סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רבקה בת מאיר טיקטינר

מַדָד רבקה בת מאיר טיקטינר

שער הספר מינקת רבקה. פראג 1609 רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב-3 באפריל 1605) הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, משוררת יידיש, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם. [1]

63 יחסים: מסכת אבות, מעמד הר סיני, מצבה, משורר, מתרגם, מדרש, מהדורה, מוסר, מכשפה, אמונה טפלה, אקרוסטיכון, אורחות צדיקים, אישה, נצרות, נישואים, ספר חסידים, ספרות המוסר, עת־מול, פראג, פולין, קרקוב, ראשית חכמה, רבנית, שמחת תורה, שרה בת-טובים, תאולוג, תחינות, תורה, לטינית, ליטורגיה, טיקטין, חנא שמרוק, חריזה, חוה טורניאנסקי, ביאליסטוק, דרשן, דרשנות, ה'שמ"א, ה'שס"ט, ה'שס"ה, ה'שע"ח, המאה ה-16, המאה ה-17, הספרייה הלאומית, הבראיזם, כתיב, כה בניסן, ימימה חובב, ישראל צינברג, ישיבה, ..., יזכור, יהודים, יוסף, יוהאן כריסטוף וגנזייל, יידיש, 1382, 1581, 1605, 1609, 1618, 1674, 1719, 3 באפריל. להרחיב מדד (13 יותר) »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומסכת אבות · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מצבה

"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומצבה · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומשורר · ראה עוד »

מתרגם

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומתרגם · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומדרש · ראה עוד »

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומהדורה · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומוסר · ראה עוד »

מכשפה

דימוי המכשפה הרוכבת על מטאטא בכתב יד צרפתי מ-1451 מכשפה היא אישה העוסקת בכישוף.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ומכשפה · ראה עוד »

אמונה טפלה

מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ואמונה טפלה · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ואקרוסטיכון · ראה עוד »

אורחות צדיקים

אורחות צדיקים הוא אחד מספרי המוסר החשובים ביהדות, הגם כי זהות מחברו אינה ידועה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ואורחות צדיקים · ראה עוד »

אישה

שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ואישה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ונצרות · ראה עוד »

נישואים

נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ונישואים · ראה עוד »

ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וספר חסידים · ראה עוד »

ספרות המוסר

אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וספרות המוסר · ראה עוד »

עת־מול

#הפניה עת-מול.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ועת־מול · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ופראג · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ופולין · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וקרקוב · ראה עוד »

ראשית חכמה

ראשית חכמה שער, הדפסה משנת תרמ"ד 1884 ווארשא, ביידיש ראשית חָכמה הוא ספר קבלה ומוסר אשר חובר במאה ה-16 על ידי הרב אליהו די וידאש, מתלמידיו של הרב משה קורדובירו, ונמסר לדפוס על ידי אחיינו רבי אלעזר הכהן.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וראשית חכמה · ראה עוד »

רבנית

רַבָּנִית הוא תואר כבוד לאישה המנהיגה, מלמדת או מורה את הציבור ביהדות.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ורבנית · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ושמחת תורה · ראה עוד »

שרה בת-טובים

שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ושרה בת-טובים · ראה עוד »

תאולוג

#הפניה תאולוגיה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ותאולוג · ראה עוד »

תחינות

ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ותחינות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ותורה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ולטינית · ראה עוד »

ליטורגיה

לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וליטורגיה · ראה עוד »

טיקטין

בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וטיקטין · ראה עוד »

חנא שמרוק

קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וחנא שמרוק · ראה עוד »

חריזה

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וחריזה · ראה עוד »

חוה טורניאנסקי

חוה טורניאנסקי חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וחוה טורניאנסקי · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וביאליסטוק · ראה עוד »

דרשן

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ודרשן · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ודרשנות · ראה עוד »

ה'שמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וה'שמ"א · ראה עוד »

ה'שס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וה'שס"ט · ראה עוד »

ה'שס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וה'שס"ה · ראה עוד »

ה'שע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וה'שע"ח · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר והמאה ה-17 · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הבראיזם

פרק ל' בספר יחזקאל, מכתב-יד בודליאנה Or. 62. הטקסט הופק על ידי מלומדים נוצרים באנגליה בסביבות 1210, ולעברית נלווים תרגום ופרשנות בלטינית. הבראיזם (Hebraism) הוא ענף במדעי היהדות, המתמקד בעניין שגילו מלומדים נוצרים במאות ה-16 וה-17, בעיקר בגרמניה, איטליה ואנגליה, בתרבות היהודית והשפה העברית ובהשפעות שלה על התרבות והדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר והבראיזם · ראה עוד »

כתיב

בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וכתיב · ראה עוד »

כה בניסן

#הפניה כ"ה בניסן.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וכה בניסן · ראה עוד »

ימימה חובב

ימימה חובב (נולדה ב-1972) היא היסטוריונית, עיתונאית וסופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וימימה חובב · ראה עוד »

ישראל צינברג

ישראל צינברג ישראל (סרגיי לזרֶביץ') צינברג (ביידיש: צינבערג; ברוסית: Цинберг; בכתב לטיני: Zinberg; 1873, כפר על יד לנובצי, ווהלין – 1939) היה היסטוריון של הספרות העברית והיידית ופובליציסט יהודי רוסי, מהנדס כימיה במקצועו.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וישראל צינברג · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר וישיבה · ראה עוד »

יזכור

יִזְכּוֹר היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת הספרדים וגם האשכנזים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ויזכור · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ויהודים · ראה עוד »

יוסף

גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ויוסף · ראה עוד »

יוהאן כריסטוף וגנזייל

תווית אקס ליבריס בספרי יוהאן כריסטוף וגנזייל יוהאן כריסטוף וגנזייל (בגרמנית: Johann Christoph Wagenseil; 26 בנובמבר 1633 – 9 באוקטובר 1705) היה הבראיסט נוצרי-גרמני בן המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ויוהאן כריסטוף וגנזייל · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ויידיש · ראה עוד »

1382

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ו1382 · ראה עוד »

1581

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ו1581 · ראה עוד »

1605

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ו1605 · ראה עוד »

1609

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520-1609~), המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ו1609 · ראה עוד »

1618

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ו1618 · ראה עוד »

1674

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ו1674 · ראה עוד »

1719

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ו1719 · ראה עוד »

3 באפריל

3 באפריל הוא היום ה-93 בשנה (94 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: רבקה בת מאיר טיקטינר ו3 באפריל · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבקה_בת_מאיר_טיקטינר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »