סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רמב"ן

מַדָד רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא. [1]

377 יחסים: JSTOR, מאיר בן דב, מאיר המעילי, מנחם בן זרח, מניין המצוות על פי הרמב"ן, מסעי הצלב, מסכת נדרים, מסכת עירובין, מסכת ראש השנה, מסכת ברכות, מסכת בכורות, מסכת יומא, מסילת רכבת, מערת קבורה, מערת המכפלה, מעשה אבות סימן לבנים, מצוות עשה, מצווה, מקובל, מקיצי נרדמים, מרדכי אליאשברג, מרים סקלרץ, משפט פריז, משגיח, משה, משה ארנד, משה אידל, משה צוריאל, משה שטרנבוך, משה חלמיש, משה דוד גאון, משה הלברטל, משורר, מטפחת ספרים, מגדים (כתב עת), מהריב"ל, מונפלייה, מוסר, מוסד הרב קוק, מורה נבוכים, מוריה (כתב עת), מוזיאון ישראל, מכתב, מכון הרטמן, מכון ירושלים, מיכאל נהוראי, אנגלית, אסלאם, אפרים קופפר, אפרים גוטליב, ..., אפיפיור, ארץ ישראל, ארטסקרול, ארחות חיים (לוניל), ארבעת המינים, ארבעה טורים, ארכאולוג, אלחנן ריינר, אליעזר מטוך, אבן רשד, אברהם אליהו הרכבי, אברהם אבן עזרא, אברהם אבולעפיה, אברהם לונץ, אברהם זכות, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן הרמב"ם, אברהם ברלינר, אברהם יערי, אבלות (יהדות), אביעזר רביצקי, אבישי בר-אשר, אגרת הקודש, אגרת הרמב"ן, אגדה (יהדות), אהרן ליכטנשטיין, אהרן ילינק, אהרון ילינק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, איסר זלמן מלצר, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, נמל עכו, נתן בן מאיר, נתן בן רבי מאיר, נדר (יהדות), נימוקי יוסף, נידה, ספר איוב, ספר המצוות לרמב"ם, ספר יצירה, ספרד, ספרדית, ספרי, ספרייה לאומית, סרגוסה, סבוראים, סגולה (יהדות), סדר הדורות, סוריה, סיני, סיני (כתב עת), סידרא, עמוס פונקנשטיין, עם עובד, עזרא שבט, עזרא ועזריאל בני שלמה, עוז והדר, עודד ישראלי, עכו, פאבלוס כריסטיאני, פנחס גרייבסקי, פסולי עדות, פעמים, פרקי דרבי אליעזר, פרשנות הפשט למקרא, פרשני המקרא, פרשת ואתחנן, פרופסור, פרופייט דוראן, פלואורסצנצית קרני רנטגן, פוסק, פולמוס הרמב"ם, פינחס גראייבסקי, פירוש הרמב"ן לתורה, פילוסופיה, צמצום (קבלה), צבי לנגרמן, צבי גרץ, צבי הירש קאיידנובר, צוואה, ציון (כתב עת), קסטיליה (אזור היסטורי), קריית ספר (כתב עת), קתדרלת אולליה הקדושה, קלמן שולמן, קלמנס הרביעי, קטלאנית, קטלוניה, קב הישר, קבר עובדיה מברטנורא, קבר רחל, קבלה, קבורה (יהדות), קול הלשון, קובץ על יד, ר"ן, רמב"ם, רא"ש, רא"ה, ראש השנה, ראשונים, ראשי תיבות, ראב"ד השלישי, ראובן מרגליות, רפואה, רש"י, רשב"א, רשב"ם, רשב"ץ, רל"ז, רל"ג, רלב"ג, רח"ד שעוועל, רבי מאיר, רבי אבדימי דמן חיפה, רד"ל, רומא, רופא, רי"ף, ריצב"א, ריקאנטי, ריטב"א, ריב"ש, ריימונדוס מרטיני, שמעון קיירא, שמשון משאנץ, שמחה אסף, שמואל אשכנזי, שמואל קליין, שמואל הסרדי, שאלות ותשובות, שאול ליברמן, שאול חנא קוק, שם עט, שם טוב אבן שם טוב (הראשון), שם טוב אבן גאון, שם טוב בן אברהם אבן גאון, שם טוב גאון, שם הגדולים, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, שפות רומאניות, שרגא אברמסון, ששת דסמרקדיל, שלמה מן ההר, שלמה בן אדרת, שלמה בן שמעון דוראן, שלם יהלום, שבעים פנים לתורה, שולחן ערוך, שירה, שיטה מקובצת, תנ"ך, תפילין, תקופת בית שני, תקיעת שופר, תרביץ, תל כיסון, תלמוד, תלמוד בבלי, תחיית המתים, תוספות, תור הזהב של יהדות ספרד, תור הזהב בספרד, תורת האדם (ספר), תורה, תושבע"פ, לימוד תורה, טוביה פרשל, טיפולוגיה (בלשנות), ז'ירונה, זרחיה חן, זרחיה הלוי, זכריה פרנקל, ח"ד שעוועל, חתם סופר, חלה (מתנות כהונה), חז"ל, חברון, חביבה פדיה, חורבות, חושן משפט, חותם, חול המועד, חכמי פרובנס, חיפה, חיפה אל-עתיקה, חידושי הרמב"ן, חיימה הראשון, מלך אראגון, חיים מוולוז'ין, חיים דוב שעוועל, חיים הלל בן ששון, חיים יוסף דוד אזולאי, בן ציון פישלר, בן ציון טרגן, בן ציון חזן, בן ציון דינור, בן בלימה, בן-ציון דינור, בנימין ריצ'לר, בנימין זאב קדר, בעל הטורים, בעלי התוספות, ברצלונה, בחיי בן אשר, בבא קמא, בכור, בית העלמין היהודי הישן של חיפה, בית כנסת, בית יוסף, גמרא, גאונים, גאוגרפיה של ארץ ישראל, גרשם שלום, גלות, גימטריה, גירונה, ד'תתקנ"ד, דניאל, דעת (כתב עת), דרבנן, דטרמיניזם, דברי ימי ישראל, דוד מרגלית, דוד קונפורטי, דוד בן יהודה החסיד, דוד בונפיד, דינא דגרמי, דינר, ה'קי"ח, ה'תשפ"א, ה'ל', המאה ה-15, המסדר הדומיניקני, המעיין (כתב עת), המרת דת, המוזיאון הבריטי, הספרייה הלאומית, העולם הבא, העיר העתיקה, הר ציון, הר"ן, הרובע היהודי, הריצב"א, הריטב"א, השילוש הקדוש, הלל מוירונה, הלכה, הלכות גדולות, הטור, הוצאת מאגנס, הוצאת יד יצחק בן-צבי, הוגה דעות, הכרמל, היברובוקס, ויקיטקסט, ויכוח טורטוסה, ויכוח ברצלונה, כתר אראגון, כלבו (ספר), יאיר לורברבוים, יעקב משה טולידאנו, יעקב אבן חן, יעקב עמדין, יעקב פינקרפלד, יעקב ששפורטש, יעקב חיים סופר (הנין), יעקב בן ששת, יצחק אשר טברסקי, יצחק אלברצלוני, יצחק אברבנאל, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק סגי נהור, יצחק קנפנטון, יצחק בן אברהם, יצחק בן אברהם מנרבונה, יצחק דמן עכו, יצחק יעקב וכטפויגל, ירושלים, ישעיה תשבי, ישעיהו, ישראל אלנקווה, ישראל תא שמע, ישו, ישורון (מאסף תורני), ישיבה, יחיאל מפריז, יחיאל היילפרין (רב), יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהונתן יעקבס, יהוסף אשכנזי, יהושע אבן שועיב, יהושע פראוור, יהושע העשיל שור, יהושע השל שור, יהודה ליב מימון, יהודה לייב פישמן מימון, יהודה בר יקר, יהודה הלוי, יהודה כלץ (הראשון), יהודים, יום-טוב אלגאזי, יונה גירונדי, יוסף סמברי, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף קארו, יוסף בן שלמה, יוסף ג'יקטיליה, יוסף דן, יורה דעה, יולי, יוטיוב, יוונית, יישוב ארץ ישראל, 1190, 1194, 1195, 1230, 1263, 1267, 1269, 1270, 1972, 20 ביולי, 27 ביולי, 30 ביולי, 31 ביולי. להרחיב מדד (327 יותר) »

JSTOR

JSTOR (מבוטא "ג'יי סטור", קיצור באנגלית עבור Journal Storage, בעברית: מאגר כתבי עת) הוא מסד נתונים מקוון שהוקם בשנת 1995, המכיל גרסאות אלקטרוניות של כתבי עת מדעיים רבים ומאגרי מידע אחרים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וJSTOR · ראה עוד »

מאיר בן דב

מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומאיר בן דב · ראה עוד »

מאיר המעילי

#הפניהמאיר בן שמעון המעילי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומאיר המעילי · ראה עוד »

מנחם בן זרח

רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומנחם בן זרח · ראה עוד »

מניין המצוות על פי הרמב"ן

מניין תרי"ג מצוות על פי השגות הרמב"ן על מניין המצוות של הרמב"ם, הוא רשימת תרי"ג (613) המצוות על פי דעת הרמב"ן, כפי שהיא מופיע בהשגות הרמב"ן - חיבור מאת רבינו משה בן נחמן המיוסד על חיבורו של הרמב"ם על מניין המצוות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומניין המצוות על פי הרמב"ן · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומסכת בכורות · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומסכת יומא · ראה עוד »

מסילת רכבת

מסילות רכבת מסילת רכבת (קרויה גם מסילת ברזל) היא מסלול ייחודי לרכבות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומסילת רכבת · ראה עוד »

מערת קבורה

הכניסה לקברי הסנהדרין בירושלים מערת קבורה היא מערה בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומערת קבורה · ראה עוד »

מערת המכפלה

ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומערת המכפלה · ראה עוד »

מעשה אבות סימן לבנים

מעשה אבות סימן לבנים הוא ביטוי ביהדות שמשמעותו: מה שקרה לאבות לא קרה רק להם באופן אישי אלא נעשה להם כדי להוות תחילת ביצוע של מה שנגזר על בניהם, הן לטוב הן למוטב.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומעשה אבות סימן לבנים · ראה עוד »

מצוות עשה

מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומצוות עשה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומצווה · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומקובל · ראה עוד »

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומקיצי נרדמים · ראה עוד »

מרדכי אליאשברג

רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומרדכי אליאשברג · ראה עוד »

מרים סקלרץ

מרים סקלרץ (נולדה ב־17 ביולי 1971) היא פרופסור במכללת אורות ישראל ובמכללה האקדמית חמדת.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומרים סקלרץ · ראה עוד »

משפט פריז

משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז או ויכוח רבינו יחיאל מפאריש במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשפט פריז · ראה עוד »

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשגיח · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשה · ראה עוד »

משה ארנד

משה אָרֶנְד (Moshé Max Ahrend; 26 ביולי 1926 - 17 בנובמבר 2008) היה חוקר ומרצה לחינוך היהודי ומחשבת ישראל, פרופסור לחינוך ובעל הקתדרה לחקר דרכי ההוראה של לימודי הקודש ע"ש הרב ד"ר דוד אוקס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשה ארנד · ראה עוד »

משה אידל

משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשה אידל · ראה עוד »

משה צוריאל

הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; ד' באייר ה'תרצ"ח, 5 במאי 1938 – כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשה צוריאל · ראה עוד »

משה שטרנבוך

הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט ה'תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשה שטרנבוך · ראה עוד »

משה חלמיש

משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1 באפריל 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשה חלמיש · ראה עוד »

משה דוד גאון

משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשה דוד גאון · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשה הלברטל · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומשורר · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מגדים (כתב עת)

מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומגדים (כתב עת) · ראה עוד »

מהריב"ל

#הפניה יוסף בן לב.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומהריב"ל · ראה עוד »

מונפלייה

שער הניצחון במונפלייה, הוקם על ידי לואי ה-14, מסמל את הכניסה למרכז העיר הרכבת הקלה במונפלייה (קו 2) מוֹנְפֶּלְיֶה (בצרפתית: Montpellier, באוקסיטנית: Montpelhièr, עברית מסורתית: מונטפלייר) היא עיר בדרום צרפת, עיר הבירה של מחוז ארו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומונפלייה · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומוסר · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מורה נבוכים

#הפניה מורה הנבוכים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומורה נבוכים · ראה עוד »

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מכתב

יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומכתב · ראה עוד »

מכון הרטמן

#הפניה מכון שלום הרטמן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומכון הרטמן · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומכון ירושלים · ראה עוד »

מיכאל נהוראי

מיכאל צבי נהוראי (ליטמן; י' בחשוון תרצ"ב, 21 באוקטובר 1931 – כ"ח בתשרי תשפ"א, 16 באוקטובר 2020) היה רב, חוקר בתחום מחשבת ישראל, פרופסור לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ומיכאל נהוראי · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואנגלית · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואסלאם · ראה עוד »

אפרים קופפר

אפרים קוּפּפֶר (בפולנית: Franciszek Kupfer; 5 במרץ 1905 – 13 במרץ 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואפרים קופפר · ראה עוד »

אפרים גוטליב

אפרים גוטליב אפרים גוטליב (7 בינואר 1921 – 13 באוקטובר 1973) היה פרופסור לספרות הקבלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואפרים גוטליב · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואפיפיור · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וארץ ישראל · ראה עוד »

ארטסקרול

#הפניה ArtScroll.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וארטסקרול · ראה עוד »

ארחות חיים (לוניל)

#הפניה אהרון הכהן מלוניל#ספר ארחות חיים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וארחות חיים (לוניל) · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: רמב"ן וארבעה טורים · ראה עוד »

ארכאולוג

הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וארכאולוג · ראה עוד »

אלחנן ריינר

אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואלחנן ריינר · ראה עוד »

אליעזר מטוך

רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואליעזר מטוך · ראה עוד »

אבן רשד

#הפניה אבן רושד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואבן רשד · ראה עוד »

אברהם אליהו הרכבי

אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם לונץ

#הפניה אברהם משה לונץ.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם לונץ · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם זכות · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »

אברהם ברלינר

אברהם ברלינר אברהם (אדולף) בֶּרְלִינֶר (י"ג באייר ה'תקצ"ג, 2 במאי 1833 - ז' באייר ה'תרע"ה, 21 באפריל 1915) היה תאולוג והיסטוריון יהודי גרמני - פולני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם ברלינר · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואברהם יערי · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואביעזר רביצקי · ראה עוד »

אבישי בר-אשר

אבישי בר-אשר (נולד ב-27 ביוני 1980) הוא פילולוג, חוקר ספרות הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואבישי בר-אשר · ראה עוד »

אגרת הקודש

אגרת הקודש היא חיבור בענייני קדושת הזיווג מחברה אינו ידוע, רבים מייחסים אותה לרמב"ן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואגרת הקודש · ראה עוד »

אגרת הרמב"ן

#הפניה איגרת הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואגרת הרמב"ן · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אהרן ליכטנשטיין

הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין (כ"ח באייר ה'תרצ"ג, 23 במאי 1933, צרפת – א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, ישראל) היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות ודוקטור לספרות אנגלית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואהרן ליכטנשטיין · ראה עוד »

אהרן ילינק

אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואהרן ילינק · ראה עוד »

אהרון ילינק

#הפניה אהרן ילינק.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואהרון ילינק · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת

איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »

נמל עכו

נמל עכו - שלבים היסטוריים ושלבי מחקר מראה מהאוויר של העיר העתיקה בעכו ושל הנמל. מגדל הזבובים נראה בחלקה העליון של התמונה והנמל הפיזני מימין לעיר, ממש מתחת לשובר הגלים מפת עכו של הקרטוגרף הוונציאני מרינו סנודו (1321), בה נראים שובר הגלים הדרומי והסוללה המזרחית (מימין למעלה) סירות בנמל מגדל הזבובים והמגדלור שניצב לידו נמל עכו הוא מרינה ומעגן דיג השוכן בצפונו של מפרץ עכו, בפינה הדרום-מזרחית של עכו העתיקה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ונמל עכו · ראה עוד »

נתן בן מאיר

רבי נתן בן רבי מאיר, היה רב בתקופת הראשונים בפרובנס, רבו של הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ונתן בן מאיר · ראה עוד »

נתן בן רבי מאיר

#הפניה נתן בן מאיר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ונתן בן רבי מאיר · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נימוקי יוסף

#הפניה יוסף חביבא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ונימוקי יוסף · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ונידה · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: רמב"ן וספר איוב · ראה עוד »

ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »

ספר יצירה

ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וספר יצירה · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וספרד · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וספרדית · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: רמב"ן וספרי · ראה עוד »

ספרייה לאומית

הספרייה הלאומית בירושלים ספרייה לאומית היא ספרייה המיועדת וממומנת על ידי הממשלה כדי לשרת את העם.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וספרייה לאומית · ראה עוד »

סרגוסה

סָרָגֿוֹסָה (בספרדית: Zaragoza, IPA) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, במחוז סרגוסה, על גדות נהר האברו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וסרגוסה · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: רמב"ן וסבוראים · ראה עוד »

סגולה (יהדות)

סגולה היא מילה שמופיעה בתנ"ך שמשמעותה היא לפי ההקשר שם ולפי פרשני המקרא לאוצר ייחודי ונעלה, ובכך מתוארים עם ישראל "כעם סגולה".

חָדָשׁ!!: רמב"ן וסגולה (יהדות) · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וסדר הדורות · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וסוריה · ראה עוד »

סיני

סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וסיני · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סידרא

עטיפת כתב העת סידרא (באנגלית: Sidra) הוא שנתון לחקר ספרות התורה שבעל-פה, היוצא לאור על ידי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וסידרא · ראה עוד »

עמוס פונקנשטיין

עמוס פוּנקנשטיין (9 במרץ 1937 – 11 בנובמבר 1995) היה היסטוריון ופילוסוף ישראלי, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ועמוס פונקנשטיין · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ועם עובד · ראה עוד »

עזרא שבט

ד"ר עזרא דניאל שבט (Ezra Chwat) (נולד ב-2 בספטמבר 1960) הוא חוקר ספרות רבנית, ביבליוגרף ומרצה, בעל הבלוג "גילוי מילתא בעלמא".

חָדָשׁ!!: רמב"ן ועזרא שבט · ראה עוד »

עזרא ועזריאל בני שלמה

רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ועזרא ועזריאל בני שלמה · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ועוז והדר · ראה עוד »

עודד ישראלי

עודד ישראלי (נולד ב־15 באוקטובר 1960) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רב ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ועודד ישראלי · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ועכו · ראה עוד »

פאבלוס כריסטיאני

#הפניה פבלו כריסטיאני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופאבלוס כריסטיאני · ראה עוד »

פנחס גרייבסקי

פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »

פסולי עדות

בהלכה, פסולי עדות הם כינוי לקבוצת אנשים שאין לדון או לפסוק על פי עדותם במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופסולי עדות · ראה עוד »

פעמים

פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופעמים · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרשני המקרא

#הפניה פרשני המקרא היהודים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופרשני המקרא · ראה עוד »

פרשת ואתחנן

שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופרשת ואתחנן · ראה עוד »

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופרופסור · ראה עוד »

פרופייט דוראן

יצחק בן משה הלוי (כאשר נאלץ להמיר דתו באונס, הוצמד לו שם נוצרי - פְּרוֹפִייַט דּוּרַאן; מכונה גם האפודי על שם חיבורו, שמהווה ראשי תיבות של שמו אני פרופייט דוראן), היה חכם יהודי, רופא ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופרופייט דוראן · ראה עוד »

פלואורסצנצית קרני רנטגן

ספקטרומטר פלואורסצנטי באמצעות קרני רנטגן של חברת פיליפס PW1606 פלואורסצנצית קרני רנטגן (XRF) היא פליטה של קרני רנטגן מחומר לאחר שעורר באמצעות קרני רנטגן באנרגיה גבוהה או קרני גמא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופלואורסצנצית קרני רנטגן · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופוסק · ראה עוד »

פולמוס הרמב"ם

פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »

פינחס גראייבסקי

#הפניה פנחס גרייבסקי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופינחס גראייבסקי · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ופילוסופיה · ראה עוד »

צמצום (קבלה)

#הפניה תורת הצמצום.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וצמצום (קבלה) · ראה עוד »

צבי לנגרמן

יצחק צבי לנגרמן (נולד ב-1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, כיהן בעבר כראש המחלקה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וצבי לנגרמן · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי הירש קאיידנובר

צבי הירש קאיידנובר או קוידנובר (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', 1650 בערך – ט"ו באדר ב' ה'תע"ב, 1712) היה אב"ד פרנקפורט, בנו של רבי שמואל קאיידנובר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וצבי הירש קאיידנובר · ראה עוד »

צוואה

כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וצוואה · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וציון (כתב עת) · ראה עוד »

קסטיליה (אזור היסטורי)

דגל קסטיליה קסטיליה היא האזור ההיסטורי בו שכנה ממלכת קסטיליה, ממלכה נוצרית באזור הצפון מרכזי של ספרד, אשר במהלך ההיסטוריה של ספרד התפשטה על ידי כיבוש אזורים מוסלמיים במסגרת הרקונקיסטה, ועל ידי בריתות, נישואי מלכים והגירה לאזורים נוצריים של ספרד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקסטיליה (אזור היסטורי) · ראה עוד »

קריית ספר (כתב עת)

#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקריית ספר (כתב עת) · ראה עוד »

קתדרלת אולליה הקדושה

קתדרלת אֶוּלָליה הקדושה (בספרדית: Catedral de Santa Eulalia) או הקתדרלה של ברצלונה (המכונה גם "לה סאו" - La Seu) היא קתדרלה בברצלונה שבספרד שהיא מקום מושבו של הארכיבישוף של העיר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקתדרלת אולליה הקדושה · ראה עוד »

קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקלמן שולמן · ראה עוד »

קלמנס הרביעי

שלט האצולה האפיפיורי של קלמנס הרביעי קלמנס הרביעי (בלטינית: Clemens IV; 23 בנובמבר 1190 – 29 בנובמבר 1268) היה האפיפיור מ-5 בפברואר 1265 עד מותו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקלמנס הרביעי · ראה עוד »

קטלאנית

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקטלאנית · ראה עוד »

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקטלוניה · ראה עוד »

קב הישר

#הפניה צבי הירש קאיידנובר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקב הישר · ראה עוד »

קבר עובדיה מברטנורא

#הפניה קבר רבי עובדיה מברטנורא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקבר עובדיה מברטנורא · ראה עוד »

קבר רחל

250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקבר רחל · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקבלה · ראה עוד »

קבורה (יהדות)

קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקבורה (יהדות) · ראה עוד »

קול הלשון

קול הלשון הוא ארגון שהוקם בשנת 1984.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקול הלשון · ראה עוד »

קובץ על יד

#הפניה מקיצי נרדמים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וקובץ על יד · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ור"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורא"ש · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורא"ה · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וראשונים · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וראשי תיבות · ראה עוד »

ראב"ד השלישי

#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וראב"ד השלישי · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וראובן מרגליות · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורפואה · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורשב"א · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורשב"ם · ראה עוד »

רשב"ץ

#הפניה שמעון בן צמח דוראן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורשב"ץ · ראה עוד »

רל"ז

#הפניה ה'רל"ז.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורל"ז · ראה עוד »

רל"ג

#הפניה ה'רל"ג.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורל"ג · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורלב"ג · ראה עוד »

רח"ד שעוועל

#הפניה חיים דוב שעוועל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורח"ד שעוועל · ראה עוד »

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורבי מאיר · ראה עוד »

רבי אבדימי דמן חיפה

הקבר המיוחס לרבי אבדימי דמן חיפה רבי אבדימי דמִן חיפה (בתרגום לעברית: רבי אבדימי מהעיר חיפה) היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורבי אבדימי דמן חיפה · ראה עוד »

רד"ל

#הפניה דוד לוריא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורד"ל · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורומא · ראה עוד »

רופא

"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורופא · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ורי"ף · ראה עוד »

ריצב"א

רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א, ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וריצב"א · ראה עוד »

ריקאנטי

#הפניה מנחם רקנאטי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וריקאנטי · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וריטב"א · ראה עוד »

ריב"ש

רבי יצחק בר ששת ברפת (או פרפט) (ה'פ"ו, 1326 - ה'קס"ח, 1408) (מכונה רִיבָ"שׁ, ולעיתים ריצב"ש), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וריב"ש · ראה עוד »

ריימונדוס מרטיני

ריימונדוס מרטיני (Raymundus Martini) או רמון מרטי (Ramón Martí) (1220–1285) היה חכם נוצרי שנודע בעיקר בשל חיבורו "פגיון האמונה נגד המוסלמים והיהודים" (Pugio fidei adversus Mauros et Iudaeos).

חָדָשׁ!!: רמב"ן וריימונדוס מרטיני · ראה עוד »

שמעון קיירא

רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, (חי בסביבות שנת 840) היה תלמיד חכם ופוסק שחי בתקופת הגאונים, ככל הנראה מן העיר בצרה שבבבל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושמעון קיירא · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שמחה אסף

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושמחה אסף · ראה עוד »

שמואל אשכנזי

שמואל אשכנזי (י"א בטבת ה'תרפ"ב, 11 בינואר 1922 – כ"ה בתמוז ה'תש"ף, 17 ביולי 2020) היה חוקר ספרות עברית, בלשן, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים ישראלי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושמואל אשכנזי · ראה עוד »

שמואל קליין

שמואל קליין (17 בנובמבר 1886, תרמ"ז – 21 באפריל 1940, י"ד בניסן ת"ש) היה רב, היסטוריון וחוקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושמואל קליין · ראה עוד »

שמואל הסרדי

רבי שמואל הסרדי (ד'תתק"נ, 1190 - ה'ט"ז, 1256) היה מחכמי ספרד במחצית הראשונה של המאה ה-13, מחבר ספר התרומות העוסק בדיני ממונות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושמואל הסרדי · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושאול ליברמן · ראה עוד »

שאול חנא קוק

שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושאול חנא קוק · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושם עט · ראה עוד »

שם טוב אבן שם טוב (הראשון)

שם טוב אבן שם טוב (1390 – ה'ק"ץ, 1430) היה מקובל וראש ישיבה בספרד בתחילת המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושם טוב אבן שם טוב (הראשון) · ראה עוד »

שם טוב אבן גאון

רבי שם טוב בן אברהם גאון (ה'מ"ז, 1287 – 1330) היה מגדולי התורה בספרד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושם טוב אבן גאון · ראה עוד »

שם טוב בן אברהם אבן גאון

#הפניה שם טוב אבן גאון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושם טוב בן אברהם אבן גאון · ראה עוד »

שם טוב גאון

#הפניה שם טוב אבן גאון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושם טוב גאון · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושם הגדולים · ראה עוד »

שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום

שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא כתב-עת אקדמי, היוצא פעם בשנה בנושא חקר המקרא.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום · ראה עוד »

שפות רומאניות

השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושפות רומאניות · ראה עוד »

שרגא אברמסון

שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושרגא אברמסון · ראה עוד »

ששת דסמרקדיל

רבי ששת מדסמרקדיל היה מקובל מתלמידי הרמב"ן אשר התפרסם בשל גישתו הרציונלית לגלגול נשמות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וששת דסמרקדיל · ראה עוד »

שלמה מן ההר

רבי שלמה בן אברהם בן שמואל (התפרסם בשם: שלמה ממונפלייה וכשלמה מן ההר), היה תלמיד חכם פרובאנסאלי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושלמה מן ההר · ראה עוד »

שלמה בן אדרת

#הפניה רשב"א.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושלמה בן אדרת · ראה עוד »

שלמה בן שמעון דוראן

הרב שלמה בן שמעון דוראן (הרשב"ש; 1400 בערך - 1467), היה בנו של רשב"ץ, רב ופוסק באלג'יר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושלמה בן שמעון דוראן · ראה עוד »

שלם יהלום

שלם יהלום (נולד ב-1970) הוא פרופסור במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, וחוקר פרשנות התלמוד הבבלי וההלכה בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושלם יהלום · ראה עוד »

שבעים פנים לתורה

שבעים פנים לתורה הוא ביטוי של חז"ל המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושבעים פנים לתורה · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושולחן ערוך · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושירה · ראה עוד »

שיטה מקובצת

שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ושיטה מקובצת · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותנ"ך · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותפילין · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותקיעת שופר · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותרביץ · ראה עוד »

תל כיסון

תֵּל כִּיסוֹן (בערבית: تلّ كيسان, בתעתיק: "תַל כֵּיסַאן", "גבעת הבגידה") הוא תל בעמק זבולון, 9 קילומטר מדרום-מזרח לעכו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותל כיסון · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תחיית המתים

הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותחיית המתים · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותוספות · ראה עוד »

תור הזהב של יהדות ספרד

#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותור הזהב של יהדות ספרד · ראה עוד »

תור הזהב בספרד

#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותור הזהב בספרד · ראה עוד »

תורת האדם (ספר)

תורת האדם הוא ספר הלכה שחיבר הרמב"ן על ההלכות הנוגעות לסוף ימי האדם, בין הנושאים בספר: הלכות הנוגעות לרפואה, דיני קבורה והלכות אבלות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותורת האדם (ספר) · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותורה · ראה עוד »

תושבע"פ

#הפניה תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ותושבע"פ · ראה עוד »

לימוד תורה

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: רמב"ן ולימוד תורה · ראה עוד »

טוביה פרשל

הרב טוביה פּרֶשֶל (באנגלית: Tovia Preschel; 14 בספטמבר 1922 – 25 בדצמבר 2013) היה חוקר יהדות, עיתונאי ומסאי עברי ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וטוביה פרשל · ראה עוד »

טיפולוגיה (בלשנות)

בבלשנות, טיפולוגיה (מיוונית: τυπολογία, "טיפו" - סוג או טיפוס, "לוגיה" - תורה) של שפות היא השוואה ומיון של מערכות לשונות לפי המבניות שלהן, ובניתוק מין ההיסטוריה של התפתחותן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וטיפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »

ז'ירונה

הקתדרלה של ז'ירונה גשר סנט פליו מעל נהר אונייר, כנסיית סנט פליו והקתדרלה של ז'ירונה המוזיאון להיסטוריה יהודית בז'ירונה ז'ירונה (קטלאנית: Girona; ספרדית: Gerona, נכתב בעברית גם גירונה) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, בירת מחוז ז'ירונה אשר בחבל קטלוניה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וז'ירונה · ראה עוד »

זרחיה חן

ספרו של רבי זרחיה רבי זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל (גרסיאן) חן היה פילוסוף, רופא, פרשן המקרא ומתרגם יהודי מימי הביניים, מגדולי הוגי הדעות במאה ה-13 ובתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וזרחיה חן · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וזכריה פרנקל · ראה עוד »

ח"ד שעוועל

#הפניה חיים דוב שעוועל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וח"ד שעוועל · ראה עוד »

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחתם סופר · ראה עוד »

חלה (מתנות כהונה)

הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחלה (מתנות כהונה) · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחז"ל · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחברון · ראה עוד »

חביבה פדיה

חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחביבה פדיה · ראה עוד »

חורבות

הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחורבות · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחושן משפט · ראה עוד »

חותם

מגוון חותמות שעווה של שושלת פון גמינגן מכשירי חותם, חותמות ומקלוני שעווה צבעוניים להתכה חוֹתָם (או חותמת) הוא סימן רשמי, סמל או שלט אצולה אשר מוטבע, מודפס, מובלט או מצורף למסמך (או כל חפץ אחר) במטרה לאשר את מקוריותו, כתחליף או כתוספת לחתימה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחותם · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחול המועד · ראה עוד »

חכמי פרובנס

חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחכמי פרובנס · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחיפה · ראה עוד »

חיפה אל-עתיקה

#הפניה תחנת הכרמל#חיפה אל-עתיקה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחיפה אל-עתיקה · ראה עוד »

חידושי הרמב"ן

#הפניה חידושי הרמב"ן לתלמוד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחידושי הרמב"ן · ראה עוד »

חיימה הראשון, מלך אראגון

מטבע שעליו רשום שמו של המלך חיימה הראשון חיימה הראשון (בספרדית: Jaime I de Aragón; 2 בפברואר 1208 - 27 ביולי 1276), ה"כובש", היה מלך אראגון בין השנים 1213–1276.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחיימה הראשון, מלך אראגון · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים דוב שעוועל

הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »

חיים הלל בן ששון

#הפניה חיים הלל בן-ששון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחיים הלל בן ששון · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בן ציון פישלר

בן ציון פישלר (1921, ה'תרפ"א – 20 בנובמבר 2019, ה'תשע"ט) היה חוקר הומור, חוקר הלשון העברית, וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובן ציון פישלר · ראה עוד »

בן ציון טרגן

#הפניה בן-ציון טרגן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובן ציון טרגן · ראה עוד »

בן ציון חזן

הרב בן ציון מרדכי חזן (ניסן ה'תרל"ז, מרץ 1877 – י"ב בחשוון ה'תשי"ב, 11 בנובמבר 1951) היה רבו הספרדי של הרובע היהודי שבעיר העתיקה, מייסד ומנהל הישיבות פורת יוסף ו"שושנים לדוד", ועורך ספרי הרב יוסף חיים מבגדאד ורבנים נוספים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובן ציון חזן · ראה עוד »

בן ציון דינור

#הפניה בן-ציון דינור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובן ציון דינור · ראה עוד »

בן בלימה

בן בלימה הוא רב עלום שם, מראשוני המקובלים, ממעבירי וממפיצי תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובן בלימה · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בנימין ריצ'לר

בנימין ריצ'לר בנימין זאב ריצ'לר (באנגלית: Benjamin Zeev Richler; נולד ב-1940 במונטריאול, קנדה), חוקר ומומחה לכתבי יד עבריים, מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית לשעבר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובנימין ריצ'לר · ראה עוד »

בנימין זאב קדר

בנימין זאב קדר (נולד ב-2 בספטמבר 1938) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית, זוכה פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית לשנת 2020, זוכה פרס א.מ.ת בהיסטוריה לשנת 2019, כיהן כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2010–2015) וכיו"ר מועצת רשות העתיקות (2000–2012).

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובנימין זאב קדר · ראה עוד »

בעל הטורים

#הפניה יעקב בן אשר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובעל הטורים · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וברצלונה · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובבא קמא · ראה עוד »

בכור

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובכור · ראה עוד »

בית העלמין היהודי הישן של חיפה

אמורא רבי אבדימי דמן חיפה המצבה המחודשת, על פי המסורת על קברו של רבי אבדימי בית העלמין כנסת ישראל הוא בית העלמין היהודי הישן של העיר חיפה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובית העלמין היהודי הישן של חיפה · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובית כנסת · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ובית יוסף · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וגמרא · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וגאונים · ראה עוד »

גאוגרפיה של ארץ ישראל

ארץ ישראל ממוקמת ביבשת אסיה, במזרח התיכון ונכללת באגן הים התיכון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וגאוגרפיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וגרשם שלום · ראה עוד »

גלות

גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וגלות · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וגימטריה · ראה עוד »

גירונה

#הפניה ז'ירונה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וגירונה · ראה עוד »

ד'תתקנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וד'תתקנ"ד · ראה עוד »

דניאל

דניאל בגוב האריות – תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות – פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) דניאל בגוב האריות, 1890 בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶּלֶט-שַׁר-אֻצֻר – beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודניאל · ראה עוד »

דעת (כתב עת)

דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה הוא כתב עת בהוצאת המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודעת (כתב עת) · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודרבנן · ראה עוד »

דטרמיניזם

דֵּטֶרְמִינִיזְם או כּוֹרְחָנוּת היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודטרמיניזם · ראה עוד »

דברי ימי ישראל

דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודברי ימי ישראל · ראה עוד »

דוד מרגלית

הרב ד"ר דוד מרגלית דוד מרגלית (11 בספטמבר 1888 - 14 בספטמבר 1977) היה רופא ישראלי, ממייסדי קופת חולים מאוחדת.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודוד מרגלית · ראה עוד »

דוד קונפורטי

רבי דוד קונפורטי (שע"ח, 1618/1619, סלוניקי - סביבות ת"נ, 1690, קהיר) היה רב, פוסק וכרוניקאי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודוד קונפורטי · ראה עוד »

דוד בן יהודה החסיד

רבי דוד בן יהודה החסיד היה מראשוני המקובלים בימי הביניים, ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודוד בן יהודה החסיד · ראה עוד »

דוד בונפיד

רבי דוד בן ראובן בונפיד היה מחכמי יהדות ספרד הראשונים במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודוד בונפיד · ראה עוד »

דינא דגרמי

#הפניה גרמא בנזיקין.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודינא דגרמי · ראה עוד »

דינר

דינר הוא יחידת מטבע של מדינות מוסלמיות רבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה וכמו כן במדינות סלאביות במערב הבלקן, כולל סרביה וצפון מקדוניה של היום.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ודינר · ראה עוד »

ה'קי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וה'קי"ח · ראה עוד »

ה'תשפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וה'תשפ"א · ראה עוד »

ה'ל'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וה'ל' · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: רמב"ן והמאה ה-15 · ראה עוד »

המסדר הדומיניקני

תומאס אקווינס, ציור של קרלו קריוולי מסדר המטיפים (לטינית: Ordo Praedicatorum; בראשי תיבות: OP) הידוע יותר כמסדר הדומיניקני, הוא מסדר דתי קתולי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והמסדר הדומיניקני · ראה עוד »

המעיין (כתב עת)

#הפניה המעין.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והמעיין (כתב עת) · ראה עוד »

המרת דת

המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והמרת דת · ראה עוד »

המוזיאון הבריטי

חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והעולם הבא · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והעיר העתיקה · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והר ציון · ראה עוד »

הר"ן

#הפניה ר"ן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והר"ן · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והרובע היהודי · ראה עוד »

הריצב"א

#הפניה ריצב"א.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והריצב"א · ראה עוד »

הריטב"א

#הפניה ריטב"א.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והריטב"א · ראה עוד »

השילוש הקדוש

"השילוש הקדוש", איקונין של אנדריי רובלוב. התמשיח מתאר את שלושת המלאכים שנגלו לאברהם באלוני ממרא, שבנצרות מקובל לראות כהופעה של השילוש. השילוש הקדוש - האב, הבן ורוח הקודש הם כולם "האלוהים", אך אינם חופפים או זהים זה לזה השילוש הקדוש (ארמית: תְּלִיתִיוּתֶא קַדִישְׁתָּא, בכתיב סורי: ܬܠܝܬܝܘܬܐ ܩܕܝܫܬܐ; יוונית: Αγία Τριάδα, לטינית: Sancta Trinitas) הוא אמונת יסוד בנצרות אשר מתייחסת למהותו של האלוהים ולפיה, אף שקיים רק אל אחד, לאל שלוש פנים הזהות במהותן, אך כל אחת גם בעלת אישיות נבדלת ועומדת בפני עצמה – האב, האל הבן או הלוגוס האלוהי שהתגשם בבשר בישו, ורוח הקודש.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והשילוש הקדוש · ראה עוד »

הלל מוירונה

#הפניה הלל בן שמואל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והלל מוירונה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והלכה · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והלכות גדולות · ראה עוד »

הטור

#הפניה ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והטור · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת יד יצחק בן-צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והוצאת יד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

הוגה דעות

#הפניה פילוסוף.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והוגה דעות · ראה עוד »

הכרמל

ממוזער נשר הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא).

חָדָשׁ!!: רמב"ן והכרמל · ראה עוד »

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן והיברובוקס · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וויקיטקסט · ראה עוד »

ויכוח טורטוסה

ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483 ויכוח טורטוסה היה אחד מהוויכוחים המפורסמים שהתנהלו בימי הביניים בין יהודים לנוצרים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וויכוח טורטוסה · ראה עוד »

ויכוח ברצלונה

320x320 פיקסלים ויכוח ברצלונה, הידוע גם בכינויו "ויכוח הרמב"ן", הוא ויכוח שיזם חיימה הראשון, מלך אראגון בשנת 1263 בין ממלכת אראגון והכנסייה הקתולית לבין נציגות היהודים ובראשה הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וויכוח ברצלונה · ראה עוד »

כתר אראגון

כתר אראגון (בקטלאנית: Corona d'Aragó; באראגונית: Corona d'Aragón; בלטינית: Corona Aragonum) היה איחוד קבוע של שטחים ומדינות תחת שרביטו של מלך אראגון, במובן של "ארצות הכתר של אראגון".

חָדָשׁ!!: רמב"ן וכתר אראגון · ראה עוד »

כלבו (ספר)

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וכלבו (ספר) · ראה עוד »

יאיר לורברבוים

יאיר לורברבוים (Yair Lorberbaum) (נולד ב-25 במרץ 1958) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, חוקר בתחום המשפט העברי, תורת המשפט, הפילוסופיה של ההלכה, ומחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויאיר לורברבוים · ראה עוד »

יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויעקב משה טולידאנו · ראה עוד »

יעקב אבן חן

נפילת גוש עציון, מאי 1948 יעקב אבן חן (אדלשטיין; 23 בדצמבר 1927, כ"ט בכסלו תרפ"ח – כ"ג בתמוז תשנ"ז, 28 ביולי 1997) היה עיתונאי, סופר ומשורר ישראלי ממטפחי הספרות והשירה הדתית בישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויעקב אבן חן · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב פינקרפלד

מרחביה שתכנן פינקרפלד, הוקם ב-1936 שלט הנצחה על ביתם של יעקב פינקרפלד ואחותו אנדה עמיר- פינקרפלד ברח' אחד העם 87 בתל אביב יעקב ("קובה") פינקרפלד (כ"ט בטבת תרנ"ז, ינואר 1897 – י"ח בתשרי תשי"ז, 23 בספטמבר 1956) היה אדריכל, ארכאולוג וחוקר בתי כנסת ובתי עלמין ישראלי יהודי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויעקב פינקרפלד · ראה עוד »

יעקב ששפורטש

אנציקלופדיה היהודית הרוסית") רבי יעקב שׂשׂפורטשׂ (ה'ש"ע, 1610 – ה'תנ"ח, 1698) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי ומראשוני הלוחמים בשבתאות, ובשבתי צבי בפרט.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויעקב ששפורטש · ראה עוד »

יעקב חיים סופר (הנין)

הרב יעקב חיים סופר (נולד ב-1949, תש"י) הוא ראש ישיבת כף החיים ומחבר פורה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויעקב חיים סופר (הנין) · ראה עוד »

יעקב בן ששת

הרב יעקב בן ששת היה מקובל במאה ה-12 בז'ירונה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויעקב בן ששת · ראה עוד »

יצחק אשר טברסקי

טקסט.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »

יצחק אלברצלוני

#הפניה יצחק בן ראובן הברצלוני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק אלברצלוני · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »

יצחק סגי נהור

רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק סגי נהור · ראה עוד »

יצחק קנפנטון

רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ, 1360 - א' בתמוז ה'רכ"ג, יוני 1463) היה מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק קנפנטון · ראה עוד »

יצחק בן אברהם

#הפניה ריצב"א.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק בן אברהם · ראה עוד »

יצחק בן אברהם מנרבונה

רבי יצחק בן אברהם מנרבונה, (ריב"א מנרבונה, גם יצחק קראקושה/קרקושא כפי הנראה על שם העיר קרקסון), היה חכם שחי ופעל בערך במאה ה-13, היה תלמידו וחברו של הרמב"ן, ורבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק בן אברהם מנרבונה · ראה עוד »

יצחק דמן עכו

רבי יצחק בן שמואל דְּמִן עכו (ארץ ישראל שנים ה'י – ה'ק 1250 – 1340), נחשב לאחד מגדולי וחכמי העיר עכו בדורו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק דמן עכו · ראה עוד »

יצחק יעקב וכטפויגל

הרב יצחק יעקב וכטפויגל (י"ז באלול ה'תרמ"ז, 6 בספטמבר 1887 - כ"ה בשבט ה'תשל"ח, 2 בפברואר 1978) היה ראש ישיבת מאה שערים, אב בית הדין לקהילות האשכנזים בירושלים ומרבני תנועת המזרחי בירושלים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויצחק יעקב וכטפויגל · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וירושלים · ראה עוד »

ישעיה תשבי

ישעיה תשבי בצעירותו ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וישעיה תשבי · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וישעיהו · ראה עוד »

ישראל אלנקווה

#הפניה ישראל אנקווה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וישראל אלנקווה · ראה עוד »

ישראל תא שמע

#הפניה ישראל מ' תא-שמע.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וישראל תא שמע · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וישו · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן וישיבה · ראה עוד »

יחיאל מפריז

רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויחיאל מפריז · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהדות · ראה עוד »

יהונתן יעקבס

יהונתן יעקבס (נולד ב־29 בנובמבר 1965) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, חוקר מקרא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהונתן יעקבס · ראה עוד »

יהוסף אשכנזי

רבי יהוסף אשכנזי – (1530, פראג – 1570, צפת (בקירוב)) היה חכם תלמודי, ידוע בעיקר בהגהותיו למשנה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהוסף אשכנזי · ראה עוד »

יהושע אבן שועיב

רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהושע אבן שועיב · ראה עוד »

יהושע פראוור

יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר ה'תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהושע פראוור · ראה עוד »

יהושע העשיל שור

#הפניה יהושע השל שור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהושע העשיל שור · ראה עוד »

יהושע השל שור

יהושע השל שור (בכתיב שנהג בזמנו: העשיל, בראשי תיבות: יה"ש, גרמנית: Osias Heschel Schorr; 18 בספטמבר 1818 – 2 בספטמבר 1895) היה סופר ומלומד איש חכמת ישראל, מייסדו ועורכו של כתב-העת 'החלוץ'.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהושע השל שור · ראה עוד »

יהודה ליב מימון

#הפניה יהודה לייב פישמן מימון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהודה ליב מימון · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יהודה בר יקר

יהודה בר יקר היה רב מתקופת הראשונים, ורבו של הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהודה בר יקר · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודה כלץ (הראשון)

#הפניה משפחת כלץ#רבי יהודה כלץ הראשון.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהודה כלץ (הראשון) · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויהודים · ראה עוד »

יום-טוב אלגאזי

הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר – ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויום-טוב אלגאזי · ראה עוד »

יונה גירונדי

רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויונה גירונדי · ראה עוד »

יוסף סמברי

רבי יוסף סמברי היה חכם וכרוניקאי יהודי-מצרי.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויוסף סמברי · ראה עוד »

יוסף עופר (חוקר תנ"ך)

יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף בן שלמה

#הפניה יוסף בן-שלמה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויוסף בן שלמה · ראה עוד »

יוסף ג'יקטיליה

רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויוסף ג'יקטיליה · ראה עוד »

יוסף דן

יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויוסף דן · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויורה דעה · ראה עוד »

יולי

יולי (מלטינית: Iulius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויולי · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויוטיוב · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויוונית · ראה עוד »

יישוב ארץ ישראל

#הפניה מצוות יישוב ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ויישוב ארץ ישראל · ראה עוד »

1190

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1190 · ראה עוד »

1194

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1194 · ראה עוד »

1195

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1195 · ראה עוד »

1230

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1230 · ראה עוד »

1263

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1263 · ראה עוד »

1267

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1267 · ראה עוד »

1269

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1269 · ראה עוד »

1270

השושלת הסולומונית עולה לשלטון באתיופיה.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1270 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו1972 · ראה עוד »

20 ביולי

20 ביולי הוא היום ה-201 בשנה (202 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו20 ביולי · ראה עוד »

27 ביולי

27 ביולי הוא היום ה-208 בשנה (209 בשנה מעוברת), בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו27 ביולי · ראה עוד »

30 ביולי

30 ביולי הוא היום ה-211 בשנה (212 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו30 ביולי · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: רמב"ן ו31 ביולי · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

רמבן, רבי משה בן נחמן, הרמב"ן, הרמבן.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רמב"ן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »