סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

צוער (עיר מקראית)

מַדָד צוער (עיר מקראית)

א-צאפי, מיקום משוער של צוער. מבט מנחל פרס צֹעַר (מוכרת גם בשם הרומאי Zoara) היא עיר הנזכרת במקרא כעיר היחידה מערי כיכר הירדן ששרדה במהפכת סדום ועמורה, ונזכרת במקורות רבים לאורך תקופות ההיסטוריה. [1]

70 יחסים: Notitia Dignitatum, מניין לחורבן הבית, מעשה לוט ובנותיו, מעלה הלוחית, מפת מידבא, מצבות צוער, מרד בר כוכבא, משה, מזרעה (יישוב קדום), מהפכת סדום ועמורה, מוזיאון ישראל, מיכאל אבי-יונה, ארץ ישראל, אריאל (כתב עת), אלי שילר, אבן חול נובית, אברהם, אונומסטיקון, אוסביוס מקיסריה, נצרות קתולית, נחל זרד, נחושת, נבטים, נהר הירדן, סדום, עקבה, עלייה לרגל, עגלת שלישייה, פטרה, פונון (אתר מקראי), קנה סוכר, קדמוניות היהודים, רומא העתיקה, שמואל קליין, שנת שמיטה, שפות שמיות, תנ"ך, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, לוט, חפירה ארכאולוגית, חז"ל, חורונים, חיל מצב, במדבר, בראשית, ברזל, בבתא בת שמעון, בישוף, בית אל (יישוב מקראי), בית המקדש השני, ..., גבריאל ברקאי, דברים, המאה ה-4, המאה ה-6, הערבה, הר נבו, הרי בנימין, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הידעת את הארץ, כיכר הירדן, ימי הביניים, ים המלח, ירדן, ירושלים, יריחו, יהודים, יוסף בן מתתיהו, יוסף ברסלבי. להרחיב מדד (20 יותר) »

Notitia Dignitatum

#הפניה נוטיטיה דיגניטטום.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וNotitia Dignitatum · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מעשה לוט ובנותיו

#הפניה לוט ובנותיו.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומעשה לוט ובנותיו · ראה עוד »

מעלה הלוחית

חבל מואב - היישוב הלוחית שכן בפאתי רמת מואב, בדרום מזרח ים המלח. מַעֲלֵה הַלּוּחִית (גם: הַלֻּחִית) הוא שמו של יישוב ומעלה קדום במואב, בו התקיימה קהילה יהודית, הנזכר בתנ"ך ובמספר מקורות מהתקופה הרומית, ואשר שכן כנראה בפאתי רמת מואב, ממזרח לעיר הקדומה צוער.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומעלה הלוחית · ראה עוד »

מפת מידבא

צילום כל המפה ששרדה איור של מפת מידבא (למעלה - מזרח, שמאלה - צפון ירושלים וסביבתה בפסיפס מפת מידבא כנסיית גאורגיוס הקדוש במידבא הכנסייה המודרנית בה נמצאת מפת מידבא קארדו בירושלים, המתאר את ירושלים כפי שמופיעה במפת מידבא מפת מידבא היא רצפת פסיפס בכנסיית גאורגיוס הקדוש בעיר מידבא שבירדן.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומפת מידבא · ראה עוד »

מצבות צוער

מצבות צוֹעַר הוא כינוי שניתן ל-77 מצבות קבורה יהודיות מתקופת התלמוד (התקופה הביזנטית), שהתגלו לראשונה במחצית הראשונה של המאה העשרים ב שבדרום-מזרח ים המלח, בימינו בשטח ממלכת ירדן.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומצבות צוער · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומשה · ראה עוד »

מזרעה (יישוב קדום)

מזרעה הוא יישוב קדום, שבו נתקיימה קהילה יהודית בימי מרד בר כוכבא (135-132 לספירה), בחופו המזרחי של ים המלח, בסמוך ללשון ים המלח.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומזרעה (יישוב קדום) · ראה עוד »

מהפכת סדום ועמורה

ג'ון מרטין מהפכת סְדוֹם וַעֲמֹרָה, הוא סיפור מקראי המתאר את הריסתן של ארבע ערים, ובהן סדום ועמורה, בידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומהפכת סדום ועמורה · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מיכאל אבי-יונה

מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וארץ ישראל · ראה עוד »

אריאל (כתב עת)

#הפניה אריאל (הוצאת ספרים) קטגוריה:ישראל: כתבי עת להיסטוריה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ואריאל (כתב עת) · ראה עוד »

אלי שילר

אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ואלי שילר · ראה עוד »

אבן חול נובית

אבן חול נובית בעמודי עמרם - צפונית מאילת מבט מקרוב בסלע האדום אבן חול נוּבּית (Nubian sandstone) היא אבן חול רבת גוונים, בדרך כלל נוטה לאדום.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ואבן חול נובית · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ואברהם · ראה עוד »

אונומסטיקון

אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ואונומסטיקון · ראה עוד »

אוסביוס מקיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ונצרות קתולית · ראה עוד »

נחל זרד

מפל הגיר בוואדי חסא, אשר זוהה בידי מספר חוקרים עם נחל זרד המקראי נחל זֶרֶד הוא נחל הנזכר בתנ"ך בתחום מואב, בתיאור מסע בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ונחל זרד · ראה עוד »

נחושת

נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ונחושת · ראה עוד »

נבטים

מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ונבטים · ראה עוד »

נהר הירדן

תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ונהר הירדן · ראה עוד »

סדום

נטיפי מלח במערת סדום סדום היא עיר מקראית, שהייתה ממוקמת בכיכר הירדן, בסמוך לים המלח.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וסדום · ראה עוד »

עקבה

מיקומה של ההתיישבות בעקבה לאורך התקופות מסוף המכולות של נמל עקבה משחתת הצי המלכותי הבריטי א.ה.מ איאולוס מבקרת בנמל עקבה בהפגנת תמיכה במלך ירדן 1950. מרכז העיר מראה בעיר עַקַבָּה (בערבית: العقبة; תעתיק: "אל-עקבה") היא עיר בדרום-מערב ירדן, השוכנת לחופו של מפרץ אילת, ממזרח לעיר אילת שבישראל.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ועקבה · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ועלייה לרגל · ראה עוד »

עגלת שלישייה

שטחי מואב עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה היא עיר מקראית במואב, בסמוך לצוער, שהמשיכה להתקיים גם בתקופות מאוחרות יותר כעיר מחוז.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ועגלת שלישייה · ראה עוד »

פטרה

פטרה (ביוונית Πέτρα, "פטרוס" - אבן, בערבית: اَلْبَتْرَاء או اَلْبَتْرَا) היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית הסלע האדום.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ופטרה · ראה עוד »

פונון (אתר מקראי)

left פּוּנֹן (גם: פִּינֹן) הייתה עיר מקראית באֱדוֹם, הנזכרת כאחת הערים שבהן שלטו "אַלּוּפֵי עֵשָׂו", ובתיאור מסע בני ישראל במדבר, בין צלמונה לאובות.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ופונון (אתר מקראי) · ראה עוד »

קנה סוכר

שוק בעכו סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל קנה סוכר (שם מדעי: Saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וקנה סוכר · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ורומא העתיקה · ראה עוד »

שמואל קליין

שמואל קליין (17 בנובמבר 1886, תרמ"ז – 21 באפריל 1940, י"ד בניסן ת"ש) היה רב, היסטוריון וחוקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ושמואל קליין · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ושנת שמיטה · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ושפות שמיות · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ותנ"ך · ראה עוד »

תולדות מלחמת היהודים ברומאים

#הפניה מלחמת היהודים.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ותולדות מלחמת היהודים ברומאים · ראה עוד »

לוט

טו לוט נמלט עם משפחתו מסדום. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס משנת 1615. תצוגת מוזיאון מרטין פון ואגנר בעיר וירצבורג לוֹט הוא דמות מקראית, בנו של הרן בן תרח ואחיהן של מילכה ויסכה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ולוט · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וחז"ל · ראה עוד »

חורונים

שטחי מואב חוֹרֹנַיִם (במואבית: 𐤇𐤅𐤓𐤍𐤍, חורנן; גם: חֹרוֹנָיִם או חֹרֹנַיִם) הייתה עיר מקראית במואב, בקרבת צוער שלדרום מזרח ים המלח.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וחורונים · ראה עוד »

חיל מצב

חֵיל מַצָּב הוא מונח כללי לתיאור יחידת חיילים שמוצבים במקום מסוים על פי הוראת הריבון בו.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וחיל מצב · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ובמדבר · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ובראשית · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וברזל · ראה עוד »

בבתא בת שמעון

#הפניה בבתא.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ובבתא בת שמעון · ראה עוד »

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ובישוף · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ובית המקדש השני · ראה עוד »

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וגבריאל ברקאי · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ודברים · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) והמאה ה-6 · ראה עוד »

הערבה

נוף טיפוסי באזור הערבה הנוף ממצפה השלום לכיוון חצבה, בצפון הערבה הערבה (בערבית: وادي عربة) היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) והערבה · ראה עוד »

הר נבו

הַר נְבוֹ (או הַר הָעֲבָרִים; בערבית جبل نيبو) הוא הר השוכן במערב ירדן, כ-7 ק"מ מערבית לעיר מידבא.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) והר נבו · ראה עוד »

הרי בנימין

הרי בנימין, הידועים גם בשם הרי בית-אל, הם חבל ארץ המשתרע בין נחל שילה בצפון לערוציו העליונים של נחל איילון בדרום.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) והרי בנימין · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הידעת את הארץ

הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, העוסקים בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל או בלשונו של המחבר בידיעת הארץ.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) והידעת את הארץ · ראה עוד »

כיכר הירדן

שפך הירדן לים המלח. קצהו הדרומי של כיכר הירדן.כיכר הירדן הוא אזור בבקעת הירדן, אזור מישורי המצוי מעל ומסביב לעמק גאון הירדן בו זורם נהר הירדן.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וכיכר הירדן · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וימי הביניים · ראה עוד »

ים המלח

גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וים המלח · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) וירושלים · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ויריחו · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ויהודים · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסף ברסלבי

יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים.

חָדָשׁ!!: צוער (עיר מקראית) ויוסף ברסלבי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צוער_(עיר_מקראית)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »