גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
36 יחסים: מניין השנים בלוח העברי, מרד חמלניצקי, מכון זכרון אהרן, ארבעה טורים, אבן העזר, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אוסטרוה, אורח חיים (שולחן ערוך), איטליה, איזיאסלב, פרי מגדים, קרקוב, שמואל בן יוסף, שאלות ותשובות, שני לוחות הברית (ספר), שולחן ערוך, לודמיר, טטרים, חאנות קרים, חיים יוסף דוד אזולאי, ברכי יוסף, גזרות ת"ח–ת"ט, דוד הלוי סגל, ה'ש"ן, המאה ה-17, הסכמה, ונציה, ווהלין, ישעיה הלוי הורוביץ, ישורון (מאסף תורני), יחיאל מיכל מנמירוב, יואל סירקיש, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף תאומים, 1590, 1648.
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מרד חמלניצקי
מרד חמלניצקי (בפולנית: Powstanie Chmielnickiego, באוקראינית: Хмельниччина, "תקופת חמלניצקי"; ידוע גם כ"מרד הקוזאקים הגדול", "מלחמת הקוזאקים בפולנים", "מלחמת השחרור העממית האוקראינית" ועוד) הוא כינויה של התקוממות הקוזאקים והצמיתים בהנהגת בוגדן חמלניצקי שפרצה בשטח אוקראינה המודרנית בשנת 1648 ונמשכה לסירוגין עד למותו ב-1657.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ומרד חמלניצקי · ראה עוד »
מכון זכרון אהרן
מכון זכרון אהרן הוא מכון הוצאה לאור וההדרה, העוסק בספרות תורנית מגוונת מספרי מדרשי חז"ל, וכן בספרות הראשונים עד לספרות האחרונים.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ומכון זכרון אהרן · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: צבי כץ וארבעה טורים · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ואבן העזר · ראה עוד »
אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »
אוסטרוה
אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ואוסטרוה · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ואיטליה · ראה עוד »
איזיאסלב
איזיאסלב (באוקראינית: Ізя́слав, בפולנית: Zasław, זסלב) היא עיר במערב אוקראינה, על גדת הנהר הורין.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ואיזיאסלב · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ופרי מגדים · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וקרקוב · ראה עוד »
שמואל בן יוסף
הרב שמואל בן רבי יוסף (קראקא, בסביבות שנת ה'ת' 1640 - אלטונה, א' באדר ה'ת"ס, 1700) היה מרבני יהדות פולין במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ושמואל בן יוסף · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: צבי כץ ושולחן ערוך · ראה עוד »
לודמיר
לודמיר או וולודימיר-וולינסקי (באוקראינית: Володимир, בפולנית: Włodzimierz) היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ולודמיר · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וטטרים · ראה עוד »
חאנות קרים
חאנות קרים (בטטרית של קרים: قريميورتى, בספרות הרבנית: קֵדָר) הייתה מדינה טטרית שהתקיימה בחצי האי קרים ובשטחים סמוכים לו במאות ה-15 עד ה-18.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וחאנות קרים · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
ברכי יוסף
ברכי יוסף הוא פירוש לשולחן ערוך מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי, המכונה "החיד"א".
חָדָשׁ!!: צבי כץ וברכי יוסף · ראה עוד »
גזרות ת"ח–ת"ט
תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וגזרות ת"ח–ת"ט · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
ה'ש"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וה'ש"ן · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: צבי כץ והמאה ה-17 · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: צבי כץ והסכמה · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וונציה · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וווהלין · ראה עוד »
ישעיה הלוי הורוביץ
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: צבי כץ וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »
יחיאל מיכל מנמירוב
הגאון רבי יחיאל מיכל ב"ר אליעזר מנמירוב (נרצח ב-12 ביוני 1648, כ"ב בסיוון ה'ת"ח) היה רב ומקובל, מראשוני תנועת החסידות באירופה, רבה של הקהילה היהודית וראש ישיבה בעיר נמירוב, מחבר הספר "שברי לוחות".
חָדָשׁ!!: צבי כץ ויחיאל מיכל מנמירוב · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ויואל סירקיש · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
יוסף תאומים
רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ויוסף תאומים · ראה עוד »
1590
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ו1590 · ראה עוד »
1648
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צבי כץ ו1648 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צבי_כץ
