סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ציון עוזיה מלך יהודה

מַדָד ציון עוזיה מלך יהודה

הכתובת הארמית ציוּן עוזיה מלך יהודה הוא הכינוי שניתן לכתובת בשפה הארמית משלהי ימי הבית השני (המאה ה-1), המציינת את המקום אליו הוזזו עצמות עוזיהו מלך יהודה מקבורתו הראשונית, לקבורה משנית. [1]

41 יחסים: ממלכת יהודה, מנצפ"ך, מוזיאון ישראל, אנטונין קפוסטין, ארמית, ארכימנדריט, אלעזר ליפא סוקניק, אלפבית עברי, אות, נחמן אביגד, נוסח המסורה, עדיאל שרמר, עוזיהו, עוזיהו מלך יהודה, קלף (יהדות), קבר זכריה, קבורה, קבורה משנית, תנ"ך, תרביץ, תוספתא, חפירה ארכאולוגית, חולדה הנביאה, בן-ציון לוריא, בבא בתרא, גלוסקמה, דעת מקרא, המאה ה-1, המאה ה-19, המגילות הגנוזות, האוניברסיטה העברית בירושלים, הר הזיתים, הבית השני, ויליאם פוקסוול אולברייט, כנסיית העלייה הרוסית, כתובת (ארכאולוגיה), ימי הבית השני, יעקב נחום אפשטיין, ירושלים, יוסף נוה, 1931.

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וממלכת יהודה · ראה עוד »

מנצפ"ך

#הפניה אותיות סופיות#אלפבית עברי.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ומנצפ"ך · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

אנטונין קפוסטין

אנטונין קפוסטין הארכימנדריט אנטונין (אנדריי איבנוביץ' קפוסטין (רוסית: Андрей Иванович Капу́стин) 12 באוגוסט 1817 בכפר באטורינו (Батурино) במחוז פרם – 24 במרץ 1894 ירושלים) היה איש הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית שהקים ויסד מוסדות דת רבים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ואנטונין קפוסטין · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וארמית · ראה עוד »

ארכימנדריט

ארכימנדריט (ביוונית: ἀρχιμανδρίτης, בתרגום חופשי "ראש הגדרה" או "ראש העדר" ἄρχων τῆς μάνδρας) היא בנצרות המזרחית, לרבות הנצרות האורתודוקסית הדרגה העליונה המוענקת לנזיר בזכות הצטיינות רוחנית ומנהלית.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וארכימנדריט · ראה עוד »

אלעזר ליפא סוקניק

אוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935 אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ואלעזר ליפא סוקניק · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ואלפבית עברי · ראה עוד »

אות

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ואות · ראה עוד »

נחמן אביגד

נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ונחמן אביגד · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ונוסח המסורה · ראה עוד »

עדיאל שרמר

עדיאל שרמר (נולד ב- 7 במרץ 1965) הוא פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, עומד בראשות מרכז הלפרן למחקרי תודעה עצמית במסורת היהודית באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר במכון הרטמן.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ועדיאל שרמר · ראה עוד »

עוזיהו

עֻזִּיָּהוּ או עֲזַרְיָהוּ (באכדית: az-ri-ya-ú או az-ri-ya-a-úHayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 76) היה מלך יהודה, בנו של אמציה, שימש כעוצר בשנים 785 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס, וכמלך בשנים 769 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ועוזיהו · ראה עוד »

עוזיהו מלך יהודה

#הפניהעוזיהו.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ועוזיהו מלך יהודה · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קבר זכריה

קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וקבר זכריה · ראה עוד »

קבורה

מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וקבורה · ראה עוד »

קבורה משנית

גלוסקמות כלקוליתיות מארץ־ישראל לקבורה משנית קבורה משנית (בלשונות זרות גם "הלוויה כפולה"Duday, Henri, et al. The Archaeology of the Dead: Lectures in Archaeothanatology. United Kingdom, Oxbow Books, 2009.) היא צורה של קבורה, בה שרידיו או עצמותיו של נקבר מוּצאות מהקבורה הראשונית לקבורה מחדש, לרוב לאחר ריקבון הבשר והיעלמותו.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וקבורה משנית · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ותנ"ך · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ותרביץ · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ותוספתא · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חולדה הנביאה

קבר חולדה הנביאה חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה היא דמות מקראית של נביאה מימי המלך יאשיהו.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וחולדה הנביאה · ראה עוד »

בן-ציון לוריא

בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 4 באפריל 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ובן-ציון לוריא · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ובבא בתרא · ראה עוד »

גלוסקמה

גלוסקמה בעלת מכסה גמלוני מהר הצופים בירושלים מתוארכת למאה הראשונה - שנייה לספירה מאבן גיר קשה. על הגלוסקמה נמצאת הכתובת: '''יהוסף בן חנניה הסופר''' אוסף החוג לארכאולוגיה אוניברסיטת חיפה כלקוליתיות מוצגות במוזיאון ארץ ישראל אוסף גלוסקמאות במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה גלוסקמה (ביוונית: γλωσσόκομος - גְּלוֹסּוֹקוֹמוֹס - קופסה או תיק) היא תיבה קטנה שמשמשת לקבורה משנית, ומטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של שיירי שלד האדם לאחר שהבשר כלה.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וגלוסקמה · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ודעת מקרא · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המגילות הגנוזות

#הפניה מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה והמגילות הגנוזות · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה והר הזיתים · ראה עוד »

הבית השני

#הפניה בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה והבית השני · ראה עוד »

ויליאם פוקסוול אולברייט

ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright; 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וויליאם פוקסוול אולברייט · ראה עוד »

כנסיית העלייה הרוסית

כנסיית העלייה הרוסית האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן כנסיית העלייה הרוסית (אל-מוסקוביה) היא כנסייה ומנזר על הר הזיתים בירושלים המשמרים את זכר עלייתו של ישו לשמים.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וכנסיית העלייה הרוסית · ראה עוד »

כתובת (ארכאולוגיה)

אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »

ימי הבית השני

#הפניה תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וימי הבית השני · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה וירושלים · ראה עוד »

יוסף נוה

יוסף נוהתמונה להחלפה יוסף נוה (Joseph Naveh; 21 בינואר 1928 – 21 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ויוסף נוה · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציון עוזיה מלך יהודה ו1931 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ציון_עוזיה_מלך_יהודה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »