקר, עדים זוממים, עיר מקלט, פרשת השבוע, פרשה, רמב"ם, ראשונים, ראשית הגז, רב סעדיה גאון, רוצח בשגגה, רוחמה וייס, שמואל, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שבע דנחמתא, שבעת העממים, שבט לוי, ..., שוטר (מקרא), שירי עבד ה', תרומה גדולה, תשעה באב, תורה, לא תסור, לשכת הגזית, לוי (יהדות), ז' באלול, זקן ממרא, זרוע לחיים וקיבה, זרוע, לחיים וקיבה, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, ב' באלול, בל תשחית, בית דין, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית המקדש הראשון, גאונים, ד' באלול, דברים, דיין (הלכה), הסגת גבול (יהדות), העלאה באוב, הלכה, הלכות מלחמה, ו' באלול, כהן, ידעוני, יהודים. להרחיב מדד (32 יותר) »
Ynet
ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וYnet · ראה עוד »
ממשל
מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וממשל · ראה עוד »
מצור
הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומצור · ראה עוד »
מצוות יישוב ארץ ישראל
מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומצווה · ראה עוד »
מצווה לשמוע דברי חכמים
מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומשנה תורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומשה · ראה עוד »
מכשף
מזוקן בעל כובע מחודד וגלימה הקורא בספר לחשים של תורת הנסתר. גנדלף מהלגנדריום של טולקין, קיפול אוריגמי מאת האמן אריק ג'ואזל. בתמונה ניתן לראות את דמות המכשף הסטריאוטיפית של אדם קשיש ומזוקן בעל מטה קסמים, כובע מחודד וגלימה. מכשף, אשף, מג או קוסם, הוא אדם בעל יכולות על-טבעיות שעוסק בקסם וכישוף.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומכשף · ראה עוד »
מינוי מלך
#הפניה מצוות מינוי מלך.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ומינוי מלך · ראה עוד »
איסור שוחד
איסור שוחד הוא מצוות לא תעשה מהתורה על קבלת שוחד בידי הדיינים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ואיסור שוחד · ראה עוד »
איסור הקמת מצבה
איסור הקמת מצבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה אסור להקים מצבה, כלומר מקום מכובד המשמש לפולחן.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ואיסור הקמת מצבה · ראה עוד »
איסורי כישוף ביהדות
בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת ועוסקים כולם בענייני מאגיה וחיזוי העתידות:.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ואיסורי כישוף ביהדות · ראה עוד »
נביא שקר
ביהדות, נביא שקר הוא אדם שמתנבא בשם אלוהים דברים שלא שמע ממנו ועונשו על פי התורה עונש מוות.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ונביא שקר · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ונוסח איטליה · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וספר תורה · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וספר ישעיהו · ראה עוד »
ערי מקלט
#הפניה עיר מקלט.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וערי מקלט · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ועבודה זרה · ראה עוד »
עגלה ערופה
עֶגְלָה עֲרוּפָה היא מצווה מהתורה לערוך טקס כפרה כאשר נמצא הרוג שלא ידוע מי או מה הרג אותו.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ועגלה ערופה · ראה עוד »
עד שקר
#הפניה עדות שקר.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ועד שקר · ראה עוד »
עדים זוממים
במשפט העברי, עדים זוממים הם עדים שעדותם התגלתה כעדות שקר, בעקבות עדות אחרת המעידה עליהם שהיו במקום אחר בזמן האירוע שהעידו עליו, וממילא לא יכלו להיות שם.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ועדים זוממים · ראה עוד »
עיר מקלט
מפת ערי המקלט עִיר מִקְלָט היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה, נקראת גם עיר המוּעָדָה על שם ששם מתוועדים ומתקבצים הרוצחים בשגגה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ועיר מקלט · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ופרשה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וראשונים · ראה עוד »
ראשית הגז
ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וראשית הגז · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רוצח בשגגה
בהלכה היהודית רוצח בשגגה הוא כינוי לאדם שהרג אדם אחר בשגגה, ללא שהתכוון לכך.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ורוצח בשגגה · ראה עוד »
רוחמה וייס
רוחמה וייס (נולדה בתשכ"ו, 7 באוגוסט 1966) היא חוקרת, פרופסור ומרצה לתלמוד בבלי, משוררת ופובליציסטית.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ורוחמה וייס · ראה עוד »
שמואל
שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושמואל · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת גכז · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת גכה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושנת הכז · ראה עוד »
שבע דנחמתא
במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושבע דנחמתא · ראה עוד »
שבעת העממים
שבעת העממים או שבעת עמי כנען הם העמים ששכנו בארץ ישראל בזמן יציאת מצרים, ומידם נכבשה הארץ, בידי בני ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושבעת העממים · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושבט לוי · ראה עוד »
שוטר (מקרא)
שוטר הוא תפקיד במערכות השלטון, המוזכר במקרא מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושוטר (מקרא) · ראה עוד »
שירי עבד ה'
שִירֵי עֶבֶד ה' הם ארבעה שירים המופיעים בספר ישעיהו, שתכנם מספר על עבד ה' ומעשיו בעולם.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ושירי עבד ה' · ראה עוד »
תרומה גדולה
תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ותרומה גדולה · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ותשעה באב · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ותורה · ראה עוד »
לא תסור
#הפניה מצווה לשמוע דברי חכמים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ולא תסור · ראה עוד »
לשכת הגזית
לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ולשכת הגזית · ראה עוד »
לוי (יהדות)
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ולוי (יהדות) · ראה עוד »
ז' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וז' באלול · ראה עוד »
זקן ממרא
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וזקן ממרא · ראה עוד »
זרוע לחיים וקיבה
#הפניה זרוע, לחיים וקיבה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וזרוע לחיים וקיבה · ראה עוד »
זרוע, לחיים וקיבה
מצוות זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵיבָה היא מצוות עשה מדאורייתא המחייבת את השוחט לתת לכהן חלקים מסוימים מכל בהמה טהורה שנשחטה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וזרוע, לחיים וקיבה · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
ב' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וב' באלול · ראה עוד »
בל תשחית
בל תשחית הוא איסור בתורה על השחתת דבר שבני אדם יכולים ליהנות ממנו.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ובל תשחית · ראה עוד »
בית דין
בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ובית דין · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וגאונים · ראה עוד »
ד' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וד' באלול · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ודברים · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ודיין (הלכה) · ראה עוד »
הסגת גבול (יהדות)
שלט המבקש לא להיכנס לחצר פרטית תוך שימוש בפסוק: "לא תסיג גבול רעך" הסגת גבול היא מצוות לא תעשה במקרא, שנמנית כאחת מתרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים והסגת גבול (יהדות) · ראה עוד »
העלאה באוב
העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים והעלאה באוב · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים והלכה · ראה עוד »
הלכות מלחמה
הלכות מלחמה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהגות הראויה בשעת מלחמה, בהלכות ייחודיות לצבא, החל במי מחויב לצאת למלחמה, איך להתנהג עם העיר הנכבשת, וכלה בדינים מיוחדים לחיילי הצבא והתנהגותם במלחמה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים והלכות מלחמה · ראה עוד »
ו' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וו' באלול · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וכהן · ראה עוד »
ידעוני
יִדְּעֹנִי הוא אדם העושה מעשי פולחן, על מנת לגלות את העתידות באופן מיסטי.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים וידעוני · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: פרשת שופטים ויהודים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_שופטים
