גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
65 יחסים: ממלכת יהודה, מסכת סוטה, מסכת ראש השנה, מצפה (עיר מקראית), מצרים, מחר חודש, א' בתשרי, ארבעת הצומות, אשכנזים, אוטונומיה, נבוכדנצר השני, נבי סמואל, ניסן, ספר זכריה, ספר ירמיהו, סליחות, סדר עולם, עמון, עשרת ימי תשובה, עלות השחר, פסוקי דזמרה, פלאח, פירוש האבן עזרא, צאת הכוכבים, צעירי אגודת חב"ד בישראל, רמב"ם, ראש השנה, רצח, רד"ק, שיר המעלות ממעמקים, שיבת ציון, תנ"ך, תענית, תפילת מנחה, תפילת אבינו מלכנו, תפילת עמידה, תפילת עננו, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תלמוד בבלי, תחנון, תהילים פג, תהילים ק"ב, תוספתא, למנצח בנגינות, חורבן בית המקדש, בעליס, בבל, בית המקדש הראשון, בית יוסף, ..., ג' בתשרי, גדליהו בן אחיקם, דליה מרקס, המאה ה-6 לפנה"ס, התנחלות השבטים, ירמיהו, ירחון האוצר, ירוחם בן משולם, ישמעאל בן נתניה, ישתבח, יהדות, יהוד (פרובינציה בבלית), יום הכיפורים, יוסף קארו, יוחנן בן קרח. להרחיב מדד (15 יותר) »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וממלכת יהודה · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ומסכת סוטה · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מצפה (עיר מקראית)
מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ומצפה (עיר מקראית) · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: צום גדליה ומצרים · ראה עוד »
מחר חודש
#הפניה הפטרה#מחר חודש.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ומחר חודש · ראה עוד »
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וא' בתשרי · ראה עוד »
ארבעת הצומות
#הפניה תענית#ארבע_תעניות.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וארבעת הצומות · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ואשכנזים · ראה עוד »
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ואוטונומיה · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
נבי סמואל
נבי סמואל באיור משנת 1889 נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין - שכונת רמות פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007) המונים עולים לקבר שמואל הנביא ביום ההילולה ממצאים צלבניים וממלוכים סביב המסגד נשים בציון הקבר בקומת המרתף (בניגוד למוסלמים, המציגים אותו בקומת הכניסה) נבי סמואל בלילה נבי סמואל (מכונה גם קבר שמואל הנביא; בערבית: النبي صموئيل, "אַ-נַבִּי צַמְוִיל") הוא אתר המקודש לשלוש הדתות האברהמיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ונבי סמואל · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וניסן · ראה עוד »
ספר זכריה
ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וספר זכריה · ראה עוד »
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וספר ירמיהו · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וסליחות · ראה עוד »
סדר עולם
סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וסדר עולם · ראה עוד »
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ועמון · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ועלות השחר · ראה עוד »
פסוקי דזמרה
#הפניה פסוקי דזמרא.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ופסוקי דזמרה · ראה עוד »
פלאח
ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ופלאח · ראה עוד »
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צעירי אגודת חב"ד בישראל
הלוגו של צעירי אגודת חב"ד בישראל עם הלוגו הישן של הארגון המטה המרכזי בכפר חב"ד יו"ר צעירי חב"ד הרב ישראל לייבוב נואם בכנס השמיני של צעירי אגודת חב"ד בשנת 1968 תהלוכת ל"ג בעומר של צעירי חב"ד, בלוד, סוף שנות השמונים צעירי אגודת חב"ד (שם מלא: צעירי אגודת חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, ובקצרה: צעירי חב"ד או בראשי תיבות: צא"ח) הוא ארגון הממונה על פעילות-החוץ של תנועת חב"ד בישראל.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וצעירי אגודת חב"ד בישראל · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וראש השנה · ראה עוד »
רצח
קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ורצח · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ורד"ק · ראה עוד »
שיר המעלות ממעמקים
#הפניה תהילים ק"ל.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ושיר המעלות ממעמקים · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותנ"ך · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותענית · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת אבינו מלכנו
ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו".
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותפילת אבינו מלכנו · ראה עוד »
תפילת עמידה
#הפניה תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותפילת עמידה · ראה עוד »
תפילת עננו
תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותפילת עננו · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותפילת שחרית · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותחנון · ראה עוד »
תהילים פג
#הפניה תהילים פ"ג.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותהילים פג · ראה עוד »
תהילים ק"ב
תהילים ק"ב הוא המזמור ה-102 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותהילים ק"ב · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ותוספתא · ראה עוד »
למנצח בנגינות
#הפניה תהילים ס"ז.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ולמנצח בנגינות · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
בעליס
#הפניה בעליס מלך בני עמון.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ובעליס · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ובבל · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ובית יוסף · ראה עוד »
ג' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וג' בתשרי · ראה עוד »
גדליהו בן אחיקם
גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »
דליה מרקס
כריכת ספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).
חָדָשׁ!!: צום גדליה ודליה מרקס · ראה עוד »
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »
התנחלות השבטים
התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה והתנחלות השבטים · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וירמיהו · ראה עוד »
ירחון האוצר
#הפניה האוצר (כתב עת).
חָדָשׁ!!: צום גדליה וירחון האוצר · ראה עוד »
ירוחם בן משולם
רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בפשטות כרבינו ירוחם או בכינויו רי"ו, 1350-1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וירוחם בן משולם · ראה עוד »
ישמעאל בן נתניה
ישמעאל בן נתניה (לפעמים: ישמעאל בן נתניהו) היה רוצחו של גדליה בן אחיקם, מנהיג "שארית הפליטה" שנשארה בארץ אחר חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וישמעאל בן נתניה · ראה עוד »
ישתבח
ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: צום גדליה וישתבח · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ויהדות · ראה עוד »
יהוד (פרובינציה בבלית)
יהוד הייתה פרובינציה של האימפריה הנאו-בבלית בעקבות דיכוי המרד ביהודה בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ויהוד (פרובינציה בבלית) · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ויוסף קארו · ראה עוד »
יוחנן בן קרח
יוחנן בן קרח היה ראש הצבא בתקופת גדליהו בן אחיקם, אחרי מותו של צדקיהו, מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: צום גדליה ויוחנן בן קרח · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צום_גדליה
