סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

צ'אגאטאי חאן

מַדָד צ'אגאטאי חאן

לוייתו של צ'אגאטאי חאן צ'אגאטאי חאן (1183 – 1 ביולי 1242) היה בנו השני של ג'ינגיס חאן. [1]

19 יחסים: מרכז אסיה, מיכל בירן (היסטוריונית), אלמליק (שינג'יאנג), אוגדיי חאן, צ'אגאטאי (חאנות), שפות טורקיות, טורקית צ'אגאטאי, טולוי, טימור לנג, חאנים מונגולים, ג'וצ'י, ג'ינגיס חאן, האימפריה המונגולית, האימפריה המוגולית, הרפובליקה העממית של סין, השושלת הטימורית, 1 ביולי, 1183, 1242.

מרכז אסיה

מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן ומרכז אסיה · ראה עוד »

מיכל בירן (היסטוריונית)

מיכל בירן (נולדה ב- 1965) היא היסטוריונית ישראלית המתמחה בחקר מרכז אסיה ויחסיה עם סין, בדגש על תקופת האימפריה המונגולית.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן ומיכל בירן (היסטוריונית) · ראה עוד »

אלמליק (שינג'יאנג)

אלמליק הייתה עיר הבירה של חבל הארץ ההיסטורי ז'טיסו במרכז אסיה, במקום בו נמצאת היום העיר יינינג שבמחוז שינג'יאנג שבסין.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן ואלמליק (שינג'יאנג) · ראה עוד »

אוגדיי חאן

אוגדיי חאן היה בנו השלישי של ג'ינגיס חאן, והח'אן הגדול השני של האימפריה המונגולית.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן ואוגדיי חאן · ראה עוד »

צ'אגאטאי (חאנות)

החאנות של צ'אגאטאי (במונגולית: Tsagadaina Khaanat Ulus/Цагаадайн Хаант Улс) הייתה אחת ממדינות הירושה של האימפריה המונגולית.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן וצ'אגאטאי (חאנות) · ראה עוד »

שפות טורקיות

קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר בטורקיה ובמרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן ושפות טורקיות · ראה עוד »

טורקית צ'אגאטאי

טורקית צ'אגאטאי היא שפה טורקית נכחדת בה נהגו לדבר ולכתוב במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן וטורקית צ'אגאטאי · ראה עוד »

טולוי

טוֹלוּי ׁ(במונגולית: Толуй хаан, באנגלית: Tolui, חי בשנים 1190-1232) היה בנו הרביעי והצעיר ביותר של ג'ינגיס חאן.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן וטולוי · ראה עוד »

טימור לנג

טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן וטימור לנג · ראה עוד »

חאנים מונגולים

אחרי שהצליח לאחד את השבטים המונגולים, נבחר טמוצ'ין בקורילטאי בשנת 1206 לעמוד בראש האימפריה המונגולית המתהווה וקיבל את התואר ג'ינגיס חאן.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן וחאנים מונגולים · ראה עוד »

ג'וצ'י

ג'וצ'י (במונגולית: Зүчи, בטטרית: Җучи בטטארית של טטרסטן, Cuçi בטטרית של קרים; 1181–1227) היה מצביא מונגולי, הבן הבכור של ג'ינגיס חאן ושל אשתו הראשונה, בורטה ואביו של באטו חאן.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן וג'וצ'י · ראה עוד »

ג'ינגיס חאן

פסל בדמותו של ג'ינגיס חאן, בארמון הנשיאותי באולן בטור, בירת מונגוליה. מטבע זהב של ג'ינגיס חאן ג'ינגיס חאן (במונגולית: 12px צ'ינגיס חאן,; 1162 – 18 באוגוסט 1227) היה מגדולי המצביאים בהיסטוריה, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית ונחשב לאבי האומה המונגולית.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן וג'ינגיס חאן · ראה עוד »

האימפריה המונגולית

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן והאימפריה המונגולית · ראה עוד »

האימפריה המוגולית

האימפריה המוגולית (מפרסית: دولتِ مغل; מבטאים: "מורוּלית", گورکانیان - גוראקניאן; באורדו: مغلیہ سلطنت) הייתה אימפריה שראשיה היו מוסלמים ממוצא מונגולי, ששלטה בתת-היבשת ההודית מתחילת המאה ה-16 עד לאמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן והאימפריה המוגולית · ראה עוד »

הרפובליקה העממית של סין

הרפובליקה העממית של סין (בסינית מפושטת: 中华人民共和国, בפין-יין: Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó, בתעתיק: דְּז'וֹנְגְּ-חוּאָה רֵנְמִין גוֹנְגְ-חֶה-גּוּוֹ; נקראת בקיצור סין העממית, סין הקומוניסטית או רק סין) היא מדינה במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן והרפובליקה העממית של סין · ראה עוד »

השושלת הטימורית

השושלת הטימורית מיסודו של טימור לנג שלטה על אימפריה גדולה אשר התקיימה בין 1370 לבין 1506.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן והשושלת הטימורית · ראה עוד »

1 ביולי

1 ביולי הוא היום ה-182 בשנה (183 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן ו1 ביולי · ראה עוד »

1183

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן ו1183 · ראה עוד »

1242

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צ'אגאטאי חאן ו1242 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צ'אגאטאי_חאן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »