גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
50 יחסים: מסכת סנהדרין, מיסטיקה יהודית, אמוראי ארץ ישראל, אמוראי בבל, אמוראים, אפרים דב לאפ, ארץ ישראל, אברהם זכות, אדם הראשון, נבואת בית עלי, נהרדעא, סמיכה לרבנות, ספר יצירה, ערב שבת, עלי הכהן, עגל, עולא, פני משה, ראש ישיבה, רב (אמורא), רב ספרא, רב שמואל בר רב יצחק, רב חנינא, רב חסדא, רב הונא, רב יהודה, רבא, רבה בר נחמני, רבי אמי, רבי אסי, רבי אבא, רבי אושעיא, רבי זירא, רבי חמא בר ביסא, רבי יוחנן, רווק, שמואל אליעזר הלוי איידלס, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, טבריה, זקנה, חנות, בר קפרא, ברייתות, בבל, הקדוש ברוך הוא, הלכה, כהן, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא.
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
אמוראי ארץ ישראל
אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ואמוראי ארץ ישראל · ראה עוד »
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ואמוראי בבל · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ואמוראים · ראה עוד »
אפרים דב לאפ
ממוזער הרב אפרים דוב הכהן לאפ (ה'תרי"ט, 1859 - ט"ז בחשוון ה'תרפ"ו, 3 בנובמבר 1925).
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ואפרים דב לאפ · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וארץ ישראל · ראה עוד »
אברהם זכות
רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ואברהם זכות · ראה עוד »
אדם הראשון
אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ואדם הראשון · ראה עוד »
נבואת בית עלי
נבואת בית עלי היא נבואת זעם שנובאה בשני חלקים בתחילתו של ספר שמואל, אשר את חלקה הראשונה ניבא 'איש אלוהים' לאוזני עלי - שהיה הכהן הגדול באותה התקופה, ואת חלקה השני נבא שמואל הנביא.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ונבואת בית עלי · ראה עוד »
נהרדעא
מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ונהרדעא · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וספר יצירה · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וערב שבת · ראה עוד »
עלי הכהן
עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ועלי הכהן · ראה עוד »
עגל
#הפניה בקר הבית.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ועגל · ראה עוד »
עולא
עולא (בתלמוד הירושלמי נקרא עולא בן ישמעאל) היה אמורא ארץ ישראלי מפורסם בדור השני והשלישי.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ועולא · ראה עוד »
פני משה
#הפניה משה מרגלית#פירוש לתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ופני משה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וראש ישיבה · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב ספרא
רב ספרא (280 לערך – 338 לערך) היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורב ספרא · ראה עוד »
רב שמואל בר רב יצחק
רב שמואל בר רב יצחק היה אמורא מהדור השלישי של התקופה, שנולד בבבל ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורב שמואל בר רב יצחק · ראה עוד »
רב חנינא
רב חנינא (לפעמים חנניא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורב חנינא · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורב חסדא · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורב הונא · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורב יהודה · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבא · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבה בר נחמני · ראה עוד »
רבי אמי
רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבי אמי · ראה עוד »
רבי אסי
רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבי אסי · ראה עוד »
רבי אבא
רבי אבא היה אמורא בבלי וארץ ישראלי שחי בדור השלישי (תחילת המאה ה-4).
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבי אבא · ראה עוד »
רבי אושעיא
רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבי אושעיא · ראה עוד »
רבי זירא
רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבי זירא · ראה עוד »
רבי חמא בר ביסא
רבי חמא בר ביסא היה מחכמי דור המעבר בין התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבי חמא בר ביסא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורבי יוחנן · ראה עוד »
רווק
רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ורווק · ראה עוד »
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וטבריה · ראה עוד »
זקנה
הגדרת הזקנה בכל חברה תלויה בתוחלת החיים בה ובמידה בה רואה החברה רוב גדול של תוחלת זו. הארי פאץ', זקן בן 109 – כשנפטר, שנתיים לאחר צילום התמונה, נחשב לשלישי ברשימת האנשים הזקנים ביותר בעולם זִקנה היא טווח הגילים התוחם את השלב האחרון במחזור החיים של האדם הממוצע.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וזקנה · ראה עוד »
חנות
חנות פירות הדר בכניסה לעתיקות פומפיי ובת ליד חנות נעליים חנות היא מקום מסחר קמעונאי המאחסן מוצרים שונים, בדרך כלל מאובטח מפני גנבות, שבו אנשים קונים חפצים שונים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וחנות · ראה עוד »
בר קפרא
בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ובר קפרא · ראה עוד »
ברייתות
#הפניה ברייתא.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וברייתות · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא ובבל · ראה עוד »
הקדוש ברוך הוא
#הפניה אלוהים (יהדות).
חָדָשׁ!!: רב אושעיא והקדוש ברוך הוא · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא והלכה · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וכהן · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וישיבת סורא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רב אושעיא וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רב_אושעיא
