גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
21 יחסים: מסכת שבת, מחיצה (הלכה), מבוי (הלכה), אמוראים, ניבול פה, רשות הרבים (הלכה), רב (אמורא), רב אשי, רב נחמן, רב חסדא, רב הונא, רב יהודה, רבה בר שילא, שיתופי מבואות, תלמוד בבלי, חנן בר רבא, חסדא, חז"ל, בבל, 215, 297.
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ומסכת שבת · ראה עוד »
מחיצה (הלכה)
בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »
מבוי (הלכה)
#הפניה מבוי (רחוב).
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ומבוי (הלכה) · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ואמוראים · ראה עוד »
ניבול פה
קריקטורות ובקומיקס נהוג לעיתים לתאר ניבולי פה באמצעות תווים אקראיים ואיורים בעלי קונוטציה שלילית. ניבול פה הוא דיבור בשפה שאינה ראויה, על נושאים שעל פי כללי הנימוס הצִנעה יפה להם, ובפרט איברים מוצנעים שבגוף האדם ומעשים מוצנעים, כגון יחסי מין.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא וניבול פה · ראה עוד »
רשות הרבים (הלכה)
רשות הרבים, היא אזור שאינו משויך ליחיד אלא שייך לרבים, מיועד לצורך ציבורי, או שעוברים בו רבים.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ורשות הרבים (הלכה) · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ורב אשי · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ורב נחמן · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ורב חסדא · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ורב הונא · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ורב יהודה · ראה עוד »
רבה בר שילא
#הפניה רבה בר רב שילא.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ורבה בר שילא · ראה עוד »
שיתופי מבואות
#הפניה שיתוף מבואות.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ושיתופי מבואות · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
חנן בר רבא
#הפניה רב חנן בר רבא.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא וחנן בר רבא · ראה עוד »
חסדא
#הפניה רב חסדא.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא וחסדא · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא וחז"ל · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ובבל · ראה עוד »
215
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ו215 · ראה עוד »
297
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רב חנן בר רבא ו297 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רב_חנן_בר_רבא
