גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
47 יחסים: ממזר, מסכת מועד קטן, מר בר רב אשי, משנה, אמגוש, אמוראים, אמימר בר מר ינוקא, אברהם אבן דאוד, אברהם זכות, אדר, סבוראים, סדר תנאים ואמוראים, עדין אבן ישראל, פרסים, פירוז הראשון, ראש הגולה, רב אשי, רב שרירא גאון, רבה בר יוסף, רבינא, רבינא האחרון, תלמוד, תוספתא, לחם, ז' בטבת, זימון, ברכת המזון, ברייתא, בבל, בית ססן, ד'ר"ס, ד'ר"ל, ד'רל"ד, ד'רכ"ח, דורות הראשונים, ה'תר"ז, ה'תרע"ד, י"ח בטבת, יעקב נחום אפשטיין, יצחק אייזיק הלוי, ישיבת סורא, 1847, 1914, 467, 470, 474, 499.
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וממזר · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מר בר רב אשי
מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ומר בר רב אשי · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ומשנה · ראה עוד »
אמגוש
#הפניה זורואסטריות.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ואמגוש · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ואמוראים · ראה עוד »
אמימר בר מר ינוקא
רב אמימר בר מר ינוקא היה אמורא בבלי בן הדור השביעי והשמיני, תלמידו של רב חייא בריה דרב אויא.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ואמימר בר מר ינוקא · ראה עוד »
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »
אברהם זכות
רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ואברהם זכות · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ואדר · ראה עוד »
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וסבוראים · ראה עוד »
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ועדין אבן ישראל · ראה עוד »
פרסים
מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרְסִים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ופרסים · ראה עוד »
פירוז הראשון
פּירוֹז הָרִאשׁוֹן היה מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 459 – 484.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ופירוז הראשון · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וראש הגולה · ראה עוד »
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ורב אשי · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רבה בר יוסף
#הפניה רבה יוסי.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ורבה בר יוסף · ראה עוד »
רבינא
רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ורבינא · ראה עוד »
רבינא האחרון
רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (נפטר י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ורבינא האחרון · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ותלמוד · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ותוספתא · ראה עוד »
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ולחם · ראה עוד »
ז' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וז' בטבת · ראה עוד »
זימון
זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וזימון · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וברכת המזון · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וברייתא · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ובבל · ראה עוד »
בית ססן
#הפניה האימפריה הסאסאנית.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ובית ססן · ראה עוד »
ד'ר"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וד'ר"ס · ראה עוד »
ד'ר"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וד'ר"ל · ראה עוד »
ד'רל"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וד'רל"ד · ראה עוד »
ד'רכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וד'רכ"ח · ראה עוד »
דורות הראשונים
#הפניה יצחק אייזיק הלוי#ספריו.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ודורות הראשונים · ראה עוד »
ה'תר"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וה'תר"ז · ראה עוד »
ה'תרע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וה'תרע"ד · ראה עוד »
י"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וי"ח בטבת · ראה עוד »
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה וישיבת סורא · ראה עוד »
1847
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ו1847 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ו1914 · ראה עוד »
467
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ו467 · ראה עוד »
470
הקיסר אנתמיוס פונה לבריטוניים בבקשת עזרה צבאית נגד הוויזוגותים.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ו470 · ראה עוד »
474
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ו474 · ראה עוד »
499
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבה תוספאה ו499 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבה_תוספאה
