גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
32 יחסים: מסכת שבת, מסכת כריתות, מצרים, מקראות גדולות הכתר, מכתבי אל-עמארנה, אוסביוס, נציב (עיר מקראית), ספר, ספר שמואל, ספר יהושע, עיר, עיר בירה, פלך (גאוגרפיה), פלשתים, קילומטר, שאול המלך, שפלת יהודה, שבט יהודה, שיבת ציון, תנ"ך, תל קילא, תוספתא, חז"ל, בית גוברין (עיר קדומה), דבלה, דוד, המשנה, התלמוד, הוצאת דביר, הוצאת כרטא, כנען, יוחנן אהרוני.
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: קעילה ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת כריתות
מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: קעילה ומסכת כריתות · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: קעילה ומצרים · ראה עוד »
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
חָדָשׁ!!: קעילה ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: קעילה ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
אוסביוס
#הפניה אוסביוס מקיסריה.
חָדָשׁ!!: קעילה ואוסביוס · ראה עוד »
נציב (עיר מקראית)
נחלות שבטי ישראל נְצִיב הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, בסמוך לקעילה, הנזכרת בספר יהושע:.
חָדָשׁ!!: קעילה ונציב (עיר מקראית) · ראה עוד »
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
חָדָשׁ!!: קעילה וספר · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קעילה וספר שמואל · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קעילה וספר יהושע · ראה עוד »
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
חָדָשׁ!!: קעילה ועיר · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: קעילה ועיר בירה · ראה עוד »
פלך (גאוגרפיה)
#הפניה מחוז.
חָדָשׁ!!: קעילה ופלך (גאוגרפיה) · ראה עוד »
פלשתים
שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: קעילה ופלשתים · ראה עוד »
קילומטר
קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: קעילה וקילומטר · ראה עוד »
שאול המלך
#הפניה שאול.
חָדָשׁ!!: קעילה ושאול המלך · ראה עוד »
שפלת יהודה
שְׁפֵלָת יהודה (או בקיצור: הַשְּׁפֵלָה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף.
חָדָשׁ!!: קעילה ושפלת יהודה · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קעילה ושבט יהודה · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קעילה ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: קעילה ותנ"ך · ראה עוד »
תל קילא
תל קילא או חורבת קילא היא חורבה עתיקה, השוכנת כ-3 ק"מ מצפון-מערב לבית אולא (כפר ערבי השוכן ליד חברון), שהיא המקום בו סבורים הארכאולוגים שנמצאת העיר הקדומה קעילה, הנזכרת רבות בתנ"ך ואצל חז"ל.
חָדָשׁ!!: קעילה ותל קילא · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: קעילה ותוספתא · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: קעילה וחז"ל · ראה עוד »
בית גוברין (עיר קדומה)
בית גוברין היא עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין.
חָדָשׁ!!: קעילה ובית גוברין (עיר קדומה) · ראה עוד »
דבלה
#הפניה תאנה קטגוריה:פירות יבשים.
חָדָשׁ!!: קעילה ודבלה · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: קעילה ודוד · ראה עוד »
המשנה
#הפניה משנה.
חָדָשׁ!!: קעילה והמשנה · ראה עוד »
התלמוד
#הפניה תלמוד.
חָדָשׁ!!: קעילה והתלמוד · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: קעילה והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קעילה והוצאת כרטא · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קעילה וכנען · ראה עוד »
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קעילה ויוחנן אהרוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קעילה
