גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: מסכת חולין, מסכת ברכות, משנה תורה, משפט עברי, מיעוט המצוי, אחרונים, אין אפוטרופוס לעריות, אין הולכין בממון אחר הרוב, איסור אכילת שרצים, ספריית אסיף, עדות (הלכה), עופות, עיקר וטפל, פסוק, פסיקת הלכה, פר העלם דבר של ציבור, פרשת משפטים, קנה הנשימה, קובץ יסודות וחקירות, רמב"ם, רא"ש, רבן גמליאל דיבנה, רבי מאיר, רבי עקיבא, רבי שמעון בן אלעזר, רוב בעילות אחר הבעל, ריאה, ריטב"א, שמעון שקופ, שערי יושר (ספר), שחיטה (הלכה), שוחט, תנאי מספיק, תנאי הכרחי, תרי"ג מצוות, תוספתא, תוספות, טומאת כלים, חתיכה הראויה להתכבד בה, חז"ל, חזקה (הלכה), בקר הבית, ברכה אחת מעין שלוש, דיין (הלכה), הלכה, הכרעת רוב בדיינים, ושט, כשרות, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, יריחו, ..., יחיד ורבים הלכה כרבים, יום טוב. להרחיב מדד (2 יותר) »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ומסכת ברכות · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ומשנה תורה · ראה עוד »
משפט עברי
בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ומשפט עברי · ראה עוד »
מיעוט המצוי
מיעוט המצוי הוא הגדרה הלכתית שנזכרה לראשונה בדברי הראשונים.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ומיעוט המצוי · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ואחרונים · ראה עוד »
אין אפוטרופוס לעריות
אין אפוטרופוס לעריות הוא כלל בהלכה היהודית, הקובע כי אין לסמוך על אף אדם בכל הקשור לשמירה על איסור עריות.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ואין אפוטרופוס לעריות · ראה עוד »
אין הולכין בממון אחר הרוב
אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ואין הולכין בממון אחר הרוב · ראה עוד »
איסור אכילת שרצים
איסורי אכילת שרצים הם מצוות לא תעשה מהתורה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ואיסור אכילת שרצים · ראה עוד »
ספריית אסיף
ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וספריית אסיף · ראה עוד »
עדות (הלכה)
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ועדות (הלכה) · ראה עוד »
עופות
מיליון שנה לפני זמננו עופות (שם מדעי: Aves) היא מחלקה של בעלי חיים במערכת המיתרניים.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ועופות · ראה עוד »
עיקר וטפל
עיקר וטפל הוא כלל בהלכות ברכות הנהנין שמקורו במשנה במסכת ברכות, לפיו האוכל שני מאכלים, האחד עיקרי והשני טפל לו, מברך על העיקר ופוטר את הטפל מברכה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ועיקר וטפל · ראה עוד »
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ופסוק · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פר העלם דבר של ציבור
פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »
פרשת משפטים
פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ופרשת משפטים · ראה עוד »
קנה הנשימה
תרשים של מערכת הנשימה קנה הנשימה הוא צינור אשר תחילתו בגרון, עובר לאורך הצוואר אל בית החזה, ומתפצל לשתי סימפונות שענפיהן מעבירים את האוויר אל הריאות.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וקנה הנשימה · ראה עוד »
קובץ יסודות וחקירות
קובץ יסודות וחקירות השלם הוא ספר המכיל ליקוט מקיף של יסודות וחקירות תורניים המבוססים על ספרי הראשונים והאחרונים.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וקובץ יסודות וחקירות · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ורא"ש · ראה עוד »
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ורבי מאיר · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי שמעון בן אלעזר
רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור החמישי, מתלמידיו של רבי מאיר.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ורבי שמעון בן אלעזר · ראה עוד »
רוב בעילות אחר הבעל
רוב בעילות אחר הבעל הוא כלל במשפט העברי הקובע כי במקרה של ספק לגבי זהות האב הביולוגי של צאצא של אישה נשואה, ההלכה קובעת שהאב הביולוגי הוא הבעל ולא גבר אחר.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ורוב בעילות אחר הבעל · ראה עוד »
ריאה
תרשים של מערכת הנשימה ריאה היא איבר המאפשר נשימה בגופם של בעלי חיים מפותחים.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וריאה · ראה עוד »
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וריטב"א · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ושמעון שקופ · ראה עוד »
שערי יושר (ספר)
שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ושערי יושר (ספר) · ראה עוד »
שחיטה (הלכה)
שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ושוחט · ראה עוד »
תנאי מספיק
בלוגיקה, כאשר טענה א' היא תנאי מספיק לטענה ב', הכוונה היא שטענה ב' בהכרח תתקיים אם טענה א' מתקיימת.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ותנאי מספיק · ראה עוד »
תנאי הכרחי
תנאי הכרחי (באנגלית '''Necessity conditions''', וגם '''Necessary condition''') הוא מונח מתחום הלוגיקה, המביע תנאי הדרוש לקיום הטענה, שבלעדיו הטענה לא מתקיימת.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ותנאי הכרחי · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ותוספתא · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ותוספות · ראה עוד »
טומאת כלים
טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וטומאת כלים · ראה עוד »
חתיכה הראויה להתכבד בה
אומצה היא דוגמה ל'חתיכה הראויה להתכבד'חתיכה הראויה להתכבד בה, (בקיצור חתיכה הראויה להתכבד, ובראשי תיבות: חר"ל או חהר"ל) או בשמה המלא חתיכה הראויה להתכבד בה לפני האורחים, היא מושג הלכתי מתחום הכשרות, המשמש בדיני תערובות.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וחתיכה הראויה להתכבד בה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וחז"ל · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
בקר הבית
געיית הפרה פרה שווייצרית הולשטיין פרה מזן גרמני פרת אאובראק פרה ברמת הגולן שלט רחוב במדריד: רחוב השור שור ספרדי נלחם במטדור במלחמת שוורים בספרד. בְּקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבָּקָר.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ובקר הבית · ראה עוד »
ברכה אחת מעין שלוש
ברכה אחת מעין שלוש (או בקיצור: ברכת מעין שלוש) היא ברכה אחרונה קצרה שנאמרת על חלק ממיני המאכלים.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וברכה אחת מעין שלוש · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ודיין (הלכה) · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) והלכה · ראה עוד »
הכרעת רוב בדיינים
הכרעת הדין על פי רוב הדיינים היא מצוות עשה מהתורה הקובעת כי במחלוקת בין דיינים מוכרע הדין על פי דעת הרוב.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) והכרעת רוב בדיינים · ראה עוד »
ושט
הוושט (בלטינית: œsophagus), הוא צינור שרירי במערכת העיכול בעל דפנות המצופות בקרום רירי המחבר את החלק התחתון של הגרון (הלוע) עם הקיבה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וושט · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וכשרות · ראה עוד »
כל קבוע כמחצה על מחצה דמי
כל קבוע כמחצה על מחצה דמי הוא עקרון הלכתי בדיני ספקות, המסייג במקרים מסוימים את העיקרון הרגיל בהלכה לפיו הולכים אחרי הרוב.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ויריחו · ראה עוד »
יחיד ורבים הלכה כרבים
יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: רוב (הלכה) ויום טוב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רוב_(הלכה)
