סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

צבי כשדאי

מַדָד צבי כשדאי

צבי כַּשְׂדָאִי (קוזודוי/קוסידוי) (נובמבר 1862, חשוון תרכ"ג – 15 באוגוסט 1937, ח' באלול תרצ"ז) סופר וחוקר היסטוריה של עם ישראל ויהדות בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. [1]

64 יחסים: מנזר סנטה קתרינה, מגיד (דרשן), מהפכת פברואר, מונגוליה, א-טור, אמנציפציה ליהודים, ארץ ישראל, אלתר דרויאנוב, אברהם משה לונץ, אוקראינה, אודסה, נצרות, ספרות עברית, סואץ (עיר), סופר, סוחר, סין (אזור), סיביר, עסקן, עיתונות יהודית היסטורית, פורט סעיד, ציונות, קווקז, רשומות (מאסף), רוסיה, שלמה שבא, תרצ"ז, תרכ"ג, תלמוד תורה, תחום המושב, תורה, תיירות צליינית לארץ ישראל, ח' באלול, חיפה, חיבת ציון, חיים נחמן ביאליק, גמל, גרמניה, דובובה (מחוז צ'רקאסי), המאה ה-19, המאה ה-20, המנדט הבריטי, המליץ, המזרח התיכון, האימפריה הרוסית, העלייה הרביעית, הצפירה, הר סיני, הגימנסיה העברית "הרצליה", הוצאת מוריה, ..., היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של העם היהודי, כתב עת, י"ח רבניצקי, יפן, יפו, יהדות, יהדות קראית, 15 באוגוסט, 1862, 1913, 1914, 1925, 1937. להרחיב מדד (14 יותר) »

מנזר סנטה קתרינה

250px מנזר סנטה קתרינה (מתוך ספרה של קתרין טובין, 1855) כנסיית המנזר, רישום משנת 1857 פסיפס ההשתנות מנזר סנטה קתרינה (יוונית Ιερά Μονή Αγίας Αικατερίνης στο Όρος Σινά; ערבית دير سانت كاترين) הוא מנזר נוצרי יווני אורתודוקסי בדרום חצי האי סיני שבתחומי מצרים, בסמוך למקום הנחשב על פי המסורת הנוצרית כהר סיני, והמכונה בערבית "ג'בל מוסא" (הר משה).

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ומנזר סנטה קתרינה · ראה עוד »

מגיד (דרשן)

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ומגיד (דרשן) · ראה עוד »

מהפכת פברואר

מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ומהפכת פברואר · ראה עוד »

מונגוליה

מונגוליה (בכתב מונגולי:, באלפבית קירילי: Монгол улс, מילולית: ארץ המונגולים. מבוטא מוֹנְגוֹל אוּלְס) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ומונגוליה · ראה עוד »

א-טור

אַ-טּוּר (בערבית الطور) היא עיירה בדרום-מערב סיני, הנמצאת לחופו של מפרץ סואץ, ובירת מחוז דרום סיני.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וא-טור · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וארץ ישראל · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ואוקראינה · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ואודסה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ונצרות · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וספרות עברית · ראה עוד »

סואץ (עיר)

סוּאֵץ (בערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וסואץ (עיר) · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וסופר · ראה עוד »

סוחר

פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וסוחר · ראה עוד »

סין (אזור)

החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וסין (אזור) · ראה עוד »

סיביר

סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וסיביר · ראה עוד »

עסקן

#הפניה עסקנות.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ועסקן · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

פורט סעיד

פורט סעיד (בערבית: بورسعيد, תעתיק מדויק: בּוּרְסַעִיד) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ופורט סעיד · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וציונות · ראה עוד »

קווקז

מפה פיזית-מדינית של הקווקז הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה).

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וקווקז · ראה עוד »

רשומות (מאסף)

רשומות (שם מלא: רשומות - מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל) הוא כתב עת עברי שיצא לאור בשנים 1918-1953, אשר שם לו למטרה לבטא את ההוויה והמסורת של כל תפוצות ישראל.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ורשומות (מאסף) · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ורוסיה · ראה עוד »

שלמה שבא

שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 – 5 במאי 2015) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ושלמה שבא · ראה עוד »

תרצ"ז

#הפניה ה'תרצ"ז.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ותרצ"ז · ראה עוד »

תרכ"ג

#הפניה ה'תרכ"ג.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ותרכ"ג · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ותחום המושב · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ותורה · ראה עוד »

תיירות צליינית לארץ ישראל

נוצרית-אורתוקסית בהר הזיתים בירושלים צליינים רוסים בירושלים, 1880 תיירות צליינית לארץ ישראל היא תיירות נוצרית, במסגרתה התייר עולה לרגל לאתרים הקדושים לנצרות בארץ ישראל, כמו כנסיות ואתרים אחרים שישו וקדושים נוצריים אחרים ביקרו בהם או שהו בהם, וכן אתרי סיפורי המקרא והברית החדשה, שנמצאים כיום במדינת ישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ותיירות צליינית לארץ ישראל · ראה עוד »

ח' באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וח' באלול · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וחיפה · ראה עוד »

חיבת ציון

#הפניהחובבי ציון.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וחיבת ציון · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

גמל

גמל (שם מדעי: Camelus) הוא סוג של בעל חיים מכפיל פרסה המותאם לחיים במדבריות.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וגמל · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וגרמניה · ראה עוד »

דובובה (מחוז צ'רקאסי)

דובובה (באוקראינית: Дубови) הוא כפר במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, כ-20 ק"מ דרומית - מזרחית לעיר אומן.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ודובובה (מחוז צ'רקאסי) · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והמאה ה-20 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והמליץ · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והמזרח התיכון · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והעלייה הרביעית · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והצפירה · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והר סיני · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הוצאת מוריה

#הפניה דביר (הוצאת ספרים)#הוצאת "מוריה" ברוסיה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והוצאת מוריה · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי

#הפניה היסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי והיסטוריה של העם היהודי · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וכתב עת · ראה עוד »

י"ח רבניצקי

#הפניה יהושע חנא רבניצקי.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי וי"ח רבניצקי · ראה עוד »

יפן

יפן (בקאנג'י: 日本; ברומאג'י: Nippon או Nihon, תלוי בהקשר) היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ויפן · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ויפו · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ויהדות · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ויהדות קראית · ראה עוד »

15 באוגוסט

15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ו15 באוגוסט · ראה עוד »

1862

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ו1862 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ו1913 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ו1914 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ו1925 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צבי כשדאי ו1937 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צבי_כשדאי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »