גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
105 יחסים: מאיר להמן, מסע הצלב הראשון, מסורה, מסכת מועד קטן, מעילה, מץ, משה גידמן, מלמד, מגנצא, מהר"ם מרוטנבורג, מכיר בן יהודה, מילון, מיינץ, ארכיבישופות מיינץ, אליעזר בן נתן, אליעזר הגדול בן יצחק, אליהו הזקן, אברהם אפשטיין, אברהם שלום פרידברג, אברהם זכות, אברהם גרוסמן, אביגדור אפטוביצר, אור זרוע, ספריית מחניים, ספריית הבודליאנה, סליחות, סדר הדורות, סיני (כתב עת), ערב ראש השנה, עברית, פירוש רש"י לתורה, פיוט, צרפת, צרפתית, צבי גרץ, קונטרס מגנצא, ראש ישיבה, ראבי"ה, רש"י, רשב"א, רב מובהק, רב ניסים גאון, רב האי גאון, רבי שמעון הגדול, שמשון מקוצי, שנות ה-60 של המאה ה-20, שעת השמד, שלמה לוריא, שלטי גיבורים, שי"ר, ..., לשון חז"ל, לותרינגיה, זכור ברית אברהם, חננאל בן חושיאל, חרם דרבנו גרשום, בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית, בבא קמא, בבא בתרא, בבל, גאונים, גניזת קהיר, גרמנית, גזרות תתנ"ו, ד'ת"ת, ד'תש"ך, ד'תש"י, ד'תשפ"ח, דער איזראעליט, דעת (אתר אינטרנט), דפוס ראם, דברי ימי ישראל, דוכסות לורן, המאה ה-11, המאה ה-14, המרת דת, המרדכי, הארץ, האי גאון, הלבנון, הזכות לפרטיות, הוצאת נצח, כרם חמד, כתובה, כתובה דאירכסא, י"נ אפשטיין, יעקב בן יקר, יצחק בן יהודה, ישראל מ' תא-שמע, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות תימן, יהודה בן מאיר הכהן, יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), יהודים, יום טוב ליפמן צונץ, 1007, 1010, 1013, 1028, 1040, 1871, 1872, 950, 960, 994. להרחיב מדד (55 יותר) »
מאיר להמן
הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומאיר להמן · ראה עוד »
מסע הצלב הראשון
מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומסורה · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מעילה
תיבה לדיווח פנימי בחברת ביטוח על מעילה והונאה מעילה היא ביצוע מעשה הונאה תוך הפרת אמון מיוחד שניתן לאדם, כגון גישה למידע או סמכויות שנמסרו לו מתוקף תפקידו או מעמדו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומעילה · ראה עוד »
מץ
נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומץ · ראה עוד »
משה גידמן
הרב ד"ר משה מוריץ גִידֶמַן (בגרמנית: Moritz Güdemann) (19 בפברואר 1835, הילדסהיים – 5 באפריל 1918) היה רב והיסטוריון אוסטרי, רבהּ הראשי של וינה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומשה גידמן · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומלמד · ראה עוד »
מגנצא
#הפניה מיינץ.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומגנצא · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מכיר בן יהודה
רבי מכיר בן יהודה היה רב יהודי צרפתי, שחי בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11, יליד מץ, ואחיו של רבנו גרשום מאור הגולה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומכיר בן יהודה · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומילון · ראה עוד »
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ומיינץ · ראה עוד »
ארכיבישופות מיינץ
#הפניה נסיכות הבוחר ממיינץ.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וארכיבישופות מיינץ · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אליעזר הגדול בן יצחק
רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואליעזר הגדול בן יצחק · ראה עוד »
אליהו הזקן
רבי אליהו הזקן בן מנחם ממאנש (Le Mans), פוסק הלכה ופייטן ממנהיגי יהדות צרפת הצפונית בתקופתו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואליהו הזקן · ראה עוד »
אברהם אפשטיין
אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואברהם אפשטיין · ראה עוד »
אברהם שלום פרידברג
Friedberg_Avraham_Shalom נראית המצבה בימים טובים יותר. אברהם שלום פְרִידברג (בכתיב היידי שנהג בזמנו: פריעדבערג, לעיתים נכתב פרידבערג; נודע בשם העט הר שלום (שהוא תרגום שם משפחתו) או בראשי התיבות הַ"ש; בפולנית: Abraham Szalom Friedberg; 6 בנובמבר 1838, גרודנו – 21 במרץ 1902, י"א באדר ב' תרס"ב, ורשה) היה סופר עברי, מחבר "זכרונות לבית דוד", עורך כתבי העת העבריים "הצפירה", "המליץ", האלמנך "לוח אחיאסף" והאנציקלופדיה העברית "האשכול".
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואברהם שלום פרידברג · ראה עוד »
אברהם זכות
רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואברהם זכות · ראה עוד »
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואברהם גרוסמן · ראה עוד »
אביגדור אפטוביצר
אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ואור זרוע · ראה עוד »
ספריית מחניים
ספריית מחניים היא הוצאת ספרים שהוציאה סדרת ספרונים לילדים בשם "מסיפורי צדיקים" ובה 120 סיפורי צדיקים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וספריית מחניים · ראה עוד »
ספריית הבודליאנה
#הפניה הספרייה הבודליינית.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וספריית הבודליאנה · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וסליחות · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וסדר הדורות · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
ערב ראש השנה
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וערב ראש השנה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ועברית · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ופיוט · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וצרפת · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וצרפתית · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וצבי גרץ · ראה עוד »
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וקונטרס מגנצא · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וראש ישיבה · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וראבי"ה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורשב"א · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורב מובהק · ראה עוד »
רב ניסים גאון
רב ניסים בר יעקב (סביבות 990 ד'תש"ן –1062 ד'תתכ"ב) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבת קירואן.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורב ניסים גאון · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורב האי גאון · ראה עוד »
רבי שמעון הגדול
#הפניה שמעון בן יצחק.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ורבי שמעון הגדול · ראה עוד »
שמשון מקוצי
רבי שמשון בן שמשון מקוצי הידוע בכינויו הש"ר מקוצי היה רב מן הראשונים, בן המאה ה-12, מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושמשון מקוצי · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-20
הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שעת השמד
שעת השמד הוא כינוי לתקופה שבה אסרו השלטונות על יהודים ללמוד תורה ולקיים את מצוות התורה, מתוך כוונה לגרום לעזיבת עם ישראל את הדת ואת האמונה באלוהי ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושעת השמד · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלטי גיבורים
#הפניה יהושע בועז.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושלטי גיבורים · ראה עוד »
שי"ר
#הפניה שלמה יהודה רפפורט.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ושי"ר · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ולשון חז"ל · ראה עוד »
לותרינגיה
לותרינגיה (לותיר בספרוּת הרבנית), הייתה ממלכה בימי הביניים, שהוקמה על ידי לותאר השני בשנת 855, וחולקה בשנת 959 לדוכסות לורן העילית ולדוכסות לורן התחתית.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ולותרינגיה · ראה עוד »
זכור ברית אברהם
זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק הוא פתיחה של כמה וכמה פזמוני סליחות בקהילות אירופה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וזכור ברית אברהם · ראה עוד »
חננאל בן חושיאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וחננאל בן חושיאל · ראה עוד »
חרם דרבנו גרשום
חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וחרם דרבנו גרשום · ראה עוד »
בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית
ניקפורוס השני. בסיליוס השני בולגרוקטונוס (ביוונית: Βασίλειος Β' ο Βουλγαροκτόνος; "קוטל הבולגרים") היה קיסר ביזנטי מהשושלת המקדונית, ששלט מ-976 עד 15 בדצמבר 1025.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ובסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ובבא קמא · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ובבא בתרא · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ובבל · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגניזת קהיר · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגרמנית · ראה עוד »
גזרות תתנ"ו
#הפניה גזירות תתנ"ו.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וגזרות תתנ"ו · ראה עוד »
ד'ת"ת
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וד'ת"ת · ראה עוד »
ד'תש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וד'תש"ך · ראה עוד »
ד'תש"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וד'תש"י · ראה עוד »
ד'תשפ"ח
לפי הדעה המקובלת במחקר - רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וד'תשפ"ח · ראה עוד »
דער איזראעליט
דער איזראעליט (נהגה "איסרָאֶליט"; בגרמנית: Der Israelit; 'הישראלי' במובן של "יהודי", "בן לעם ישראל"), היה שבועון יהודי גרמני אורתודוקסי שהופיע מ-15 במאי 1860 ועד לנובמבר 1938, ונסגר על ידי המשטר הנאצי.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ודער איזראעליט · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ודפוס ראם · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דוכסות לורן
דוכסות לורן הייתה דוכסות באימפריה הרומית הקדושה, שהוקמה בשנת 959 בעקבות חלוקת לותרינגיה לשתי דוכסויות, והתקיימה עד לשנת 1766, לאחר מותו של סטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין שהיה הדוכס האחרון, לאחר שקיבל את הדוכסות במלחמת הירושה הפולנית.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ודוכסות לורן · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והמאה ה-14 · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והמרת דת · ראה עוד »
המרדכי
#הפניה מרדכי בן הלל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והמרדכי · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והארץ · ראה עוד »
האי גאון
#הפניה רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והאי גאון · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והלבנון · ראה עוד »
הזכות לפרטיות
הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו, מתוך ההכרה כי ישנם תחומים בחיי אדם שאינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והזכות לפרטיות · ראה עוד »
הוצאת נצח
#הפניה נצח (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום והוצאת נצח · ראה עוד »
כרם חמד
"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וכרם חמד · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וכתובה · ראה עוד »
כתובה דאירכסא
#הפניה כתובה#שמירת הכתובה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וכתובה דאירכסא · ראה עוד »
י"נ אפשטיין
#הפניה יעקב נחום אפשטיין.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וי"נ אפשטיין · ראה עוד »
יעקב בן יקר
רבי יעקב בן יקר (בערך 990 – ד'תתכ"ד, 1064/1063), מראשוני וגדולי הראשונים שבאשכנז, רב ופוסק.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויעקב בן יקר · ראה עוד »
יצחק בן יהודה
רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויצחק בן יהודה · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודה בן מאיר הכהן
רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן (980 (?) - 1050 (?)), נכדו של רבנו יהודה הכהן ליאונטין, היה רב אשכנזי יליד גרמניה במגנצא בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהודה בן מאיר הכהן · ראה עוד »
יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן) · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויהודים · ראה עוד »
יום טוב ליפמן צונץ
#הפניה יום-טוב ליפמן צונץ.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ויום טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
1007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו1007 · ראה עוד »
1010
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו1010 · ראה עוד »
1013
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו1013 · ראה עוד »
1028
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו1028 · ראה עוד »
1040
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו1040 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו1871 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו1872 · ראה עוד »
950
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו950 · ראה עוד »
960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו960 · ראה עוד »
994
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רבנו גרשום ו994 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
רבנו גרשום מאור הגולה, גרשום מאור הגולה, גרשון מאור הגולה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבנו_גרשום
