סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

צדקה חוצין (הראשון)

מַדָד צדקה חוצין (הראשון)

הרב צדקה חוצין (הראשון) (ה'תנ"ט, 1699 - ו' בתשרי ה'תקל"ג, 3 באוקטובר 1772), היה רבה של בגדאד במשך כשלושים שנה - בין השנים ה'תק"ג - ה'תקל"ג. [1]

35 יחסים: מקווה, מרא דאתרא, מגפת דבר, ארם צובא, איילט, סוריה, עשרת ימי תשובה, צדקה חוצין, קבלה, רפאל שלמה לניאדו (1793), רב, שאלות ותשובות, שלמה בכור חוצין, תנ"ט, תק"ג, תקל"ב, תקל"ג, תקל"ד, בגדאד, בית כנסת, גיא בכור, ה'תנ"ט, ה'תק"ג, ה'תקל"ג, האימפריה העות'מאנית, ו' בתשרי, ונציה, כתבי האר"י, יצחק נסים, ירון הראל, 1699, 1743, 1772, 1774, 3 באוקטובר.

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ומקווה · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ומרא דאתרא · ראה עוד »

מגפת דבר

#הפניה מגפות הדבר בהיסטוריה.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ומגפת דבר · ראה עוד »

ארם צובא

#הפניה חלב (עיר)#אטימולוגיה.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וארם צובא · ראה עוד »

איילט

איילט (בטורקית: Eyalet; בטורקית עות'מאנית: ايالت) או גם פאשאליק היה היחידה השלטונית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית עד לתקופת הטנזימאט.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ואיילט · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וסוריה · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

צדקה חוצין

הרב צדקה חוצין (3 בפברואר 1876 – 17 בפברואר 1961) היה דיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים ומייסד בית הכנסת "שמש צדקה" בעיר, מתלמידיו של הרב יוסף חיים מבגדאד.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וצדקה חוצין · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וקבלה · ראה עוד »

רפאל שלמה לניאדו (1793)

הרב רפאל שלמה לניאדו הראשון (ת"ע בערך – תקנ"ד; 1710–1793) היה דיין ורב העיר חלב שבסוריה, מגדולי הרבנים והדיינים בעיר.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ורפאל שלמה לניאדו (1793) · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ורב · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שלמה בכור חוצין

הרב שלמה בכור חוצין (רשב"ח; 1843-1892) היה פוסק, פייטן, עיתונאי, מתרגם, בעל בית דפוס ובין בולטי הרבנים בבבל במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ושלמה בכור חוצין · ראה עוד »

תנ"ט

#הפניה ה'תנ"ט.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ותנ"ט · ראה עוד »

תק"ג

#הפניה ה'תק"ג.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ותק"ג · ראה עוד »

תקל"ב

#הפניה ה'תקל"ב.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ותקל"ב · ראה עוד »

תקל"ג

#הפניה ה'תקל"ג.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ותקל"ג · ראה עוד »

תקל"ד

#הפניה ה'תקל"ד.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ותקל"ד · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ובגדאד · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ובית כנסת · ראה עוד »

גיא בכור

גיא בכוֹר (נולד ב-11 בדצמבר 1961) הוא משפטן, פרשן, עיתונאי והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וגיא בכור · ראה עוד »

ה'תנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וה'תנ"ט · ראה עוד »

ה'תק"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וה'תק"ג · ראה עוד »

ה'תקל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וה'תקל"ג · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

ו' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וו' בתשרי · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וונציה · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וכתבי האר"י · ראה עוד »

יצחק נסים

הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ויצחק נסים · ראה עוד »

ירון הראל

ירון הראל (נולד ב-27 באפריל 1959) הוא היסטוריון, פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) וירון הראל · ראה עוד »

1699

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ו1699 · ראה עוד »

1743

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ו1743 · ראה עוד »

1772

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ו1772 · ראה עוד »

1774

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ו1774 · ראה עוד »

3 באוקטובר

3 באוקטובר הוא היום ה-276 בשנה (277 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: צדקה חוצין (הראשון) ו3 באוקטובר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צדקה_חוצין_(הראשון)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »