גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
29 יחסים: מת מצווה, מבוי (הלכה), מיאון, אמה (יחידת מידה), אמה עבריה, נולד, סוכה, עוסק במצווה פטור מן המצווה, פסח שני, קריאת שמע, קורבן פסח, קידושי כסף, קידושין, ראש יוסף, רב (אמורא), רבי שמעון, רבי יהודה, שמואל (אמורא), שבת של מי, תנאי (הלכה), תלמוד, תוספות, טומאת מת, חפץ ה', חז"ל, בעלי התוספות, גזירה שווה, כרת, יום טוב.
מת מצווה
מת מצווה על פי ההלכה הוא אדם שמת ואין מי שמופקד על קבורתו.
חָדָשׁ!!: צריכותא ומת מצווה · ראה עוד »
מבוי (הלכה)
#הפניה מבוי (רחוב).
חָדָשׁ!!: צריכותא ומבוי (הלכה) · ראה עוד »
מיאון
מיאון הוא מושג בהלכה היהודית שפירושו מחאת יתומה קטנה כנגד נישואיה מדרבנן שעל ידיו היא משתחררת מהנישואין ללא צורך בגט.
חָדָשׁ!!: צריכותא ומיאון · ראה עוד »
אמה (יחידת מידה)
אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.
חָדָשׁ!!: צריכותא ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »
אמה עבריה
#הפניה אמה עברייה.
חָדָשׁ!!: צריכותא ואמה עבריה · ראה עוד »
נולד
בהלכות שבת, נולד הוא אחד מסוגי המוקצה האסורים בטלטול בשבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: צריכותא ונולד · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: צריכותא וסוכה · ראה עוד »
עוסק במצווה פטור מן המצווה
העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי, הקובע שאדם העוסק בקיום מצווה אחת פטור מקיום מצווה אחרת באותו זמן.
חָדָשׁ!!: צריכותא ועוסק במצווה פטור מן המצווה · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: צריכותא ופסח שני · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: צריכותא וקריאת שמע · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: צריכותא וקורבן פסח · ראה עוד »
קידושי כסף
#הפניה קידושין#קידושי כסף.
חָדָשׁ!!: צריכותא וקידושי כסף · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: צריכותא וקידושין · ראה עוד »
ראש יוסף
#הפניה יוסף תאומים#שאר חיבוריו.
חָדָשׁ!!: צריכותא וראש יוסף · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: צריכותא ורב (אמורא) · ראה עוד »
רבי שמעון
#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: צריכותא ורבי שמעון · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: צריכותא ורבי יהודה · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: צריכותא ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שבת של מי
#הפניה יעקב סיניגאליאה.
חָדָשׁ!!: צריכותא ושבת של מי · ראה עוד »
תנאי (הלכה)
תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי לקיום תנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.
חָדָשׁ!!: צריכותא ותנאי (הלכה) · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: צריכותא ותלמוד · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: צריכותא ותוספות · ראה עוד »
טומאת מת
טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו.
חָדָשׁ!!: צריכותא וטומאת מת · ראה עוד »
חפץ ה'
#הפניה חיים בן עטר#חפץ ה'.
חָדָשׁ!!: צריכותא וחפץ ה' · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: צריכותא וחז"ל · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: צריכותא ובעלי התוספות · ראה עוד »
גזירה שווה
#הפניה גזרה שווה.
חָדָשׁ!!: צריכותא וגזירה שווה · ראה עוד »
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
חָדָשׁ!!: צריכותא וכרת · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: צריכותא ויום טוב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/צריכותא
