גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
110 יחסים: מקהלת צדיקוב, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מורה, מוינשט, אמנציפציה ליהודים, אפיטף, ארמן לוי (מהפכן), ארץ ישראל, אלעזר רוקח, אלכסנדרו יואן קוזה, אחד העם, אברהם לייב זיסו, אוסטריה, אוי קלט, נסיכות מולדובה, נפתלי פופר, סנהדרין, סופר, עלייה לארץ ישראל, עברית, פרוסיה, פלוישט, פדיון יהודי רומניה, פוקשאן, פולין, צרפתית, צבי הירש קלישר, ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, ציונות סינתטית, ציונות רוחנית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, קלוז'-נאפוקה, קונגרס פוקשאן, קול ישראל, ראש פינה, רב ראשי, רומנית, רומניה, ריקה זראי, שמעון דובנוב, שמואל פינלס, שפת אם, תנועת המזרחי, תוכנית אוגנדה, לאדינו, לורנס אוליפנט, ..., טקוץ', טרנסילבניה, זכרון יעקב, חוזה ורסאי, חיבת ציון, חיים ברזיס (מנהיג ציוני), בנימין מנדלסון, בוקרשט, בוטושאן, בויאר, גאלאץ, גאלאץ (מחוז), גרמנית, גלות (יהדות), גורדוניה, דוד שוב, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה העשרים, המנדט הבריטי, המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה, המכביה השלישית, האימפריה הרוסית, העלייה מרומניה, העלייה הראשונה, הפועל המזרחי, הפיכת 23 באוגוסט 1944, הציונים הכלליים, הקנטוניסטים, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני העולמי, הגירה, הונגרית, הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, היסטוריון, ולאכיה, כל ישראל חברים, כלכלה, יעקב יצחק נימירובר, יצחק איזיק טאובס, ירושלים, ירושלים של זהב, ישראל טלר, יבנה, יהדות רומניה, יהדות הונגריה, יהדות כתרבות, יון אנטונסקו, יון ברטיאנו, יידיש, 1859, 1873, 1875, 1897, 19 בדצמבר, 1905, 1908, 1918, 1938, 1978. להרחיב מדד (60 יותר) »
מקהלת צדיקוב
מקהלת צדיקוב בקונצרט חגיגי בתחילת שנות ה-70, של המאה ה-20. מנצח: לסלו רוט. סולנית וסגנית המנצח: ביביאנה גולדנטל. מקהלת ותיקי צדיקוב בקונצרט חגיגי בשנת 1999, במלאת 90 שנים לייסוד המקהלה. מנצח עמוס מלר. דור ההמשך - שנת 2014 - מנצח דניאל בלנק. מקהלת צדיקוב היא מקהלה שהחלה לפעול ביפו כשרוב חבריה היו יהודים יוצאי המקהלה שקמה בבולגריה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ומקהלת צדיקוב · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ומורה · ראה עוד »
מוינשט
מוינשט (ברומנית: Moineşti) היא עיר במחוז בקאו, ברומניה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ומוינשט · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ואפיטף · ראה עוד »
ארמן לוי (מהפכן)
אַרְמַן לֵוִי או בשמו המלא פרנסואה-תאודור-ארמן לוי (בצרפתית: François Théodore Armand Lévy; 12 במרץ 1827 – 25 במרץ 1891), משפטן ועיתונאי צרפתי, בעל השקפות רפובליקניות.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וארמן לוי (מהפכן) · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וארץ ישראל · ראה עוד »
אלעזר רוקח
אלעזר רוקח או אליעזר רוקח (Eliezer Roke'ah; תרי"ד/1854 – ה' בתמוז תרע"ד/ 28 ביוני 1914), היה פעיל ציוני, פובליציסט, עורך ומו"ל ביישוב בארץ ישראל, רוכש אדמות גיא אוני ומייסד היישוב.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ואלעזר רוקח · ראה עוד »
אלכסנדרו יואן קוזה
אלכסנדרו יואן קוזה אלכסנדרו יואן קוזה. צילום: קרול פופ דה סטמארי אלכסנדרו יואן קוזה(ברומנית:Alexandru Ioan Cuza (20 במרץ 1820, ברלאד – 15 במאי 1873, היידלברג) היה פוליטיקאי רומני. השליט המשותף הראשון של הנסיכויות המאוחדות של ולאכיה ומולדובה תחת השם אלכסנדר יואן הראשון (ברומנית: Alexandru Ioan Întâiul) בין השנים 1859 עד 1866 והחל מינואר 1862 – דומניטור רומניה. בדומה לרבים מבני האליטה הרומנית באותם הימים היה קוזה בעל שורשים יוונים. קוזה נבחר להיות השליט הן בנסיכות מולדובה והן בנסיכות ולאכיה, ובכך למעשה התאחדו שני חבלי הארץ תחת אוניה פרסונלית בשם הנסיכויות הרומניות המאוחדות. לקראת סוף תקופת שלטונו ניסה ליזום מספר רפורמות בנושאי קרקעות, אך לא צלח בכך ואולץ למעשה לחתום על כתב הוויתור שלו על כיסאו. קוזה היה הנסיך האחרון של הנסיכויות ולאכיה ומולדובה. בינואר 1862 שינה את שם הנסיכויות המאוחדות לרומניה וקבע את בוקרשט כבירתו היחידה. קוזה רצה להעניק זכויות אזרחיות ליהודי ארצו, אבל ההתנגדות החזקה שקמה מחוגים אנטישמיים רחבים, מנעה זאת ממנו. הוא הבטיח ליהודים אמנציפציה הדרגתית ועשה צעדים ראשונים בכיוון זה, אך הדחתו הפסיקה את התהליך.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ואלכסנדרו יואן קוזה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ואחד העם · ראה עוד »
אברהם לייב זיסו
אברהם לייב זיסו (ברומנית: Avram Leib Zissu; 25 בינואר 1888 – 16 בספטמבר 1956) היה סופר, עורך, מוציא לאור, פובליציסט, איש עסקים ומנהיג פוליטי יהודי רומני.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ואברהם לייב זיסו · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ואוסטריה · ראה עוד »
אוי קלט
גיליון אוי קלט, 1925 גיליון אוי קלט, 2014 אוּי קֵלֵט (בהונגרית - "Új Kelet", פירושו: "מזרח חדש") הוא עיתון ישראלי בשפה ההונגרית, המשכו של עיתון יהודי ציוני שהופיע בעבר בשפה ההונגרית בטרנסילבניה, רומניה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ואוי קלט · ראה עוד »
נסיכות מולדובה
נסיכות מולדובה (ברומנית) הייתה נסיכות רומנית אשר נוסדה בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ונסיכות מולדובה · ראה עוד »
נפתלי פופר
נפתלי פופר (Naftalí C. Popper; 1820–1891) היה מנהל כתב העת היהודי הראשון במרחב הרומני, השבועון הדו-לשוני (רומנית וצרפתית), הישראלי הרומאני, מייסד בית הספר היהודי הראשון בבוקרשט, מייסד השבועון הליברלי הדו-לשוני (רומנית ויידיש) הזמן (Timpul).
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ונפתלי פופר · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וסנהדרין · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וסופר · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ועברית · ראה עוד »
פרוסיה
סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ופרוסיה · ראה עוד »
פלוישט
פלוישט או פלוישטי (ברומנית: Ploieşti, איות ישן: Ploeşti, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר הבירה של מחוז פרחובה ברומניה, כ־56 ק"מ צפונית לבירה בוקרשט.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ופלוישט · ראה עוד »
פדיון יהודי רומניה
תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה לאישה יהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין המהפכה הרומנית, בחרו רבים מיהודי רומניה להגר מרומניה, אך הגירה זו, מרביתה עלייה לארץ ישראל ולמדינת ישראל, הותנתה על ידי השלטונות הרומניים בתשלום עבור כל מהגר, תשלום מדורג לפי קריטריונים שונים, שהועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי שליחי מוסדות יהודיים.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ופדיון יהודי רומניה · ראה עוד »
פוקשאן
פוקשאן (רומנית: Focşani, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר בחבל מולדובה שברומניה המשמשת כבירת מחוז ורנצ'אה, על גבול חבל מונטניה (חלקה מעבר לגבול זה).
