תוכן עניינים
40 יחסים: מרקוליס, משנה, משי, מחזיר גרושתו, אמוראים, ארצישראלי, אהרן היימאן, איסור אכילת דם, איסור עריות, נשיא הסנהדרין, סמיכה לרבנות, עבודה זרה, פני משה, צור (לבנון), ציון (כתב עת), רש"י, רב (אמורא), רב כהנא (הראשון), רבן שמעון בן גמליאל, רבן גמליאל ברבי, רבי מאיר, רבי אחא בר חנינא, רבי נתן, רבי חייא, רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה הנשיא, שכינה, תנ"ך, תנאים, תלמוד ירושלמי, חלל (כהונה), חכם, בר קפרא, בבל, גזל (משפט עברי), דוד גודבלאט, התלמוד הבבלי, הלכה, יעקב נחום אפשטיין.
מרקוליס
#הפניה אבני בית קוליס.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ומרקוליס
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ומשנה
משי
סין), שעל דרך המשי משי הוא סיב טבעי העשוי מחלבון שבו משתמשים בתעשיית הטקסטיל.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ומשי
מחזיר גרושתו
מחזיר גרושתו הוא כינוי הלכתי למי שגירש את אשתו בגט ולאחר מכן מבקש לשאתה בשנית.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ומחזיר גרושתו
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ואמוראים
ארצישראלי
#הפניה ארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי וארצישראלי
אהרן היימאן
#הפניה אהרן הימן.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ואהרן היימאן
איסור אכילת דם
איסור אכילת דם הוא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ואיסור אכילת דם
איסור עריות
ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ואיסור עריות
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ונשיא הסנהדרין
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי וסמיכה לרבנות
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ועבודה זרה
פני משה
#הפניה משה מרגלית#פירוש לתלמוד הירושלמי.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ופני משה
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי וצור (לבנון)
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי וציון (כתב עת)
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורש"י
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורב (אמורא)
רב כהנא (הראשון)
רב כהנא (הראשון) היה אמורא מהדור הראשון לאמוראים שנולד בבבל ועלה לארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורב כהנא (הראשון)
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבן שמעון בן גמליאל
רבן גמליאל ברבי
רַבַּן גַּמְלִיאֵל בָּרַבִּי (כלומר, בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) היה נשיא הסנהדרין ותנא במאה ה-3, בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבן גמליאל ברבי
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבי מאיר
רבי אחא בר חנינא
רבי אחא בר חנינא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (המאה ה-4).
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבי אחא בר חנינא
רבי נתן
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבי נתן
רבי חייא
רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבי חייא
רבי ישמעאל ברבי יוסי
רבי ישמעאל ברבי יוסי היה תנא בדור החמישי.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבי ישמעאל ברבי יוסי
רבי יהודה נשיאה
רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבי יהודה נשיאה
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ורבי יהודה הנשיא
שכינה
שְׁכִינָה בספרות היהדות, היא ההתגלות האלוהית בעולם.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ושכינה
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ותנ"ך
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ותנאים
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ותלמוד ירושלמי
חלל (כהונה)
בהלכה, חָלָל הוא צאצא של כהן שהתחלל ממעמדו כיוון שנולד מנישואים האסורים על כהן, וקדושת הכהונה פוקעת ממנו.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי וחלל (כהונה)
חכם
ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי וחכם
בר קפרא
בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ובר קפרא
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ובבל
גזל (משפט עברי)
גזל הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בכוח ובלי רשותו.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי וגזל (משפט עברי)
דוד גודבלאט
#הפניה דוד גודבלט.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ודוד גודבלאט
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי והתלמוד הבבלי
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי והלכה
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
לִרְאוֹת רבי שמעון ברבי ויעקב נחום אפשטיין