גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
97 יחסים: מעמד הפועלים, מפא"י, מפלגת העבודה הישראלית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משה דיין, משכן הכנסת, מחשבת ישראל, מועצת פועלים, ארץ ישראל, אהוד לוז, אוניברסיטת אודסה, אוניברסיטת טרטו, אוניברסיטת דורפט, אוטוביוגרפיה, נשיא מדינת ישראל, נחום ניר-רפאלקס, סנקט פטרבורג, סופר, עם עובד, עילי צ'פמן, פרץ נפתלי, פתח תקווה, צבא האימפריה הרוסית, צבי לוז, קרלסרוהה, קריית מוצקין, קריית ענבים, רמת שרת, ראש ממשלת ישראל, ראובן ברקת, שמות רחובות בישראל, שבתאי לוז'ינסקי, תר"ף, תחום המושב, זלמן שזר, חלקת גדולי האומה, חבר הקבוצות, חבר הכנסת, חדר מתוקן, חוקר ספרות, חיפה, באר טוביה, בלארוס, בוברויסק, גבעת רם, גימנסיה, דגניה ב', דוד בן-גוריון, ה'תרנ"ה, ה'תשל"ג, ..., המנדט הבריטי, המערך, המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל, האימפריה הרוסית, העלייה השלישית, הקיסרות הגרמנית, התנועה הקיבוצית, החלוץ, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הכנסת הרביעית, הכנסת השנייה, הכנסת השלישית, הכנסת השישית, הכנסת החמישית, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת הכספים, כ"ח בכסלו, כפר סבא, י"ד בטבת, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל, יהדות, יושב ראש הכנסת, 10 בינואר, 17 בנובמבר, 17 בדצמבר, 1895, 1916, 1917, 1920, 1921, 1935, 1940, 1941, 1942, 1949, 1951, 1955, 1959, 1963, 1969, 1972, 20 באוגוסט, 3 בנובמבר, 30 בנובמבר, 4 בדצמבר. להרחיב מדד (47 יותר) »
מעמד הפועלים
אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא כינוי למעמד בחברה מתועשת.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ומעמד הפועלים · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ומפא"י · ראה עוד »
מפלגת העבודה הישראלית
מפלגת העבודה הישראלית היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ומפלגת העבודה הישראלית · ראה עוד »
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא משרד בממשלת ישראל האחראי על החקלאות והמרחב הכפרי.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר · ראה עוד »
משה דיין
משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ומשה דיין · ראה עוד »
משכן הכנסת
משכן הכנסת הוא הבניין המהווה מושבה ומקום פעילותה הקבוע של הכנסת - בית המחוקקים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ומשכן הכנסת · ראה עוד »
מחשבת ישראל
מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ומחשבת ישראל · ראה עוד »
מועצת פועלים
בניין מועצת פועלי ראשון לציון מועצת פועלים היא מוסד מתחום התאגדות העובדים.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ומועצת פועלים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וארץ ישראל · ראה עוד »
אהוד לוז
אהוד לוּז (2 בספטמבר 1936 – 19 בדצמבר 2023) היה פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ואהוד לוז · ראה עוד »
אוניברסיטת אודסה
אוניברסיטת אודסה (באוקראינית: Одеський національний університет імені І. І. Мечникова) היא אוניברסיטה ציבורית הממוקמת בעיר אודסה שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ואוניברסיטת אודסה · ראה עוד »
אוניברסיטת טרטו
אוניברסיטת טרטו (באסטונית: Tartu Ülikool; בגרמנית: Universität Dorpat; ברוסית: Тартуский университет) היא אוניברסיטה קלאסית בעיר טרטו שבאסטוניה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ואוניברסיטת טרטו · ראה עוד »
אוניברסיטת דורפט
#הפניה אוניברסיטת טרטו.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ואוניברסיטת דורפט · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
נחום ניר-רפאלקס
נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל, ויושב ראש הכנסת השני.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ונחום ניר-רפאלקס · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וסופר · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ועם עובד · ראה עוד »
עילי צ'פמן
עילי צ'פמן (נולד ב-27 במרץ 1998) הוא שחקן וזמר ישראלי.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ועילי צ'פמן · ראה עוד »
פרץ נפתלי
פרץ (פְריץ) נפתלי (19 במרץ 1888, ברלין – 30 באפריל 1961, תל אביב) היה כלכלן ועיתונאי כלכלי יהודי גרמני וישראלי, פעיל ציוני סוציאל-דמוקרט, מנהיג פועלים, מרצה לכלכלה בטכניון ובבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, מנכ"ל בנק הפועלים, חבר מועצת עיריית תל אביב, חבר הכנסת מטעם מפא"י ושר בממשלות ישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ופרץ נפתלי · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ופתח תקווה · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
צבי לוז
צבי לוּז (10 בינואר 1930 – 1 בנובמבר 2020) היה סופר וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וצבי לוז · ראה עוד »
קרלסרוהה
קרלסרוהה (בגרמנית: Karlsruhe) היא עיר בגרמניה שהייתה בעבר בירת מחוז באדן.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וקרלסרוהה · ראה עוד »
קריית מוצקין
קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וקריית מוצקין · ראה עוד »
קריית ענבים
מראה כללי של הקיבוץ ובית ההארחה מראה כללי של הקיבוץ, 1964 חדר האוכל בקיבוץ קריית ענבים קִרְיַת עֲנָבִים הוא הקיבוץ הראשון בהר והחמישי בארץ, נמצא בהרי יהודה, כ-10 ק"מ ממערב לירושלים, ליד הכפר אבו גוש.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וקריית ענבים · ראה עוד »
רמת שרת
מתחם הולילנד ורמת שרת בירושלים וילה בשכונת בנה ביתך ברמת שרת בירושלים רמת שרת היא שכונה בדרום-מערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ורמת שרת · ראה עוד »
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »
ראובן ברקת
ראובן בָּרְקַת (בורשטיין) (25 באוקטובר 1906 – 5 באפריל 1972) היה חבר הכנסת ויושב ראש הכנסת ושימש כמזכ"ל מפא"י.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וראובן ברקת · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שבתאי לוז'ינסקי
#הפניה שבתאי לוזינסקי.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ושבתאי לוז'ינסקי · ראה עוד »
תר"ף
#הפניה ה'תר"ף.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ותר"ף · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ותחום המושב · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וזלמן שזר · ראה עוד »
חלקת גדולי האומה
חלקת גדולי האומה היא חלקת קבורה ממלכתית בהר הרצל שיועדה לקבורת גדולי המנהיגים של מדינת ישראל: נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני ובנות זוגם.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וחלקת גדולי האומה · ראה עוד »
חבר הקבוצות
#הפניה חבר הקבוצות והקיבוצים.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וחבר הקבוצות · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וחבר הכנסת · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וחדר מתוקן · ראה עוד »
חוקר ספרות
#הפניה תורת הספרות.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וחוקר ספרות · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וחיפה · ראה עוד »
באר טוביה
באר טוביה, לפני 1899 מגדל בריכת המים בבאר טוביה אחד המתיישבים מנסה לשכנע את קהל קוראי הצבי לבקר במושבה, 1908 בית הספר ביישוב ב-1910 באר טוביה בגלויה עתיקה אנדרטה בבאר טוביה לנופלים במלחמת העצמאות בְּאֵר טוּבְיָה הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ובאר טוביה · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ובלארוס · ראה עוד »
בוברויסק
בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ובוברויסק · ראה עוד »
גבעת רם
גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וגבעת רם · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וגימנסיה · ראה עוד »
דגניה ב'
דְּגַנְיָה ב' היא קבוצה הנמצאת בעמק הירדן, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ודגניה ב' · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
ה'תרנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וה'תרנ"ה · ראה עוד »
ה'תשל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וה'תשל"ג · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המערך
כנס בחירות של המערך בשנת 1969 המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) הייתה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליה הצטרפו בסוף דרכה רצ, הליברלים העצמאים ויחד.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והמערך · ראה עוד »
המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל
טקס הכרזת המערך, 1965. מימין לשמאל: משה כרמל, יגאל אלון, ראובן ברקת, לוי אשכול, ישראל גלילי, אהרן בקר "המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל" היה ברית בין מפא"י לבין אחדות העבודה - פועלי ציון, שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת השישית, על פי הסכם שנחתם בחיפה ב-19 במאי 1965.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והמערך לאחדות פועלי ארץ ישראל · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והעלייה השלישית · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
התנועה הקיבוצית
התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והתנועה הקיבוצית · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והחלוץ · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »
הכנסת הרביעית
כהונתה של הכנסת הרביעית החלה ב-30 בנובמבר 1959, בעקבות הבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר אותה שנה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והכנסת הרביעית · ראה עוד »
הכנסת השנייה
הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א).
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והכנסת השנייה · ראה עוד »
הכנסת השלישית
כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והכנסת השלישית · ראה עוד »
הכנסת השישית
פתיחת מושב הכנסת השישית בירושלים. מימין לשמאל, ח"כ אליהו מרידור, ברוך עוזיאל, מנחם ידיד, שמואל תמיר ויוסף שופמן כהונתה של הכנסת השישית החלה ב-22 בנובמבר 1965, בעקבות הבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר אותה שנה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והכנסת השישית · ראה עוד »
הכנסת החמישית
הכנסת החמישית, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת החמישית, הושבעה ב-4 בספטמבר 1961, כ"ג באלול ה'תשכ"א וכיהנה עד 22 בנובמבר 1965.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז והכנסת החמישית · ראה עוד »
ועדת חוקה, חוק ומשפט
#הפניה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וועדת חוקה, חוק ומשפט · ראה עוד »
ועדת הכספים
ועדת הכספים היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות, ונחשבת לאחת החשובות והמשפיעות שבהן, ביחד עם ועדת החוץ והביטחון.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וועדת הכספים · ראה עוד »
כ"ח בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח כסלו היא לרוב פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וכ"ח בכסלו · ראה עוד »
כפר סבא
כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וכפר סבא · ראה עוד »
י"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וי"ד בטבת · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז וישראל · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ויהדות · ראה עוד »
יושב ראש הכנסת
דליה איציק, בכהונתה כיושבת ראש הכנסת, עומדת לצד שמעון פרס, נשיא המדינה, וג'ורג' וו. בוש, נשיא ארצות הברית. משכן הכנסת, 2008 יושב ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ויושב ראש הכנסת · ראה עוד »
10 בינואר
10 בינואר הוא היום העשירי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו10 בינואר · ראה עוד »
17 בנובמבר
17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו17 בנובמבר · ראה עוד »
17 בדצמבר
17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו17 בדצמבר · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1895 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1916 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1917 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1921 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1935 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1940 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1941 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1942 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1949 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1951 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1955 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1959 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1963 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1969 · ראה עוד »
1972
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו1972 · ראה עוד »
20 באוגוסט
20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו20 באוגוסט · ראה עוד »
3 בנובמבר
3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו3 בנובמבר · ראה עוד »
30 בנובמבר
30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו30 בנובמבר · ראה עוד »
4 בדצמבר
4 בדצמבר הוא היום ה-338 בשנה (339 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: קדיש לוז ו4 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קדיש_לוז