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ופוקשאן · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ופולין · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וצרפתית · ראה עוד »
צבי הירש קלישר
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וצבי הירש קלישר · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וציונות · ראה עוד »
ציונות מעשית
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וציונות מעשית · ראה עוד »
ציונות מדינית
תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וציונות מדינית · ראה עוד »
ציונות סינתטית
הציונות הסינתטית (סינתטי פירושו משולב, כלומר, במקרה זה שילוב בין הציונות המדינית לציונות המעשית) היא זרם בציונות, שהתגבש בעקבות ביטול תוכנית אוגנדה והתגברות חילוקי הדעות בין תומכי הציונות המעשית לבין תומכי הציונות המדינית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וציונות סינתטית · ראה עוד »
ציונות רוחנית
ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וציונות רוחנית · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קרן היסוד
סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וקרן היסוד · ראה עוד »
קלוז'-נאפוקה
קלוּז'-נאפּוֹקָה (ברומנית: Cluj-Napoca, אלפבית פונטי בינלאומי:; בהונגרית: Kolozsvár; בתקופה הרומית: Napoca; בלטינית של ימי הביניים: Castrum Clus או Claudiopolis; בגרמנית: Klausenburg; ביידיש: קלויזענבורג) היא עיר בצפון-מערב רומניה, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה, ועיר הבירה של מחוז קלוז' ושל טרנסילבניה כולה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וקלוז'-נאפוקה · ראה עוד »
קונגרס פוקשאן
הקונגרס הציוני בפוֹקְשָׁאן (ברומנית: Congresul Sionist de la Focșani) היה הקונגרס הראשון של תנועת "חובבי ציון" באירופה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וקונגרס פוקשאן · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וקול ישראל · ראה עוד »
ראש פינה
ראש פינה (בכתיב מנוקד: רֹאשׁ פִּנָּה) היא מועצה מקומית במורדות הגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, ובסמיכות למועצה המקומית חצור הגלילית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וראש פינה · ראה עוד »
רב ראשי
רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ורב ראשי · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ורומנית · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ורומניה · ראה עוד »
ריקה זראי
ריקה זראי (19 בפברואר 1938 – 23 בדצמבר 2020) הייתה זמרת ישראלית, שזכתה להצלחה גם בצרפת.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וריקה זראי · ראה עוד »
שמעון דובנוב
שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ושמעון דובנוב · ראה עוד »
שמואל פינלס
שמואל פּינלס (או פינלש; בזמנו נכתב פיניליש; בלועזית: Samuel Pineles; 23 ביולי 1843, ברודי, גליציה – 1928, גאלאץ, רומניה) היה נדבן ופעיל ציוני דתי, הרוח החיה בארגון קונגרס פוקשאן ונשיאו ומזכיר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, פעיל בכל ישראל חברים ברומניה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ושמואל פינלס · ראה עוד »
שפת אם
שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ושפת אם · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ולאדינו · ראה עוד »
לורנס אוליפנט
לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ולורנס אוליפנט · ראה עוד »
טקוץ'
טקוץ' (ברומנית: Tecuci) היא עיר ברומניה, בחבל מולדובה, במחוז גאלאץ.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וטקוץ' · ראה עוד »
טרנסילבניה
פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וטרנסילבניה · ראה עוד »
זכרון יעקב
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וזכרון יעקב · ראה עוד »
חוזה ורסאי
החתימה על חוזה ורסאי חוזה ורסאי (או אמנת ורסאי) הוא הסכם שלום בין גרמניה למדינות ההסכמה, והוא גם החוזה הראשון שנחתם במסגרת ועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-28 ביוני 1919.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וחוזה ורסאי · ראה עוד »
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וחיבת ציון · ראה עוד »
חיים ברזיס (מנהיג ציוני)
הרב דוקטור יוסף חיים ברזיס (ברומנית: Iosef Haim Brezis); 1887–1930, היה רב, פעיל ציוני ופובליציסט פורה ברומניה, בן של רב וסבו של המתמטיקאי חיים ברזיס.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וחיים ברזיס (מנהיג ציוני) · ראה עוד »
בנימין מנדלסון
ממוזער בנימין מנדלסון (Beniamin Mendelsohn 23 באפריל 1900 - 25 בינואר 1998) היה עורך דין ישראלי ממוצא רומני, אחד משני מייסדי תורת הוויקטימולוגיה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ובנימין מנדלסון · ראה עוד »
בוקרשט
אוניברסיטת בוקרשט גן ארמון מוגושואיה, הוקם על ידי קונסטנטין ברנקוביאנו ב-1702 ליד בוקרשט בוקַרשׁט (ברומנית: București; אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר הבירה, וככזו המרכז השלטוני-המדיני, המסחרי, התרבותי, הכלכלי והתעשייתי של רומניה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ובוקרשט · ראה עוד »
בוטושאן
בוטושאן (ברומנית: Botoşani, נהגה: /bo.to'ʃanʲ/) היא עיר הבירה של מחוז בוטושאן בצפון מזרח רומניה המונה נכון ל-2011 כ-106 אלף נפש.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ובוטושאן · ראה עוד »
בויאר
בויארים רוסיים הצאר מיכאיל הראשון מתייעץ עם הבויארים בויאר (ברומנית: Boier, ברוסית: Боярин-בויארין, בבולגרית: Болярин) הוא תואר שניתן לבן מעמד האצולה ברוסיה, בבולגריה וברומניה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ובויאר · ראה עוד »
גאלאץ
גאלאץ (ברומנית: Galaţi, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וגאלאץ · ראה עוד »
גאלאץ (מחוז)
מחוז גאלאץ (ברומנית: Județul Galați) הוא מחוז (județ) בחבל מולדובה שברומניה ובירתו היא העיר גאלאץ.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וגאלאץ (מחוז) · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וגרמנית · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גורדוניה
הכשרה בגורדוניה בפולין, ערב שבת לקראת העלייה לארץ ישראל ב-1947 225x225 פיקסלים חברי גורדוניה בפודבולוצ'יסקה בתצלום לרגל עלייתו של רפאל ויסמן (במרכז) לארץ, 1930הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית, שדגלה בערכי א"ד גורדון בהגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וגורדוניה · ראה עוד »
דוד שוב
דוד שוב פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' ז"ל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מיסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן. משה דוד שוב (משה דוד ינקוביץ שו"ב; 18 ביולי 1854, כ"ב בתמוז תרי"ד – 23 במרץ 1938, כ' באדר ב' תרצ"ח) היה שליחה של "חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה" ממוינשט שברומניה; הוא רכש בשם האגודה את האדמות עבור ראש פינה, והיה ממייסדי מושבה זו, וכן המושבות יסוד המעלה ומשמר הירדן.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ודוד שוב · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והמאה העשרים · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה
לואיג'י לוצאטי, מי שכינה את יהודי רומניה "אחרוני העבדים באירופה" מפת תחום המושב המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה העסיק רבים ברומניה ומחוץ לה במשך דורות, והיה נתון לשינויים.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והמעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה · ראה עוד »
המכביה השלישית
המכביה השלישית, המכונה גם מכביית ראשית הגאולה, התקיימה בתקופת חג סוכות תשי"א, מ-27 בספטמבר ועד 8 באוקטובר 1950.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והמכביה השלישית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה מרומניה
העלייה מרומניה לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, התחילה עוד לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו מבוני ראש פינה וזכרון יעקב, ונמשכה עד לעזיבת רובם.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והעלייה מרומניה · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והעלייה הראשונה · ראה עוד »
הפועל המזרחי
הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והפועל המזרחי · ראה עוד »
הפיכת 23 באוגוסט 1944
מיכאי הראשון, מלך רומניה הגנרל יון אנטונסקו במינכן, מצדיע במועל יד בחברתו של אדולף היטלר הפיכת 23 באוגוסט 1944 בוצעה ברומניה והובילה ליציאת רומניה מהברית עם מדינות הציר ולהצטרפות צבאה לכוחות שלחמו נגד גרמניה ובנות בריתה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והפיכת 23 באוגוסט 1944 · ראה עוד »
הציונים הכלליים
הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והציונים הכלליים · ראה עוד »
הקנטוניסטים
#הפניה קנטוניסטים.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והקנטוניסטים · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והגירה · ראה עוד »
הונגרית
קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והונגרית · ראה עוד »
הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה
הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה (על ידי עבודת אדמה) היה הגוף הביצועי שנבחר בקונגרס פוקשאן, ב-11 בינואר 1882, לשם ארגון העלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה והיסטוריון · ראה עוד »
ולאכיה
ולאכיה בסביבות שנת 1390 וְלאכיה או ואלאכיה (ברומנית: Ţara Românească, "הארץ הרומנית"; בטורקית: Eflak; בהונגרית: Havasalföld; בגרמנית: Walachei) הוא אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וולאכיה · ראה עוד »
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וכל ישראל חברים · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וכלכלה · ראה עוד »
יעקב יצחק נימירובר
הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »
יצחק איזיק טאובס
רבי יצחק איזיק טאובס (טוֹיבֶּש) (1837 - 28 בספטמבר 1920) היה רבם של יהודי ברלאד, רומניה, במשך כ-30 שנה ולאחר מכן רבם של יהודי בוקרשט משנת 1894, מתרגם שירה מרומנית לעברית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויצחק איזיק טאובס · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וירושלים · ראה עוד »
ירושלים של זהב
ירושלים של זהב הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וירושלים של זהב · ראה עוד »
ישראל טלר
ישראל הלוי טֶלֶר (לעיתים בכתיב היידי, שנהג בזמנו: טעללער; בלועזית: Teller; י"ב בכסלו תקצ"ו, 3 בדצמבר 1835, זלוצ'וב, גליציה – ט"ז בכסלו תרפ"ב, 17 בדצמבר 1921, רחובות) היה מורה וסופר עברי, מראשי קונגרס פוקשאן, מאנשי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה וישראל טלר · ראה עוד »
יבנה
יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויבנה · ראה עוד »
יהדות רומניה
בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויהדות רומניה · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יהדות כתרבות
יהדות כתרבות או יהדות כציווילזציה היא תפישה של המורשת היהודית כהוויה תרבותית ואתנית שהתפתחה מאליה, לא כמסורת דתית שהיא פרי התגלות אלוהית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויהדות כתרבות · ראה עוד »
יון אנטונסקו
יון ויקטור אנטונסקו (ברומנית:; 15 ביוני 1882 – 1 ביוני 1946) היה איש צבא ופוליטיקאי רומני, שליט רומניה, ("קונדוקטורול") וראש ממשלתה בין 4 בספטמבר 1940 ל-23 באוגוסט 1944, בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויון אנטונסקו · ראה עוד »
יון ברטיאנו
יון קונסטנטין ברטיאנו (ברומנית: Ion Constantin Brătianu; 2 ביוני 1821 – 16 במאי 1891) היה אחד הדמויות המרכזיות בפוליטיקה הרומנית במאה התשע עשרה, ויחד עם המלך קרול הראשון, היה האדריכל הראשי של רומניה המודרנית.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויון ברטיאנו · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ויידיש · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1859 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1873 · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1875 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1897 · ראה עוד »
19 בדצמבר
19 בדצמבר הוא היום ה־353 בשנה (354 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו19 בדצמבר · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1905 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1908 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1918 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1938 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: ציונות ברומניה ו1978 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ציונות_ברומניה
