גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
104 יחסים: מסכת מגילה, מסכת עוקצין, מסכת עירובין, מסירות נפש, מרד בר כוכבא, משנה, משפט העברי, משל, מזיק וניזק, מגילת אסתר, מגילה, אסיה הקטנה, ארץ ישראל, אלעזר בן שמוע, אלישע בן אבויה, אחרי רבים להטות, אחרים ויש אומרים, אגרת רב שרירא גאון, אהרן היימאן, אושא, אין אדם מוציא דבריו לבטלה, אייזיק הירש וייס, נס, נשיא הסנהדרין, נתקל פושע הוא, נירון קיסר, סנהדרין, ספר תורה, ספרי, סברא, סומכוס, סוגה, עמוס שושן, עם הארץ, ערדסקין, עדים, עידי מסירה כרתי, עידי חתימה כרתי, עיוורון, פדיון שבויים, פירוש רש"י לתלמוד, פילוסוף, צומת סומך, ציון (כתב עת), קנוניה, קריאת שמע, קריית טבעון, קבר רבי מאיר בעל-הנס, ראובן מרגליות, רב מובהק, ..., רב שרירא גאון, רבן שמעון בן גמליאל, רבי מאיר בעל הנס, רבי מיאשא, רבי נתן, רבי עקיבא, רבי שמעון, רבי שמעון ברבי, רבי חנינא בן תרדיון, רבי דוסתאי ברבי ינאי, רבי ישמעאל, רבי יהודה, רבי יהודה בן בבא, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, רבי יוחנן, רומא, רומא העתיקה, רוב (הלכה), רימון מצוי, שפרעם, שטר כתובה, שומר חינם, תנאים, תקופת הזוגות, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, לשון קודש, טבריה, טומאה וטהרה, זכריה פראנקל, חלות, חזקה (הלכה), חיפה, חיישינן למיעוטא, בנימין מנשה לוין, ברוריה, בבל, בית בושת, גדליה אלון, גירושין, גיור, דוד גודבלאט, ה'תרפ"א, העולם הבא, הפרשת תרומות ומעשרות, הצבא הרומי, הלכה, הגליל, יצא לתרבות רעה, יחסי אישות (יהדות), יבנה. להרחיב מדד (54 יותר) »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת עוקצין
#הפניה מסכת עוקצים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומסכת עוקצין · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסירות נפש
#הפניה מסירות נפש ביהדות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומסירות נפש · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומשנה · ראה עוד »
משפט העברי
#הפניה משפט עברי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומשפט העברי · ראה עוד »
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומשל · ראה עוד »
מזיק וניזק
בהלכה, דיני מזיק וניזק, תופסים חלק נכבד מספרות המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומזיק וניזק · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילה
ספר תורה על פי כללי ההלכה הוא מגילה הכתובה בדיו על קלף על ידי סופר סת"ם מגילה היא רצועה ארוכה של פפירוס נייר או יריעת קלף מגולגלת שעליה נכתבו סימני כתב ואיורים בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ומגילה · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואסיה הקטנה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וארץ ישראל · ראה עוד »
אלעזר בן שמוע
#הפניה רבי אלעזר בן שמוע.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואלעזר בן שמוע · ראה עוד »
אלישע בן אבויה
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואלישע בן אבויה · ראה עוד »
אחרי רבים להטות
#הפניה רוב (הלכה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואחרי רבים להטות · ראה עוד »
אחרים ויש אומרים
אחרים ויש אומרים הם כינויים במשנה לתנאים אנונימיים, במקרים רבים הכינוי הוא לרבי מאיר ורבי נתן (בהתאמה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואחרים ויש אומרים · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
אהרן היימאן
#הפניה אהרן הימן.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואהרן היימאן · ראה עוד »
אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואושא · ראה עוד »
אין אדם מוציא דבריו לבטלה
בהלכה, אין אדם מוציא דבריו לבטלה הוא כלל האומר כי אדם אינו אומר דברים שאין להם משמעות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואין אדם מוציא דבריו לבטלה · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונס · ראה עוד »
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »
נתקל פושע הוא
בהלכה, נתקל פושע הוא הוא כלל הלכתי בדעת יחיד שטבע רבי מאיר, ולפיו אדם שצעד ברחוב ונתקל בדבר מה ונפל, האחריות המליאה של המעשה ותוצאותיו מוטל עליו בלבד, כאילו עשאו בידיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונתקל פושע הוא · ראה עוד »
נירון קיסר
נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ונירון קיסר · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסנהדרין · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וספר תורה · ראה עוד »
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וספרי · ראה עוד »
סברא
סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסברא · ראה עוד »
סומכוס
סוּמָכוֹס (מיוונית: Σύμμαχος, בן ברית) או סוּמְכוּס בן יוסף, היה תנא מהדור החמישי של תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסומכוס · ראה עוד »
סוגה
סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וסוגה · ראה עוד »
עמוס שושן
עמוס שושן (נולד בז' בטבת ה'תשכ"ט, 28 בדצמבר 1968) הוא רב יישובי רכס פוריה, ראש כולל "שערי תורה" ומחברם של ספרים תורניים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועמוס שושן · ראה עוד »
עם הארץ
עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועם הארץ · ראה עוד »
ערדסקין
ערדסקין (גם: ערדסקית ו-ערדסקוס) הייתה עיירה יהודית בגליל התחתון, אשר התקיימה בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ונזכרת בהקשרים שונים בספרות חז"ל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וערדסקין · ראה עוד »
עדים
#הפניה עדות (הלכה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועדים · ראה עוד »
עידי מסירה כרתי
#הפניה עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועידי מסירה כרתי · ראה עוד »
עידי חתימה כרתי
#הפניה עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועידי חתימה כרתי · ראה עוד »
עיוורון
ציור בשם "נערה עיוורת" מאת ג'ון אוורט מיליי ציור בשם משל העיוורים מאת פיטר ברויגל האב עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ועיוורון · ראה עוד »
פדיון שבויים
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופדיון שבויים · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ופילוסוף · ראה עוד »
צומת סומך
#הפניה מחלף סומך.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וצומת סומך · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קנוניה
קנוניה או קונספירציה היא מזימה, לעיתים לא-חוקית אך תמיד חשאית, הנרקמת בין מספר אנשים או קבוצות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקנוניה · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקריאת שמע · ראה עוד »
קריית טבעון
קִרְיַת טִבְעוֹן היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקריית טבעון · ראה עוד »
קבר רבי מאיר בעל-הנס
#הפניה קבר רבי מאיר בעל הנס.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וקבר רבי מאיר בעל-הנס · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וראובן מרגליות · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורב מובהק · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »
רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי מאיר בעל הנס · ראה עוד »
רבי מיאשא
רבי מְיָאשָׁא היה חכם יהודי בתקופת הזוגות, בשלהי ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי מיאשא · ראה עוד »
רבי נתן
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי נתן · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי שמעון
#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי שמעון · ראה עוד »
רבי שמעון ברבי
רבי (רבן) שמעון ברבי או בר רבי היה חכם ארצישראלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי שמעון ברבי · ראה עוד »
רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »
רבי דוסתאי ברבי ינאי
רבי דוסתאי ברבי ינאי (לעיתים מופיע בשמות: רבי דוסתאי בן רבי ינאי ורבי דוסתיי בי רבי יניי) היה תנא בן הדור החמישי לתנאים שחי בארץ ישראל בסוף המאה ה-2, ולפרקים שהה גם בבבל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי דוסתאי ברבי ינאי · ראה עוד »
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי ישמעאל · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יהודה · ראה עוד »
רבי יהודה בן בבא
פנים מערת הקבר, ליד שפרעם, המיוחסת לרבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי (תחילת המאה ה-2 לספירה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יהודה בן בבא · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יוסי · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורבי יוחנן · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורומא · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורומא העתיקה · ראה עוד »
רוב (הלכה)
רוב הוא מושג המשפיע על נידונים הלכתיים לרוחב המשפט העברי, ישנם מצבים בהם עצם הימצאות רוב הוא תנאי מספיק כדי להכריע את הדין, ישנם מצבים בהם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, וישנם מצבים בהם אין הרוב משפיע על הדין, כדוגמת "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי" שבו בפירוש מבטלים את השפעת הרוב.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורוב (הלכה) · ראה עוד »
רימון מצוי
רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ורימון מצוי · ראה עוד »
שפרעם
מראה העיר בתחילת המאה ה-20 שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים שְׁפַרְעָם (בערבית: شفاعمرو, תעתיק מדויק: שפאעמרו, הגיית שם העיר בערבית: שַפַעַ֫מְר) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושפרעם · ראה עוד »
שטר כתובה
#הפניה כתובה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושטר כתובה · ראה עוד »
שומר חינם
שומר חינם הוא מי ששומר על רכוש חברו מבלי להפיק מכך תועלת בצורת שכר או טובת הנאה כלשהי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ושומר חינם · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותנאים · ראה עוד »
תקופת הזוגות
על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותקופת הזוגות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ותוספתא · ראה עוד »
לשון קודש
לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ולשון קודש · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וטבריה · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וטומאה וטהרה · ראה עוד »
זכריה פראנקל
#הפניה זכריה פרנקל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וזכריה פראנקל · ראה עוד »
חלות
חָלוּת (לעיתים מבוטא, בטעות, כחַלוֹת, בעגה חרדית אשכנזית: חַלוֹיס או חַלֵייס) הוא ביטוי תלמודי המקובל בעולם הישיבות, המתאר את היווצרותו ותחילת תחולתו של דין או סטטוס, משפטי או הלכתי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחלות · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחיפה · ראה עוד »
חיישינן למיעוטא
בהלכה, העיקרון חיישינן למיעוטא (בעברית: חוששים למיעוט) היא דעת יחיד של רבי מאיר, לפיו למרות הכלל אחרי רבים להטות, אין הכוונה שכוחו של הרוב מוחלט וכוחו של המיעוט מתבטל, אלא קביעת התורה היא רק שכוחו של הרוב עדיף מזה של המיעוט, ומכאן עדיפותו, ולכן במקום שלטובת המיעוט עומד כלל אחר כמו למשל חזקה, יש גם לו חשיבות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וחיישינן למיעוטא · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
ברוריה
בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וברוריה · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובבל · ראה עוד »
בית בושת
'סלון דה מולן' בפריז, ציור מאת טולוז לוטרק בית בושת או בית זונות הוא בית עסק, לרוב בלתי חוקי, המציע ללקוחותיו שירותי מין עם זונות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ובית בושת · ראה עוד »
גדליה אלון
גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגדליה אלון · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגירושין · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וגיור · ראה עוד »
דוד גודבלאט
#הפניה דוד גודבלט.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ודוד גודבלאט · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר וה'תרפ"א · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והעולם הבא · ראה עוד »
הפרשת תרומות ומעשרות
#הפניה תרומות ומעשרות.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והפרשת תרומות ומעשרות · ראה עוד »
הצבא הרומי
לגיונרים בחימוש מלא (שיחזור) לגיונרים בהיפודרום בג'רש, ירדן (שיחזור) קסדת חייל רומאי, כפי שמוצגת במוזיאון ישראל הצבא הרומי (בלטינית: Exercitus Romanus) כלל את הכוחות המזוינים של רומא העתיקה.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והצבא הרומי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והלכה · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר והגליל · ראה עוד »
יצא לתרבות רעה
יצא לתרבות רעה הוא ביטוי עברי מתקופת התנאים שמשמעותו עזיבת דרך החיים של התורה, בדרך כלל לטובת דרך אלילית או יצרית.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויצא לתרבות רעה · ראה עוד »
יחסי אישות (יהדות)
#הפניה יחסי אישות (הלכה).
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויחסי אישות (יהדות) · ראה עוד »
יבנה
יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: רבי מאיר ויבנה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבי_מאיר
